תיאוריה משלי לגבי פדהאל

אז יש לי תיאוריה לגבי פדהאל, ככה:

אולה חזר לעיר והסוד איכשהו דלף-כולם חושבים שיקוואל בגד.

אומלל, ניסה להציל את העם וחושבים שהוא זה שניסה להרוס.

בקיצור, מיה לא הרגה את ברכיהו. הוא התגלגל מההר, איבד את זכרונו והפך לנכה בכל גופו.

הגיוני, לא?

הוא חי באיזה כפר, בשטחי איסתרק, כשפדהאל-או מישהו אחר, תומכים במבוגר-החולני-הנכה-שלא יודע מי הוא, ועוזרים לו לחיות. ברכיהו לא יודע כלום על עברו, גם לא שהוא הנסיך.

יום אחד ברכיהו יבוא לפני המלך, עקב זכרונות מהמקרה של אבקת השריפה(אולי איסתרק הפיץ מודעות למציאת עדי ראיה) אבל הוא לא יודע שהוא היה ברכיהו-זה שהביא את האבקה ותכנן לפוצצה. הוא מספר מנקודת מבטם של הזכרונות העמומים שעולים לו.

מיה, כמובן, תעשה את זה טוב כמו שרק היא יודעת, שלא נחשוד בשום דבר.

(אולי גם איזדרו יהיה בסצנה שם?)

המלך שומע וקולט את התיאורים על ידרת והסיני והמערה והכל, ומבין שזה שעומד לפניו הוא ברכיהו.

קולט מה יש לו ביד.

עכשו, הוא מצמיד אליו את אולה(?) או מישהו אחר ש'יחנכו' אותו לטובת כוזר האמיתית. לאט לאט מחדירים לו לראש נגד דיאלידאן ובעד כוזר.

ברכיהו מסכים בהתלהבות עם הדברים ומתחיל להרגיש שנאה נגד יוסף. מסבירים לו את כל מה שיוסף עשה, ואם בהתחלה ברכיהו מתווכח נגד לאט לאט הוא מתחיל להשתכנע.

הוא עדיין לא יודע שהוא הנסיך!

יוסף, בינתיים, הבין שברכיהו מת. שלוואן ערק. מי נשארו?

פאר ואדוניה. 

פאר מתחיל לחשוד גם כן אבל יוסף לא יכול להרוג אותו כי לא יישאר לו יורש(איך אדוניה צץ פתאום? במהללאל כתוב משהו על 'נכדתה של המלכה שבמרחקים', מסתבר שזו הבת של אדוניה שגר איפשהו רחוק, וכנראה עכשו בא למעט זמן לאלקן).

אז יוסף מתחיל עם תכנית גאונית שמטרתה להראות לפאר שאפשר לסמוך עליו.

הוא מתחיל להיות יותר צדיק, לדקדק במצוות, להחמיר מאד ולהתרחק מכל ספק חומרה.

פאר 'קונה את זה' אבל בולע בשקט את החשדות.

בינתיים, ברכיהו לא יודע שהוא הנסיך, וגם משלוואן מסתירים את העובדה שאחיו כאן.

יום אחד מגיע שלוואן מאחוזת בנטיליאן בהפתעה בשביל, אממ, משהו לליאה(או מוהל לבנו?) וקולט את אחיו.

הוא מתחיל לחשוד שברכיהו הוא מרגל שאביו שלח בשביל להרוג אותו.

הוא קובע פגישה דחופה עם המלך ומספר לו את חשדותיו, המלך מספר לו בחוסר ברירה את כל הסיפור ואוסר עליו להתראות עם אחיו מחשש שייזכר. שלוואן מסכים, מסוייג, וחוזר לו לצפון.

לגבי פדהאל, כמו שמיה כתבה בפרק הראשון שהיא שלחה, הוא בן אצילים ממשפחה מרוששת ומיה בטח תמציא גם לו סיפור ומלא מלא מחשבות ולבטים וקונפליקטים לפתור, אבל, מה לעשות, אני לא יצירתית כמו מיה ולכן זה רק מה שעלה לי:)

בקיצור, יש מלא מלא קטעים של פדהאל בין לבין.

לגבי ברכיהו-בסוף הוא נזכר איכשהו מי הוא(רואה את שלוואן? שומע דיבורים על האבקה השחורה?) ונמצא בניגוד קורע. מצד אחד, הוא חונך תמיד שאבא שלו הצדיק ומה שהוא עושה זה בסדר, מצד שני כאן הוא היה מאד נגדו..

הקריעה משסעת אותו והוא לא מוצא טעם בחיים.

מהללאל-שעודכן מראש בסיפור-מוצא חן בעיני ברכיהו עוד לפני שהוא נזכר, ואחר כך הוא מוצא בו את מקום מבטחו ופורק את מה שהוא מרגיש. מהללאל נמצא גם כן בקונפליקט-אם לספר למלך או לא.

בסוף הוא מספר והמלך מדבר עם ברכיהו, בלה בלה בלה-

ברכיהו משתכנע ונשאר בכוזר האמיתית לתמיד, ויוסף אוכל את הכובע.

בין לבין יש מלא קטעים של מלחמות וצבא ונשים וחתונה של אולה ואונמר ובלה בלה-והנה לנו ספר.

אבל, אין הרבה סיכויים שזה יהיה באמת ככה כי מיה, כידוע, כבר כתבה את פדהאל לגמרי והוא רק צריך לעבור עריכות ודפוס.

היה נחמד להמציא:)

באמת מעניין מה יהיה עם המוות של יקוואל.
הרי בטוח שכולם ידעו!
יש סיכוי קלוש שהיא תקים אותו לתחיה, אבל לא נראה לי...

נכון, זה כמו שניסו לכתוב את יוזבד:)
למה לא, זה מגניב נוראות.
לגבי פאר כתוב שכשהוא נשלח לשמש כשליח קידושין לשלוואן 'עולה בו קבס' וכל מיני מחשבות-פקפוק על אביו.

נכון .. אבל עדיין יותר מתאים שאדוניה למשל יחשוד

אדוניה רחוק ולא מעודכן..
אבל צודק

אההממ.
פרסמתי את האשכול הזה באתר אחר, בשינויים קלים, ומישהי העירה לי שלא נתתי קרדיט לכותבת.
אז אני מודיעה כאן:
אני זו היא, והיא זו אני, אין בשביל מה לתת קרדיט
מעדיפה שלא לרשום פרטים על האתר או על השם שלי שם, מי שהבינה-הבינה, אני מקווה:)

יפה