לפני כשנתיים חשפנו כאן אי״סדרים כספיים בהיקף מיליוני שקלים בתרומות לזק״א ■ כעת מתברר שזה היה רק חלק מהתמונה המלאה ■ המנהל המיוחד שבית המשפט מינה מטעמו לעמותה בעקבות הפרסום, עו״ד איתן ארז, מצא שנושא איסוף התרומות מחו״ל פרוץ לחלוטין ושאמינות הדיווחים עליהם ״בעייתית בלשון המעטה״ ■ מחליפו, עו"ד אמיר קדרי, גילה שהתרומות לעמותה אינן עוברות דרך הספרים, הציע לפזר את ההנהלה, וביקר את ראשיה שהם ״נאחזים בכיסא״ ■ בזק״א, בתגובה, רגועים: ״אין קופצים על מלאכת הקודש הזאת״אירוע ההצדעה שנערך לפני שנה בביתו המטופח של איש העסקים מאיר גורביץ׳ בסביון,היה עבור רבים בעמותת זק״א ערב של התעלות. הוא התקיים מספר חודשים אחרי כתבת התחקיר הגדולה שפורסמה ב״מעריב״ על אודות הארגון ויהודה משי זהב, האיש שמזוהה איתו יותר מכל.
הכתבה ההיא חשפה כיצד מיליוני שקלים, כספי תרומות שיועדו לזק״א, לא הגיעו ליעדם; כיצד חברה פרטית שמשי זהב הוא בין בעלי המניות שלה ואחיו רמי(אברהם) מנהל אותה, השתמשה באישור פטור ממס של העמותה הציבורית כדי לאסוף כספים בהיקפי ענק שכלל לא הגיעו אל העמותה; כיצד תורם דרום אמריקאי שפתח את כיסו והוציא כרבע מיליון שקל לרכישת אמבולנס גילה באיחור שהכסף שלו נעלם, ואיתו האמבולנס. וגם, כיצד אח נוסף, משה, מסתובב בעולם ואוסף לעמותה כספים שמעולם לא פגשו את חשבון הבנק שלה. שום דבר מכל אלה לא הפריע לחגיגה שהייתה באותו הערב סביב חתן השמחה משי זהב. החיבור של ״משי״, כפי שהוא מכונה, לברנז׳ה הישראלית היה מאז ומתמיד חיבור מנצח. מצדם של רבים בברנז׳ה הזו, משי ראוי לטיפוח, הרבה בזכות העובדה שהוא יושב על משבצת ״החרדי הטוב״. מצדו של משי, הוא נהנה לקבל מהם את הלגיטימציה שהוא והארגון שלו זקוקים לה.
ואכן, נבחרת מכובדת הסתובבה במיטב מחלצותיה באותו ערב כדי לחגוג עם האיש ועם ארגונו. היו שם, בין השאר, ראש המוסד לשעבר דני יתום; השופט בדימוס אליהו וינוגרד; מנכ״ל אל על דאז אליעזר שקדי; פרופ׳ מנואל טרכטנברג; האלוף במילואים אלעזר שטח; יו״ר דירקטוריון אל על עמיקם כהן; נשיא הכבוד של לשכת המבקרים שלמה קלדרון; ועוד רבים וטובים. רובם, נניח להגנתם, לא מכירים את החומרים שמוגשים בשנים האחרונות לבתי המשפט על העמותה שהם מסייעים לה. חלקם, נניח שוב, היו מוצאים תירוץ לא להגיע, לו היו קוראים קורטוב מהם. כך או כך, אתרי האינטרנט החרדיים היו מלאים למחרת האירוע בסיקור נלהב ובתמונות מרהיבות של יחידת הצוללנים של משי זהב, משכשכת בבריכת השחייה הביתית של גורביץ׳ במעין תצוגת תכלית.
אלה שלא יודעים לשאול
מדינת ישראל מתנהגת כבר שנים ארוכות כמי שלא לגמרי החליטה מה עושים בכל עניין הזה של טיפול בקורבנות אסון. מצד אחד ניכר שיש רצון בקרב העוסקים בחירום, שגוף כזה יתפקד בשטח ויסייע למשטרה בעבודה הלא מאוד נעימה הזו, כולל ההיבטים ההלכתיים שלה; מן הצד השני, המדינה לא לוקחת על עצמה את המשימה וממלאת אותה, עד כדי הקמת גוף ממלכתי שיישא בנטל, כפי שאולי היה מתבקש. יצור הכלאיים שנוצר הוא הרע מכל. לא פה ולא שם. גוף חצי ציבורי וחצי פרטי שהמנהל התקין ממנו והלאה, ואשר מנווט בשנים האחרונות, בשל אוסף גדול של שערוריות ניהוליות, במעורבות גבוהה מאוד של בית המשפט.
כך בערך נראה גם המסלול שהוביל לפני כמה שבועות להחלטה של ועדת שקד לשוויון בנטל, לאשר לזק״א לגייס לשורותיה עשרות חרדים במסגרת שירות אזרחי ביטחוני - דגם משופר של השירות הלאומי הרגיל, המאפשר לקבל שכר של עד 4,000 שקל לחודש. יהודה משי זהב נכח בישיבת הוועדה ואף נשא בה דברים. למרות שק הבעיות שהעמותה שלו נושאת איתה זה שנים, איש מחברי הכנסת, שכעבור כמה דקות אמורים היו להרים את ידם בעד היוזמה, לא ידע לשאול כלום.
האם כל המיליונים, שלא ברור לאן הלכו לטייל בשנים האחרונות, כבר נמצאו? האם עמותה שמעידה על עצמה שיש לה מאות מתנדבים צריכה גם עשרות ״מתגייסים" שיקבלו שכר מהמדינה? ומה הם יעשו כל היום? יישבו מסביב למשי זהב בעשרותיהם וימתינו לאסון? וכשהוועדה דורשת ממשי זהב שהמגויסים שלו לא יישבו בבית אלא יתייצבו בכל בוקר ב״נקודת ההזנק״ של זק״א, האם מישהו מחברי הכנסת בדק איפה נמצאת נקודת הזנק כזו? ובכלל, מדוע שרק זק״א של משי זהב תקבל את האפשרות הזו לגייס מתנדבים?
קחו לדוגמה את זק״א תל אביב. ארגון שונה בתכלית. השם דומה אבל הרקע שלו נקי, הוא לא הסתבך בפרשיות מביכות ואנשיו פועלים כולם בהתנדבות ומבצעים עבודה בהיקף זהה לזה שעושה משי זהב בכל הארץ. איך לא שמעתם עליהם, למרות שהם עובדים בצמידות למשטרת ישראל, לגופי החירום ולפיקוד העורף? משום שהם לא מטפחים יחסי ציבור. האם בשל כך הם לא זכאים להקצאה של אנשי שירות אזרחי ואילו זק״א של משי זהב כן?
נוהל משי זהב
הסיפור המרכזי שחשפנו כאן בעבר התגלה בזכות ערנותו של עו"ד שמשון מרון, שמונה לפני כמה שנים על ידי בית המשפט לשמש כנאמן להסדר הנושים של זק״א, אחרי שהותירה עובדים, ספקים, חברות מסחריות ואת רשויות המס עם חובות כבדים. מרון קיבל אז, לגמרי במקרה, טלפון מנציגי חברה פרטית שסיפרו לו שהם מתרימים כסף עבור זק״א וביקשו ממנו להרים את תרומתו. עורך הדין הוותיק, שלפי החלטת בית המשפט היה אמור לגבות 28 אחוז מכל שקל שנכנס לעמותה לטובת הנושים, הופתע מאוד, משום שמעולם לא שמע על חברה חיצונית שאוספת כסף עבור זק״א וחמור מכך, מעולם לא ראה שקל מהכסף הזה בקופת העמותה.
מכאן והלאה התגלגל כדור השלג. בדיקה של מרון העלתה כי החברה - חברה פרטית למהדרין - מנוהלת על ידי אחיו של משי זהב ואילו הוא עצמו אחד הבעלים בה. עוד התברר שהחברה הפרטית הזו אוספת תרומות מהציבור, משאירה אצלה כמעט את כל הכסף, ושולחת לתורמים טופס לפי סעיף 46 למס ההכנסה המאפשר להם לקבל זיכוי במס על התרומה, כאילו תרמו לגוף שאין לו כוונת רווח. הטופס הזה נחזה להיות טופס של העמותה, זו שבשמה נאסף לכאורה הכסף, אבל במקום להגיע אליה, הוא עשה כאמור את דרכו אל חשבון הבנק של אותה חברה עם שם דומה, ״זק״א חסד של אמת ־ ארגון בינלאומי לאיתור חילוץ והצלה בע"מ״.
חקירה שהחלה להיערך גילתה שהחברה הפרטית של האחים משי זהב אספה במהלך השנים כשמונה מיליוני שקלים תרומות, שלפי הניירת המסודרת, רק פירורים מהם הגיעו ליעדם בעמותה.
יהודה משי זהב, שמצא את עצמו מסובך, ניפק גרסאות מעט מורכבות על אודות החברה הזאת, שנולדה לפתע פתאום. בתחילה סייע לאחיו וטען במסמך שהוגש לבית המשפט כי היה קיים ״נוהל עבודה״ בין העמותה לחברה, לפיו האחרונה משאירה אצלה 40 אחוז מהתרומות שהיא אוספת עבור העמותה, לא כולל הוצאות.
לגרסה זו היו שתי בעיות. האחת, שיהודה משי זהב לא היה מוסמך לאשר שום נוהל כזה. השנייה, שגם מחצית מהכסף לא הגיע אל העמותה. אבל הייתה עוד בעיה עם הגרסה הזאת, שכן בהליך משפטי אחר טען משי זהב כי הוא בכלל פרש מבעלותו בחברה הפרטית חמישה ימים לאחר שהוקמה, משום שכבר אז הבין שיש בעיה של שליטה על הכספים שהיא אוספת עבור העמותה. אם יש בעיית שליטה שכזאת, איך הוא איפשר את אותו ״נוהל עבודה״ של חלוקת הכספים, כפי שטען במקום אחר? לא ברור. אגב, בניגוד לטענה הזו שלו, שאותה מסר גם בבית המשפט, משי זהב לא עזב את החברה, והמניה שלו בה הייתה רשומה על שמו כל השנים.
אבל בכך לא די. לפני שנתיים, ערב פרסום הכתבה הקודמת, נפגשתי עם רמי משי זהב. הוא טען שהחברה הפרטית שהוא מנהל לא לקחה את הכספים לעצמה אלא מימנה באמצעותם חלק מההוצאות השוטפות של העמותה, בלי שהדבר יירשם בשום מקום בצורה מסודרת. לראיה, הציג בפניי פירוט על תשלומי טיסות לחו׳׳ל שמימן לאח השלישי, משה, בסכום שהגיע ל־138 אלף שקל רק בשנים האחרונות. "הוא נסע לאסוף כספים בחו״ל״, הסביר. משה אכן נסע, ולפי דבריו של רמי גם כינס ערבי התרמה, הביא אליהם יהודים עשירים ואסף תרומות בהיקף גדול. אלא שבדיקה של הנהלת החשבונות מלמדת שהכסף הזה לא הגיע אל קופת העמותה. איפה הכסף? קשה לדעת. את משה עצמו אי אפשר היה לתפוס השבוע.
רמי גם טען אז כי הוא נהג להעביר ליהודה מקופת החברה כספים מזומנים לצורך עבודתו. כמה כסף? הרבה, ובמזומן. כך לפי עדותו שלו. רמי סיפר אז, לדוגמה, כי כשיהודה היה יוצא לפעילות של זק״א בחו״ל, היה מגיע אליו ערב הנסיעה ומבקש כסף. ״נגיד שהוא היה צריך לנסוע לצונאמי ביפן. הייתי בודק כמה אני יכול לתת לו, הייתי מוציא לו צ׳ק והיינו פורטים אותו בצ׳יינג׳ לדולרים, כי אין מה לעשות בטוקיו עם צ׳קים של זק״א. ועם זה הוא היה נוסע״.
ומי בודק שכל הכסף הלך ליעדו ולאף אחד לא נשאר משהו ממנו בכיס? הקשיתי. ״אני לא צריך לקבל מיהודה דין וחשבון על הכסף״, הסביר. ״לחלק מהכסף יש חשבוניות ולחלק אי אפשר להביא. לפעמים גם אין זמן בשביל זה״.
דיווחים בעייתיים
לפני כשנתיים, נוכח חשיפתו של מרון ונוכח ההבנה שהחברה הפרטית מצאה פטנט מתוחכם לייצר כסף תוך שימוש בשם העמותה, מינה בית המשפט את עו״ד איתן ארז למנהל מיוחד של העמותה, מטעמו. ארז בדק את מצב העמותה ובתוך זמן קצר הגיש דוח ראשוני קשה לבית המשפט. ״עולה תמונה מדאיגה״, כתב. ״אין שליטה על הכנסות הזולגות מהעמותה לצדדים שלישיים״. את המנהל המיוחד הטריד עניינם של גובי כספים שזק״א מפעילה בחוץ לארץ, בלי שהוא, כמנהל, מבין מה הם עושים בשמה של העמותה ולאיפה הולכת התוצרת שלהם.
״מבירור שערכנו בנושא, ההתרשמות הינה כי מדובר בנושא פרוץ לחלוטין״, כתב. "לעמותה יש מספר אנשי קשר וככל הנראה עמותות ו/או חשבונות בנק בחו״ל, באמצעותם נאספים כספים בחו״ל עבור העמותה. אותם אנשי קשר ובראשם משה משי זהב פועלים בארצות הברית, פנמה, מקסיקו, צרפת, הונג קונג ועוד. אמינות הדיווחים של חלק מאנשי הקשר על הכספים הנתרמים באמצעותם בעייתית בלשון המעטה״.
לעו״ד ארז, שהתמודד עם ארגון שלא שילם את מלוא חובותיו לספקים, שלא תמיד שילם שכר לעובדיו ולא דאג להפרשות הסוציאליות שלהם, הפריע עוד משהו. ״לעמותה יש מספר גדול של רכבים, לרבות מספר ג׳יפים יוקרתיים, הנמצאים בשימוש כמה מחברי הוועד המנהל וגורמים נוספים וכן מספר טרקטורונים יוקרתיים״.
זמן קצר אחרי המכתב הזה שלח רשם התאגידים במשרד המשפטים, שהמנהל המיוחד מונה לפי דרישתו, מכתב משלו לעמותה. תחת הכותרת "תרמית, הונאה ואי עמידה בהסדר הנושים״ הזכירה עו״ד ענבל קידר ממחלקת האכיפה והבקרה, כיצד חברת זק״א ״שבניהולו של אברהם(רמי) משי זהב -אחיו של יהודה משי זהב ובבעלותו בין היתר של מר יהודה משי זהב התרימה מ־2007 עד ליוני 2011 מהציבור הרחב, סך של כ־7.8 מיליון שקל במסווה של תרומה לעמותה, אולם למעט 2.73 אחוזים לא העבירה לעמותה את הכספים שגבתה עבורה".
עו״ד קידר סקרה את שלל תפקידיו של יהודה, הן בעמותה והן בחברה, והוסיפה: "מיותר לציין כי מן האמור לעיל עולה כי העמותה והחברה נשלטות על ירי אותם גורמים על כל המשתמע מכך, וכל מילה נוספת מיותרת!".
ההבטחות של העמותה לסגור את האוברדראפט באמצעות תרומות שיביאו מחו״ל, הקפיצו עוד יותר את משרדו של המנהל מטעם בית המשפט, עורך הדין ארז. "אשר להתחייבות של עמותות זק״א בעולם לתרום כספים לעמותה, הרי שזו בדיוק אחת הבעיות שהועלו על ידינו״, העירו. "לעמותה יש מספר אנשי קשר וככל הנראה עמותות ו/או חשבונות בנק בחו״ל באמצעותם נאספים כספים בחו״ל עבור העמותה למעשה אין שום שליטה על כך וכל עמותה ו/או גורם בחו״ל גובים כאוות נפשם כספים מתורמים ומעבירים כספים כרצונם אותה התחייבות של העמותות בחו״ל שעושות שימוש בשם, בלוגו ובמוניטין של עמותת זק״א בישראל - למעשה אינה מהווה משום ׳הטבה', אלא כך היו צריכים להיות פני הדברים מלכתחילה!!!״.
בינתיים, בתום התנהלות ארוכה בבית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל במקביל השופט דוד מינץ את כל דרישותיו של הנאמן להסדר החובות, עו״ד שמשון מרון. כל הכספים שהתרימה החברה עד היום, קבע, שייכים לעמותה. השופט מינץ גם דחה את הגרסאות של האחים יהודה ורמי משי זהב על אותו "נוהל עבודה״ שמחלק כביכול את ההכנסות בין העמותה לחברה הפרטית ומאפשר לאחרונה להשאיר אצלה מיליוני שקלים, כשהוא מעלה חשש חמור לפיו ״החברה שימשה ככסות להברחת כספים מקופתה של העמותה״.
לא מפנימים
כשעו״ד ארז סיים את תפקידו, נכנס לנעליו כמנהל המיוחד של העמותה עו״ד אמיד קדרי, פרקליט ותיק ומנוסה בתחום. קדרי, אחרי ניתוח של המצב, פנה לבית המשפט ולרשם העמותות וביקש למנות ועדת איתור שתבחר לזק״א הנהלה חדשה. בקרב חברי הוועד המנהל של העמותה ובגזרת יהודה משי זהב לא התלהבו, בלשון המעטה, מהרעיון.
בתגובה, ולאחר ששכרו משרד עורכי דין פרטי משלהם, שיגרו לבית המשפט דרישה לדחות את רעיון ועדת האיתור, ועל הדרך לשחרר מתפקידו גם את עו״ד קדרי, שהעלה את הרעיון. אין צורך בוועדת איתור, יש לנו אנשים מצוינים שמוכנים להצטרף למוסדות העמותה, הבהירו, וצירפו רשימה שבין השמות הבולטים בה הרב בני לאו, דני יתום, שלמה קלדרון, יפה ויגודסקי ואחרים. ״קיים אינטרס ציבורי כי עשייה ציבורית מבורכת של עמותה תיעשה באמצעות התנהלות סדירה של האורגנים הפנימיים על פני התערבות פעילה של ערכאה שיפוטית בניהולה התקין של העמותה״, טען משי זהב בתצהיר.
לפני כמה חודשים העביר קדרי לבית המשפט דוח חמור על מצב העמותה. "לא כל הפעולות הכספיות של העמותה מתנהלות דרך הנהלת החשבונות המסודרת", העיר וגם תהה מי בדיוק מממן את חברי העמותה שנאבקים בו בבית המשפט וממליצים לו לסיים את תפקידו.
"דוגמה נוספת לעניין זה הוא סירובם של חברי העמותה, ובהם מר משי זהב ובאי כוחם, להביא לידיעת הח״מ מי מממן את פעילות הייעוץ לחברי העמותה ו/או לחברי העמותה ו/או לוועד המנהל שלה כל שנמסר היה כי מדובר בתרומה מחו״ל. ככל שמדובר בתרומה לעמותה הייתה תרומה זו צריכה לעבור בספריה, ועל המנהל המיוחד היה להחליט בדבר ייעוד התרומה", העיר והוסיף לגבי אחד מסניפי ההתרמות בחו״ל, שנטען כי ממנו מגיע המימון לייצוג של חברי העמותה: ״האם עמותת זק״א צרפת עובדת עבור העמותה דנן, או שהיא עובדת עבור חברי העמותה? האם חברי העמותה מפעילים גופי התרמה בעולם בצינורות שעוקפים את הפעילות המרכזית שנעשית על ידי העמותה?״.
קדרי מצא כספים שמסתובבים סביב העמותה, אבל לא עוברים דרך הנהלת החשבונות שלה. הוא גילה תורמים שבעמותה מנחים אותם להעביר את התרומות שלהם ישירות לספקים שהעמותה חייבת להם כסף, במקום להעביר אותם דרך הקופה המסודרת. הוא גילה אפילו עובד שלקח הלוואה מהעמותה ונתבקש, במקום להשיב את הכסף, להעביר אותו במזומן לחלק מהעובדים על חשבון המשכורת המסודרת שלא שולמה להם.
עו״ד קדרי הבהיר גם איפה בדיוק נעוצה הבעיה מבחינתו: ״חלק מן הפגמים שבהתנהלות העמותה קשורים במר יהודה משי זהב, ובראשם מערכת היחסים שבין העמותה ובין החברה הח״מ סבור כי לעת הזאת רצוי לאשר את המשך העסקתו של מר משי זהב!...] ללא נגיעה בניהול הכספי של העמותה״.
קדרי הודה כי ממש כמו קודמו, גם לו אין מושג מה נעשה בכספי התרומות שנגבו מעבר לים. "על אף דרישות וניסיונות חוזרים ונשנים להבין באופן מלא מיהם ומהם הגורמים המגייסים תרומות בחו״ל עבור העמותה, לא הועבר למנהל המיוחד מידע מסודר ומפורט בעניין זה. מעת לעת מתקבלים בחשבונות העמותה סכומים המגיעים מחו״ל ובאחרונה אף הופקד סכום ניכר מחו״ל, אולם תחום זה אינו פתוח ופרוש באופן מלא בפני המנהל המיוחד״.
גם התנגדות חברי העמותה שוועדת איתור תבחר במקומם הנהלה חדשה זכתה לביקורת מהמנהל המיוחד. ״העומדים בראש העמותה - בין שהם חברי ועד מנהל, בין שהם עובדים בכירים, כגון מר משי זהב - לא הפנימו כלל ועיקר את מצבה של העמותה, את דרכי הניהול הראויות שלה, ואת הצעדים יוצאי הדופן שנקט בית המשפט הנכבד עד כה בעניינה. נראה שאלמלא תפקידה המיוחד של העמותה 1...] היו נשקלים צעדים חריפים יותר "...] הכשלים של מוסדות העמותה לפקח על התנהלותה כה זועקים, עד כי לא ברור כיצד מהינים חברי הגופים הללו לבקש מבית המשפט הנכבד ליתן בהם אמון מחודש ׳היאחזותם בכיסא׳ של חברי האסיפה הכללית והוועד המנהל הינה בניגוד גמור לאינטרס של העמר תה ואך בשל כך יש להפסיקה לאלתר מר משי זהב ממשיך לראות את עצמו - כפי שעולה מתצהירו - לא רק עובד של העמותה, אלא יושב ראש הארגון הוא אינו מבין כי הגיעה העת להקים את מוסדות העמותה ללא תלות בו וללא השפעתו וכן ללא השפעתם של מקורבים אחרים למוסדותיה הישנים של העמותה״.
זה לא אני, זה אחי
זוכרים את האח משה? זה שאוסף בחו״ל כספים שלא מגיעים לעמותה? הנה סיפור שמדגים יותר מכל את הבלגן הכספי שהתנהל סביב התרומות בזק״א ושאת תחילתו סיפרנו כאן בעבר. במוקד הסיפור נמצא מקס פס־ קין, יהודי טוב לב המתגורר בברזיל, שלפני כשש שנים הגיע לארץ במסגרת ביקור שערך הבונדס ליהודים בעלי ממון מהתפוצות.
אחרי ביקור בשדרות ותיאורים על המצב תחת איום הקסאמים הוא פתח את כיסו וביקש לתרום אמבולנס לעיר. מישהו חיבר אותו אל משה משי זהב, המתרים של זק״א, ולפי הנחיותיו של האחרון הוא העביר ארצה בקיץ 2008 60 אלף דולר בהעברה בנקאית. כשכמה חודשים עברו ואיש בזק״א לא הצליח לדווח לו לאן הלך הכסף ולמה לא רוכשים בו אמבולנס, הגיש תביעה נגד עמותת זק״א.
מה שהתרחש מהרגע הזה היה כמעט בלתי נתפס. שיסתכל בחשבונית, הסבירו בזק״א לבית המשפט, הוא בכלל לא שילם את הכסף לנו, לעמותה, הוא שילם לחברה. שיתבע אותה. אכן כך, השיב האח רמי שמנהל את החברה. אנחנו אמנם קיבלנו את הכסף, לא העמותה, אבל אנחנו לא הבטחנו לפסקין שום אמבולנס. זו העמותה הבטיחה. שיתבע אותה.
פסקין, רגע לפני שהתפוצץ מזעם, שלח לבית המשפט צילום חגיגי שלו עם אנשי זק׳׳א בצירוף תעודת הוקרה שקיבל על טוב לבו. ״תעודת הוקרה מוענקת בזאת לידידנו החשוב מקס פסקין ומשפחתו עבור פעילותו המבורכת, תרומתו החשובה ועמידתו לימין ארגון זק״א״, נכתב בה. ״יהי רצון שזכות מצווה זו תעמוד לו להתברר מפי עליון״. על התעודה התנוססה חתימתו של יהודה משי זהב בכבודו ובעצמו.
עורכת דינו של פסקין התקשתה להאמין למה שמתחולל מולה. אלה טוענים שלא קיבלו את הכסף. אלה טוענים שקיבלו את הכסף אבל לא הבטיחו שום אמבולנס. ״המבקשת (העמותה, ק״ל) מצאה לה שיטה קלוקלת לקבלת תרומות מגופים ברחבי העולם תור שימוש בשמה ובמוניטין שיצא לה, ואולם כאשר היא נדרשת לעמוד בהתחייבויותיה, היא מגלגלת עיניים לשמיים וטוענת שהתרומה הועברה ל׳גוף אחר״, טענה. ״באופן תמוה מי שמציג את עצמו כבעל תפקיד בכיר בעמותה הוא גם בעל המניות בחברה״, כיוונה ליהודה.
השופטת מרים ליפשיץ פריבס הייתה חדה בפסיקתה, לפני כשלושה חודשים. ״אין בידי העמותה להתנער מהמצגים שהציגה לתובע, בפרט משהיה ידוע לה כי הוא נותן את התרומות עבורה לידי החברה הוכח כי העמותה יצרה מצג בפני התובע כי החברה מוסמכת ורשאית לקבל עבורה את התרומה ובהתאם לכך קיימה טקס ונתנה לו תעודת הוקרה, בידיעתה כי החברה היא השלוחה שלה ללא סייג״. השופטת חייבה את העמותה והחברה להחזיר את הכסף לפסקין עד השקל האחרון, כולל ריבית, הצמדה והוצאות משפט.
השאלות הפתוחת
בעוד כמה ימים יתקיים בבית המשפט דיון נוסף בשאלת אופן ניהולה של זק״א בעתיד. כפי שהדברים נראים כעת, חברי העמותה ייאלצו לקבל את דרישתו של המנהל המיוחד עו״ד קדרי ויסכימו לכינונה של ועדת איתור שתבחר לעמותה הנהלה חדשה.
בינתיים, בתגובה לפניית ״מעריב״, ניסו השבוע עורכי דינם לטעון שכל מה שמובא כאן בכתבה קשור לאתמול. שעכשיו הכל נקי, הכל מסודר, הכל תקין. שאין טעם לבחוש בשאלות העבר. ולמרות זאת, כל מי שעוסקים בעמותה הזו ־ החל מאנשי רשם העמותות, דרר בית המשפט, עבור דיר חברי הכנסת ומנהלת השירות האזרחי ־ לא יכולים לפטור את עצמם מעיסוק בשאלות שנותרו פתוחות: מה אחריותו של יהודה משי זהב לכל מה שמתחולל כבר שנים בהתנהלות העמותה הזו? איזה כספים נאספים בשמה של העמותה בחו״ל? מי מתרים שם? לאן הם מעבירים את הכסף? לאן הלר כל שקל שהתרימה במשף השנים החברה הפרטית? ואיזה מחיר צריכים לשלם מי שנתנו ידם להתנהלות ארוכת השנים הזו?
