בחדרים הפנימיים של חסידות גור יושבים המקורבים מתווי הדרך ומתכננים את המהלכים הבאים.
המאבק העיקרי עכשיו הוא על האינטרסים במישור הפוליטי הארצי. הבוס לא יקבל שום התקפלות והתכופפות אל מול דרישותיהם של פורוש ואיכלר, והכלל כתמיד הוא שעדיף גם לי גם לך לא יהיה מאשר ויתור ולו הקטן ביותר.
בעבר היה קל יותר להגיע לוויתורים הדדיים, כי בכל מקרה תמונת הניצחון הייתה נפרסת בעיתון המודיע. היום יש גם את עיתון המבשר, דבר שמקשה מאד על הלולייניות בימים סגריריים [בימים רגילים יש למבשר השפעה לא מועטת על התווית קו משותפת].
פורוש יודע שהמצב הפוליטי של ליצמן וסביבתו אינו גורם מקדם פשרות. גם המצב הכלכלי של מוסדות גור נמצא בשפל חסר תקדים והימים הבאים מבשרים את אותו רע ביתר שאת. השליטה בפוליטיקה הארצית שווה הרבה כסף שאין להם רצון ויכולת לותר עליו. בגור מבינים שכניעה לפורוש ואייכלר בסיבוב הזה, תביא אותם לסבב של כניעות כולל איבוד ראשות העיר בבני ברק ועליונות בבית שמש ואשדוד.
פורוש יודע את כל זה ועל כן בחר בדרך של תשס"ט. השיא היה היום בפרסום מכתב בני הפני מנחם בהמבשר. אנשי גור כולל בני האדמו"ר מגור ניסו בכל דרך למנוע את פרסום המחאה אך ללא הואיל. העימות בתשס"ט הוליד את עיתון המבשר. היום יחד עם עיתון הוא מצפה להרבה יותר
משחק השחמט הפעם יהיה מורכב רק ממהלכים דרמטיים, אין כאן זמן להתנעת מהלכים על ידי הזזת חיילים והפחדת האויב עם רץ. המלכה תהיה דומיננטית כשכל הכלים לצידה בשורות הקדמיות.
גורמים מתוך גור שבסוד העניינים, יודעים לומר כמעט בבירור שברגע שיגיעו להבנה שהניצחון מהם והלאה, הרי שהם יהפכו את לוח המשחק, ישברו אותו ואת כל כליו, כולל השולחן והכיסאות.
בגור ירצו להוכיח לפורוש כמה הם שווים, ויחזרו על כל הטכניקות המוכרות מהבחירות בירושלים. הניצים יותר מציעים ללכת על כיוון של שריון מקום לליצמן ברשימת הליכוד או הבטחה לתפקיד שיהלום את מידותיו. שאף אחד לא יפול מהכסא כי כבר היינו בסרט כזה עם ברקת והכל פתוח.
