|
|
| נשלח ב-27/8/2021 13:59 |
 |
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *והיה כי תבוא אל הארץ וכו' (כ"ו א')*
לכאורה יש להקשות למה סדר הפרשיות קודם פרשת "כי תצא", ורק אחרי זה פרשת "כי תבוא", לכאורה צריך להיות להיפך, שקודם נכנסים לארץ ורק אחרי זה יוצאים משם להילחם? ואולי התורה מרמזת, "כי תצא" שרק כשיוצאים מהעבירות ומנצחים במלחמה הגדולה מלחמת היצר וכדברי המפרשים בכי תצא, ולכן כתוב בלשון יחיד תצא, תבוא, לרמז "כי תצא" למלחמת היצר הפרטית, אז "כי תבוא" אפשר להיכנס לארץ ישראל ולהביא ביכורים ומתנות לבורא עולם, וזה בבחינת "סור מרע", ורק אחר כך "עשה טוב". (וטהר ליבנו) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-3/9/2021 13:39 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם... מחוטב עצך עד שואב מימך (כט, ט)*ידוע מהזוהר הק' ש"אתם נצבים היום" קאי על ראש השנה בו כולם נצבים לדין לפני ה'. בספר "דמשק אליעזר" מבאר את המשך הפסוק ע"פ הידוע מספה"ק שעבודת ימי הרחמים מתחילה מט"ו באב, והיו צדיקים שכבר מאז התחילו לאחל "כתיבה וחתימה טובה", והם נמשכים עד אחר חג הסוכות, ומרומז זה כאן בפסוק "מחוטב עציך" היינו חמשה עשר באב שאז הוא יום טוב לישראל כדברי הגמ' סוף תענית ואחד הטעמים שביום זה פסקו מלכרות עצים למערכה עד "שואב מימך" היינו חג הסוכות בו מקיימים מצוות ניסוך המים, או "שמחת תורה בו מבקשים על המים. (עפ"י דמשק אליעזר) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2021 14:37 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה * תקעו בחודש שופר* בגמ' למה תוקעין רחמנא אמר תקעו וכו'. יש להבין, וכי לא ידע התנא דטעם התקיעות כדי לערבב השטן אלא, כותב הגאון הקדוש מאוסטרובצא זי"ע הפי' הוא כך, דידוע דפרה אדומה היא חוקה. וקשה, הרי באמת יש טעם של ר' משה הדרשן לכפר על עון העגל? ואומרים בשם הרבי רבי אלימלך מליזענסק זצ"ל, דפי' הוא כך,שהשטן והאומות העולם מונין את ישראל מה טעם יש במצוה זו, והם שאלו במכוון כדי שאנו נשיב להם שהיא לכפר על עוון העגל, והם מתכוונים להזכיר מעשה העגל כדי לעורר קטרוג על ישראל אז אנו צריכין להשיב להם זאת חקת התורה, שהפרה היא חקה בלי טעם ויסתם פיהם. וכן העניין בתקיעת שופר, הטעם האמת הוא כדי לערבב השטן, אבל אנו מתכוונים להסתיר הטעם הזה שזה יזכיר שיש לנו עונות לכן אנו צריכים לומר "רחמנא אמר תקעו", בלי טעם, כדי לסתום פיות משטיננו ומקטריגינו. (מאיר עיני חכמים) שנה טובה כתיבה וחתימה טובה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/9/2021 15:10 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וגו'" (לא, יד)*איתא במדרש (ילקוט רמז תתקמ"א) דביום מיתת משה נתיחד הדיבור ליהושע, ושאל לו מה אמר לך ה', אמר לו יהושע, וכי כל ארבעים שנה שאלתי אותך מה דיבר ה', מיד אמר משה, טוב אלף מיתות מקנאה אחת. והוא תמוה. ואמר הגאון מוה' אליהו מווילנא זצ"ל, שהקב"ה רצה שימות משה רבינו ע"ה בנפש חפיצה, ומשה התפלל תקט"ו תפילות וביקש, אם גם כבר הגיע זמנו של יהושע, מכל מקום יהיה הוא כתלמיד לו, רק שיעבור לארץ הקדושה ולא ימות. ורצה הקדוש ברוךהוא להראות לו שלא יהא זה לנחת למשה, לכן צוה השם יתברך ליהושע, באם ישאלו משה מה היה דבר ה' אליו להשיב אל משה בזה הלשון: "וכי כל ארבעים שנה שאלתי לך מה דיבר ה'". וכל זה כדי שיסבור משה שיהושע משיב לו כן, ויקבל עליו למות, כאשר אמר משה באמת אחר כך ש"טוב אלף מיתות מקנאה אחת". ואפילו אם אחר כך יבין משה רבינו שכך דיבר ה' אליו, מכל מקום כבר הרגיש באותו רגע גודל כח הקנאה, ולא יחפוץ להיות תלמיד ליהושע. (המאור הגדול) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/9/2021 11:34 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *על חטא שחטאנו לפניך בבלי דעת*היצר הרע קרוי "מלך זקן וכסיל" (קהלת ד, יג). ואמרו במדרש "למה קורא אותו "מלך"? שהכל שומעין לו. ולמה קורא אותו "זקן"? שהוא מזדווג לו מילדותו ועד זקנותו. ולמה קורא אותו "כסיל"? שהוא מלמד לאדם דרך רעה". ואינו מובן: אמנם מדריך לדרך רעה, אבל בכזו חכמה, בעורמה כה רבה, בתחכום עצום ורב. ואיך מכנים אותו בשם "כסיל" והתשובה: כשקוראים לאדם: "מלך אנגליה", פירושו שהוא מלך על אנגליה. וכשאומרים: "מלך ספרד", מלך הוא על ספרד. וכשקוראים ליצר הרע "מלך כסיל", הרי הוא מלך על כסילים. כי מי כסיל כשומע לקולו ומאבד עצמו משני עולמות! (והגדת) גמר חתימה טובה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/9/2021 15:14 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (לב, א)*מסופר על הגאון רבי יוסף דוב סולובייצ'יק מבריסק, ששאלו אותו פעם, מדוע ארוכה כל כך שירת "האזינו" ומקיפה ארבעים ושלשה פסוקים? לעומת זאת כוללת "שירת הים" ששרו על נס קריעת ים סוף וטביעת המצרים, רק שמונה עשר פסוקים, וביותר קצרה שירת "הבאר" ששרו בני ישראל במדבר, ואין בה אלא ארבעה פסוקים בלבד. השיב הרב לשואלים בבדיחות הדעת: רבים מכם מכירים בודאי את הפתגם העממי: הרבי לבדו יודע הרבה מאד. הרבי עם תלמידיו יודעים גם כן לא מעט. ואילו התלמידים לבדם אינם יודעים אלא מעט מאד. לפי מאמר זה מתיישבת היטב השאלה שנשאלה. שירת "האזינו" שר משה רבינו לבדו, ולכן היא שירה גדולה ומקיפה. שירת הים שעליה נאמר "אז ישיר משה ובני ישראל" קטנה משירת "האזינו" שמשה שר לבדו, אך כיון שמשה מצרף את קולו בשירה זו, היא עדיין גדולה למדי. ואילו לגבי שירת הבאר שבספר "במדבר" נאמר במפורש: "אז ישיר ישראל" שירה זו שרים אפוא התלמידים בלי הרבי, משום כך היא קטנה ומצומצמת מאד... (תורת הפרשה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/9/2021 09:05 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויהי בשלם סוכה ומעונתו בציון (תהילים עו, ג)*מה הקשר בין שני עניינים אלו? מבאר הגר"א שהן מצוות סוכה והן מצוות ישיבת ארץ ישראל, שניהם מיוחדים בכך שאנו מקיימים את המצווה בכל הרמ"ח אברים ובכל הגוף ממש, וזה הפשט "ויהי בשלם" איזה מצוה מקיים בכל הגוף "שלם"? "סוכה", ו"מעונותו בציון" מצוות סוכה ומצוות ישיבת ארץ ישראל. (הגר"א) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-24/9/2021 14:32 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת כל עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות (ויקרא כג' מב')*וקשה א. מדוע בתחילת הפסוק נכתב בלשון בסוכות תשבו שהוא לשון נוכח, אך בסופו נכתב ישבו בסוכות שהוא לשון נסתר? ב. למה נכתב "כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" והרי ברור כי למי נתנה התורה אם לא לאזרחי ישראל (ואע"פ שפרש"י לרבות את הגרים, אבל נהפוך הוא בדר"כ מרבים את הגר לחייבו כאזרח במצוות אבל לחייב האזרח הוא מיותר)??? והתירוץ, כי ידוע מהזוה"ק שג' האבות מגיעים לסוכה וכשרואים שבעה"ב מאכיל עניים על שולחנו אזי הם מברכים אותו, ולכן כשיושב האדם בסוכתו צריך לומר בה ד"ת, ושירת הקודש, וח"ו מלומר דברי ליצנות ודברים בטלים רק בד"ת כי מצוות סוכה קדושתה גדולה מאוד, ואז גם האושפיזין ישבו עימם בסוכה עם השכינה. כמו"כ נכתב בתהילים משכיל לאיתן האזרחי ופרש"י הוא אברהם. א"כ כל האזרח שנאמר אצלנו הם האושפיזין והם "ישבו בסוכות" בתנאי שגם אנו נקיים את "בסוכות תשבו" במצוות האכלת עניים ובמילי דאורייתא וכנ"ל. (הרב יעקב חן) שבת שלום ומועדים לשמחה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2021 14:30 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*שמיני עצרת החג הזה*הנה בכל החגים אנו מזכירים את המילה "חג" לפני שקוראים בשם החג "חג המצות הזה זמן חרותינו, "חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו"" "חג הסוכות הזה". רק בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "שמיני חג העצרת". וצריך להבין במה נשתנה "שמיני עצרת מכל החגים. והתירוץ בכל הרגלים, מאורע שארע הוא הגורם והסיבה לחג, אנו חוגגים את חג הפסח על שום יציאת מצרים. אנחנו חוגגים את חג הסוכות על שום כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, וחג השבועות נחגג משום שנתנה בו תורה. לעומת זאת שמיני עצרת אינו נחגג משום מאורע שקרה. בשמיני עצרת הקב"ה עוצר אותנו ליום נוסף כי קשה עליו פרדתינו. בשבעת ימי הסוכות שמשו חול וקודש בעירבוביא הקרבנו את שבעים הפרים כנגד שבעים האומות, וגם להם היה חלק בחג. ביום שמיני עצרת תהיה "לכם" ולא להם, חג זה נועד רק לקב"ה ולישראל עמו. אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' ולהנות מזיו שכינתו. על כך אומרים שמיני חג העצרת הזה. (רי"מ מאוסטרובצה זצוק"ל) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/9/2021 15:11 |
|
| |
חזק
| אל_קפונה כתב: |  | לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*שמיני עצרת החג הזה*הנה בכל החגים אנו מזכירים את המילה "חג" לפני שקוראים בשם החג "חג המצות הזה זמן חרותינו, "חג השבועות הזה זמן מתן תורתינו"" "חג הסוכות הזה". רק בשמיני עצרת אנחנו אומרים: "שמיני חג העצרת". וצריך להבין במה נשתנה "שמיני עצרת מכל החגים. והתירוץ בכל הרגלים, מאורע שארע הוא הגורם והסיבה לחג, אנו חוגגים את חג הפסח על שום יציאת מצרים. אנחנו חוגגים את חג הסוכות על שום כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, וחג השבועות נחגג משום שנתנה בו תורה. לעומת זאת שמיני עצרת אינו נחגג משום מאורע שקרה. בשמיני עצרת הקב"ה עוצר אותנו ליום נוסף כי קשה עליו פרדתינו. בשבעת ימי הסוכות שמשו חול וקודש בעירבוביא הקרבנו את שבעים הפרים כנגד שבעים האומות, וגם להם היה חלק בחג. ביום שמיני עצרת תהיה "לכם" ולא להם, חג זה נועד רק לקב"ה ולישראל עמו. אנו נעצרים אצל הקב"ה לעוד יום ושמחים שמחה גדולה ועצומה להיות בקרבתו ית' ולהנות מזיו שכינתו. על כך אומרים שמיני חג העצרת הזה. (רי"מ מאוסטרובצה זצוק"ל) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/10/2021 09:41 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת (ב, כג).*לכאורה קשה דאף אם לא היה נלקחה מאיש, רק היו נבראים שנים כמו בהמות וחיות, כשהוא נקרא איש היא ראויה להקרא אשה, כמו פר פרה חמור חמורה. ונראה דעיקר נתינת הטעם במה שאמר כי מאיש לוקחה הוא שלא נאמר כיון שהוא יקרא אדם ראוי לקרות לאשה אדמה כמו פר פרה, לזה נתן טעם כי מאיש לוקחה, שאם הייתה נבראת גם מאדמה כמו האדם היתה נקראת בשם אדמה כמו פר פרה, אבל אחר שהיא לא נבראת מהאדמה בשוה עמו, לכן הוא ראוי לקרותו בשם אדם כי הוא נברא מן האדמה, אבל היא נלקחה מהאיש ראוי לקרותה בשם אשה: (נחלת יעקב) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/10/2021 14:25 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" (ו' ט')*כבר ידוע מה שאמר אור החיים הקדוש שנח לא ניצל מהמבול משום שהוא היה צדיק ...לא זאת הסיבה. למה? משום שאם אכן כך היה, הרי גם תינוקות שלא חטאו שניספו במבול, היו צריכים להינצל... אז מה כן היתה הסיבה? אומר אור החיים הקדוש: משום שהוא מצא חן! "ונח מצא חן בעיני ה'"..., יש מצוות שאם אדם עושה אותם הן מעלות חן על עושיהן בעיניו של בורא העולם! אך כדי שבני אדם לא יעזבו את שאר המצוות ויעסקו רק בהן, הקב"ה העלים מאיתנו את המצוות הללו .ונח שזכה ועסק באותן מצוות, זה מה שהציל אותו מהמבול ...החן! טוב, ומה בכל זאת אפשר לעשות כדי למצוא חן...? אומר החתם סופר: ישנם הרבה סוגים של פקחים. אבל לכל פיקחות יש גבול... יש סוג של פיקח עד שהוא נעצר בקיר של כסף... הוא מתנהג כאדם חכם בכל התחומים, אבל כשזה נוגע לכסף, הוא מתחיל לעשות שטויות. יש סוג של פיקח עד שהוא נעצר בקיר של כבוד... הכבוד מעביר אותו על דעתו. יש סוג של פיקח עד שהוא מגיע לקיר של קנאה... אבל יהודי ירא שמיים באמת, לא עוצר לא בקיר של כסף, לא בקיר של כבוד, וגם לא בקיר של קנאה ...הפיקחות שלו עוברת קירות ומסכים, עד שהיא פוגעת בקיר של... שלום. שם נעצרת הפיקחות שלו "....השם גבולך שלום." ירא שמיים אומר: מוטב אהיה שוטה, ואל אהיה במחלוקת. הוא מוכן לוותר על ה-כ-ל בשביל להרבות שלום, אפילו להיקרא שוטה יש גבול לפיקחות שלו, וקוראים לזה שלום. מה הקב"ה משלם לו בעבור זה אומר החתם סופר: התשלום הוא המשך הפסוק" ...חלב חיטים ישביעך", הוא יזכה לעושר מופלג והרווחה גדולה! משום ש"חיי בני ומזוני, לאו בזכותיה תליא, אלא במזלא." אבל רש"י אומר שזכות גדולה כן יכולה לשנות את המזל... ומה הזכות הגדולה הזו? אומר החת"ס: אדם שעושה שלום! (החת"ס -אפיריון לשלמה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/10/2021 09:48 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *הבט השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם [טו, ה]*ומיד אח"כ כתוב שהקב"ה אמר לו "כה יהיה זרעך". הרה"ח רבי מאיר שפירא הסביר זאת במתק לשונו, שהקב"ה הוציא את אברהם אבינו מעל לכדור הארץ ואומר לו: ספור את הכוכבים! והנה כל אחד מאתנו היה משתומם ונבהל הייתכן כזאת? לספור כוכבים? הן ידוע מראש שזו היא משימה שלא ניתן לעמוד בה...! אך אברהם אבינו אינו משתהה ואם רבש"ע אומר לספור, אז סופרים! אפילו שזה נוגד לכאורה את ההיגיון והמציאות! אומר לו הקב"ה ברוב נחת: כה יהיה זרעך. כאלה אני רוצה שיהיו גם בניך, כך אני רוצה שיראו בני ישראל באחרית הדורות, שמקיימים את ציווי השם גם אם לא ממש תמיד מבינים אותו, ובמיוחד אם נראה לך ש"מה יש לי להתחיל הן אני בוודאי אכשל" אך אברהם אבינו אבי כל העם הזה מלמדנו, אם הקב"ה אומר עושים! מה יהיה אחר כך תשאיר את זה לו... קודם תתחיל! [פרי עמלינו] שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-22/10/2021 10:07 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *יקח נא מעט מים (יח, ד)*כתב רש"י: ע"י שליח. יש להבין, ג' פרים שחט אברהם אבינו בשביל שיהיה לכל אחד לשון של בקר, וכשמגיע אל המים אומר "יקח נא מעט מים"? למה לא לתת להם הרבה מים? מתרץ רבי ישראל מסלנט זצ"ל עם יסוד מוסר, אי אפשר להיות צדיק על חשבון השני! אי אפשר להדר בהכנסת אורחים כשזה על חשבון השני, לכן כיון שאת המים הביא השליח, אמר אברהם אבינו יוקח נא "מעט מים". (רבי ישראל מסלנט זצ"ל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2021 12:36 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה" (כ"ג - ב')*לפי שע"י בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ומתה. [רש"י] רבי שלמה קלוגר שואל, מדרש זה היה על רש"י להביא על המילים "ותמת שרה", ומדוע רש"י אמר זאת על המילים "לספוד לשרה"? אלא מחדש רבי שלמה קלוגר שהביאור הוא ההיפך מהפשט, שרה לא נפטרה מהפחד שאולי ימות יצחק, אלא שרה שידעה כי אברהם הולך בציוויו של הקב"ה לשחוט את בנם, חששה שלא יעמדו הבעל והבן בניסיון הקשה. כאשר בישרו לה שאברהם ויצחק חוזרים בריאים ושלמים, פרחה נשמתה, כי חשבה שלא עמדו בניסיון. שבח גדול זה באמונת שרה בהקב"ה היה גוף ההספד של אברהם כשהספיד את שרה אשתו, ושיבח אותה על גודל אמונתה, ועל שכל כך חרדה שלא עמדו בניסיון, ולכן פרחה נשמתה, וזאת הסיבה שרש"י מביא זאת על המילים "לספוד לשרה", כי זה היה גוף ההספד. (מדשן ביתך) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
