בענין החובה והמצוה להתחסן בשעה זו לס' "ולא יהיה בהם נגף"
הנה נשאלתי להעלות דעת תורה אודות המצב כעת כאשר שלטונות המדינות, בארץ ישראל ובחו"ל, מבקשים מכל האזרחים לקבל חיסון (Vaccine) נגד הנגיף שמכה בכל העולם, רח"ל, ויש מיעוטא דמיעוטא המסתפקים ושואלים האם אכן יש להתחסן או אולי עדיף לקיים שב ואל תעשה?
א. ראשית כל, היות ומאורי הדור וגדולי הפוסקים שליט"א, שאחריות הנהגת הדור מונחת עליהם והמה דואגים תמיד בכל פרט ופרט לטובת כלל ישראל, הורו מפורשות ללכת ולהתחסן, הרי שזו חובה ומצוה גדולה על כל אחד ואחד להזדרז ולקיים בשמחה הציווי שבתוה"ק "ועשית ככל אשר יורוך" ובאופן זה לקיים מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". ובפרט שידוע בשער בת רבים שהוראתם באה לאחר שעשו חקירות ודרישות אצל המומחים בתחום, ואי לכך אומרים הם פה אחד שעפ"י דת של תורה צריך להישמע כאן בדעת הרופאים, ויפה שעה אחת קודם.
[והגם אמנם שבתחילה היו רבנים שחששו שמא יש היזיקא בחיסון ולכן יעצו להמתין, אולם עתה לאחר שעשרות מליוני איש בעולם כבר קבלוהו, ומיום ליום רואים בעליל איך שהחיסון מציל חיים של אנשים מכל השכבות והגילים, גם המה מודים ומורים בהדיא שחובה לקבל החיסונים].
וכלל נקוט בידינו מכל הדורות, שמנהיגי ישראל מאורי התורה יש להם הרבה סייעתא דשמיא, וזכות זה עומד לכל השומע ומקיים דברי חכמים. עכ"ז כיהודה ועוד לקרא אמרנו למלאות מעט ולהציג בירור דעת בתורה בכגון דא.
ב. יש כלל בתורתנו הקדושה, שיש להתחשב בדעת הרופאים להם ניתנה הרשות לרפא. הנה כי כן מצינו לגבי חמץ בפסח, לגבי מילה ביום השמיני, לגבי חילול שבת לחולה, לגבי אכילה ביוכ"פ לחולה, לגבי אכילת מאכלים אסורים, וכל כיו"ב. ואם ישנן דעות שונות בין הרופאים הולכים אחר רוב הרופאים (עי' שו"ע או"ח סי' תריח ובנו"כ הפרטים בזה, ועי' מש"כ שם הרמ"א בסעי' ד - שאם החולה ורופא אחד עמו אומרים שצריך לאכול ביוכ"פ, אע"פ שמאה רופאים אומרים אין צריך, מאכילין אותו. ואפילו הם בקיאים ומופלגים יותר בחכמה מרופא זה, משום שהחולה מסייעו, ולב יודע מרת נפשו. עי"ש במטה אפרים ובמשנ"ב ס"ק יא). וא"כ בנדון דידן שכל הרופאים המומחים בתחום זה, בכל מדינות העולם, אומרים שאין מנוס בדרך הטבע אלא להתחסן, לאלו שאין להם נוגדנים (Antibodies) וכדומה, על אחת כמה וכמה שצריך לקבל דברי הרופאים ולעשות השתדלות זו.
ג. אפילו אם אחד מתוך אלפים רבים היה ניזוק מהחיסון, רח"ל, מכל מקום מדין תורה אין מתחשבים בכך. וראיה לכך ממצות מילה, דיש מיעוטא דמיעוטא שמתים, מחמת שלא נבלע דמם (עי' שבת קלד.; גיטין נז: וברש"י ד"ה זו מילה) אפ"ה אין לך אחד שנמנע מלמול את בניו (מלבד אם יודע שיש חולי בדם וכיו"ב, כמפורט בהלכה), וטעמא דמילתא בכגון דא, דהולכין אחר הרוב - והרוב יכול לסבול ברית מילה, וכן כאן אצל רובא דרובא אין כל חשש בקבלת החיסון, ולכן חובה לקבלו, מלבד אכן אדם שהרופא שלו, שמכיר ויודע שהוא סובל ממשהו שזה יכול להזיק לו, רח"ל, ומורה לו שלא יקבל חיסון.
ד. בנוסף להאמור, הכלל בפיקוח נפש הוא, שמניעת סכנה מיידית עדיפא על חשש סכנה לעתיד (עי' תשו' נודע ביהודה מהד"ת יור"ד סי' רי; תשו' חת"ס יור"ד סי' שלו; תשו' מהרש"ג ח"ב סי' רנ. ועי' בחזו"א הל' אבלות סי' רח אות ז דלא חשיב פקו"נ להתיר איזה איסור כל שאין הסכנה לפנינו, עי"ש), א"כ כ"ש בניד"ד שלדעת הרופאים המומחים אין שום חשש ספק סכנה לעתיד, והסכנה הוודאית היא לפנינו, רח"ל, על כן בוודאי שיש לחשוש לסכנה וודאית שהיא לפנינו ולקבל החיסון שמציל מהסכנה (וכעי"ז כ' גם בתפא"י עמ"ס יומא פ"ח מ"ז. ועי' בכף החיים יו"ד סי' קטז ס"ק ס). ולפני שמקבל החיסון יתפלל ויאמר: "יהי רצון שיהא עסק זה לי לרפואה, כי רופא חנם אתה" (עי' שו"ע או"ח סי' רל ס"ד)
ה. לאור כל האמור, חלילה מלומר "שב ואל תעשה", דזה שייך רק כשיש ספק בדבר, אבל בנד"ד, מאחר שרובם ככולם של הרופאים אומרים שצריך להתחסן, וכן הורו הלכה למעשה כל גדולי ישראל ומנהיגי הדור שליט"א, שוב אין שום ספק לפנינו, וחובה לקיים דברי חכמים. והנמנע מכך, אדרבה, עובר הוא ב"קום ועשה", כשבמעשהו מסכן הוא אנשים אחרים, וידוע הא דאיתא בחושן משפט (סוס"י תכז): "כל המסכן את עצמו ואומר מה לאחרים עלי בכך ואני איני מקפיד בכך, מכין אותו מכות מרדות, והנזהר מהם תבוא עליו ברכת טוב". ובבאר הגולה האריך שם לבאר, שהקב"ה ברא העולם להיטיב לנבראים שיכירו גדולתו, וכל זה כדי ליתן להם שכר טוב בעמלם, והמסכן את עצמו א"כ מואס ברצון השי"ת ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו אין לך זלזול ואפקירותא יותר מזה, ולשומעים יונעם, יעו"ש. וכן אנו, עלינו לשבח לאדון הכל דיהיב חכמה לחכימין, היינו הרופאים המומחים שהעלו ארוכה ומרפא לחולי זה, אחר שהרבינו על כך בתפלות ותחנונים, וחלילה לנו מלהיות כפויי טובה לרופא כל בשר ומפליא לעשות, וצריכים אנו להודות לו ית"ש על כל הטוב שעשה עמנו, כדי שנוכל לשוב במהרה ללמוד ולהתפלל כדבעי, וגם לשמוח בשמחות מתוך שלוה ושמחה אמיתית, ובזכות הציות לכל אשר יורו לנו מאורי הדור שליט"א וקיום מצות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" יסיר השי"ת את המחלה מקרבנו ונהיה כולנו בריאים ושלמים לעשות רצונו ית"ש ולעבדו בלבב שלם. מאת: הגה"צ רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט"א.
 |
|
|
