|
|
| נשלח ב-22/1/2021 11:54 |
 |
| |
אם ראשי הישיבות החרדיות היו מגיעים לדיבייט הם היו מגיבים באופן מוצלח יותר מתלמידיהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 20:14 |
|
| |
ניוטרל
| ניוטרל כתב: |  | | קלעפער כתב: | |
להגיד על קדוש עליון כרפ"מ "חשב".. והזלזול ממשיך, אתה טוען שהרה"ק מקוריץ אמר שהספר מביא ליראת שמים מבלי להגות בו, זה וואחד זלזול.
אתה החלטת שהספר הזה הביא את ההשכלה, אין לכך שום ראיה, מסברת בטנך למדת, ואז מחליט שרבינו צדק בהכל, מקובל בעולם החסידות ללמוד חובת הלבבות ואיני מבחין בפחות ירא"ש בויזניץ מאשר בברסלב...
|
|
|
|
דבר ראשון. אם הזכרת את ויז'ניץ!
הם אינם לומדים את שער היחוד בספר הלז!
(ראיתי זאת בעבר ב1 מחוברות קשר איתן...)
דבר שני!
הראיה לויז'ניץ. היא עבורך! לא עבורי!
כי לא מפיהם אני חי...
לגבי הראיה.
לפני מספר שנים, שהייתי עוד קורא את (התוספת התורנית של) המודיע,
עשו שם כתבה על בעל קרבן העדה.
ושם נכתב בין השאר, שהוא הדפיס את הספר הבעייתי.
לאחר הרבה שנים שהוא לא הודפס באשכנז!
הספר הודפס בעיר דסוי:
ואז שקראתי את זה אמרתי לעצמי.
הרי משה מנדלסון היה בן העיר דסוי.
אז אולי יש פה איזה מטמון שמסתתר?
פניתי לויקי.
וזה מה שעלה בחכה!
>>>>
משה מנדלסון נולד בי"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 למנחם מנדל סופר וביילה רחל שרה, בעיירה דסאו, באותם ימים העיירה הראשית בנסיכות דסאו-אנהלט שבאימפריה הרומית הקדושה. מצד אמו הוא היה צאצא של הרמ"א. אביו היה סופר סת"ם, וחינך אותו חינוך יהודי מסורתי, שכלל לימוד התורה והתלמוד עם מפרשיהם. כנער צעיר הוכר מנדלסון כעילוי רב-כישרונות, והחל ללמוד אצל רבי דוד פרנקל, המוכר בשל פירושו "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי. כשעבר רבו בשנת 1743 לברלין לכהן שם כרב הקהילה, עבר מנדלסון אחריו. כפי שרווח אז, לא הייתה העיר ברלין סובלנית כלפי יהודים; הכניסה לעיר ליהודים הותרה אך ורק דרך שער הבהמות, וליהודי חסר מקצוע וחסר רכוש כמו מנדלסון לא הייתה זכות לשבת בברלין. אבל מעמדו כתלמיד חכם אפשר לו להישאר בעיר. שקידתו על הספרים עשתה אותו גיבן, וממום זה סבל כל ימיו.
בברלין המשיך בלימודיו התורניים, אך שם החל לפנות גם לתחומי ידע נוספים. בעידוד רבו החל ללמוד את ספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם; ביהדות אשכנז של אותה תקופה כלל לא היו מקובלים לימודי פילוסופיה ובכללם לימוד "מורה נבוכים", אולם מספר שנים קודם לכן הודפס הספר ביסניץ והגיע לידי מנדלסון. בעקבות לימוד "מורה נבוכים" החל להתעניין בפילוסופיה ובמדעים כלליים.
<<<<
ועכשיו שיאמרו שהספר הזה לא גרם את תנועת ההשכלה היהודית ואת כל השלכותיה הנוראות...!!!
(עונה על זה כעת. כי כעת מצוי על המחשב.
והנתונים עליו...)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 20:18 |
|
| |
ניוטרל
| A_Smithee כתב: | | | לרבי נחמן מברסלב עצמו הייתה אמונה תמימה ללא כל חקירות ושאלות? |
|
רבינו דרש אמונה פשוטה!
שהיא תבוא בפשיטות!
לא באמצעות חקירות! ולא באמצעות מופתים!
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 20:20 |
|
| |
ניוטרל
| הדיבוק כתב: | | | הכי מצחיק שאתם מתווכחים אם לשמוע לחיי מוהרן או לרבי פנחס מקאריץ, הרי בחיי מוהרן כתוב שכל חכמי ישראל דומים בעיניו כקליפת השום והוא יכולל ללמד את רשבי ואת מי לא. אז פשיטא כמו מי צריך ללכת (רק כדאי שתישארו תמימים ולא תשאלו שום שאלה על אחת ההנחות שכתבתי בשמו לעיל...) |
|
שתספיק ב200 שנה. מה שרבינו הספיק בשעה!
תבוא לדבר!!!
גיבור מקלדת...
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 20:50 |
|
| |
זה בדיוק מה שכתבתי, שרבכם כתב על עצמו דברים שבהנחה שהם נכונים הוא הרבה הרבה יותר גדול מכל הגדולים שגדלו, גדלים ויגדלו אי פעם (או כלשונו הזהב: "אני סבא דסבין"). מה כל כך מרגיז בזה??
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 21:02 |
|
| |
קלעפער
| ניוטרל כתב: | | | קלעפער כתב: | |
להגיד על קדוש עליון כרפ"מ "חשב".. והזלזול ממשיך, אתה טוען שהרה"ק מקוריץ אמר שהספר מביא ליראת שמים מבלי להגות בו, זה וואחד זלזול.
אתה החלטת שהספר הזה הביא את ההשכלה, אין לכך שום ראיה, מסברת בטנך למדת, ואז מחליט שרבינו צדק בהכל, מקובל בעולם החסידות ללמוד חובת הלבבות ואיני מבחין בפחות ירא"ש בויזניץ מאשר בברסלב...
|
|
דבר ראשון. אם הזכרת את ויז'ניץ!
הם אינם לומדים את שער היחוד בספר הלז!
(ראיתי זאת בעבר ב1 מחוברות קשר איתן...)
דבר שני!
הראיה לויז'ניץ. היא עבורך! לא עבורי!
כי לא מפיהם אני חי...
לגבי הראיה.
לפני מספר שנים, שהייתי עוד קורא את (התוספת התורנית של) המודיע,
עשו שם כתבה על בעל קרבן העדה.
ושם נכתב בין השאר, שהוא הדפיס את הספר הבעייתי.
לאחר הרבה שנים שהוא לא הודפס באשכנז!
הספר הודפס בעיר דסוי:
ואז שקראתי את זה אמרתי לעצמי.
הרי משה מנדלסון היה בן העיר דסוי.
אז אולי יש פה איזה מטמון שמסתתר?
פניתי לויקי.
וזה מה שעלה בחכה!
>>>>
משה מנדלסון נולד בי"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 למנחם מנדל סופר וביילה רחל שרה, בעיירה דסאו, באותם ימים העיירה הראשית בנסיכות דסאו-אנהלט שבאימפריה הרומית הקדושה. מצד אמו הוא היה צאצא של הרמ"א. אביו היה סופר סת"ם, וחינך אותו חינוך יהודי מסורתי, שכלל לימוד התורה והתלמוד עם מפרשיהם. כנער צעיר הוכר מנדלסון כעילוי רב-כישרונות, והחל ללמוד אצל רבי דוד פרנקל, המוכר בשל פירושו "קרבן העדה" על התלמוד הירושלמי. כשעבר רבו בשנת 1743 לברלין לכהן שם כרב הקהילה, עבר מנדלסון אחריו. כפי שרווח אז, לא הייתה העיר ברלין סובלנית כלפי יהודים; הכניסה לעיר ליהודים הותרה אך ורק דרך שער הבהמות, וליהודי חסר מקצוע וחסר רכוש כמו מנדלסון לא הייתה זכות לשבת בברלין. אבל מעמדו כתלמיד חכם אפשר לו להישאר בעיר. שקידתו על הספרים עשתה אותו גיבן, וממום זה סבל כל ימיו.
בברלין המשיך בלימודיו התורניים, אך שם החל לפנות גם לתחומי ידע נוספים. בעידוד רבו החל ללמוד את ספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם; ביהדות אשכנז של אותה תקופה כלל לא היו מקובלים לימודי פילוסופיה ובכללם לימוד "מורה נבוכים", אולם מספר שנים קודם לכן הודפס הספר ביסניץ והגיע לידי מנדלסון. בעקבות לימוד "מורה נבוכים" החל להתעניין בפילוסופיה ובמדעים כלליים.
<<<<
ועכשיו שיאמרו שהספר הזה לא גרם את תנועת ההשכלה היהודית ואת כל השלכותיה הנוראות...!!!
(עונה על זה כעת. כי כעת מצוי על המחשב.
והנתונים עליו...) |
|
הראיה שלך זה פרשנות של כותב בויקיפדיה? אבל נניח שכל מה שכתב הכותב בויקיפדיה הוא אמת. פיספסת שורה, הוא החל להתענין בתחומי ידע נוספים ובעידוד רבו החל ללמוד מו"נ. יתכן שרבו ראה שהוא מתענין ואז כדי להורות נבוך המליץ לו על הספר שהרמב"ם שהוא ראשון (רבינו בקושי אחרון...) כתב להורות נבוכים. אז אולי זו ראיה הפוכה שהמורה הצילו מרדת לגמרי באר שחת.
ובכל אופן כאמור בחז"ל כל התורה היא סם חיים אבל גם סם מות ומי שרוצה לכפור יכול לפתוח תנ"ך ולהקשות קושיות. ורוב השאלות האפיקורסיות בדורינו אינן כלל פילוסופיות אלא בסתירות חכמת חז"ל והמדע. ואדרבא, כל מי שרוצה להתחזק בירא"ש כדברי הרה"ק מקוריץ ילמד מו"נ ומי שרבותיו לא מתירים לו שישמע בקולם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 21:43 |
|
| |
a_smithee
| ניוטרל כתב: | | לרבי נחמן מברסלב עצמו הייתה אמונה תמימה ללא כל חקירות ושאלות?
רבינו דרש אמונה פשוטה!
שהיא תבוא בפשיטות!
לא באמצעות חקירות! ולא באמצעות מופתים! |
|
מי שאמונתו פשוטה בלי חקירות ומופתים לא מדבר על זה כל כך הרבה כמו ר' נחמן מברסלב, הוא שאף לאמונה פשוטה אבל הייתה לו (כיאה לאדם גדול כמוהו) אמונה מסובכת ואפילו מתוסבכת
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 21:47 |
|
| |
אגב, משה מנדלסון לא היה כופר או רפורמי, הוא קיים תריג מצוות דאורייתא ודרבנן ומעולם לא כפר בסמכות התורה שבכתב או שבעל פה, הדעות שלו לא היו הרדיקליות ביותר שהושמעו במסגרת היהדות, בגרמניה הוא היה אחת הדמויות שהיו נערצות על ידי כל היהודים רפורמים ואורתודוקסים (חלוקה שהחלה אחרי פטירתו)
במזרח אירופה הייתה אליו הרבה התנגדות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 21:51 |
|
| |
קלעפער
| A_Smithee כתב: | | אגב, משה מנדלסון לא היה כופר או רפורמי, הוא קיים תריג מצוות דאורייתא ודרבנן ומעולם לא כפר בסמכות התורה שבכתב או שבעל פה, הדעות שלו לא היו הרדיקליות ביותר שהושמעו במסגרת היהדות, בגרמניה הוא היה אחת הדמויות שהיו נערצות על ידי כל היהודים רפורמים ואורתודוקסים (חלוקה שהחלה אחרי פטירתו)
במזרח אירופה הייתה אליו הרבה התנגדות |
|
חלילה לי מלומר זאת. הטענה שלו הייתה שמהספר מו"נ החלה ההשכלה, כי הרמ"ד למד מו"ד ובו נתלו המשכילים (למעשה אפילו לא נכון, כי חלקם שנאו אותו בעיקר הלאומיים) אז "היוצא מכך" שמו"נ גרם להשכלה. על זה התייחסתי שמטונו, ההפך, הוא החל להתענין במדעים אז רבו המליץ לו על הספר.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 22:00 |
|
| |
אם כבר פתחנו את זה, למיטב ידיעתי אפילו החתם סופר די תמך בו בהתחלה, ולכל הפחות התייחס לדעתו בתשובה הלכתית...
בתשובה (יו"ד שלח) שבה הוא שולל את דעתו בזכות הלנת המת שלושה ימים, שנגררה אחר העמדה המקובלת אצל הגויים, הוא מכנה אותו "החכם רמ"ד" (רבי משה דעסאוי)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 22:31 |
|
| |
מדובר על חקירות בתוך המסגרת. מי שפרץ את המסגרת אכן לא יועיל לו דבר ודאי לא אמירה של "זריקת השכל".
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 22:50 |
|
| |
ניוטרל כתב שרבי נחמן מברסלב דרש שהאמונה תבוא בפשיטות ולא ע"י חקירות ומופתים (ראיות). זה לא נשמע שהוא דיבר על חקירות "בגדרי האמונה", אלא על ראיות לאמונה עצמה.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 23:04 |
|
| |
מצדרביעי
להבנתי, ר' נחמן מתכוון לכך שכדאי לבן אדם לסמוך גם על האינטואיציה שלו שהרבה פעמים יותר יציבה ויותר קולעת לאמת ובכלל מחוברת למציאות מאשר פלפולים שכליים שאין להם סוף...
אגב, להבדיל אא"ה אני חוויתי גם מסר דומה מסוף הספר חטא ועונשו של דוסטויבסקי (שוב להבדיל אא"ה וזה קרה לי לפני הרבה שנים כך שיכול להיות שאינני מדייק).
לא לחינם, גם ר' נחמן וגם (שוב להבדיל אא"ה) דוסטויבסקי משוייכים על ידי המחקר לזרם האקזיסטנציאליזם...
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 01/02/2021 23:05:51
|
|
|
|
| נשלח ב-1/2/2021 23:15 |
|
| |
קלעפער
ננסח את זה כך: ברור לשנינו ולכל מי שמעט שכל בקודקודו שאם אדם מפקפק במציאות הבורא אז מילותיו של רבינו או אפילו משה רבינו לא יעזרו לו. אי אפשר להאמין בתלמיד אם לא מאמינים ברב. מכך שרבינו בכל זאת אמר את הדברים מוכח שהוא כיוון דבריו למי שמאמין בגדול אבל יש לו כמה חקירות בתוך המסגרת, או שמאמין אבל רוצה לחזק את האמונה עוד יותר בצורה שכלית, לו אומר רבינו שלא כדאי לו.
אבל מי שטוען שרבינו חולק על תהילים "מבשרי אחזה אלוקה" או על המדרש " ראה בירה דולקת וכו" שאלו הן הראיות הפשוטות שדברים לא נעשים מעצמם ואם כן יש בעל בירה, הרי הוא זה שלקח את האמירה של לזרוק את השכל קצת יותר מידי ברצינות...
תוקן על ידי קלעפער ב- 01/02/2021 23:17:06
|
|
|
|
|
