ווארט קצר לפרשת השבוע

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" (ה' ט"ז)* לכאורה תמוה, צריך היה להיות כתוב 'יאריך', דהיינו יאריך את ימיך, מדוע כתיב 'יאריכון' בלשון רבים 'הם' יאריכון ימים! מי אלה ה'הם'? אלא יש לומר, כי סדר העולם הוא, שלעת זקנתו של האדם, כאשר תוקפת אותו חולשה, אם יש לו בנים מסורים, חיש מזדרזים, קוראים לרופא, והוא נותן לו תרופות. האב בראותו מסירות בניו למענו, מתחזק מזה עצמו, מחלים ומאריך ימים. בני הבנים בראותם כיצד הוריהם מקיימים מצות כיבוד אב ואם, לומדים גם הם איך לקיים מצוה זו, וכאשר הוריהם יגיעו לימי הזקנה ויחלשו ינהגו גם כן כך. אבל אם במקרה שהאב לעת זקנתו נחלש ונופל למטת חוליו, אזי במקום שבניו יזעיקו רופא, וינסו להאריך ימי האב, מציעים בפניו פתקאות על חלוקת הירושה מבין הוא כי הנה מגישים לו את גזר דין המות וכי לא בחייו הם מעונינים אלא בירושתו עצם הדבר הזה מקצר את ימיו, לבנים אלה גם ישנם בנים, הרואים זאת ולומדים ממעשי הוריהם. הם חושבים בלבם: אבא, קח כמה שיותר, שיהיה גם לנו לקחת ממך בהגיעך גם אתה למצב דומה, אם כן, ענשם של בנים כאלה יהיה, כי גם בהם ינהגו בבוא העת כמו שנהגו הם בהוריהם. על פי זה אפשר לבאר את הפסוק: "כבד את אביך... למען יאריכון..." אם תכבד את אביך ותאריך ימיו, שכרך יהיה "למען יאריכון ימיך" כלומר בניך יאריכו את הימים שלך. (מאיר החיים - ויזניץ ח"א ע' פט) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך" (י, יב)* חז"ל (בראשית רבה כא, ו) דרשו אין "ועתה" אלא תשובה, שנאמר "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך וכו' יש להבין, אם נאמר לשון "ועתה" בפרשת תשובה מפני זה כבר יש לדרשו "אין 'ועתה' אלא תשובה"? וכיצד נשמע מלשון זה תשובה? אלא לימדונו כאן חז"ל, יסוד גדול בתשובה: כשאדם בא לעשות חשבון נפשו כדי להיטיב דרכו, כך דרכו של היצר, שהוא מעביר נגד עיניו כל פשעיו ומטיח בפניו: אתה רוצה לעשות תשובה זכור נא כמה עבירות חמורות עברת, נכתם עונך לפני בוראך ותשובתך לא תועיל לך מאומה, ועל כן טובה לך להמשיך במעלליך אשר לא טובים כדי להנות מן העולם הזה, וכהנה וכהנה מטיף ומשפיע היצר על האדם ומונעו מתשובה. ואולם באמת, הרי טענת שוא היא זו, וכי בגלל זה שהרבה לחטוא לא יענש עבור החטאים הנוספים ועוד, כי שערי תשובה לא ננעלו, וכל עוד האדם חי עלי אדמות יכול הוא לשוב לבוראו. ולכן העצה היעוצה לפני מי שמבקש לעשות תשובה, למחות מפניו את כל עברו ולחשוב שזה עתה נולד ומתייצב על דרך טוב, לעשות אך את הטוב והישר בעיני ד' אלוקיו. ולפיכך, "ועתה" הוא כלל גדול בתשובה, שיחשוב האדם תמיד בלבו רק אודות המצב הנוכחי של "ועתה"! מבלי להביא בחשבון את חטאיו בעבר, ורק אחרי שיתייצב על דרך טוב יבקש כפרה על עוונותיו הקודמים... (חפץ חיים) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה.(יא כו)* הקשו המפרשים (ראה נחל קדומים פרשת ואתחנן שמביא קושיא זו בשם חכמי אשכנז) הלא הקדוש ברוך הוא כשנותן שכרן של מצוות בעולם הבא, עובר על לא תלין, ומתרצים שהתורה ניתנה על ידי שליח ואין עוברים על בל תלין, ברם אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, ואם כן מגיע השכר גם בעולם הזה, וזה שנאמר, ראה 'אנכי', עבור קיום מצות אנכי, נותן לפניכם היום בעולם הזה ברכה. וסוף הפסוק וקללה ראשי תיבות והקרן קיימת לו לעולם הבא. (אוהב שלום) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך אשר תעשה לך" (טז, כא)* בפשטות מסביר רש"י: אזהרה לנוטע אילן ולבונה בית בהר הבית. אך הגמרא במסכת סנהדרין (ז ע"ב) דורשת: "אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר 'שופטים ושוטרים תתן לך' וסמיך ליה 'לא תטע לך אשרה כל עץ'". לכאורה, מה הדמיון בין אשרה לדיין אלא: כשאדם לוקח כסף והופך אותו לעבודה זרה זה ודאי מאוס. אבל עץ לא יודעים שהוא שייך לעבודה זרה. יש לו גזע, ענפים ועלים בדיוק כמו לעץ שאינו עובד עבודה זרה. כך הוא שייך גם דיין שאינו הגון: הוא לבוש 'פראק' כמו כולם, יש לו זקן לבן כמו כולם, אף אחד לא יודע שאינו הגון... (הגר"ח מבריסק) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם" (כא, יח)* _בן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיע תורה לסוף דעתו, סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא, ועומד בפרשת דרכים ומלסטם את הבריות, אמרה תורה ימות זכאי ואל ימות חייב (רש"י)_ ומקשים, הרי רש"י בעצמו מפרש את הכתוב לגבי ישמעאל (וירא כא, יז) "באשר הוא שם" לפי מעשים שהוא עושה עכשיו הוא נידון ולא לפי מה שהוא עתיד לעשות, ולמה כאן הדבר שונה, שנידון על שם סופו? יסוד גדול בחינוך לימדנו! ש"על שם סופו" הכוונה, סוף שם התואר שלו: בן סורר 'ומורה' ונידון על ה"מורה", שלא די כי סורר הנהו, אלא גם "מורה" לאחרים ללכת בדרכיו, וגדול המחטיאו יותר מן ההורגו... ולכן עונשו כל כך חמור, כי כל זמן שהוא עצמו רקוב, אפשר עוד לחכות, אבל כשהוא מתחיל להיות "מורה" אחרים, אין זמן לחכות ועונשו צריך להגיע מיד!... (הקוצק'ר) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *והביאך ה' אלקיך אל הארץ... ומל ה'... (ל ה–ו)* לכאורה היה התהליך צריך להתנהל בסדר הפוך, תחילה ימול ה' את לבבנו לאהבתו בכל לבבנו ובכל נפשנו ורק אחר כך נזכה ה' יביא אותנו אל הארץ. אלא שאחד מתנאי התשובה הנמנים בפוסקים הוא שיזדמן לו החטא 'באותו מקום' ובכל זאת יפרוש ממנו. נמצא, שמאחר שהחטאים שבגללם נגזרה עלינו גזירת הגלות המרה, נעברו בעודנו על אדמתנו בארץ ישראל. אי אפשר לשוב עליהם בתשובה שלמה ומעולה, אלא במקום החטא שהוא בארץ ישראל. לכן התהליך חייב להיות בצורה זו: תחילה 'והביאך ה' אלקיך אל הארץ' עוד לפני שחזרת בתשובה. רק אז יתאפשר המשך התהליך: ומל ה' אלקיך את לבבך... ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצוותיו. בכך יושלם תהליך התשובה 'באותו מקום'. (על פי 'תפארת יהונתן') שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *'זכר ליציאת מצרים'* בספר ערבי נחל שואל, מדוע תיקנו לומר בנוסח התפילות בראש השנה 'זכר ליציאת מצרים'? מה הקשר בין יציאת מצרים לבין ראש השנה? והוא מבאר, שהטעם בזה כדי שנזכור שלפי התכנית האלקית היו אמורים בני ישראל להשתעבד למשך ארבע מאות שנה וכמו שנאמר בברית בין הבתרים (בראשית טו יג): 'ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה'. ולבסוף השעבוד היה רק מאתיים ועשר שנים כמנין 'רדו' שנים, וכל כך למה? מפני שזעקו להשי"ת בתפילות ותחנונים וכמו שנאמר (שמות ב כג): 'ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלקים מן העבודה'. ובא זה ללמדנו, שגם עתה בראש השנה, גדול הוא כח הזעקה והתפילה שלנו לבטל גזירות קשות מעם ישראל, כמו שנתבטלו ביציאת מצרים (שיחת חיזוק) לשנה טובה תכתבו ותחתמו בספרם של צדיקים גמורים

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" (לא ב)* _'היום מלאו ימי ושנותי, ביום זה נולדתי וביום זה אמות' (רש"י)_ חז"ל אמרו, שלכן שמח המן כשהטיל את הפור על חודש אדר, משום שבחודש זה מת משה רבינו והיה סבור שבחודש זה יעלה לו בנקל לנצח את היהודים, אולם נעלמה ממנו הידיעה שבז' אדר אף נולד משה. אם כאלף שנה אחרי פטירתו עדיין המן ראה את מיתת משה כסימן ומזל רע לישראל, הרי באותה השנה שמשה נפטר ודאי היו בנ"י מתייראים ללחום באומות. לכן אמר להם משה שאף יום לידתו הוא בתאריך זה ולכן אין לכם ממה לחשוש: "חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו". (תורת משה) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו'* בתפילת העמידה של יום הכיפורים מסיימים אנו את הברכה בנוסח זה: 'ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו''. מקשה רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זצ"ל, מהיכן בטוחים אנו שאכן ה' יתברך מוחל לנו באמת, וכי אין זו ברכה לבטלה. הוא מותיב והוא מפרק: כוונה עמוקה טמונה בנוסח הברכה. נער חכם כיצד נוהג כשרוצה שאביו יתן לו תפוח, אך אינו בטוח אם יקבל את משאלתו. ממהר הוא לברך בקול ברכת 'בורא פרי העץ', ותיכף צועק: נו, או...ֹ כלומר, אסור לי להפסיק בין הברכה והאכילה. באין ברירה, מוכרח האב לתת לו תפוח. ברור, שאין רצונו של האב להכשיל את בנו בברכה לבטלה. הוא הדבר, אותו חשבון, עושים אנחנו בני ישראל עם אבינו שבשמים, מברכים בקול רם: 'ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעונותינו וכו', ומאחר ואין ה' יתברך חפץ להכשיל את כל בית ישראל בברכה לבטלה, מוכרח הוא לוותר ולמחול על כל עונותינו. (תולדות קדושת לוי) גמר חתימה טובה הריני מוחל בלב שלם לכל מי שפגע בי ואני מבקש סליחה מכל מי שנפגע ממני בדרך כל שהיא

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *יערף כמטר לקחי וכו'(לב-ב)* דברי תורה הקדושים כמוהם כגשם, מה הגשם בשעה שהוא יורד עדיין אין רואים את השפעתו על הצמחים, ורק לאחר זמן כאשר השמש מגיחה מאחורי העננים וזורחת על האדמה, אזי רואים את תוצאות הגשם, כך דברי התורה אף כי בשעה ששומעים אותם אין מבחינים מיד בהשפעתם, בכל זאת סופם לעשות את פעולתם. (הרבי ר' בונים מפרשיסחא זי"ע) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ולקחתם לכם ביום הראשון* _ראשון לחשבון עוונות_ מפני מה דווקא היום הראשון של סוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות": דהנה, בשעה שהשטן בא בימים הנוראים ומביא את הצרורות הכבדים ומתחיל מפרט את החטאים שחטא כל יהודי במשך כל ימות השנה, מתייצבים מליצי היושר וטוענים, שכל אותם החטאים לא חטאו ישראל אלא בשוגג, ועל כן ראוי למחול להם, שכן לא הם, אלא הוא, השטן והיצר הרע, הוא שפיתה אותם בשקרים ובדברי תרמית שונים להאמין כי העבירות הללו אינן עבירות כלל, והם האמינו לו ונתפתו לשקריו... משיב על כך השטן: "מפני מה מניחים לרמות אותם דווקא בשעה שמסיתים אותם לרעה? האם בעסקי ממון שלהם הם גם תמימים כאלה ומאמינים לכל אחד על דברתו? אם ידרוש אחד מהם מחבירו, שיתן לו בעד חפץ ששוויו עשר פרוטות כפלים מזה, וכי יתן לו?... ובתורת פשרה בין שתי הטענות הללו, מחליטים, שימתינו כמה ימים ויערכו נסיון בשביל לקבוע, אם היהודים הם קלי אמונה רק בשעה שהם באים לקנות את עבירותיו של יצר הרע, או קלות אמונתם זאת מתגלה גם בעניינים אחרים... והנה, בשעה שיהודים יוצאים לאחר יום כיפור לקנות את ארבעת המינים, והם משלמים בעדם מחירים ממולחים, וביום הראשון של סוכות הם באים לבתי הכנסת ואתרוגיהם עם לולביהם בידיהם, מראים לשטן, כי גם בדיני ממונות מניחים היהודים שירמו אותם, והא ראיה, האתרוגים והלולבים הללו, ששילמו בעדם מחירים גבוהים כל כך, אם כי המצרכים האלה יש להם ערך מועט ביותר, וגוי לא היה נותן בעד ארבעה מינים אלה אפילו עשר פרוטות... ואם כך, הרי שוב אפשרות להאמין, כי גם בעבירות הניחו לו ליצר הרע לרמות אותם וקיבלו אותן כסחורה טובה... לאחר ההוכחה המשכנעת הזאת, שאין לו לשטן מה לטעון כנגדה, כל הצרורות הקודמים של עבירות נמחקים ומתבטלים ו"ראשון לחשבון עוונות" מן היום הזה מתחיל חשבון חדש. (בעל התפארת שלמה מרדומסק) חג שמח

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויאמר ה' מסיני בא וזרח משאיר למוהופיע מהר פארן וגו' (לג, ב)* אמרו חז"ל כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל לא על ישראל בלבד הוא ניגלה אלא על כל האומות בתחילה הלך אצל בני עשו ואמר להם מקבלים אתם את התורה, אמרו לו מה כתוב בה, אמר להם "לא תרצח" אמרו רבש''ע כל עצמו של אותו אביהם רוצח הוא שנאמר הידיים ידי עשו, ועל כך הבטיחו אביו ועל חרבך תחיה. וכו' עד שבא לישראל ושאלו מה כתוב בה , אמר להם "אנוכי ה' אלוקיך" מיד קיבלו את התורה. לכוארה קשה וכי משוא פנים יש בדבר, יתכן שאם היו אומרים לבני עשיו מה שאמרו לישראל כן היו מקבלים את התורה, מדוע א"כ אמרו להם דברים הללו? אלא תירץ הגאון מוילנא פשוט מאוד! כי הקב"ה כביכול הראה לבני עשו את הלוחות שהיו כתובים עשרת הדיבורת בשני טורים חמש חמש בכל צד והיות שעשו קורא משמאל לימין פגשו קודם את "לא תרצח" אבל ישראל שקוראים מימין לשמאל ולכן פגשו קודם את "אנוכי ה' אלוקיך" וזהו שכתוב ה' מסיני בא וזרח משעיר למו שהציע את התורה לבני עשו והיות שעשו קורא משמאל לימין הם קראו תחילה את "לא תרצח" אבל ישראל מימנו אש דת למו שקוראים מימין פגשו תחילה את "אנוכי ה' (פנינים) חג שמח

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *''הרבה ארבה עצבונך... ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך... ולאדם אמר... בזעת אפך תאכל לחם''(ג.טז-יט)* הגמרא (ב''מ נט.) מביאה: 'לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר: ''ולאברם הטיב בעבורה'' ולכן היה רבא אומר לבני העיר מחוזא שיכבדו את נשותיהם בשביל שיתעשרו, שכשמכבד האדם את אשתו זוהי סגולה לעשירות. ניתן לפרש שהיות והאשה התקללה בכך שהאיש ימשול בה, ואילו קללת האיש היא שיהיה עליו לטרוח רבות לפרנסתו ומזונותיו, וכביכול אומרים מהשמים: אם אתה אינך לוחץ על אשתך את קללתה ותחת זאת הינך מכבדה, אזי במידה כנגד מידה אף עליך לא ילחצו את קללתך של ''בזעת אפך תאכל לחם''. (ר' אלימלך בידרמן) שבת שלום

לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וכל הנרצחים הקדושים ולשמירתם והצלחתם של חיילי צה"ל וכל העוסקים במלאכת הקודש וכלל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"מן הארץ ההוא יצא אשור, ויבן את נינוה" (ו, יא)* _וכתב רש"י: כיון שראה אשור את בניו שומעים לנמרוד ומורדים במקום לבנות המגדל, יצא מתוכם._ לשם מה מספרת לנו זאת התורה, מה מתוסף לנו בידיעת הדבר. והרי התורה, לשון הוראה היא (זוהר ח"ג נג, ב) אלא דבר גדול למדנו. אשור פחד שבניו יסחפו בעצת נמרוד למרוד בבורא יתברך, ופעל להצילם. יצא ובנה את נינוה העיר הגדולה עבורם. היה זה בשנת אלפים לבריאת העולם. כעבור אלף שנים, בשנת שלשת אלפים לבריאת העולם, השחיתה נינוה דרכה ונגזר שתהפך, והקב"ה שלח את יונה הנביא להזהירם, שיטיבו דרכם והאסון ימנע. יונה ניסה להשתמט, והקב"ה הכריחו, ושבו בתשובה והמתיקו הגזירה. מדוע, משום שהקב"ה זכר להם זכות המיסד, שבנה את העיר עבור בניו כדי לנתקם ממרד נמרוד. ללמדנו, שפעולה לכבוד שמים אינה נאבדת, "ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך" (אבות פ"ב מי"ד), והוא "שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור" (דברים ז, ט). (והגדת) שבת שלום