ווארט קצר לפרשת השבוע

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והתודו את חטאתם אשר עשו" (ה, ז)* לכאורה קשה מדוע הכתוב צריך לומר "אשר עשו", והרי פשוט הדבר שמתוודים על חטא אשר עשו ולא על חטא שלא עשו? ונראה ליישב, שהנה מהפסוק הזה למדו חכמינו שצריך אדם להתוודות על העבירות שעשה ולשוב מהם. ואמרו חכמינו (ברכות ה.) אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. והקשו המפרשים כיון שיש לו ביטול תורה מדוע פשפש ולא מצא? ותירצו בשם מרן החיד"א שהכוונה היא במה שהיה לו לבטל תורה ולא ביטל כגון שלמד במבואות המטונפות או בחזרת הש"ץ שחושב לעשות מצוה, ובאמת עבירה בידו. וזהו כוונת הכתוב "והתודו את חטאתם אשר עשו", דהיינו אפילו דבר שנראה להם שהם עשו מצוה, צריכים להתוודות על כך, כיון שבאמת היא עבירה. (בן פורת יוסף) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וכו' (י.ט.)* אם מדבר על מלחמה שבא האויב לארצם, היל"ל וכי תבוא מלחמה בארצכם, ואם מדבר שהם יוצאים להלחם בארץ אויב היל"ל וכי תבואו מלחמה על הצר, כמו אנשי הצבא הבאים למלחמה (במדבר ל״א:כ״א), וע"כ שכולל שניהם, כי תבואו מלחמה על הצר, וכי תבוא מלחמה בארצכם, וממ"ש על הצר בה' הידיעה משמע שהוא הצר הגדול הנודע ע"י הנביאים שנבאו עליו, אבל הלא יוכל להיות שמדבר בצר הידוע בתורה שהם עמלק וז' עממין ומדייק זה ממ"ש ונושעתם מאויביכם, שלשון תשועה במובנה המדויק הוא התשועה הגמורה שזה ההבדל בין תשועה והצלה, וכמ"ש התיצבו וראו את ישועת ה' וכו' כי אשר ראיתם את מצרים וכו', וזה יהיה במלחמת גוג ומגוג שאין שעבוד אחריה, ור"ל שגם במלחמה זו תריעו בחצוצרות ונושעתם: (מלבי"ם) שבת שלום

שיהא לזכות עם ישראל

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"במספר הימים אשר תרתם... ארבעים יום, יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה" (יד לד)* לכאורה לא מובן: אם המשמעות היא שכנגד כל יום שתרתם וסיפרתם לשה"ר תסתובבו במדבר שנה תמימה, היה צריך להיות כתוב את ההיפך: 'שנה ליום שנה ליום'? עוד קשה, שהרי ידוע ש'לעולם מדה טובה מרובה על מדת פורענות' (סוטה יא.), אז מדוע החמיר עליהם ד' וגזר עליהם להסתובב שנה כנגד כל יום? ויש לתרץ שהיא הנותנת, מדת הרחמים היא שאמרה 'יום לשנה' ולא מדת הדין. שעל פי מדת הדין, מלבד זאת שהם לא יכלו להיכנס לארץ גם היה עליהם למות בתוך ארבעים יום רצופים וכך אף אחד מהם לא היה משלים את שנותיו לגיל 60 ובניהם היו נותרים ללא אב ומנהיג. מעתה יובן פירוש הפסוק : "יום לשנה יום לשנה" היינו כל יום ייקבע בשנה אחרת וכך ירוויחו הרבה שנות חיים כי לארץ ישראל בין כה וכה לא יוכלו להיכנס, וגם בניהם יעדיפו להסתובב עוד 40 שנה עם הוריהם ומשפחתם מאשר להיכנס מיד ולחיות כיתומים חסרי משענת. (עלון טמונה בפרשה) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים וחמי ר' משה בן ר' חיים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"אל תפן אל מנחתם" (טז, טז)* צריך לבאר, מה ההוה אמינא שתפילתם תתקבל ביאר הסבא מקלם זצ"ל שמשה רבינו חשש שמא קרח ועדתו יעמדו בתפילה ותחנונים לפני הקב"ה, הוא הכיר בכך שכל אדם כשהוא מתפלל באמת ובתמים, יש מקום שתפילתו תתקבל, משום כך הוצרך גם הוא לעמוד בתפילה, לבקש מהקב"ה שלא יפנה אל מנחתם, רואים כמה גדול כח התפילה. כעין זה היה הגה"צ רבי חיים זייצ'יק זצ"ל מבאר את תפילתו של הכהן גדול ביום הכיפורים בצאתו מן המקדש, כמבואר בחז"ל (ויק"ר כ' ד') שהיה אומר: "יהי רצון מלפניך שתהא שנה זו גשומה וכו' ואל תפנה לתפלת עוברי דרכים". הענין לא מובן, הלא הנהגת עוברי דרכים אלו אינה מובנת, וכי בשביל שיהיה להם נוח בדרך, מוכנים הם שיתעכב הגשם שהוא ברכת שמים ממעל לטובת כל העולם, עד כדי כך שצריך הכהן הגדול בחיר העם ושלוחו בקודש הקדשים ביום המקודש והנעלה מכל ימות השנה להתפלל תפילה נגדית שתפילתם לא תקובל? אלא כאן רואים אנו, שגם תפלת אנשים אלו, שחושבים רק על תועלתם, חשובה היא עד מאוד ועלולה להשפיע אף שהיא נגד טובת הרבים. מעין זה היה גם הפחד של הכהן הגדול שהיה חרד מתפלת הרוצחים בשוגג שהיו כלואים בערי המקלט עד מות הכהן הגדול, ומהאי טעמא היו אמותיהם מספקים להם מים ומזון כדי שתפלותיהם לא תפעלנה לרעתו, עד כדי כך גדול הוא כח התפלה הנובעת אפילו מלבו של עז נפש ורע מעללים, ומה מאד צריכים אנו להתאמץ לקשר את כל הווייתנו בכח התפלה לכוון את התפלה הפרטית שלנו בזמנה ובמקומה ובהתאם לנסיבות שאנו נמצאים כי אל שומע תפלת כל פה (קובץ המאיר חלק י - אור הנפש) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *זאת חקת התורה וגו'. (יט א.)* וברש''י לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצווה הזאת לפיכך כתב בה חקה גזירה היא מלפני, אין לך רשות להרהר אחריה. והרי אומות העולם שואלים שאלה של טעם ובמקום לענות להם אומרים גזירה היא מלפני?. וי''ל, דוודאי הטעם הוא כמו שרש''י מביא לקמן לפי שחטאו בעגל ולכן תבוא האם ותקנח צואת בנה וע''י פרה אדומה אנחנו מכפרים על העגל. אך לכאורה קשה הרי כבר נהרגו בחטא העגל כל החוטאים וא''כ מה צריך עדיין כפרה על אותו חטא וי''ל, ע''פ הרמב''ן, שבחטא העגל נהרגו רק 3000 האנשים שחטאו בפועל בחטא העגל אבל אלו שלא עבדו בפועל אלא רק חשבו לעבוד לא נענשו. והנה בע''ז נענשים אף על מחשבה ואלו שחשבו עדיין לא נענשו, והם צריכים כפרה ע''י הפרה. וכעת מובן אומות העולם שאלו מה צריך כפרה על חטא העגל הרי כבר נענשו כל החוטאים בעגל? והתירוץ על זה הוא שזאת גזירה שאין להרהר אחריה, היינו שבע''ז אסור להרהר ועל ההרהור באה הפרה לכפר. (ע"פ הכתב סופר) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וסבתי מרת חנה רחל ב"ר אברהם מנחם מנדל ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולרפואת יהודה בן חנה רחל ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו" (כג, י)* איך זה מתאים לחכם כבלעם, לבקש בקשה כזו וכי יעלה על הדעת, שיחיה חיים שפלים כל כך, ואחר כך ימות ויקבל שכר כצדיק? אך לאמיתו של דבר, התכוון בלעם לומר את מה ששומעים אנו מהרבה אנשים, שזנחו את הדרך הישרה. "הלואי והייתי יכול לחזור, באמת הייתי רוצה בכל לבי לחזור, אבל מה אעשה, אני לא מסוגל!" אנשים אלה התייאשו מעצמם, הם אינם מסוגלים לאזור עוז ולהתגבר על עצמם, תאוותיהם ורצונותיהם. אמנם הגיעו להכרה, אמנם רוצים באמת להשתנות, אבל חוששים הם מן המהפך, כי יודעים הם שהוא יחייב אותם להלחם מלחמה בלתי פוסקת, כבדה וקשה, שהיא נראית להם כאבודה מראש. ולא זו בלבד. הם מוכנים לחזור בתשובה, ושמלאך המות יקח אותם אליו תיכף ומיד; כי אז, נחסכת מהם המלחמה הקשה. למות עבור התשובה הם מוכנים, אבל לא לחיות עמה! כמובן, שכל הטיעון הזה, ככל שהוא נשמע הגיוני, אינו אלא עצת היצר. אין יהודי שלא יהיה מסוגל לחזור בתשובה, אם רק ירצה בכך. אין גבול לשפע של עזר ה', המצפה למי שחפץ לזכות בו באמת. זו היתה גם כוונתו של בלעם. "תמות נפשי מות ישרים" למות אני מוכן עם כל ההידורים, ביום מיתתי אני מסוגל להיות צדיק יסוד עולם. אבל לחיות? להתגבר על היצר? אי אפשר... (ע"פ אוה"ח הק') שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולרפואת יהודה בן חנה רחל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ויקח את יהושע ויעמידהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה" (כז, כב)* _... והיו משה וישראל מגביהין ראשיהן לשמוע דבריו של יהושע, ומה היה יהושע אומר? "ברוך ה' אשר נתן תורה לעמו ישראל על ידי משה רבינו" (ילקוט)_ מדוע מצא יהושע לנכון לומר דוקא את המילים האלה ב"נאום הבכורה" שלו? כאשר נתבקש משה רבינו לקבל על עצמו את עול ההנהגה של עם ישראל, סירב במשך שבעה ימים תמימים, באמרו: "אינני ראוי לכך". לכאורה היינו מצפים מתלמידו הנאמן, שגם הוא יתנהג בצורה דומה. אך התורה לא הזכירה רמז על כך, שיהושע ניסה לסרב ולהתנגד למינויו. נשאלת איפוא השאלה, מדוע? ברם, אינו דומה כלל מהות התפקיד שקיבל משה רבינו לזה שקיבל יהושע. חז"ל הגדירו זאת במאמרם: "פני משה כחמה, ופני יהושע כלבנה". מה כוונת חז"ל במשל הזה? משה רבינו לא מצא לפניו שום דבר מן המוכן. עם ישראל בתור עם, לא היה קיים עדיין. משה רבינו, מכח אישיותו, מכח השפעתו, היה אמור ליצור "יש מאין" ועל כן נדרש למלאת את תפקיד ה"חמה", המקרינה אור וחום מכח עצמה, ואינה שואבת את כוחה ממה שכבר קיים. לתפקיד כביר כזה, מצא משה רבינו את עצמו בלתי ראוי ועל כן סירב. מיהושע לא נדרש משהו מעין זה. הוא כבר מצא לפניו דור דעה, עם מושלם ומסודר; איש על מחנהו ואיש על דגלו. תפקידו היה דומה לזה של לבנה: לדאוג להמשך, להפיץ את האור שקלט באהלו של משה רבינו, ולהנהיג את העם בכח זה. על כן לא היתה ליהושע כל סיבה לסרב. לא נדרש ממנו דבר שאינו מסוגל לבצע אותו. וזה מה שביקש יהושע להדגיש ביום שעלה לגדולה: "ברוך ה' אשר נתן תורה לעם ישראל על ידי משה רבינו" אינני מתכוין לחדש דרך חדשה, אינני חותר לחידושים ולשיפורים, אלא תפקידי הוא, לשמור על הקיים, לדאוג להפצת אור התורה כפי שניתנה לעם ישראל על ידי משה רבינו (ע"פ כתב סופר) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ושפטו העדה... והצילו העדה" (לה, כד-כה)* _סנהדרי שראו כולן לחובה פוטרין אותו (סנהדרין יז, א)_ מה הגיון יש כאן? היאך מתיישב לומר, שדווקא משום שכל הסנהדרין מאוחדים בדעה שהוא חייב יצא זכאי? הסביר זאת רבי שלמה קלוגר: הקב"ה ברא בעולם את האמת ואת השקר, וביניהם נטושה מלחמה מתמדת בלתי פוסקת, כל אימת ובכל מקום שהאמת מופיעה, מיד בא השקר ומתייצב כנגדה ולפיכך אם המחייבים או המזכים מהווים רוב, הדין הוא כדעתם, מניחים, שהרוב כיוון אל האמת, ואילו המיעוט, שדעתו הפוכה, אינו אלא מבטא את השקר, שהוא מתנגדה המושבע של האמת. אבל אם הכל אומרים פה אחד: "חייב" ואף אחד אינו משמיע דעה מתנגדת, סימן הוא שכולו שקר, שכן אילו היתה אמת, לא היה השקר מחריש בוודאי היה ניצב כנגדה ואומר את ההפך. (אמרות חכמות) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ראה נתתי בידך את סיחון מלך חשבון ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה. ואשלח מלאכים אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר" (א, כד-כו)* הנה יש לתמוה, דמשה כאשר שלח דברי שלום אל סיחון לכאורה עשה נגד ציווי הקב"ה, דהקב"ה ציווהו להתגרות בו במלחמה, והאיך שלח אליו דברי שלום. ואפשר לומר על פי מה שכתוב (תהלים קכ, ז) אני שלום וכי אדבר המה למלחמה, כלומר שטבע הנכרי הוא, שכאשר מדברים עימו שלום סובר שפוחדים הימנו ולכן מתחיל במלחמה. וכמו כן משה כאשר רצה לגרות את סיחון, שלח אליו דברי שלום כדי שיצא למלחמה נגדו. ובזה קיים מה שציווהו השי"ת והתגר בו מלחמה. (כרם חמד) שבת שלום