ווארט קצר לפרשת השבוע

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף. (יב כג.)* רבים נתקשו כאן הרי לעיל בפסוק יב כתוב שהקב''ה אמר לעם ישראל ועברתי בארץ מצרים, ובהגדה של פסח אומרים שהקב''ה בכבודו יעבור בית בית ויהרוג את הבכורות, ויעשה בעצמו, לא ע''י מלאך ולא ע''י שליח. א''כ למה נאמר כאן ולא יתן המשחית. שמשמעותו שהמשחית הוא זה שיעבור בין הבתים? ואביא כאן אחד מן התירוצים. היו הרבה מצרים שהחביאו את ילדיהם בבתי היהודים ולשם לא היה רשות למשחית להיכנס, ולכך שם הקב''ה בכבודו ובעצמו נכנס והרג, וזה כוונת הפסוק, הקב''ה הרג בבתי היהודים את המצרים שהתחבאו שם, ואילו בבתי המצרים המשחית הרג. (בן איש חי) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויבקעו המים.(יד כא.)* איתא בסוטה ב. קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וביאר שם המהר''ל שכשם שקשה לקחת ים ולחצות אותו לשניים כך קשה לעשות משניים אחד. ויש להעיר דל''ד כי בים זה לחצות לשניים וזה באמת קשה ואילו בזיווג הוא להיפך לחבר שניים והוא קל ול''ד. וי''ל, הנה אם אדם ייקח הרבה אגוזים ויעשה מהם ערימה, מיד כשיעזוב את היד הכל יפול, ולמה, כי זה לא מחובר ורק דבר מחובר מחזיק יחד. ואותה הבעייה יש בלחצות את הים לשניים, כיוון שהטיפות לא מחוברות יחד אז ברגע שתנסה לחלק מיד הכל יפול, כי הבעיה היא בחיבור שזה לא מחובר ולכך זה נופל, וא''כ בנס של קריעת ים סוף ה' עשה שהטיפות יהיו מחוברות ועי''כ הם נהיו מכל צד גוש אחד ע''י החיבור שלהם וזה הנס הגדול של קריעת ים סוף, והוא להדייה כנס הזיווג שמחברים שני אנשים ביחד. (רבי דב דיסקין) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויבקעו המים.(יד כא.)* איתא בסוטה ב. קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף, וביאר שם המהר''ל שכשם שקשה לקחת ים ולחצות אותו לשניים כך קשה לעשות משניים אחד. ויש להעיר דל''ד כי בים זה לחצות לשניים וזה באמת קשה ואילו בזיווג הוא להיפך לחבר שניים והוא קל ול''ד. וי''ל, הנה אם אדם ייקח הרבה אגוזים ויעשה מהם ערימה, מיד כשיעזוב את היד הכל יפול, ולמה, כי זה לא מחובר ורק דבר מחובר מחזיק יחד. ואותה הבעייה יש בלחצות את הים לשניים, כיוון שהטיפות לא מחוברות יחד אז ברגע שתנסה לחלק מיד הכל יפול, כי הבעיה היא בחיבור שזה לא מחובר ולכך זה נופל, וא''כ בנס של קריעת ים סוף ה' עשה שהטיפות יהיו מחוברות ועי''כ הם נהיו מכל צד גוש אחד ע''י החיבור שלהם וזה הנס הגדול של קריעת ים סוף, והוא להדייה כנס הזיווג שמחברים שני אנשים ביחד. (רבי דב דיסקין) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויצא משה לקראת חותנו (י"ח-ז')* _"כבוד גדול נתכבד יתרו באותה שעה, כיון שיצא משה, יצא אהרן נדב ואביהוא, ומי הוא שראה את אלו יוצאין ולא יצא" (רש"י.)_ בספר "כוסי רויה" מסופר: כי כשהיה הגר"א מוילנא זי"ע בילדותו ב״חידר״, שאל ילד אחד את המלמד: מנין לרש"י שגם אהרן יצא והלא כתוב רק ויצא משה ותו לא נלאה המלמד ולא מצא תשובה. נענה אליהו הקטן והחזיר תשובה: מדוע לא נאמר 'וילך משה לקראת חותנו' כמו שאמר הקב"ה לאהרן (שמות ה', כ"ז ) 'לך לקראת משה' ? מדוע כתוב דוקא הלשון ׳ויצא משה׳? אלא שבפרשת ויצא כותב רש״י :"לא היה צריך לכתוב אלא "וילך יעקב חרנה" ולמה הזכיר יציאתו, אלא מגיד שיציאת צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר הוא הודה הוא זיוה הוא הדרה, יצא משם, פנה הודה" וכו׳. משום כך כתוב כאן 'ויצא משה' ללמדך שמשיצא משה מהמחנה פנה הודה זיוה והדרה. אך יקשה, הרי אהרן נשאר במחנה ורש״י בפרשת וארא (ו' כ' ) כותב שמשה ואהרון שקולים כאחד, ומדוע ביציאת משה פנה מן המחנה כל הדרו והודו? מכאן מוכח שגם אהרן יצא יחד עם משה. (פרי עמלינו) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והיה כי יצעק אלי, ושמעתי כי חנון אני" (כב, כו)* הכתוב מדבר באדם שלווה כספים והגיע זמן הפרעון ולא פרע את חובו. נוטל ממנו בעל חובו משכון. אם יטול ממנו בגד יום יקחנו בלילה, כשאין בו צורך, וישיבנו לבעליו עם שחר. אם הוא כר או כסת, יטלנו בבוקר וישיבנו לפנות ערב. שאם לא כן, "במה ישכב? והיה כי יצעק אלי ושמעתי, כי חנון אני". שאל רבינו עובדיה ספורנו ז"ל: מה יצעק, ועל מה יצעק? והלא הוא האשם, הוא חייב כסף ולא פרע בזמנו! ומה ישמע הקב"ה במידת חנינותו? וביאר: אמת, שאין הצדקה לאי פרעון החוב. אבל העני יצעק וישאל: רבונו של עולם, מדוע הפלית אותי לרעה, מדוע אני העני והוא העשיר? מדוע יש לו כסף מיותר להלוותו, ולי אין את הכסף הראוי לפרעון? ומדוע נגזר עלי לחיות חיי מחסור, לפגר בתשלום חובי, ליתן משכון ולישון בלא כרית? וזעקתו תעלה למרום, ותפעל את פעולתה. הקב"ה יעביר מעט מהשפע מן העשיר המלוה אל העני הלווה... לפיכך, יועצת התורה לעשיר: אם קיימת את המצוה והלוית את הכסף, ובהגיע המועד הכסף לא הוחזר, כדאי לך לנהוג בוותרנות. כך ישמור הקדוש ברוך הוא בידיך את האפשרות להמשיך ולהלוות!!! (מעיין השבוע) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו (ל,א)* צריך ביאור, מדוע לא נזכר מזבח הקטורת בפרשת תרומה מקום שמדבר על כלי המשכן, הארון, השולחן, המנורה, מזבח העולה וכו', ורק לאחר שהוזכר בפרשה זו כל בגדי הכהונה מוזכר "ועשית מזבח קטורת"? אלא ראיתי ביאור נפלא, ידוע ומפורסם הסגולה של הקטורת שהיא מגינה ממגפה ומכל מחלה, וכן אמירת פרשת הקטורת מידי יום מצילה מכל מחלה וממיתה כמבואר בזוה"ק. רמזה כאן התורה, שכל הסגולה מועילה רק לאחר שמתעסקים עם "הארון" שבתוכו התורה ולוחות הברית, ועוסקים במנורה הרומזת לנר מצוה ותורה אור, והשולחן שמסמל לתענוגי וצורכי העוה"ז שיהיו כל מעשיו לשם שמים, ולאחר בגדי הכהונה שהם מכפרים על העוונות, הכתונת מכפרת על שפיכות דמים, והמעיל מכפר על לשון הרע, והציץ מכפר על עזות מצח, רק אז! שהנהגתו בדרך התורה יש מה לעסוק בסגולת הקטורת שתגן עליו ממחלות ומיתה, ותתן לו עושר ואושר בחייו. וכן הוא בכל הסגולות שיש בעולם, אינן מועילות רק לאחר שאדם נקי מעוונות והולך בדרך התורה והמצוות (אוצרות פניני התורה) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה" (ה, ט)* הקשו המפרשים מדוע מרדכי סיכן את עצמו וכל ישראל,דבשלמא מה ש"לא יכרע ולא ישתחוה" הוא משום אביזרייהו דעבודה זרה, אך מדוע 'לא קם ולא זע ממנו' והרי אין בזה סרך איסור. ביאר רבי שאול מאמסטרדם, דאמרו חז"ל [עי' לקמן ברש"י ה, יג] שהמן נמכר למרדכי לעבד, א"כ אפשר לומר שלכן מרדכי לא הראה שום סימן הכנעה להמן, כדי שלא יתפרש כאילו שמרדכי התייאש ממנו, והדין הוא [גיטין לט, ב]: האומר נתייאשתי מפלוני עבדי יצא לחירות. ולכך מרדכי מסר את נפשו, כיון שהמן עבדו, ואז כל נכסיו הם של מרדכי, וממילא הקנין שקנה את ישראל בעשרת אלפים ככר כסף, אין בו כלום, משום שקנה במעות שאינם שלו, כי כל מה שקנה עבד קנה רבו. [עי' להלן ה, יג ד"ה וכל זה מהגרי"ז סולובייציק]. (בנין אריאל) פורים שמייח *אנא חטא העם הזה חטאה גדולה.(לב לא.)* יש להבין מדוע הגדיל משה רבינו את החטא ואמר חטאה גדולה, היה לו להמעיט כדי לסנגר על עם ישראל. וי''ל שהכלל הוא שחטא הוא בשוגג, וא''כ זאת היתה כוונת משה חטא העם חטאה גדולה והיינו שוגג גדול לכן יש למחול ולסלוח להם. (האדמו''ר מבעלז) שבת שלום ופורים שמייח

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ויצאו על עדת בני ישראל מלפני משה" (לה, כ)* הפרשה פותחת ואומרת (פס' א): "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אליהם", ואם כן ברור הדבר כי כאשר סיים משה את דבריו אליהם יצאו בני ישראל "מלפני משה", ומדוע היה צורך לשוב ולכתוב זאת בפסוק? לקח מוסרי עמוק לומד מכאן רבי אליהו לופיאן: אינה דומה יציאה ליציאה. על פי מראהו של האדם, על פי התנהגותו והליכותיו, ניכר מהיכן בא ומאין יצא. אם ראית אדם היוצא ממקום פלוני, כל גופו מתנועע כמוכה ירח ודעתו זחה וגסה עליו, דע כי ודאי מבית מרזח יצא, שם שתה לשכרה. לעומתו, אם ראית אדם היוצא ממקום פלוני, סבר פניו רצינו והליכתו שקולה ומדודה, אות הוא כי יצא כעת ממקום תורה ויראה. זאת מלמדת אותנו התורה, כי כאשר סיים משה רבינו לומר את דבריו לבני ישראל - "ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה", שכל הרואה אותם היה מכיר ויודע מהיכן יצאו - "מלפני משה". (מכתב מאליהו) שבת שלום