מכחישת הקורונה נדבקה, וזועקת לעזרה

יש תופעה מעניינית, כל מי שהוא חרדתי מקורונוה, אז אצלו כל מי שלא חרדתי כמוהו, אז הוא מכחיש קורונה.

וזה טעות.

למעשה אין  מישהו שבאמת מכחיש קורונה, (אני לא מכיר את דעותיה של מושאת הכתבה) אבל הנקודה היא בכלל אחרת.
כל אחד בעולם היה עושה סגר עצמאי ולא היה מוציא את האף שלו מהבית, אילו מי שהיה נדבק בקורונה היה מת תוך 48 שעות.
הענין הוא, שהמציאות היא לא ככה.
קודם כל, לא כל מי שנמצא ליד מאומת מקבל את הנגיף.
דבר שני, לא כל מי שמקבל את הנגיף מרגיש בכלל שיש לו נגיף.
דבר שלישי, גם מי שמרגיש את הנגיף, לרוס זה תסמינים שעוברים מהר.
דבר רביעי, גם מי שיש לו תסמינים חזקים, הוא לא מגיע בעצמו לסכנת חיים.

אחרי כל זה, אז אפשר להבין שהמדיניות צריכה להיות סדר עדיפויות, ובאמת המדיניות היא סדר עדיפויות, לא תמיד עם הסבר אפדימיולוגי.
רוב הויכוחים הם פשוט על סדר עדיפויות. לא יותר. 
אבל משום מה כל מי שלא חושב בהיגיון בריא, אלא המוח שלו מתוכנת עם שפת קודים של משרד הבריאות, אז ממילא כל השאר הם מכחישי קורונה.
אני הייתי מצפה מאותם שלא מכחישי קורונה, שיסתגרו בבתיהם עד יעבור זעם, ובנתיים יתנו לנו לחיות. ולא רק לנשום.

אין אף אחד ׳מכחיש קורונה׳ הקורונה וקיימת ולדאבוננו גם הורגת. כל הויכוח הוא שבעצם אין אף אחד שיודע באמת מהי מחלת הקורונה, איך נגרמת ההידבקות, ואיך באמת ניתן להתמגן ממנה. ובמיוחד, שכיצד ניתן להמציא חיסונים כשלא יודעים מהי המחלה? ומעולם לא ניתנו חיסונים בלי לערוך ניסויים במשך שנים.

למחלת הטיפשות ממנה אתה סובל אין מזור...

(מוזר שלא יודעים כלום אבל 95% מהמחוסנים לא נחלים לעומת מי שקיבל פלסיבו...ככה זה כשאין שכל)