שלום לכולם
אני מנסה להבין קטע מסוים בארמית (הפני יהושע על ברכות ג.), הכלים שאני מכיר לתרגום ארמית לא כ"כ עובדים טוב עם הקטע הזה, מישהו יכול לסייע להבין למה התכוון המפרש:
וזיל הכא קמדחי ליה כו' משא"כ בהא דמהלך בדרך במקום סכנה שמעין שפיר מיניה אלא דלפ"ז לא היו מקשי' תוס' מידי על רש"י ז"ל ד"ה היה לך כו' ור"י לא הוה במקום סכנה ולמאי דפרישית מצינן למימר דאמקום סכנה מהדר ליה ושפיר כ' רש"י בדברי ר"י שאמר המתפלל בדרך והיינו מקום סכנה שמתפלל הביננו כדמשמע בפשטא דדברי רש"י ז"ל דאהא מילתא לחודא כ"כ. אע"כ דהתוס' ג"כ נחתי להך סברא דפרישית לעיל דעיקר מילתא שלמד ר"י שאסור ליכנס לחורבה היינו אפילו בחורבה חדתי דקאי בדברא ומשום מזיקין ור"י היה סובר דלא מיקרי חורבה א"כ תו ליכא לפרש דהאי תפ"ק דאמר אליהו היינו בחורבה כנ"ל בשיטת התוס' ורש"י ז"ל לא נחית להכי ונתיישב פירושו ודוק היטב:
תודה רבה
