|
|
| נשלח ב-18/2/2022 13:35 |
 |
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"למה ה' יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה" (לב, יא)* גביר אחד השיא את בתו לבחור ישיבה עני מעיירה קטנה, וכנהוג, הביאו אל ביתו להיות סמוך על שולחנו, והאכילהו מאכלים טובים ויקרים כיאה לגביר. ויהי היום, והגביר לא היה בביתו, והחתן התהלך בבית מחדר אל חדר, ולפתע מצא את עצמו עומד במטבח, משראה שם לחם שחור ובצל, המאכלים שהיה רגיל בבית אביו, לא עצר בעצמו והתחיל אוכל את הלחם והבצל בתאווה משונה כל כך, עד שהפריז באכילה ובא לידי חולי. משחזר המחותן ושמע מה אירע, נתכעס מאוד ואמר אל החתן: שוטה שכמותך! וכי איך עלה בדעתך לפטם את עצמך במאכלים גסים אלה, כשיש לך בביתי מאכלים מכל טוב מוכנים ומזומנים לך. עמד החתן והצטדק: אמת הדבר, וודאי המאכלים שלך טובים וטעימים יותר לאין ערוך, אבל אל נא תשכח, חותני יקירי, מהיכן באתי, מאיזה בית של אביונים אני בא, שם הלעיטוני כל הימים לחם ובצל, ועל כן בראותי מאכלים אלה לא יכולתי לגבור על התאווה שעלתה בי, ולא קל לו לאדם להיגמל מדברים שהורגל בהם. הוא שטען משה רבינו לאחר מעשה העגל לפני הקב"ה: "למה ה' יחרה אפך בעמך" למה תהא כועס עליהם? אל נא תשכח מהיכן בא אותו חתן, שזה עתה השתדכת עמו, מה היה ביתו, ומי היו האנשים שגדל והתחנך בקירבם "אשר הוצאת מארץ מצרים" במקום של טומאה ועבודה זרה גדול, ומה החידוש ומה הפליאה, שאין הוא יכול להיגמל עד מהרה מהרגליו הישנים והמאוסים? (כפליים לתושיה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/2/2022 14:24 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל אמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וישראל ב"ר פנחס ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש" (לה, ב)* לכאורה מן הראוי היה לומר ששת ימים תַעשה מלאכה ולא תֵעשה מלאכה, וכי המלאכה נעשית מאליה ועוד, לשם מה מזכירה התורה את ששת ימי המעשה, הלא עיקר רצונה הוא לצוות על איסור מלאכת שבת? אלא ביאר בספר "אפריון": אדם שאינו מאמין אשר פרנסתו מן השמים, וחושב "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" קשה לו לשבות ביום השבת, דלפי מחשבתו אם ישבות יחסר לו פרנסת היום ההוא, וכדי להסיר קושי זה מדגישה התורה קודם הצווי על שמירת השבת "ששת ימים תעשה מלאכה" דע לך שבששה הימים אין אתה עושה את המלאכה בעצמך אלא כל הברכה במלאכתך היא מאליה, מאת הבורא ית"ש, דמזונותיו של אדם קצובים לו מר"ה עד ר"ה, ואז יהיה נקל עליו לקיים את המשך הפסוק "וביום השביעי תשבות". יש המוצאים במה שאחז"ל לאכול דגים בשבת רמז לענין הנזכר, כידוע ישנם דגים הניזונים מבליעת דגים אחרים הקטנים מהם, הדג הגדול רודף אחרי הדג הקטן וכשהוא משיג אותו הוא בולע אותו. לפי"ז צריך היה הדג הבלוע להיות מונח במקביל בבטנו של הבולע. זנבו של זה בצד זנבו של זה, וכן הראש של האחד כנגד ראשו של השני, וראה זה פלא, כאשר מבתרים את בטן הדג מוצאים כי הבלוע מונח כאשר ראשו כלפי פנים, הפוך לכאורה מאופן בליעתו. מכאן יש ללמוד שאמנם כן, הדג הגדול רדף אחרי דגים אחרים כדי לבלעם, אולם בסופו של דבר הוא ניזון לא מאלה שהוא עצמו טרח עליהם, אלא מן המזון אשר הקרה הקב"ה לפיו, הדגים אשר שטו לעומתו וכאילו במקרה נכנסו לתוך פיו הם היו בסופו של דבר טרף לשיניו. (לקח טוב) שבת שקלים שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/3/2022 14:13 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *אלה פקודי המשכן משכן העדת (לח, כא)*מובא במדרש (שמות רבה נא, ו): "ולמה עשה עמהם חשבון? הקב"ה יתברך שמו מאמינו, שנאמר (במדבר יב) 'לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא', ולמה אמר להם משה בואו ונעסוק במשכן ונחשב לפניכם? אלא ששמע משה ליצני ישראל מדברים אחריו... ומה היו אומרים? רבי חמא אמר, היו אומרים: 'חמי קדל דבריה דעמרם', וחברו אומר לו: 'אדם ששלט על מלאכת המשכן אין אתה מבקש שיהא עשיר'? כששמע משה כך אמר להם: חייכם, נגמור המשכן אתן לכם כשבון, הוי 'ואלה פקודי המשכן". הוא מתחיל ומפרט: "כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהבה תנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש". זה הזהב שנכנס. להיכן הלך כל הזהב הזה? משה רבנו לא מפרט לא מוזכר בפסוקים מה נעשה עם הזהב. לכאורה קשה, הרי כל מטרתו של משה רבנו היתה להגיש חשבון. וכי זה נקרא חשבון לפרט הכנסות מבלי לפרט הוצאות?! השאלה מתחזקת לנוכח העובדה שלגבי ככרות הכסף משה כן מפרט את ההכנסות מחד גיסא, ולאן הכסף הזה הלך מאידך גיסא. מחד הוא אומר: "וכסף פקודי העדה מאה ככר ואלף ושבע מאות חמשה ושבעים שקל בשקל הקדש", ומיד הוא מוסיף ומפרט למה שמש הכסף: "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת. מאת אדנים למאת הככר, ככר לאדן. ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים". גם לגבי הנחושת מפרט משה: "ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל", ומיד אחר כך "ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת וכו'". מדוע אפוא לא מפרש משה מה עשו עם הזהב? שמעתי ווארט טוב מאוד ליושב השאלה:מי בקש פרוט? ליצני הדור. ליצני הדור לא תורמים זהב, וכיון שלא תרמו זהב אין צורך לתת להם פרוט עליו, ואילו אלו שכן נתנו זהב לא נצרכו כלל לפרוט כלשהו! הם נתנו את הזהב עם "לב זהב" ולא התענינו כלל מה נעשה בו הליצנים יקבלו פרוט מדויק על מה שהם נתנו, על הכסף ועל הנחושת, אבל לא על הזהב שלא נתנו... (יחי ראובן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/3/2022 13:04 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעולה" (ה, ז)* שח רבי משה פיינשטיין: שמעתי מהר"ז ינקלביץ בשם רבי מנחם זמבא הי"ד, ששהה פעם בשולחנו של האדמו"ר רא"ם מגור, ושאל אותו: הנה כתב החינוך (מצוה קכג): "ואם הוא עני והביא כשבה או שעירה, לא יצא ידי חובה", ולכאורה הרי משנה מפורשת היא במסכת נגעים (פי"ד מי"ב) "עני שהביא קרבן עשיר יצא". השיב לו האדמו"ר על אתר: "פאפעלט אקרבן" (חיסור קרבן) והיה רבי מנחם זמבא תמה לרדת לסוף דעתו, עד שלפתע אורו עיניו: המשנה בנגעים עוסקת במצורע, המביא בעניות אותם קרבנות שהוא מביא בעשירות, היינו חטאת ועולה, ולכן אם ברצונו להביא בהמה במקום עוף, תבוא עליו ברכה ויצא ידי חובתו. אבל ה'חינוך' מדבר בטומאת מקדש וקדשיו, שם העשיר מביא בהמה לחטאת, ואילו העני מביא שני תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. נמצא אפוא שאם יביא קרבן עשיר לא יצא ידי חובתו, כי אף שהביא בהמה במקום עוף הרי בכך יצא רק ידי חובת קרבן חטאת, בעוד שהוא התחייב בהיותו עני בהבאת קרבן חטאת וקרבן עולה. לכך התכוון האדמו"ר מגור באומרו שהעני חיסר קרבן, ולכן לא יצא ידי חובתו. (באר מרים) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-18/3/2022 13:28 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה" (ו, ב).* בתיבת "מוקדה" יש מ' זעירא. למה נצרכה? ביאר בספר טיול בפרדס: דהנה דרש רבי לוי במדרש (ויק"ר ז, ו) מן הפסוק שלפנינו: "כל המתגאה אינו נידון אלא באש, שנאמר: 'היא העולה על מוקדה' מי שעולה ומתגאה יעלה על המוקד. ונראה לחרוז את שני הדברים כאחד:הרמב"ם ביד החזקה (פ"א מהל' דעות ה"ד): "הדרך הישרה היא מדה בינונית שבכל דעה ודעה מכל הדעות שיש לו לאדם". ואולם ידוע שזאת בכל המידות כולם, לבד ממידת הגאוה-ענוה שבה יש ללכת עד קצה הענוה, כפי שאמרו חז"ל (אבות ד, ד) "מאד מאד הוי שפל רוח". ובחלוקת אותיות הא"ב עם האותיות הסופיות מנצפ"ך נמצאת האות מ' בדיוק באמצע. על כך רמז הכתוב באות מ' זעירא, שאם בעניין הענוה "זעירא" תהיה כאותה האות מ', ממוצע, בזה נאמר "כל המתגאה אינו נידון אלא באש" כי בענוה יש לתפוס את הקצה שבה! (מתוקים מדבש) שבת שלום ופורים שמח נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2022 14:41 |
|
| |
_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2022 14:41 |
|
| |
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-25/3/2022 14:43 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמית עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וישמע משה וייטב בעיניו" (י, כ)* ברש"י וישמע משה, הודה ולא בוש לומר "לא שמעתי" אלא אמר שמעתי ושכחתי", והקשה בעל קרבן העדה, מן הירושלמי חגיגה שם נאמר שגדולתו של רבי יהודה נשיאה היתה, שלא בוש לומר לא שמעתי, משמע איפוא אשר לא שמעתי הוא בושה יותר גדולה, מן שמעתי ושכחתי. באמת לא קשה מידי כי בודאי לא שמעתי הוא בושה יותר מן שכחתי, יען שכחה הוא דבר שכיח אצל כל אדם, אבל לא שמעתי הוא כעין מזיד, שמראה שלא למד, ולכן גדולה מעלת רבי יהודה נשיאה באמרו לא שמעתי, אבל אצל משה יען שמע תורתו מפי הגבורה, וידוע מאמר חז"ל אלמלא היינו לומדים מפי הגבורה לא היינו שוכחים, לכן עבור משה היתה בושה יותר גדולה לומר שכחתי, מאשר לומר לא שמעתי ואמר בכל זאת שכחתי. (דבש וחלב) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-1/4/2022 12:16 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב, ג)*מנהג ישראל לברך את אבי הרך הנימול: "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמעשים טובים". מה פשר ברכה זו: 'כשם' 'כן'? בספר "אוצר מרגליות" בשם "תוכחת חיים" מסביר את הברכה "כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה לחופה ולמעשים טובים" כי כשמכניס אדם את בנו לברית, מהדר הוא בדרך כלל לקחת מוהל מומחה, וגם מפזר ממון רב להכנת הסעודה ביד רחבה. אבל, כאשר גדל הנער והאב צריך לחנכו וללמדו תורה, אז מקמץ במשכורת של המלמד, ואינו מתעניין עד כמה הוא באמת מומחה. וכאשר יתבגר הנער, והאב חייב להשיאו אשה, נותן האב עיניו בממון הכלה המשודכת, וכל המרבה לספר הרי זה משובח(ת)... לכן מברכים: "כשם שנכנס לברית" - כמו שבברית חפשת את הטוב ביותר, "כן יכנס לתורה ולחופה" - כך בתורה ובחופה יחפש את הטוב ביותר, בלי להתחשב בהוצאות הכספיות הכרוכות בכך. רעיון נוסף בביאור ברכה זו, שמעתי מהמוהל ר' אברהם גולד, ששמע מרבי חיים קניבסקי זצוק"ל בעת שנסעו יחד לברית הראשון כמוהל והשני כסנדק: למדנו בגמרא (שבת לב ע"ב): "בעוון נדרים בנים מתים כשהן קטנים, שנאמר: 'אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצוף האלוקים על קולך וחבל את מעשה ידיך'. איזה הן מעשה ידיו של אדם הוי אומר: בניו ובנותיו של אדם". הרי לנו כי בניו של האדם נקראים "מעשה ידיו". לכן בעת הכנסת התינוק בברית, מברכים את האב שיזכה מילד זה לנחת. כיצד על ידי שיכנס לתורה, לחופה, ושיזכה, בעזרת ה' לראות ממנו גם "מעשים טובים" היינו נכדים טובים. (אוצר מרגליות - ומתוק האור) שבת שלום וחודש טוב נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/4/2022 12:59 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והובא אל הכהן ויצא הכהן" (יד, ב-ג)*אם הכהן יצא בעצמו אל המצורע מחוץ למחנה, מדוע אפוא נאמר 'והובא אל הכהן'? מסביר ה'כתב סופר', שהרי ידוע כי המדבר לשון הרע על חבירו, נוטל הלה את כל התורה והמצוות של המדבר עליו. וזה הוא אפוא מה שמרמז כאן הכתוב: 'וזאת תהיה תורת המצורע', זה סופה של תורת המצורע שדיבר לה"ר 'והובא אל הכהן', תורה זו של המצורע מובאת לזכותו של הכהן, כלומר הצדיק שעליו דיבר רעה שכן על פי רוב מדברים לשה"ר על הצדיקים, מנהיגי הדור, הנקראים בשם 'כהן'. (כתב סופר) שבת הגדול שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-15/4/2022 11:11 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא ורבי טרפון שהיו מסבין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל אותו הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם רבותינו הגיע זמן קריאת שמע של שחרית.*כתב הגר"ח קנייבסקי, אבא זצ"ל כותב בספרו ('קהלות יעקב" ברכות סי' ד'): מה שכתוב שהיו מסובין "בבני ברק", שהרי לרבי אלעזר בן עזריה הפסח נאכל רק עד חצות ולמה עסק בסיפור יציאת מצרים כל הלילה הרי אין המצוה אלא בזמן מצה ומרור? ואפשר, שבשביל זה מסופר כאן שהיה בב"ב, ובני ברק הוא אתריה דרבי עקיבא, ובמקומו של ר"ע היה צריך לנהוג כר"ע, ור"ע סובר שפסח נאכל כל הלילה וממילא גם מצות סיפור יציא"מ כל הלילה. (דרך שיחה) שבת שלום וחג כשר ושמח נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2022 17:14 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויסע משה את ישראל מים סוף* פירש רש"י "הסיען בעל כורחן" למה היה צריך להסיעם בעל כורחם אלא שלא רצו להינתק ולהיפרד מההתגלות האלוקית העליונה שראו בשעת קריעת הים שכל אחד הצביע ואמר זה אלי ואנווהו כלומר ראו את הקדוש ברוך הוא ממש לכן היה צריך משה להסיעם בעל כורחם (תניא) חג שמח *אחרי מות שני בני אהרן (כח כא)* במדרש כשמתו בני אהרן אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה למה קרעת את הים לפני ישראל ותמוה מה הקשר של מות נדב ואביהו לקריעת הים?, ולתרץ נקדים דאיתא במפורשים בני אהרן מתו בשביל חטא אהרן שעשה העגל אבל קשה הלא יש לאהרן תירוץ על חטא העגל מפני ששחטו חור לפניו כדאיתא בגמ' אלא צ"ל דאונס אינו מועיל אפילו שאהרן היה אנוס מ"מ חטא, איתא במדרש בשעת קריעת ים סוף אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז מה נשתנו אלו מאלו והשיב להם הקב"ה שאנוסין היו והשתא אתי שפיר בשעה שמתו נדב ואביהוא משום חטא אהרן בעגל וא"כ מוכח שאונס אינו מועיל ולכך שאלו המלאכים למה קרעת הים לישראל ודו"ק: (מדרש יונתן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/4/2022 14:33 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ואהבת לרעך כמוך אני ה'" (יט, יח)*'אהבה' בגימטריא שלש עשרה, כאשר שני יהודים אוהבים זה את זה, הם מגיעים לעשרים ושש, שהוא גמטריא של שם הוי"ה. על ידי "ואהבת לרעך כמוך" מגיעים ל"אני ה'". (רבי חיים ויטאל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
| נשלח ב-6/5/2022 13:53 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תקלט לעני ולגר תעזב אותם אני ה' אלהיכם" (כג, כב)*פרש"י "תעזוב אותם" הנח לפניהם והם ילקטו, ואין לך לסייע לאחד מהם. "אני ה'" נאמן לשלם שכר. לכאורה תמוה מאד הלא בעל השדה איננו מבקש כאן אלא לסייע לעני, כי מלבד שהוא מקיים את המצוה של לקט שכחה ופאה, משים גם לבו לדאוג בעבור העניים, לעזור ולהקל עליהם בלקיטתם, ולמה זה נאמר עליו? אלא, ירדה תורה לדקות המחשבה הקטנה ביותר של האדם, כי מן הסיוע הזה שמבקש להושיט עתה לעני, נודף ריח של עצמיות, הוא רוצה להפגין כאן שהוא בעל הבית. המניע של הגאוה הוא שמעוררו לזה העזרה ולא מצד של רחמנות בא לעזור ולסייע. סיוע כזה אסור מן התורה, כי לא זו בלבד שהעני לא יחוש בכך הקלה ונוחיות, אלא להיפך הדבר יגביה אצלו עוד את הרגשת העניות. ולזה צוותה תורה "לעני ולגר תעזוב אתם" הנח להם ללקטם לבדם, שירגישו שזהו שלהם, ובא להם זה ישר מהבורא ית' ולא באצעות יד שניה, אל יתבלט כאן בעה"ב, אל תופיע כאן בעלות של בשר ודם, כי בעה"ב האמיתי הוא הקב"ה, ועל בעל השדה להרגיש שזה החלק והזכות של העני ולא הוא הנותן, ולכן עליו להרחיק את עצמו מכאן, ובעבור זה ישלם לו הקב"ה שכרו, נאמן הוא לשלם בעבור זה שירגיש שאין הוא בעה"ב, אלא ייחס את כל הכבוד לאל חי הנותן חיים לכל חי. (מעייני החיים) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2022 16:28 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו" (כה, לה)* רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, אמר: "איש" בגימטריה "לרעהו". והדבר מרמז לנו, מיהו זה הראוי להקרא "איש", רק מי שעושה חסד עם "רעהו". גימטריה נאה זו, נאמרה על ידו גם בהקשר לפורים, על הפסוק (אסתר ט, כב) "ומשלוח מנות איש לרעהו". והיינו שתכלית מצות משלוח מנות היא, להרבות רעות וידידות בין אדם לחברו, ודבר זה אפשרי רק כאשר נמצאים במצב של "איש לרעהו", שכל אחד חש את עצמו שוה כלפי רעהו, ואין אחד מתנשא על חברו או מתגאה עליו. ועל כך ראוי להוסיף ולומר, כי את המילה "ידידי" נתן לקרוא ישר והפוך, כלומר, מאיזה צד שנבחר לקרוא אותה, נמצא אותה מילה "ידידי". למה מרמז הדבר? לומר לנו: אימתי היא ידידות אמת, אם היא משני הצדדים, שאין האחד מתנשא על חברו. (ומתוק האור) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
