אכיפה בררנית - אל תוותרו

הוראות כלליות

הדיון הראשון המתקיים בבית המשפט הינו דיון הקרוי הקראה. הוא מיועד לאפשר תשובה של הנאשם לכתב האישום. ככל שיש טענת הגנה ספציפית, חשוב להעלות אותה באופן מסודר כבר בשלב זה. הטענה של אכיפה בררנית נועדה להתווסף לטענות הגנה ספציפיות, או להיות הטענה היחידה, מקום שבו אין טענת הגנה ספציפית.

 לדיון הראשון להביא בכתב את הנסיבות הספציפיות שלכם יחד עם טענות האכיפה הבררנית

חשוב להבין שהדיון הראשון לא נועד לשמיעת ראיות. לא יוזמן אליו השוטר או הפקח אשר ערך את הדו"ח, וגם אין חקירה של הנאשם לגבי הנסיבות של המקרה.
הטענה של אכיפה בררנית היא טענה שנועדה להראות לבית המשפט כי במקרים דומים בחרה התביעה שלא להגיש כתבי אישום (או לא לרשום דו"חות), מבלי שיש הסבר אמיתי מדוע במקרים האחרים לא נרשמו דו"חות.

[חשוב להבין שהתביעה יכולה להגיש כתבי אישום גם בדיעבד, ואף לרשום דו"חות אף בדיעבד, ככל שיש לה נתונים. טיעון (מצד התביעה) כי היות ובמקרים האחרים לא נרשמו דו"חות בזמן אמת, ולכן אין מה לעשות כיום, הוא טיעון שאינו נכון משפטית.]

הדרך להוכיח אכיפה בררנית היא על ידי הצגת עובדות של מקרים דומים אחרים. לכן, חשוב לבחור מבין כל המקרים שדווחו בתקשורת או במדיה החברתית השונה את המקרים הקרובים ככל האפשר למקרה הספציפי.

צריך להוכיח את המקרים האחרים באמצעות ראיות. תמונה בעיתון אינה ראיה (במובן המשפטי).
לכן חשוב, בישיבת ההקראה להציג את המקרים (בהם נטען כי לא נרשמו דו"חות), ולתאר את הנסיבות שלהן. לבקש אז שהתובע יסכים כי אלה אכן הנסיבות וכי לא נרשם דו"ח ואם הוא לא מסכים, לבקש לזמן לעדות את מושא הכתבה כדי להוכיח שהוא ביצע את העבירה ולא קיבל דוח.

 לבקש מהתביעה להסכים לקבל את העובדות על נבחר הציבור ואם הם לא מסכימים לבקש להביא אותו לעדות

למשל, במקרה של אקוניס, התובע צריך להסכים כי השר אקוניס היה במועד מסויים בחוף הים, בעת שהתקנות לא איפשרו זאת, כי לא חל עליו חריג שאיפשר זאת, כי היה ללא מסיכה, כי לא חל עליו חריג שאיפשר לו להיות בלי מסיכה, וכי לא נרשם לו דו"ח, לא בזמן אמת ולא בדיעבד. ככל שהתובע אינו מסכים להודות בעובדות אלה, יש לבקש לזמן את העד הרלוונטי. במקרה שלעיל, השר אקוניס.

חשוב להדגיש, בטיעון של אכיפה בררנית, כי ההתנהגות של רשויות התביעה (המשטרה והרשויות המקומיות), היא שרירותית. אל מול כל מקרה שבו נרשם דו"ח אפשר להצביע על אינספור מקרים שבהם לא נרשמו דו"חות. כל מי שהולך על רצועה של 100 מטרים בטיילת שעל שפת הים מבין בעשרות מקרים של הפרה של התקנות. אין שום הסבר מדוע במקרה אחד נרשם דו"ח ובמקרה אחר לא נרשם דו"ח.
אין שום הסבר לשיקול הדעת של השוטר או הפקח שרושמים את הדו"ח. אם נניח פלוני הולך ברחוב לבדו, כאשר הוא אינו מהווה סיכון להדבקה, האם יירשם דו"ח או לא יירשם דו"ח? גם אם יש הנחיות "בתיאוריה" לא ברור אם הן מיושמות בפועל.

לבסוף, יש לשים לב כי אין חריג שמתיר להוריד את המסיכות על מנת לאכול (במרחב הציבורי) או לעשן. החריג היחיד שהיה קיים, בשעה שהמסעדות היו פתוחות, היה חריג שמאפשר להוריד את המסיכה בזמן אוכל ושתיה במסעדה. למרות זאת, לא נרשמים דו"חות למי שמורידים את המסיכה כדי לעשן במרחב הציבורי, או למי שמורידים את המסיכה כדי לשתות או לאכול במרחב הציבורי (עיין ערך חה"כ האוזנר). ההיפך הוא הנכון. ליד כל סניף של ארומה שמבצע כיום טייק אווי אפשר לראות אנשים יושבים ושותים או אוכלים את מה שהזמינו. בחיפה יש אפילו איזור ליד הים שבו הוצבו, בפרויקט בעידוד העיריה, משאיות אוכל, שבפועל יוצרות מצב שאנשים יושבים לידן ואוכלים ושותים (ללא מסיכות). בעצם, המשטרה והפיקוח העירוני יצרו מצב שבו למרות האיסור בתקנות זה מותר, אבל כמו שהם יצרו את החריג הזה, למה מי שהולך לבד בלילה ברחוב שומם לא יכול ליצור לעצמו חריג משלו?

 בנספח, רשימת דוגמאות לאכיפה בררנית ומסמך שאפשר להגיש לשופט כטענות בכתב לאכיפה בררנית.
 לא לשכוח להוסיף את נסיבות המקרה שלכם.
 ללא ספק יש עוד דוגמאות למכביר. נשמח אם תספרו לנו עליהן, ונוסיף אותן.



לשאלות:
עו״ד יונתן גינת 054-4635905
עו״ד שירית כשר 054-4231333




 

אכיפה בררנית של תקנות שעת חירום בנוגע להפרת הסגר ועטיית מסכות ושאר ההנחיות בעניין המאבק בנגיף הקורונה כגון הוראות הסגר שהוטל בכלל ולגבי ליל הסדר בפרט, הגבלת מספר משתתפים באירועים, שמירת מרחק של 2 מטרים לפחות בין אדם לאדם וכו':

1. בתקופת הסגר שהוטל על אזרחי ישראל בחודשים מרס, אפריל ועד תחילת מאי 2020 ואף לאחר מכן ועד היום ממש, הוטלו על ידי ממשלת ישראל ונאכפו על אזרחיה איסורים שונים וחובות שונות, ובהן ואולי הבולטת וארוכת התחולה מביניהם, שעוררה לעתים גם קשיי אכיפה למרות ההצדקה הבריאותית להטלתה - חובת עטיית מסכות מגן.

(צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020, בסעיף 1 לו ("עטיית מסכה" - כיסוי הפה והאף בבד, במסכה המיועדת לכך, או במסכה ביתית, צמודים לפנים), ו-חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת פעילות), תש"ף-2020, בו נזכרת עטיית המסכה).

פרט ובנוסף לכך, נמנו עם שאר ההגבלות שהוטלו על הציבור גם הגבלות המשתתפים באירועים, בחללים סגורים ובאוויר הפתוח, שמירת מרחק של לפחות 2 מטרים בין אדם לאדם, ובליל הסדר שחלף, איסור על אירוח מי שאינו מ"המשפחה הגרעינית" במובן זה ש"אינו מתגורר באופן קבוע מתחת לאותה קורת גג".

למותר יהא לציין את חובת הכניסה לבידוד באופן "אוטומטי" המוטלת על מי שהתברר ששהה במחיצת מי שאובחן כנושא את הנגיף או חולה מאומת במחלה שהנגיף גורם לה (להבדיל מחובת הבידוד על "חוזר" הנדונה לעיל ולהלן).

2. אולם, אותה מדינת ישראל שהיא בבחינת "הפה שאסר", היתה גם לעתים רבות וקרובות מדי גם "היד שהתירה": מנגנוני האכיפה שלה, בראש ובראשונה משטרת ישראל אך גם פקחים שונים, של רשויות מקומיות ואחרים, נקטו אכיפה בררנית ולא אכפו במקרים שונים, על פי פרסומים רבים בתקשורת, את החובה של עטיית מסכה ואי קיום אירועים משפחתיים בהרכב שחורג מה"גרעיני", וזאת ללא כל צידוק ענייני ואמת מידה אובייקטיבית כלשהי, אלא אך ורק על פי "בכירותו" או "ידועניותו" של מי שלא אוכפים עליו חובה שבחוק, לעומת אחרים, "פשוטי עם" כביכול, התנהלות שהיא בבירור בגדר מדיניות פסולה של איפה ואיפה, שפגעה ופוגעת באמון הציבור.

3. כדוגמאות לאמור לעיל ניתן להביא את המקרים המפורטים להלן, שהתפרסמו בתקשורת:

א. ביום 10.4.2020 פורסם כי נשיא המדינה מר ראובן ("רובי") ריבלין אירח בליל הסדר את בתו ומשפחתה יחד עמו במשכן נשיאי ישראל בירושלים, על אך האיסור שהוטל אז לערוך את ליל הסדר עם מי שאינו מתגורר תחת אותה קורת גג.

ב. כך גם ראש הממשלה מר בנימין ("ביבי") נתניהו כאשר אירח במעון ראש הממשלה את בנו אבנר.



ג. ביום 19.5.2020 פורסמו צילומים של השר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, כאשר הוא מתהלך בלוויית קציני משטרה בשכונות דרום תל אביב כאשר לא הוא ולא הם עטויי מסכות.



ד. ביום 2.6.2020 פורסם כי חבר הכנסת ניר ברקת השתתף במסיבה בתל אביב בה לא עטו מסכות ולא שמרו על כללי והנחיות הקורונה, כגון הגבלת מספר המשתתפים ושמירת מרחק של 2 מטרים בין אדם לאדם.

ה. ביום 6 ליוני פורסמו תמונות של ח״כ סאמי אבו שחאדה מסתובב במספר מקומות ללא מסיכה. באותו שבוע פורסם כי חלה בקורונה. השר צוטט אומר ״אני מצר צער רב על השתתפותי בחתונה הערב. הגעתי לחתונה לרבע שעה, טעיתי בשיקול הדעת ואני מכה על חטא״

ו. ביום 10.6.2020 פורסם כי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, פטר מחובת הבידוד את איש העסקים טדי שגיא, וזאת בהסתמך על תוצאות בדיקות שעבר, כאשר פרופ' גרוטו לאחר מכן הודה בטעותו אך תירץ זאת בהעדר כללים ברורים בנושא ולכן טען שלא עבר על ההנחיות. יצוין ויודגש כי זו בדיוק טענת עותרת 4 בעתירה זו, שכן בהעדר החרגות, אסור היה לפטור איש, כלל.

ז. ביום 15.6.2020 פורסם כי שר הבריאות, יואל (יולי) אדלשטיין גער בחברי הכנסת על אי מתן דוגמא אישית בכך שאינם מקפידים על עטיית מסכות.

ח. ביום 7.7.2020 פורסם כי שרת התחבורה מירי רגב קיימה אירוע של השקת מחלף באשקלון ללא הקפדה על כללי והגבלות "התו הסגול", הודתה בכך ו"הבטיחה" כי בפעם הבאה תוודא "שהדברים האלה קורים" (דהיינו, קיום הוראות החוק!).

ט. ביום 8.7.2020 פורסם כי שר הבריאות יולי (יואל) אדלשטיין חגג במסיבה מוקדם יותר באותו ערב שבו נכנסו לתוקף תקנות המגבילות זאת, בנמקו זאת בכך שהדבר היה מותר "באותה עת", על אף שהיה ידוע לו היטב תוכן ההגבלות שעמדו להיכנס רשמית לתוקף ולמרות שהיה מצופה ממנו כי ישמש דוגמא לציבור.

י. ביום 31.7.2020 פורסם כי לשר לביטחון הפנים, אמיר אוחנה, ולאחרים שנפגשו בכנסת עם אדם שהתגלה כחיובי לקורונה, נערכה "חקירה אפידמיולוגית מזורזת" שבסיומה הודע לו כי אינו נדרש להיכנס לבידוד.

יא. ביום 4.8.2020 צולם ראש הממשלה בנימין נתניהו משלם בשטר כסף בדוכן/מסעדת שווארמה כאשר מסכת המגן אינה מכסה את אפו, כנדרש.

יב. ביום 5.8.2020 פורסם כי אלפי חסידים השתתפו בירושלים בחתונת נכדו של האדמו"ר מבעלז, תוך הפרת ההנחיות על מספר המשתתפים, שמירת מרחק ביניהם ועטיית מסכות, וכל זאת מבלי שהמשטרה תתערב ותפזר אותם, למעט המספר המגוחך של ארבעה (4) דו"חות/קנסות שהוטלו/נרשמו.

יג. ב 20 לאוגוסט פורסם כי שופט בית המשפט העליון ערך חתונה לבנו בניגוד לתקנות. ההנמקה שלאור העובדה שהוא שילם את עלות המלון לאורחים רבים הוא האמין באמת ובתמים לדבריה של המוקדנית במוקד קול הבריאות של משרד הבריאות, היא לא פחות משערורייתית יותר מההפרה עצמה. העובדה שאני מאמין באמת ובתמים שאני לא עובר על התקנות היא לא טענת הגנה. אם אני מאמין באמת ובתמים שאני לא צריך לעטות מסיכה, בנסיבות מסויימות, עדיין יש מקום לרשום לי דו"ח אם הייתי צריך לעטות מסיכה. שנית, מהמשנה לנשיאת בית המשפט העליון הייתי מצפה לקרוא את התקנות העדכניות בטרם שהוא עורך חתונה. הוא לבטח לא יכול לטעון שהוא לא ידע איפה למצוא אותן. שלישית, והחמור מכל, בית המשפט הוא זה הנותן תוכן לתקנות. לא המוקדנית של משרד .

יד. ב 31 באוגוסט פורסם שח״כ יברקן סירב להיכנס לבידוד והגיע לכנסת. לאחר מכן הסתבר שחלה בקורונה.

טו. ביום 1 בספטמבר, בפתיחת שנת הלימודים, פורסמה בעמוד הטוויטר של ראש הממשלה תמונה שלו יושב ליד תלמידי בית הספר כשהוא לא עוטה מסיכה

טז. ביום 3 בספטמבר פורסם כי שגריר ישראל בסין, צבי חפץ, חיתן את בנו בחוות רונית על לפחות 200 אורחים.

יז. ביום 9 בספטמבר פורסמה תמונה מחתונה בחסידות סערט-ויז׳ניץ בחיפה במנוגדת לחלוטין לתקנות:



יח. ביום 11 בספטמבר פורסם כי השר רפי פרץ, ראש העיר ירושלים משה ליאון והרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו השתתפו בחנוכת בית כנסת והכנסת ספר תורה בבירה כשהם מפרים את התקנות.


יט. ביום 21 בספטמבר פורסמה תמונה של יועץ התקשורת של ראש הממשלה טופז לוק כשהוא מבקר בהפגנות בבלפור, למרות שבאותו הזמן היה אמור להיות בבידוד עקב חזרתו מארה״ב.

כ. ביום 14 בספטמבר פורסם כי יועצו המדיני של ראש הממשלה וסגן ראש המל״ל ראובן עזר הפר את הכללים שנקבעו ויצא לריצה בוושינגטון. עוד פורסם כי הפר את הבידוד בארץ כאשר יצא לקניות בעודו בתקופת הבידוד המקוצרת לה זכה.

כא. ביום 5 באוקטובר פורסם כי השרה גילה גמליאל הפרה את הסגר שחל ביום כיפורים ונסעה מרחק של 150 ק״מ לבית הוריה. התנצלותה פורסמה כמה ימים לאחר מכן.

כב. ביום 2 באוקטובר פורסמה תמונה של ח״כ צבי האוזר יושב ברחוב עם אישתו ללא מסיכה




כג. ביום 4 באוקטובר פורסם כי ח״כ מיקי לוי התארח אצל בנו בחג הסוכות. ח״כ לוי צוטט כמתנצל ומכה על חטא.

כד. ביום 6 באוקטובר פורסם כי ראש השב״כ היפר את הוראות הסגר ואירח בביתו בני משפחה במהלך חג הסוכות

כה. ביום 7 באוקטובר פורסם כי ספר ביקר בבית ראש הממשלה בניגוד לתקנות, שעה שהמספרות היו סגורות. אין בנוסח התקנות של אז שום חריג שאיפשר שירותי ספר לשם שידור. אם התקנות היו רוצות, הן היו יכולות לקבוע חריג המאפשר שירותי ספר לשרה נתניהו. אבל הם לא.

כו. ב 8 לאוקטובר פורסם כי הרמטכל הפר את התקנות ואירח בחג הסוכות את הוריה של אישתו . הטענה שלו כי התקנות לא היו ברורות, היא טענה שמוטב היה ולא היתה נשמעת מפיו של רמטכ"ל. התקנות ברורות לגמרי ואין בהן שום אי בהירות. אי אפשר היה לארח או להתארח אצל מישהו אחר, גם בטווח ה-1,000 מטרים.

כז. ביום 11 באוקטובר פורסם ששני נצבי משטרה הפרו את תקנות הסגר: ראש אגף חקירות ומודיעין יגאל בן שלום ומפקד מחוז ש"י משה ברקת השתתפו ביום שלישי האחרון בארוחה בניגוד לתקנות.

כח. ביום 12 באוקטובר פורסם שראש עיריית נהריה רונן מרלי ומנכ״ל העירייה הפרו את תקנות הסגר והתארחו בבית משפחה ידוע בעיר.

כט. ביום 13 באוקטובר, פורסם כי שר הדתות שימש רב בחתונה המונית, בניגוד לתקנות.

תוקן על ידי שחור_כתום ב- 06/02/2021 22:12:42