אחים יקרים, חכמי תורה וקדושה, אנא תתעוררו!

בתוך כל המכות הנוחתות על העולם ועלינו, שלוש פעמים היכה ה' בשנה הזאת במיוחד בציבור החרדי-חסידי – בשיעור תמותה ניכר ממגיפת הקורונה, באסון מירון בל"ג בעומר, ובאסון גבעת זאב בליל שבועות – לא ייתכן, שציבור של יהודים מאמינים העובדים את ה' בחסידות ובאהבה יתעלם מקול תרועת שופר כזאת, הזועקת בארץ, משמים

כידוע, כך כתב הרמב"ם בהלכות תעניות (פרק א', א-ד): "מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הצבור ... ודבר זה מדרכי התשובה הוא ... אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו, דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרֹה נקרית, הרי זו דרך אכזריות ... ותוסיף הצרה צרות אחרות ... ומדברי סופרים, להתענות על כל צרה שתבוא על הצבור עד שירוחמו מן השמים".

שמחת הדבקות בעבודת ה' סוחפת המונים ועל זה רחב הלב, אבל אפילו קיום מצוות של תורה, שכתובה בהן אריכות ימים במפורש, אין בהן כדי להציל מן הפורענות אם יש 'סולם רעוע', וכידוע, כך אמרו חז"ל בגמרא (קידושין לט ב):

"... בכיבוד אב ואם כתיב: 'למען יאריכֻן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר ה' א-להיך נֹתֵן לך'; בשילוח הקן כתיב: 'למען ייטב לך והארכת ימים'; הרי שאמר לו אביו [לבנו], עֲלֵה לבירה והָבֵא לי גוזלות, ועלה לבירה, ושִלח את האם, ונטל את הבנים, ובחזירתו נפל ומת – היכן טובת ימיו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה? – [ויש שם תשובות ודעות שונות, אך בסוף הסוגיה נאמר] – והא אמר ר' אלעזר, שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן? – סולם רעוע הוה דקביע היזקא, וכל היכא דקביע היזקא לא סמכינן אניסא, דכתיב: 'ויאמר שמואל, איך אלך [למשוח את בן ישי]? ושמע שאול והרגני'!?".

אסור להכניס רבבות אנשים למקום שיכול להכיל רק מאות ואולי אלפי בודדים, ואסור להכין טריבונות 'זמניות ורעועות' לתפילות חג המוניות, כשם שאסור לפתוח תלמודי תורה וישיבות בזמן המגפות – 'סולם רעוע' דוחה את ההתלהבות והדבקות, ואין שום דרך להקל בדבר – אנא, רחמו על אבות ובנים, גדולים וקטנים.