ווארט קצר לפרשת השבוע

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *טעם שאנו קוראים ליום החתימה ע"ש הושענא* טעם שאנו קוראים ליום החתימה על שם הושענא? כי כללות הימים הנוראים מתחילת אלול עד גמר החתימה הן נ"א יום. והכוונה היא: הושע נא שיתקבלו תפילותינו בנ"א ימים הללו וגם שייטיב לנו החתימה ביום הנ"א. (בני יששכר) פתקא טבא *שמיני עצרת החג הזה* הנה בכל החגים אנו מזכירים את המילה "חג" לפני שקוראים בשם החג "חג המצות הזה זמן חרותינו", "חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו" "חג הסוכות הזה". רק בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "שמיני עצרת החג הזה" או בנוסח אשכנז "שמיני חג העצרת". וצריך להבין במה נשתנה "שמיני עצרת מכל החגים. בכל הרגלים, מאורע שארע הוא הגורם והסיבה לחג, אנו חוגגים את חג הפסח על שום יציאת מצרים. אנחנו חוגגים את חג הסוכות על שום כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, וחג השבועות נחגג משום שנתנה בו תורה. לעומת זאת שמיני עצרת אינו נחגג משום מאורע שקרה. בשמיני עצרת הקב"ה עוצר אותנו ליום נוסף כי קשה עליו פרדתינו. בשבעת ימי הסוכות שמשו חול וקודש בעירבוביא הקרבנו את שבעים הפרים כנגד שבעים האומות, וגם להם היה חלק בחג. ביום שמיני עצרת תהיה "לכם" ולא להם, חג זה נועד רק לקב"ה ולישראל עמו. אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' ולהנות מזיו שכינתו. על כך אומרים שמיני חג העצרת הזה. (רי"מ מאוסטרובצה זצוק"ל) חג שמח

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *טעם שאנו קוראים ליום החתימה ע"ש הושענא* טעם שאנו קוראים ליום החתימה על שם הושענא? כי כללות הימים הנוראים מתחילת אלול עד גמר החתימה הן נ"א יום. והכוונה היא: הושע נא שיתקבלו תפילותינו בנ"א ימים הללו וגם שייטיב לנו החתימה ביום הנ"א. (בני יששכר) פתקא טבא *שמיני עצרת החג הזה* הנה בכל החגים אנו מזכירים את המילה "חג" לפני שקוראים בשם החג "חג המצות הזה זמן חרותינו", "חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו" "חג הסוכות הזה". רק בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "שמיני עצרת החג הזה" או בנוסח אשכנז "שמיני חג העצרת". וצריך להבין במה נשתנה "שמיני עצרת מכל החגים. בכל הרגלים, מאורע שארע הוא הגורם והסיבה לחג, אנו חוגגים את חג הפסח על שום יציאת מצרים. אנחנו חוגגים את חג הסוכות על שום כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, וחג השבועות נחגג משום שנתנה בו תורה. לעומת זאת שמיני עצרת אינו נחגג משום מאורע שקרה. בשמיני עצרת הקב"ה עוצר אותנו ליום נוסף כי קשה עליו פרדתינו. בשבעת ימי הסוכות שמשו חול וקודש בעירבוביא הקרבנו את שבעים הפרים כנגד שבעים האומות, וגם להם היה חלק בחג. ביום שמיני עצרת תהיה "לכם" ולא להם, חג זה נועד רק לקב"ה ולישראל עמו. אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' ולהנות מזיו שכינתו. על כך אומרים שמיני חג העצרת הזה. (רי"מ מאוסטרובצה זצוק"ל) חג שמח

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה "ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן (בראשית א, ט) ידוע לכל כי עם ישראל נמשלו למים, טבעם של מים שיכולים להתפשט ולשטוף שטחים עצומים, להפרות מדבריות, להסיע הרים, לישר הדורים, ולהבקיע דרך, אף על פי שנצבים לפניהם מפריעים ומעצורים גדולים. אולם כל זה רק אם הם במצב של נזילה, שאז מחלחלים הם דרך החורים והסדקים, ברם, כאשר הם קפואים כקרח אין להם כל כח כלל. אף ישראל כך בהתלהבות במצוות אפשר להשיג הכל, קדושה, טהרה ושמחה, אבל במצב של קיפאון וקור לא ישיגו מאומה. (הגאון הצדיק רבי מאיר שפירא מלובלין זצ"ל) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ונח מצא חן בעיני ה' (ו' ח')* למה דווקא נח ניצל ? למה דווקא הוא?! מה הוא כבר עשה, שהיתה לו את הזכות, להיות היחיד מכל הבריאה כולה שינצל מהמבול?! בגלל שהוא לא חטא?גם תינוקות לא חטאו ,ובכל זאת הם נספו במבול!... נח לא ניצל בגלל שהוא היה צדיק. כי כשיש חרון אף על כל הבריאה, אז כולם נספים, גם תינוקות וצדיקים... נח ניצל בגלל שהוא מצא חן. ולמה נח מצא חן בעיני ה'? אומר אור החיים הקדוש: יש 3 מצוות בתורה, שכשאדם מקיים אותם, הן מסוגלות להמשיך חן על האדם בעיני הקב"ה, כך שאפיל חרון אף לא ישלוט בו. אך מאחר שאם אנשים ידעו מה הם אלה המצוות, כולם יעזבו את שאר המצוות ויעשו רק אותם כדי למצוא חן... לכן התורה כיסתה עליהן, לא גילתה לנו אותם. נח שהיה מקיים את שלושת המצוות האלה, זכה למצוא חן בעיני הקב"ה, וזאת היה הסיבה שהוא היה היחיד שניצל אבל ר' אלעזר אזכרי, תלמיד האר"י ז"ל גילה לנו הסוד... אומר 'ספר חרדים': אם רוצה אדם למצוא חן בעיני ה'... הדבר היחיד שהוא צריך לעשות זה... לא לכעוס, שנאמר 'ונח מצא חן בעיני ה'!, 'ולא פירשו למה. אלא בשמו פירושו. שהיה נח בדיבורו, ובמעשיו, ובהילוכו. לכן מצא חן, כי אותיות 'חן' הן אותיות 'נח'... אדם שעבד על עצמו עד כדי שהוא לא יכול לכעוס, אז גם הקב"ה כבר לא יכול לכעוס עליו! זה סוד הסודות!!! (אפיריון לשלמה) שבת שלום חודש טוב

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט... ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך... הפרד נא מעלי" (יג, ז-ט)* אברהם אבינו עמל במשך כל ימי חייו לקרב לדרך ה' את כל באי עולם כשהוא מגייר את האנשים, ושרה, אשתו, מגיירת את הנשים. אם כן, נשאלת השאלה, כיצד יתכן שדוקא הוא מציע ללוט להפרד מעליו, ואינו מנסה להחזיר אותו בתשובה שלמה על הגזל של מרעה בשדות זרים כאשר נודע לאברהם אבינו שלוט הולך לרעות בשדות זרים הוא בקש לדעת את מניעיו, ושאלו מהי הסיבה למעשה הזה. אילו היה לוט משיב שטעמה של גנבה זו הוא משום מחסור במזומנים, היה אברהם מסתפק בשיחת מוסר ומותיר אותו לצידו, אך לוט השיב תשובה מפולפלת שבה טען כי מאחר שה' הבטיח לתת לאברהם את כל הארץ, ואין לו ילדים, הוא לוט היורש היחיד, וממילא מותר לו מדין ירושה לקחת ככל העולה על דעתו... כאשר שמע אברהם אבינו את הנימוק ה'הלכתי' הזה, אמר מיד: הפרד נא מעלי אינני מתעסק עם 'צדיקים', אלא אך ורק עם גויים, הרוצים באמת לקבל את דבר ה'! (רבי ראובן קרלינשטיין) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" (כב יב)* ויאמר אל תשלח ידך, אמר לו (אברהם): אוציא ממנו טיפת דם, אמר לו (הקב"ה): אל תעש לו מאומה, מומה (ב"ר נו י). הביאור בזה על פי המלבי"ם: שעיקר הנסיון היה, אם יעשה המצוה לשם ד' בלבד, בלא תערובות איזה פניה וכוונה זרה. והנה היה בזה שתי מצות: שתחילה, כשהעלהו, קיים מצות ד', שצוה "והעלהו שם לעולה". ועתה שהורידוהו, קיים שנית מצות ד', שאמר "אל תשלח ידך". ומה שקיים מצוה הראשונה בלא שום פניה זרה, אין זה חידוש, כי מה היה יכול לקוות לעצמו איזה תועלת מהקרבת בנו יחידו, ובודאי עשה זאת רק לשם שמים. אבל במצוה השנית, שצוה להורידהו, זה היה קשה מאוד שיעשה לשם ד' בלבד, כי הלא היה נגד עיניו תועלת עצמו, מה שמציל בנו יחידו מן המות. אבל ד', היודע תעלומות לב, ידע, כי כמו שעשה מצוה הראשונה רק לשם ד' בלבד, כן גם במצוה השניה לא שמח על הורדתו משמחת עצמו, בעבור שניצול בנו יחידו, רק שמח שזכה לקיים שנית מצות בוראו. והראיה, שהיה קשה בעיניו הורדתו, ורצה לעשות בו עכ"פ איזה מום, עד שהוצרך להזהירו "אל תעש לו מאומה". על זה אמר: "ואל תעשה לו מאומה, כי עתה מן המצוה השנית שקיימת "ידעתי כי ירא אלקים אתה". (מראש אמנה הגרא"מ שך זצוק"ל) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ארבע מאות שקל ביני ובינך מה היא [כ"ג ט"ו]* איתא בגמ' בקידושין שאת קידושי כסף לומדים מעפרון, ונשאלת השאלה איך לומדים קידושי כסף מכזה אדם? אלא אמר הרב'ה מבאבוב הקודם כששאלו את אברהם אבינו עשית עסקה טובה עם עפרון? אמר להם אברהם מה השאלה קניתי את 'מערת המכפלה' פתחה של גן-עדן בארבע מאות שקל זה כלום ?! לעומת זאת כששאלו את עפרון עשית עסקה טובה? אמר עפרון מכרתי בית קברות בהון עתק!... סוד האושר בבית היהודי שכל אחד יעריך שכר 'מדות טובות' כנגד הפסדן... וד"ל. (חיים של תורה) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות (כ"ז א')* וברש"י: "דבר אחר: כדי שייטול יעקב את הברכות" .כלומר, לשם מטרה זו, שייטול יעקב את הברכות, עשה הקב"ה את יצחק עיוור. ולכאורה מדוע הרי יכול הקב"ה לסדר שהברכות יהיו ליעקב וגם בלי להזדקק כך שיצחק יהיה עיור. מהו, אפוא, הקשר בין העיוורון של יצחק אבינו לכל הברכות המגיעות ליעקב פירש הרב אברהם פלאג'י זצ"ל,שהנה במדרש (ב"ר סז,ד) מסופר, שכשראה עשיו שיעקב לקח את הברכות, "התחיל מחכך בגרונו כמאן דמחייך, וזורק רוק מפיו ", הוא התחיל לכחכח בגרונו ולירוק.מה פשר הדבר?בגמרא בבבא בתרא (דף קכו) איתא: "בוכרא הוא ומסי רוקיה", ופרש רשב"ם: "מסי רוקיה לעין ", כלומר, הרוק של הבכור מרפא את חולי העין.ואומרת שם הגמרא: "גמירי: בוכרא דאבא מסי רוקיה, בוכרא דאמא לא מסי רוקיה ", רק בכור מאב רוקו מרפא, ולא בכור מאם. כשעשיו ראה שלקחו לו את הברכות, אמר: "אבא, מיד תראה וותיווכח שאני הבכור, שהרי הרוק שלי ירפא אותך. התחיל לירוק אך ללא הועיל ".מדוע? כי עשיו באמת לא היה הבכור, כמו שמובא ברש"י לעיל (כה, כו.) שהנכנס ראשון יוצא האחרון. נמצא שעשיו היה רק פטר רחם,אך לא בכור ליצירה, הוא לא היה בכור לאביו, והרי כאילו שהובא מהגמרא שם, בכור מאם רוקו אינו מרפא כי אינו בגדר בכור. זו, אפוא, כוונת רש"י באמרו שהקב"ה עשה שיצחק אבינו יהיה עיור כדי שיעקב יכול לקבל את הברכות. הכיצד? כששמע יצחק שלקח יעקב את הברכות כתוב: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד". ואז שמע את עשיו מתחיל לירוק ונוכח לדעת שהיריקות אינן מועילות לרפאו מעיוורונו. חשב לעצמו יצחק: רגע, מדוע באמת היריקות אינן פועלות את פעולת הריפוי שלה? ודאי משום שעשיו אינו הבכור. ממילא "גם ברוך יהיה ", יעקב שהוא הבכור האמיתי בא ונטל את ברכותיו בדין. (ומתוק האור) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו(כח. יב)* רש"י: היינו, מלאכי א"י אין יוצאים לחו"ל, וירדו מלאכי חו"ל ללוותו בחו"ל בסידור היעב"ץ (סדר ליל שבת) מעיר על נוסח הפיוט "צאתכם לשלום" שאומרים בליל שבת, איך זה שבכניסת שבת אנו קוראים למלאכים 'בואכם לשלום' ובתוכ"ד כבר פוטרים אותם לשלום באמירת 'צאתכם לשלום?? ואצטט מלשונו: הלא טוב שיתעכבו המלאכים וישמחו בסעודה ולמה ימהר לשלחם? וניישב ע"פ מש"כ השפת אמת שיש לכל מקום מלאכים מיוחדים, וכן בבחינת הזמן יש מלאכי שבת ומלאכי חול, ולכן אומרים בשבת קודש שלום עליכם מלאכי השרת, והיינו למלאכי שבת שבאו, ולהם גם אומר בואכם לשלום. ואחר כך אומר צאתכם לשלום והוא למלאכי היום חול שיוצאים (הרב נפתלי וסרמן) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"כי חנני אלקים, וכי יש לי כל" (לג, יא)* יש לי כל - כל סיפוקי, ועשו דיבר בלשון גאוה, יש לי רב, יותר ויותר מכדי צרכי (רש"י) מדוע השתדל יעקב אבינו למעט ממה שהיה לו באמת? וכי אין זו כפיות טובה? מטרת קיום המצוות היא לקדש את שמו של השי"ת בעולם. "כל הנקרא בשמי, לכבודי בראתיו אף יצרתיו". כל עוד שאדם מקיים את המצוה למטרה זו בלבד, הוא גורם בזה קידוש שם שמים בשלימות. אך כשאדם אומר להקב"ה: "עשיתי מצוות, ואני מבקש שבזכות מצוות אלה תתן לי שכר פלוני, או תציל אותי מצרה פלונית" הוא ביטל במו ידיו את גורם ה"כבוד שמים" הטמון בקיום המצוות, ונמצא שפגם בערך המעשים שעשה. ועל כן, נזהרים הצדיקים מלבקש דבר כלשהוא בזכות מעשיהם. כשהם מתפללים, אינם מתפללים אלא שה' יתן להם מתנת חנם; והקב"ה נענה להם, ומעניק להם מאוצר מתנות החנם שלו. נמצא, שכל מה שיש לצדיקים, אין זה שלהם, שהרי לא בזכות קיבלו את שלהם, אלא בחסד. כל חייהם הם דומים לאורחים, החיים "על חשבון" בעל הבית. לא כן הרשע. מה שהוא מקבל בעולם הזה, הרי זה כדי לשלם לו את שכר מעשיו הטובים בעולם הזה. "משלם לשונאיו אל פניו להאבידו". נמצא, שאין הוא אוכל כאן בחסד, אלא בזכות... שהרי הוא משלם תשלום מלא על כל הנאותיו בעולם הזה ולכן אפשר לומר עליו, שבאמת הכל שלו!... ומעשיו, נמצא ששניהם צדקו. בצדק אמר יעקב: "יש לי כל" - כל סיפוקי. אין הוא יכול לומר: "יש לי רב", שהרי כל ממונו הרב אינו שלו באמת; שהרי לא שילם עבורו. לעומת זה עשו, באמת יכול לומר: "יש לי רב". הכל שלו, כי שילם עבורו בטבין ותקילין - במצות ומעשים טובים! (ע"פ שפת אמת) שבת שלום