בהיסטוריה החרדית ייזכר הרבי מבעלז כמנהיג החסידי הגדול בתקופתו.

דכירנא כד הוינא טליא גרפיטי בחוצות ירושלים וזה לשונו: זהירות! דוב צעיר משתולל בעיר.

יואליש קרויס: "כך מאה שערים ניצחה את הקורונה".
סבא שלי, זצ"ל, שרד את השואה, ועבר עוד דברים קשים רבים בתשעים ושבע שנות חייו. לפני כשנה, כשניגשתי לביתו ואמרתי לו שמשתוללת מגיפה בשם 'קורונה', ושלא ילך לבית הכנסת – סירב. הוא אמר לי בפשטות: כפי שיודע הינך שלכל כדור יש את הכתובת שלו – כך לכל קורונה יש את הכתובת שלה.
שכנענו אותו, והאדמו"ר חייב אותו שלא לבוא לבית הכנסת. עשינו לו מניין מחוץ לביתו והוא התפלל במרפסת, כשהמניין כולו בחצר.
כך פעלנו עם כלל אוכלוסיית הזקנים במאה שערים. מחודש ניסן אשתקד, פעלנו ע"פ הנחיות הברורות של חברי הבד"צ שליט"א. ההוראות היו ברורות: החיידרים יפעלו כרגיל, הישיבות יפעלו בקפסולות, כאשר כל מי שאינו חש בטוב לא הורשה לבוא בחצר הישיבה.
בתוך חודשיים ימים חלתה כמעט כלל האוכלוסייה בעדה החרדית. אדייק ואומר שמהבדיקות שעשינו – כתשעים ושניים אחוזים מבני העדה החרדית חלו, כאשר במקביל החיים המשיכו כסדרן.
נתוני התמותה אצלנו, היו הפחותים מכל קהל אחר. אפתח ואומר כי כל נפש יהודי היא עולם ומלואו, ובוודאי הלב נקרע אל כל אחד ואחד מהנפטרים, זיכרונם לברכה. אך גם אם נחשיב את אלו שנפטרו עם קורונה ולא מהקורונה – העדה החרדית קיפחה עשרים ושמונה יהודים יקרים, מתוך ציבור המונה כ – 12,000 בתי אב – 84,500 נפש, בירושלים ובית שמש.