|
|
| נשלח ב-7/10/2021 07:54 |
 |
| |
| קלעפער כתב: |  |
צאלסט? |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 09:09 |
|
| |
מואדיב
| מצדרביעי כתב: | | למואדיב:
לגבי שבדיה - אני לא בטוח שאתה צודק, אשמח למקורות...
לפי מחקר שהתפרסם ב-BMJ - כתב עת מוביל לרפואה - שיעור התמותה המתוקנן לגיל מקוביד, בשבדיה, עמד על 91.18 לכל מאה אלף איש באוכלוסיה. השיעור בישראל עמד אז על פחות ממחצית - 40.43.
מאז פרסום המאמר, הפער הצטמצם, אבל עדיין מדובר בפער משמעותי, כפי שכתבתי לעיל.
מקור:
לגבי הכשרת כוח אדם - כאמור, אחד הצווארי בקבוק הגדולים בישראל הם בהמתנה להתמחות של סטודנטים שכבר סיימו את לימודיהם, האבסורד הוא שבמדינת החלם שלנו במקום להתגייס לקצר בירוקרטיות בנושא זה כשהתחילה הקורונה, הם דווקא הקשו יותר ועצרו תהליכי קבלה להתמחויות...
אני חושש שאתה מתבלבל כאן. אין צורך בהתמחות, רופא שסיים את לימודיו הוא רופא בעל רשיון עיסוק ברפואה. בשנים האחרונות קיבלו רשיון בישראל מעל 1,500 רופאים בכל שנה - וכמעט כולם נקלטו בעבודה בסמוך לקבלת הרשיון. לא נעצרו תהליכי התמחות באף אחד מכ-50 תחומי ההתמחות של רופאים בישראל.
אם אתה מדבר על סיעוד - אחים ואחיות - הרי ששם אין שום קשר להתמחות. את ההתנסות הקלינית סטודנטים לסיעוד עושים במהלך הלימודים.
אני מציע שתבדוק שוב את המקור שלך, כדי שנוכל לנסות ולהבין ביחד על מה מדובר. לא היה שום עיכוב בהתמחות רופאים.
לגבי ילדים - הרבה פעמים נחמד לצאת בהצהרות של "אין שום ספק" אבל גם בנושא זה אני מבקש מקורות...
דווקא די חיפשתי ולא הצלחתי למצוא, ודווקא התופעות של "לונג קוביד" שאולי קיימות אצל חלק מהילדים, טרם הוכח למיטב ידיעתי שזה תוצר של הקורונה בדווקא (כפי שפורט בסרטון של ה"קונספירטיבים", ואם כן - יש להשוות בין תופעות כאלו אחרי קורונה לעומת שפעת ודלקת ריאות...) |
|
יש לכך מקורות רבים, גם המרכז לבקרת מחלות בארה"ב - ה-CDC, ענה על השאלה הזו. כאן יש התייחסות לנושא בלשון בני אדם:
מקווה שסיפקתי לך מקורות לכל הדברים שביקשת.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 15:29 |
|
| |
a_smithee
| מצדרביעי כתב: | | בישראל: (נכון ל-2019)[28] - 11.8% היו בני 65 ומעלה
- גודל האוכלוסיה הוא 9,140,000 מספר האנשים מעל גיל 65 היה 1,079,000~ (0.118*9,140,000)
בשוודיה ב2019 גודל האוכלוסיה היה 10,327,000 ו% בני ה65 ומעלה היה 20.2% כלומר מספרם היה 2,086,000~
תודה, אז אם ככה הניתוח האינטואיטיבי שלי הוא פחות או יותר נכון, ונראה שמגיל 60 בישראל ושבדיה ביחס לאוכלוסייה בגיל זה נפטרה אותה כמות אנשים פחות או יותר...
אם כי ניתן לטעון שבשבדיה ההגבלות המסוימות שכן יש מקוימות באדיקות בנוסף לתרבות היותר מרוחקת, לעומת ישראל בה רובנו יודעים מה הייתה רמת ההקפדה הנפוצה...
|
|
היחס "לטובת" הקשישים השוודים עולה ככל שהגיל עולה - בגילאי 65-69 העדיפות של השוודים נמוכה מאשר מאשר בגילאי 70-74 וכן הלאה, היות שהתמותה מקורונה עולה בחדות ככל שהגיל עולה הנתונים של השוודים טובית יותר מאשר מה שנראה מהנתון הכולל
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 16:17 |
|
| |
מואדיב
| A_Smithee כתב: | | בישראל: (נכון ל-2019)[28] - 11.8% היו בני 65 ומעלה
- גודל האוכלוסיה הוא 9,140,000 מספר האנשים מעל גיל 65 היה 1,079,000~ (0.118*9,140,000)
בשוודיה ב2019 גודל האוכלוסיה היה 10,327,000 ו% בני ה65 ומעלה היה 20.2% כלומר מספרם היה 2,086,000~
תודה, אז אם ככה הניתוח האינטואיטיבי שלי הוא פחות או יותר נכון, ונראה שמגיל 60 בישראל ושבדיה ביחס לאוכלוסייה בגיל זה נפטרה אותה כמות אנשים פחות או יותר...
אם כי ניתן לטעון שבשבדיה ההגבלות המסוימות שכן יש מקוימות באדיקות בנוסף לתרבות היותר מרוחקת, לעומת ישראל בה רובנו יודעים מה הייתה רמת ההקפדה הנפוצה...
היחס "לטובת" הקשישים השוודים עולה ככל שהגיל עולה - בגילאי 65-69 העדיפות של השוודים נמוכה מאשר מאשר בגילאי 70-74 וכן הלאה, היות שהתמותה מקורונה עולה בחדות ככל שהגיל עולה הנתונים של השוודים טובית יותר מאשר מה שנראה מהנתון הכולל |
|
לא. אי אפשר לכתוב את מה שכתבת, משום שזה פשוט לא נכון - ראה הערתי הראשונה למעלה.
אתה צריך לתקנן לפי הכללים הסטטיסטיים, לא לנחש תשובות - כי אתה טועה ומטעה בכך.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 16:56 |
|
| |
מואדיב, הלינק למחקר שהבאת בדק רק את 2020. ומצד שני מצד רביעי כתב והחרו החזיקו אחריו מר סמית'י ואנוכי הקטן, חשבון כללי מהחל עד כלה, עד עצם יום האתמול.
ולא קרב זה אל זה.
אני לא סטטיסטיקאי (נרדמתי אצל ה"שרייבר" כשלימד אותנו) אבל נראה מוגזם לקבוע שפי שנים אוכלוסיה ופי שנים מתים מול חצי אוכלוסיה וחצי כמות המתים זה הופך בתחכום סטטיסטיקאי ליותר מפי שנים מתים.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 16:58 |
|
| |
אם כי, צריך לציין, שבנוגע לסרט של הזוג המדובר צדקת, כי הם דיברו על 2020.
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 17:01 |
|
| |
מואדיב
תוקן על ידי מואדיב ב- 07/10/2021 17:03:17
|
|
|
|
| נשלח ב-7/10/2021 18:01 |
|
| |
למואדיב:
הערה לגבי ההתמחויות ברפואה,
כדי להיות רופא יש שנים של לימודים ואז שנים של התמחות(סטאז' בלע"ז), ובדיוק קראתי כתבה לפני שנה על מצוקת המקומות להתמחות, כסופר שדווקא בתקופת הקורונה הערימו יותר קשיים על קבלת מקומות להתמחות (לא מוצא את הכתבה עכשיו), בכל מקרה אין דבר כזה "להיות רופא מוסמך על סמך לימודים בלבד"
בכל מקרה, יש קושי תמידי בתקנים להתמחות עבור סטודנטים שכבר סיימו את הלימודים, אפשר לראות לדוגמה כאן:
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2021 08:01 |
|
| |
מואדיב
| מצדרביעי כתב: | | למואדיב:
הערה לגבי ההתמחויות ברפואה,
כדי להיות רופא יש שנים של לימודים ואז שנים של התמחות(סטאז' בלע"ז), ובדיוק קראתי כתבה לפני שנה על מצוקת המקומות להתמחות, כסופר שדווקא בתקופת הקורונה הערימו יותר קשיים על קבלת מקומות להתמחות (לא מוצא את הכתבה עכשיו), בכל מקרה אין דבר כזה "להיות רופא מוסמך על סמך לימודים בלבד"
בכל מקרה, יש קושי תמידי בתקנים להתמחות עבור סטודנטים שכבר סיימו את הלימודים, אפשר לראות לדוגמה כאן:
|
|
הבה נתקן ונעשה סדר:
הכשרת רופא כוללת:
1. לימודים
2.סטאז'
במסלול הרגיל, לומדים 6 שנים, 3 שנים פרה-קליניות ו-3 שנים קליניות. אחרי 6 השנים האלו, ולאחר שעומדים בכל המבחנים, מתחילים שנה של סטאז'. שנה זו מתבצעת בבית חולים, ולאחריה מקבל הרופא רשיו לעיסוק ברפואה. הוא רופא כללי, לא מומחה.
יש מעט רופאים שמסתפקים בכך. הרוב מבקשים להיות מומחים. התמחות יכולה לארוך 4-7 שנים, ויש שימשיכו להתמחות-על אחר כך.
למשל, אדם למד רפואה באוניברסיטת תל-אביב, ביצע את הסטאז' שלו בבית החולים רבקה זיו בצפת - כי זה מה שנפל לו בהגרלה, ואחר כך מבקש להתמחות.
בהתמחויות, יש מקומות ותחומים מבוקשים יותר, ויש פחות. למשל, בשנים האחרונות, יש ביקוש גדול מאד להתמחותת ברפוא עיניים, ויש רופאים שימתינו אפילו שנתיים-שלוש עד שיצליחו להתקבל להתמחות שרצו. או, מישהו רוצה להתמחות דווקא בשיבא, אבל אין שם כרגע תקן בשבילו, והוא בינתיים מבצע תורנויות - כי הוא רופא כללי מוסמך - עד שיפנה תקן.
סטאז' והתמחות ברפואה אלו שני דברים שונים באופן מהותי.
באופן כללי, לבוגרי לימודי רפואה בישראל קל יותר למצוא מקום להתמחות, לעומת בוגרי רפואה במדינות כמו הונגריה, מצרים וכו'.
|
|
|
|
|
