|
|
| נשלח ב-20/5/2022 13:47 |
 |
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל אמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וסבי זקני הקדוש ראובן ב"ר מרדכי דוד זצוק"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם (כו, יז)* יש לדקדק מה זה האסון, ש"אין רודף", הרי מכל מקום יותר טוב לברוח כשאין רודף מלברוח מחמת אויב. ויש לומר דאיתא במדרש רבה פרשת אמור ואלוקים יבקש את הנרדף אתה מוצא צדיק רודף צדיק ואלקים יבקש את הנרדף וכו' אלא אפילו צדיק רודף לרשע מכל מקום אלקים יבקש את הנרדף וכו', עד כאן דברי המדרש. עייןשם. נמצא אם היה לנו רודפים היינו נקראים נרדפים והוכרח הקדוש ברוך הוא לבחור אותנו להציל מיד הרודפים. אבל כשאין לנו רודפים אין אנו נקראים נרדפים. וזהו התוכחה ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף. וכיון שלא יהיה לכם רודף אין אתם נקראים נרדפים ואינו בהכרח להציל אתכם: (חתם סופר, וכן הוא בחנוכת התורה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
אל תספר לקב"ה כמה גדולות הצרות שלך ...
תספר לצרות שלך כמה גדול הקב"ה....
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/5/2022 14:08 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחותם לבית אבותם במספר שמות כל זכר לגלגלותם" (א, ב)* אמר רבי יצחק: אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה, דכתיב (שמואל א יא, ח) 'ויפקדם בבזק' (יומא כב:). בטעם איסור מניין בני ישראל כתב בעל ה"הפלאה" בספרו "פנים יפות": כלל ישראל נפש אחת הם, שהרי כאשר ירדו יעקב ובניו למצרים אומר הכתוב (בראשית מו כו): "כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה" בלשון יחיד, וכתב שם רש"י: "מצאתי בויקרא רבה, עשיו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן 'נפשות ביתו' לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן 'נפש', לפי שהיו עובדים לאל אחד". הרי שמהות עם ישראל הדבוק כולו בהשי"ת, שהוא נפש אחת, כמו שנאמר (דברים לב, ט) "יעקב חבל נחלתו" ואמרו חז"ל כי בחבל הזה קשורים כולם יחדיו. נמצא שכאשר מונים את עם ישראל מתייחסים לכל אחד ואחד בנפרד, והדבר מהווה פירוד וביטול המהות של 'נפש אחת'. לפיכך אסרה התורה למנות את כלל ישראל ואפילו לדבר מצוה. באופן מנייתם של בני ישראל, ביאר רבי יהונתן אייבשיץ ב"תפארת יהונתן": נראה שלא מנו וספרו את הגופים, כי אז יש איסור למנות את בני ישראל. אלא העלו את שמו של כל אחד ואחד על גבי הכתב, ואחר כך מנו את השמות, והרי זה כמו המניין שמצינו בשמואל "ויפקדם בבזק" [בשברי חרסים (יומא כב:)]. (הפלאה -תפארת יהונתן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2022 13:57 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום (ו, כה)* בגמ' ברכות (כ, ב) "אמר הקב"ה למלאכי השרת וכי לא אשא פנים לישראל שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ד' אלקיך והם מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה". ויש לדקדק מה שייכות יש בין זה לזה וכי בשביל שמדקדקים לברך ברכת המזון כשאינם אוכלים רק כזית וכביצה מגיע להם שישא ד' פניו אליהם?אלא במעשר עני כתיב ובא הלוי וכו' והגר והיתום והאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו" והנה אם לא היינו מדקדקים עד כזית ועד כביצה והיינו מפרשים תיבת "ושבעת" כפשוטו שביעה ממש, היתה טובה לגר ליתום ולאלמנה שהיינו מוכרחים ליתן להם כדי שביעה, אבל כשאנחנו 'מדקדקים עד כזית ועד כביצה ובשיעור קטן של כזית וכביצה אנחנו מקיימים ושבעת וברכת א"כ תצא מזה רעה לגר ליתום ולאלמנה שלא ניתן להם רק כזית וכביצה, וגם בזה נקיים ואכלו בשעריך "ושבעו". אכן כל זה היה אם היינו עושים רק לפי הדין אבל אנחנו עושים לפנים משורת הדין ונותנים לגר ליתום ולאלמנה כדי שביעה ממש, ועל עצמנו אנחנו מדקדקים עד כזית ועד כביצה וא"כ ראוים אנחנו לנשיאת פנים. וזה פשט הגמרא אמר להם הקב"ה איך לא אשא פנים לישראל שאני כתבתי בתורתי ואכלת ושבעת וברכת והם מדקדקים "על עצמם" עד כזית ועד כביצה אבל "ושבעת" אצל נתינת מעשר אינם מדקדקים עד כזית ועד כביצה. (הגר"ח מוואלזין) שבת שלום מדוע העלימה התורה הקדושה ולא כתבה את התאריך המפורש ליום שבו ניתנה התורה בישראל? את הזמן ליום הכי משמעותי בתולדות העולם? היום שהעניק לעולם את תוקף קיומו, לא כתוב בתורה את התאריך לנתינת התורה, למרות שזה יום מאוד משמעותי, זה התכלית, יום שהעולם הפסיק להתנדנד, יום השמחה, למה שלא נדע את היום הולדת בדיוק? כתבו חכמי הרמז שבדרך הרמז כתוב במפורש מהו התאריך של נתינת התורה כשאנחנו מגביהים את ספר התורה, אומרים: "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", שואלים חכמי הרמז: מה זה "וזאת"? הרי הוא"ו מיותרת, היה צריך להיות כתוב: זאת התורה אשר וכו', מה זה "ְוזאת" ועונים: "ְוזאת" ו=6 פעמים, "זאת" גימטריה 408 2448=408׳6 זוהי השנה שבה ניתנה תורה לעם ישראל. וזהו הזמן ששם משה את התורה לפני בני ישראל. שואל בעל "העקידה" חכם גדול מראשי גלות ספרד (לפני הגירוש) וכן בעל "כלי יקר" לפני 400 שנה: מדוע היום המיוחד הזה לא נכתב בתורה אלא בדרך הרמז? ומשיב: לפי שזיכרון התורה וקבלתה אינו לזמן מיוחד כשאר מנייני החגים" כל חג והמועד שלו, פסח, יציאת מצרים, פורים היה מה שהיה, סוכות, ראש השנה מה שהיה, אבל שבועות, זיכרון התורה, אינו מיוחד לזמן מסוים כמו שאר המועדים, רק מצוותה בכל יום, בכל עת ובכל שעה, תורה זה כל הזמן, תורה זה בכל עת ובכל שעה כדכתיב: "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה " (יהושע א, ח) תורה לא ממוקדת ביום אחד כמו פסח ושאר החגים, בכל יום ויום צריך שתהיה התורה הקדושה חדשה בפינו וחביבה עלינו כיום נתינתה בסיני, א"כ, אין מקום לקביעת קבלתה במועד מסוים, כל יום ויום חדשים יהיו בעיניך. (שמשון אליעזר פוקס) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2022 12:39 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והאיש משה עניו מאד מכל האדם" (יב, ג)* בפרקי אבות נאמר (ד, ד): ר' לויטס אומר: "מאד מאד הוי שפל רוח". ולפי זה קשה מה היא אם כן גדולת משה שאינו אלא רק "מאד" אחד וצריך לומר "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" שכל אדם צריך להיות פעמיים מאד, ומשה היה "מאד" נוסף מכל אדם דהיינו שלש פעמים מאד... (פניני דניאל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-17/6/2022 14:12 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (טו, לט)*שאל רבי אברהם מסוכטשוב (בעל ה"אבני נזר"): הלא תיבת "לבבכם" משמעה שני לבבות, וכמו שדרשו בפרשת שמע על "בכל לבבך" בשני יצריך, הכוונה גם פה ליצר הרע וליצר טוב, ואםכן מה שייך להזהיר: ולא תתורו אחרי יצרכם הטוב? והשיב הרב: המקרא דנן גם מזהירנו לא לחטט מדי במצוות ובאזהרות שבתורה, אפילו מצוות שצריך לקיימן לא ראוי לחפש מה תועלת תצמח לנו מעשייתן ושמא לא תצמח, אלא עושים בתמימות מפני שנצטווינו מפי עליון. וזהו שכתוב גם ביצר טוב "ולא תתורו" לשון ריגול וחיפוש, אל תרגל אחרי התכלית הצפונה של המצוה, ואל תבדוק מראש מה יהיו תוצאותיה... (ממעיינות הנצח) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-24/6/2022 13:13 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וחמי משה ב"ר חיים ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ואהרן מה הוא כי תלינו עליו" (טז, יא)* שמעתי ממרן הגאון הרב ברוך שמעון שניאורסון שלט"א ראש ישיבת טשעבין, דאיתא (עירובין סה:) בשלשה דברים אדם ניכר בכיסו, בכוסו ובכעסו. והנה באהרן לא היה שייך להכירו בכיסו משום שהיה יכול לחלק צדקה בשפע לפי שלא נחסר מכיסו כלום, דישראל היו מחוייבים להעשירו, כדאיתא (יומא יח.) גדלהו משל אחיו. ובכוסו נמי לא שייך שהרי לכהן אסור לשתות יין, ורק בכעסו היה אפשר להכירו. וזהו מה שאמר "ואהרן מה הוא", אם רצונכם לדעת מי הוא אהרן, "כי תלינו עליו" כאשר תריבו עימו, ואז יהיה ניכר בכעסו. (כרם חמד) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-1/7/2022 12:45 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ולקחו לטמא מעפר שריפת הפרה (יט, יז)* במדרש: "בקש קהלת למצוא דברי חפץ, בקש להיות כמשה, יצאה בת קול ואמרה וכתוב יושר דברי אמת". כתב החיד"א (יוסף תהילות פרק ע"ב) טעם פרה אדומה היה מבקש שלמה לידע, ולא נתגלה אלא למשה רבינו ע"ה, ופירשו רבני אשכנז דהכונה דשלמה חשב שהטעם שנתגלה רק למשה הוא מפני ששמו של משה רמוז בתיבות מעפר שריפת הפרה, ופשפש ומצא שמו רמוז בפ' פרה דכתיב לטמא מעפר שריפת החטאת ר"ת שלמה, ועל סמך זה היה טורח למצוא טעם פרה אדומה, וזהו בקש קהלת למצוא דברי חפץ כלומר לדעת טעם פרה אדומה בטענה ששמו רמוז יצאה ב"ק ואמרה וכתוב יושר דר"ת לטמא מעפר שריפת החטאת ביושר הוא למשה ודוקא למשה היה מגלה טעם פרה. (יוסף תהילות) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2022 13:56 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור" (כב, ה)* מפני מה השרה הקדוש ברוך הוא שכינתו על גוי רשע? כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב. העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם (רש"י) אך הלא הקושיה נשארת במקומה, שכן עדיין יהיה להם פתחון פה לטעון: למה העמיד לישראל נביא כמשה, ואילו לנו העמיד נביא פורץ גדר כבלעם הרשע? וסיפר על כך רבי בונם מפשיסחא, מעשה שהיה: כאשר הגיע פעם לברלין להתרפא ממחלת העינים שלקה בה, החל לדרוש ולשאול אחרי רופא עינים מוכשר ומומחה. יעץ לו מישהו לפנות ל"רופא פלאים" ידוע המרפא מחלות בכח סגולות. השיב לו הרבי ר' בונם: לאמיתו של דבר לא היה יהודי צריך לילך לרופא להתרפא מחוליו, כי אם לבוא אל צדיק הדור ולבקש ממנו כי יתפלל בעדו, אלא שאמרה תורה במפורש: "ורפא ירפא" היינו, שצריך אדם לבקש לו רפואה בדרך הטבע. אבל אם לפנות ל"רופא פלאים" המרפא בסגולות שלא על פי דרך הטבע, הרי מוטב לפנות אל המגיד הקדוש מקוז'ניץ... הוא הדין גם בנידון שלפנינו. אומות העולם לא האמינו במשה רבנו, רק משום שלא האמינו בקיומם של כוחות אלוהיים על טבעיים, ולדעתם לא היו כל האותות והמופתים אלא אירועים אקראיים וטבעיים. על כן נתן להם השם יתברך נביא משלהם, אשר עסק גם הוא בנבואות ובכוחות על טבעיים, ואף על פי כן האמינו בו הרי מעתה לא היה להם עוד שום פתרון פה, שכן אם כבר מאמינים היו בקסמיו של בלעם הרשע, הרי מוטב היה אילו האמינו בכוחות האלוהיים של הנביא האמיתי משה רבינו... (מעש"ת) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/7/2022 14:26 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"הנני נותן לו את בריתי שלום" (כה, יב)* מדוע דוקא פנחס הוא שזכה לברית השלום? האם קנאותו הבלתי פושרת אינה עומדת בניגוד גמור לשאיפת השלום? רגילים אנו לראות במושג "רודף שלום" אדם נעים הליכות, המאיר פנים לבריות ללא אבחנה; אדם שלעולם לא יגיד מלה רעה על זולתו; אדם שכלל לא מתערב בנושאים השנויים במחלוקת. לפי הגדרה זו, בודאי שלא ניתן לכלול את פנחס בקטגוריה של "אנשי השלום". אולם בהשקפת התורה, הדבר נראה שונה. אנשים מסוג הנ"ל, אמנם אינם "בעלי מחלוקת", אבל משום כך עדיין לא ניתן להגדירם כ"רודפי שלום". כי "שלום" אינו רק שלילת המחלוקת. שלום הוא ערך חיובי! וערך זה, לא ניתן להשיג ב"שב ואל תעשה", בהתעלמות מכוונת מנקודת המחלוקת. אלא הוא זקוק לכח יצירה, היוצר את ההרמוניה שבין חלקי העם. מי הוא האיש, שבכוחו לחולל את כל זה? נקודה חשובה, נקודת מפתח יש כאן: כשם שאין קיום לעם ישראל לא קשר עם יוצרו, כך גם השלום בעם ישראל, האחדות בין יהודים, קשורים בקשר בלתי נפרד לשלום שבין ישראל להקב"ה: כל זמן שאיננו חיים בשלום עם השי"ת, לא ישררו יחסי שלום בין יהודים. ולכן רק מי שמסוגל לדאוג ליחסי שלום בינינו לאבינו שבשמים, ניתן לו המפתח להשראת השלום בתוכנו אלה שראו את שבט שמעון בקלקלתו, וישבו באפס מעשה, בודאי לא עשו זאת מתוך הזדהות עם מעשיהם. מדוע בחרו לשתוק ולהבליג משום שחששו מריב אחים, מפילוג בעם. אך הם טעו!... כל עוד שהאחדות באה על חשבון של חילול השם, אין לאחדות כזו שום ערך. אדם אחד בלבד הבין נכון פנחס. לא רק הקנאות בערה בו כשדקר את זמרי, אלא גם השאיפה לשלום, הנחתה אותו במעשהו זה! בכך שקנא לאלהיו, הכשיר את הקרקע להשראת שלום ואחדות של אמת בין כל חלקי העם. ואם בעיני עם ישראל היה נראה פנחס כמעורר מדנים, כבעל מחלוקת, בא הקב"ה וגילה את האמת: פנחס הוא, ורק הוא, ראוי לשמור על "ברית השלום"! (ע"פ הרש"ר הירש) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/7/2022 14:46 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב" (ל"א ח')* שני חכמים עמדו בעולם, אחד מישראל ואחד מעכו"ם, אחיתופל מישראל ובלעם מאומות העולם. ושניהם נאבדו מן העולם, למה? לפי שלא היתה מתנתם מהקב"ה, אלא חוטפים אותה להם. [במד"ר כ"ז ז']. שואל רבי חיים קניבסקי זצ"ל בספרו "טעמא דקרא", מהו המושג לחטוף חכמה, הרי הפסוק במשלי [ב' ו'] אומר "כי ה' יתן חכמה"? ומסביר, הבטחה היא מהקב"ה וחוק שנטבע בטבעו של עולם, שאין מציאות של "יגעתי ולא מצאתי". הגמ' במגילה [ו':] אומרת, יגעתי ולא מצאתי אל תאמין, אלא שמצווה האדם להתייגע ולעמול בדרך התורה והמצווה כדי שישיג את החכמה בהיתר, אבל אם אדם עובר בלימודו על רצון ה', כגון מי שלומד במקומות המטונפים, או הלומד בזמנים שבהם נאסר הלימוד, כגון בתשעה באב או בימי אבילות, או הלומד לאור הנר בשבת או בעת חזרת הש"ץ והתפילה באופנים שאסורים על פי ההלכה, הרי אם מתייגע האדם באיסור על התורה, אמנם זוכה הוא לחכמה מכח הכלל של "יגעתי ומצאתי", אבל חכמה זו שרכש היא בגדר חטיפה ולא מהקב"ה. לכן בחכמה זו, בסופו של דבר לא תצלח בידם, "ושניהם נאבדו מן העולם". (טעמא דקרא) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2022 10:01 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש" (לג, לח)* מה ראה הכתוב להזכיר התאריך שבו מת אהרן, דבר שלא מצינו כמותו בתורה? מידתו של אהרן היתה "אוהב שלום ורודף שלום" (אבות א, יב), ופירש רש"י (סנהדרין ו:) "וכיון שהיה שומע מחלוקת ביניהם, קודם שיבואו לפניו לדין היה רודף אחריהן ומטיל שלום ביניהן". והנה בהסתלקותו של אהרן הכהן נגנז עמו עמוד השלום. והזכיר הכתוב מועד פטירתו, שהיה בראש חודש אב, כדי שאותו מועד יהא לזכרון ולחשבון נפש על מיתת הצדיק, לעורר לבות ישראל שאילו היו אוחזים במידה זו אולי היה עולה בידם לבטל גזירת החורבן שהיה בחודש זה, ואשר סיבתו היתה שנאת חינם (יומא ט:). וכן יש בהזכרה זו של מיתת אהרן בראש חודש אב משום חשבון נפש לכל דור ודור שיהיו מתקנים עצמם במידה זו, שהרי (ירושלמי יואמ פ"א ה"א) "כל דור שלא נבנה בימיו מעלין עליו כאילו הוא החריבו", וזאת משום שמעצם הדבר שבית המקדש לא נבנה מוכח שסיבת החורבן עודנה קיימת, ולו יצויר שהיה הבנין עומד על תילו היה נחרב מחמת אותה סיבה, לכן נחשב לו "כאילו הוא החריבו". (שמי ושם אבותי) שבת שלום חודש טוב נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/8/2022 10:29 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"אל כל ישראל" (א, א)* ופירש רבינו הגר"א זצ"ל כי אלה הן הדברים אשר דבר משה שיהיו "אל כל ישראל". ולא יתחלקו לאגודות נפרדות. אלא באחדות יהיו שרויים. ואז תחול עליהם ברכת ה'. ויש לפרש עוד בזה שהיו הדברים מכוונים אל כל ישראל, והיינו שנתייחד הדיבור אל כל אחד ואחד, שכל יחיד הבין וקיבל הדברים לפי מצבו ומעלת השגתו, ואף לא שינה משה לבאר לכל אחד כפי הבנתו, אלא אמר לכולם דברים אלו, והשיג בהם כל יחיד לפי צרכיו ומדריגתו. ויסופר על הגה"ק ה"חתם סופר" זצ"ל שבסיומה של דרשה שדרש בפני קהל עדתו. סיים ואמר "לא כוונתי בדברי לאף אחד מן השומעים. אמנם מי הוא אפוא אשר חושב ושומע הדברים כאילו נתכוונתי אליו בייחוד, הרי אליו מכוונים הדברים". כי באמת כיוון למי אשר יעשו הדברים רושם בנפשו. (טעם ודעת) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2022 08:57 |
|
| |
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כד' אלקינו בכל קראנו אליו (ד, ז)* הקב"ה מאזין לכל תפלתינו, ואם רואים שלא נענים הרי זה משום שלא היה בכוונה מספקת. המפרשים מביאים יסוד זה גם מריש פרשה זו שאמר הקב"ה למשה "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה", דהנה אחד שהוא חלש באופיו אזי כשמאן דהוא מתחנן אליו, ויודע שלא יוכל לעמוד בהפצרותיו, מבקש הוא ממנו שלא יפציר בו, אבל מי שהוא חזק בטבעו אומר למתחנן הזה: לא יעזור לך שום דבר, כמה שרק תבכה, אתה לא תקבל!... וא"כ נשאלת השאלה למה הוצרך כביכול הקב"ה לומר למשה "אל תוסף דבר וכו'", שיאמר לו "כמה שתבקש לא יעזור לך שכבר נגזרה גזירה", רואים מכאן יסוד עצום, שהתפילה כביכול מכריחה את הקב"ה למלאות הבקשה, עד שהוצרך כביכול לומר למשה שיפסיק לבקש כי אם ימשיך לבקש לא יוכל כביכול הקב"ה לסרב לתפילתו. וזה דבר נורא בכח התפילה. ישנו זוהר חדש פלאי וזה לשונו: "בגין דאיהו חד לית כאן וי"ו, הדא הוא דכתיב קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת". בביאור הדבר מביא בספר שמחת ישראל, שפעם נכנס הגאון רבי עזריאל ה"ראש הברזל" אל הרבי רבי בונים מפשיסחא ושאלו פשט בזוהר זה, אמר לו, שבכל הפסוקים באשרי יש ו' באמצע הפסוק כגון: בכל יום אברככה ואהללה שמך וכו', גדול ד' ומהולל מאוד ולגדולתו וכו' והפסוק היחידי שאין ו' זהו פסוק זה של "קרוב ד' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ולמה באמת אין ו', כי סוף הפסוק מחובר לתחילת הפסוק כדאיתא במדרש רבה פר' מצורע (יז, א) "קרוב ד' לכל קוראיו, יכול לכל? ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת", שד' קרוב רק למי שקורא לו באמת, וזה הפשט בזוהר חדש "בגין דאיהו חדא" בגלל שכל הפסוק הזה הוא מקשה אחת שתחילתו נעוץ בסופו כנ"ל "לית כאן ו'" לכן אין ו' באמצע פסוק זה. (טעם הצבי) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2022 11:10 |
|
| |
פרשת עקב
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והסיר ה' ממך כל חלי" (ז, טו)* "כל חלי" אומר הפענח רזא, הוא בגימטריא תשעים ושמונה, כמנין הקללות שבפרשת כי תבוא. בנוסף, "חלי" בגימטריא ארבעים ושמונה, ועם ה"כולל" [היינו המילה עצמה] עולה לארבעים ותשע, כמנין הקללות שבפרשת 'בחוקותי'. הקב"ה יסיר מעלינו את כל הקללות האמורות בפרשיות "בחקותי" ו"כי תבוא", ויבואו רק ברכות. (ומתוק האור) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2022 10:51 |
|
| |
פרשת ראה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" (יא, כו)* לכאורה תיבת "היום" נראית מיותרת, והיה יכול לכתוב "ראה אנכי נותן לפניכם ברכה וקללה"? ונראה לומר, כי הנה הקדוש ברוך הוא נתן לישראל חמשה ימים טובים בשנה: ראש השנה, יום ראשון של סוכות, יום שמיני חג עצרת, יום ראשון של פסח, חג השבועות. (ויום שביעי של פסח אינו רגל בפני עצמו). ואם היו ישראל שומרים חמשה ימים טובים אלו כהלכתם היו ניצולים מחמשה ימים רעים שהם: צום גדליה, עשרה בטבת, שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, עשרה באב (שרובו של היכל נשרף בעשרה באב). וזהו שאמר הכתוב: "ראה אנכי נותן לפניכם היום", דהיינו ה' יום, חמשה ימים שהם ברכה וקללה, ואם אתה נזהר באלו הימים טובים שהם לברכה, אזי תנצל מהימים שהם לקללה. (בן איש חי דרשות) שבת שלום וחודש טוב נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
