|
|
| נשלח ב-2/9/2022 14:20 |
 |
| |
פרשת שופטים
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"לא תטע לך אשרה כל עץ" (ט"ז כ"א)* אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נוטע אשרה בישראל, שנאמר: "שופטים ושוטרים תתן לך" (דברים טז, יח) וסמיך ליה "לא תטע לך אשרה כל עץ" (סנהדרין ז, ב) מדוע נמשל דיין שאינו הגון לאשרה? אומרים בשם ר' חיים סולוביצ'יק: כי סתם עבודה זרה יש לה היכר, וכל מי שרואה פסל וכדומה יודע כי עבודה זרה לפניו ויודע להתרחק ממנה, לא כן אשרה, בחיצוניותה אין כאן אלא עץ רענן ויפה, אלא שפנימיותה עבודה זרה. הוא הדין דיין שאינו הגון, למראית עין הוא לבוש אצטלא דרבנן, אלא שבפנימיותו הוא מושחת ומטעה את הרבים. מה עניין שופטים אצל המזבח? אומר רבי מאיר שפירא: השופט והדיין בישראל, צריך להיות כמזבח, מה מזבח זה תוכו אדמה ובחוץ ציפוי נחושת, כך שופט דיין ומנהיג בישראל, עליו להיות ענוותן ושפל רוח בלבו פנימה, בחינת "ואנכי עפר ואפר" וברזל ונחושת מבחוץ אמיץ רוח ומצח נחושת לו כשבא להציל עשוק מיד עושקו. (ר"ח סולובייציק - ר"מ שפירא) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2022 10:42 |
|
| |
פרשת כי תצא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" (כג, טו)* כשמוליכים את האורח לסעודה הסדרן הולך לפניו, להראות לו את מקומו. כשמוליכים את הפושע לבית הסוהר הולך השומר מאחוריו, לשמור עליו שלא יברח. כשישראל הולכים בדרך השם השם הולך לפניהם. אבל כשהם חוטאים הוא הולך אחריהם, "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" שלא יצטרך ללכת אחריך. (ר' שאול נתנזון) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/9/2022 11:57 |
|
| |
פרשת כי תבוא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ואמרת לפני ה' אלוקיך בערתי הקדש מן הבית" (כו, יג)* בשום מצוה אחרת אין אנו מוצאים שצריך אדם להתוודות שקיים את המצוה, אלא במצות מעשר בלבד וטעמו של דבר שמעשר הריהו "ממון שאין לו תובעים" חוב שאין יכולים לתובעו, שהרי רשאי אדם לדחות מפניו כל לוי ולומר לו, שרצונו לתת את המעשר ללוי אחר. ובענייני ממון, ובמיוחד בשעה שאין תובע, טבעו של אדם הוא, שקל לו להיכשל בכך. לפיכך ציוותה התורה, שיהא אדם מתוודה בפומבי בבית המקדש ומכריז, שקיים את מצות המעשרות, ודבר זה ירתיעו. ובפומבי בבית המקדש, כשהוא פונה בדבריו אל הקב"ה יהיה חושש וירא לשקר. (אברבנאל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2022 15:19 |
|
| |
פרשת ניצבים
לע"נאבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת (כט, כח)* חכמינו אמרו שלפיכך לא גילתה התורה טעמיהן של מצוות ומתן שכרן, כדי שלא יניח אדם מצוות שמתן שכרן מועט ויעשה רק את המצוות שמתן שכרן מרובה. ורק שתי מצוות גילתה לנו התורה את שכרן והן "כבוד אב ואם " ו"שילוח הקן". במצוה החמורה ביותר "כיבוד אב ואם", ובמצוה הקלה ביותר "שילוח הקן", ובשתיהן התורה הבטיחה "למען ייטב לך והארכת ימים" ללמדנו שכל המצוות שוות, ויש לקיימן כולן במידה שווה. זהו איפוא פשוטו של פסוק: "הנסתרות לה' אלהינו" הסתיר השם יתברך מאתנו את מתן שכרן של המצוות, אולם גילה לנו מתן שכרן של שתי מצוות: "והנגלות לנו ולבנינו " אחת נוגעת "לנו" שילוח הקן. ואחת נוגעת "לבנינו" כיבוד אב ואם. וזה כדי " לעשות את כל דברי התורה הזאת" למען נעשה את כל המצוות, ולא נבחר לנו רק את המצוות ששכרן מרובה. (כתב סופר) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/9/2022 11:07 |
|
| |
ראש השנה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *מעלת הרימון- מהי?* בסדר הסמנים של ליל ראש השנה, אומרים על אכילת הרמון: "שירבו זכויותינו כרימון", או ,שנהיה מלאים מצוות כרימון". לכאורה, אם אנו רוצים שנזכה להרבות זכויות ומצוות, מדוע לצמצם אותן "כרימון", הרי כמות גרעיני הרימון מגבלת? מדוע לא נאמר 'שירבו זכויתינו עד בלי די'?אלא אומר רבי דוד פוברסקי זצ"ל התכונה המאפינת של גרעיני הרימון היא, שהם צמודים ומחוברים זה לזה, אין ביניהם רוח. על כך מבקש האדם: "שירבו זכויותינו כרימון", דהיינו: כל ימות השנה שלנו יהיו מלאים במצוות, בלי הפסקה, בצפיפות. מצוה רודפת מצוה, מצוה הולכת ומצוה באה. רצף ושרשרת תמידית של קיום מצוות, יש לכך עוד מעלה גדולה: כשזמנו של האדם מלא במצוות, בלי מרווח ביניהן, מובטח לו שלא יחטא. בשביל לחטוא צריך זמן, ואם אין לו זמן איך יחטא? ויש אומרים: "שנהיה מלאים מצוות כרימון", דהיינו, שהמצוות תמלאנה אותנו, שנרגיש על ידן ספוק והנאה. יש אדם שממלא את עצמו בשטויות והבלים, הוא מתעניין בכל מיני נושאים רדודים והם ממלאים את חייו. על כך אנו מבקשים שנתמלא מן המצוות, שנרגיש שהן ממלאות את כל ישותנו. (הגר"ד פוברסקי זצוק"ל) שנה טובה כתיבה וחתימה טובה לכם לבני ביתכם ולכל עם ישראל נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2022 12:05 |
|
| |
פרשת וילך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויאמר ה' אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע וגו'" (לא, יד)* איתא במדרש (ילקוט רמז תתקמ"א) דביום מיתת משה נתיחד הדיבור ליהושע, ושאל לו מה אמר לך ה', אמר לו יהושע, וכי כל ארבעים שנה שאלתי אותך מה דיבר ה', מיד אמר משה, טוב אלף מיתות מקנאה אחת. והוא תמוה. ואמר הגר"א מווילנא זצ"ל, שהקב"ה רצה שימות משה רבינו ע"ה בנפש חפיצה, ומשה התפלל תקט"ו פילות וביקש, אם גם כבר הגיע זמנו של יהושע, מכל מקום יהיה הוא כתלמיד לו, רק שיעבור לארץ הקדושה ולא ימות. ורצה הקדוש ברוך הוא להראות לו שלא יהא זה לנחת למשה, לכן צוה השם יתברך ליהושע, באם ישאלו משה מה היה דבר ה' אליו להשיב אל משה בזה הלשון: "וכי כל ארבעים שנה שאלתי לך מה דיבר ה'". וכל זה כדי שיסבור משה שיהושע משיב לו כן, ויקבל עליו למות, כאשר אמר משה באמת אחר כך ש"טוב אלף מיתות מקנאה אחת". ואפילו אם אחר כך יבין משה רבינו שכך דיבר ה' אליו, מכל מקום כבר הרגיש באותו רגע גודל כח הקנאה, ולא יחפוץ להיות תלמיד ליהושע, ודפח"ח. (המאור הגדול) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2022 10:08 |
|
| |
יום הכיפורים
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *אשמנו, בגדנו, גזלנו* שני עניים היו נודדים יחד מעיר לעיר ומכפר לכפר ומקבצים נדבות. האחד היה בריא בגופו ,ואילו השני היה חולה. בכל מקום אליו הגיעו הזהיר הבריא את חברו ,כי לא יספר מאומה מכל מחלותיו לבני המקום, אלא יסתיר את הדבר ככל יכולתו, כדי שלא יפרשו ויתרחקו ממנו .פעם אחת, הגיעו השניים אל אכסניה אחת, ובה התאכסן באותה שעה רופא מפורסם, ניגשו השניים אל הרופא ובקשו ממנו מתת יד. נכמרו רחמי הרופא על השניים ובמקום נדבה הציע להם כי אם סובלים הם מחולי כל שהוא מוכן הוא לרפא אותם חינם אין כסף. ספר לו זירז הבריא את רעהו החולה ספר לו הכל אל תעלים מאומה!מדוע שנית את דעתך-התפלא העני החולה על רעהו והלא כל הימים אתה מבקש להסתיר את תחלואי שוטה שכמותך השיב העני הבריא בכל מקום אליו אנו מגיעים יכול סיפור על מצבך רק להרע לך, שכן יבדלו ממך ולא ירצו לארח אותך, אולם כאן זו הזדמנות בעבורך להתרפא מכל נגעיך, על כן ספר הכל אל תעלים מאומה !כן הוא גם הנמשל אמר המגיד מדובנא רבים נגעי האדם וכולו מלא עוון ,ועל כך אין להרחיב את הדיבור בפני אחרים, אולם כאשר עומד האדם לפני הקדוש ברוך הוא, אשר ברחמיו מבקש למחול ולשוב על כל חטאיו יפרט ויפרט! זו היא הזדמנות פז עבורינו (זה השער) גמר חתימה טובה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2022 10:31 |
|
| |
חג סוכות
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ולקחתם לכם... פרי עץ הדר"(ויקרא, כג, מ)* יש כאן רמז וציווי על האדם, "עץ" הוא הצדיק, כמו שהורה משה רבנו ע"ה (במדבר יג, כ וברש"י) למרגלים לראות "היש בה עץ" האם יש שם צדיק שמגונן על דורו כסיכוך העץ. "פרי עץ" מה הם פירות העץ? "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" (רש"י בראשית ו, ט) "הדר" דרשו חז"ל: "פרי עץ שדר באילנו משנה לשנה". שכן האתרוג, לא כשאר פירות, גדל לאיטו במשך שנה שלימה ויותר. והנה, לא מכבר עברו עלינו הימים הנוראים. אמרנו סליחות, תקענו בשופר, צמנו ביום כיפור, נטהרנו לפני ה',פתחנו דף חדש. עתה, "ועמך כולם צדיקים" לא ערבה ואף לא הדס ולולב, כולנו "אתרוגים", הדר שבהדר!... והשמיענו הכתוב בדרך רמז: "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" הרוצה אתה לקחת את עצמך ולדעת באמת ובתמים האם מעשיך הטובים "תולדותיהם של צדיקים" הם, האומנם הפכת להיות אתרוג מובחר מצטערים, לא תוכל לדעת זאת, שכן איש אינו יכול לדעת זאת. כי תלוי הדבר ב"הדר" האם הפרי ידור באילנו משנה לשנה! האם ההחלטות של ראש השנה ויום הכיפורים, החרטה והקבלה, יחזיקו מעמד עד לשנה הבאה, ולא יתפוגגו תוך זמן קצר!... (בעל הסולם) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/10/2022 10:28 |
|
| |
חול המועד סוכות
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ושאבתם מים בששון* רעיון מתוק ונפלא אומר רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצ"ל, בראש השנה אנו עושים תשליך כנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" ומשליכים את כל העבירות לים. אך בימי חג הסוכות בשמחת הימים הללו עושים עם ישראל תשובה מאהבה. ואמרו רבותינו (יומא פו:) שהשב בתשובה מאהבה. זדונות נהפכים לו לזכויות אם כן כל העוונות שהושלכו בראש השנה למצולות ים, כעת נהפכו לזכויות. על כן שואבים אנו בחג הסוכות את המים בששון ומבקשים את אותם עבירות שהושלכו כי מעתה זכויות הם... (תוכו רצוף אהבה) שבת שלום ומועדים לשמחה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/10/2022 09:50 |
|
| |
שמחת תורה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *כל התפילות מתקבלות* לא בכדי היום המיוחד הזה נבחר גם ליום של תפילות ובקשות. בסידור "בית יעקב" לרבי יעקב עמדין, ובספר "מועד לכל חי" הביאו מדברי הזוהר הקדוש, שכל התפילות של שמיני עצרת מתקבלות, והסיבה לזה היא, שבשמחת תורה זהו יום של קשר בל יתואר בין אב ובנו, וכשבן מתרפק לאביו ומבקש ממנו משהו, הוא מקבל, מקבל הכל. בתחילתה של כל הקפה מזכירים תפלות ותחנונים כמו "אנא ה' הושיעה נא..." דובר צדקות הושיעה נא..." וכו'. והוא פלא. בזמן שמחה כזו מה ראו לתקן תחינות ובקשות? אלא יש לדעת כי זמן זה הוא מיוחד לקבלת התפלות שלנו. השטן עומד ומקטרג בכל עת אך בשמחת תורה באמצע הריקודים, לא עולה על דעת השטן שכעת יתפללו ולכן דווקא אז, מבקשים "אנא ה' הושיעה נא". (ויגד יעקב) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2022 11:57 |
|
| |
פרשת בראשית
לע"נ אבי מורי א' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויאמר ה' אלקים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם (ג, כב).* ובמדרש (בר''ר פר' כא) ויאמר ה' אלקים הן האדם היה כאחד ממנו. על שדה איש עצל עברתי(משלי כד, ל) זה אדם הראשון. ויש להבין, עצלות הרי היא שלילת הפעולה, מי שמזניח ואינו עושה מה שעליו לעשות.אבל אדם חטא בזה שעבר צו ה' בפועל, על ידי מעשה ובמהירות (כדברי חז''ל סנהדרין ל''ח, שתים עשרה שעות הוי היום, תשיעית נצטוה שלא לאכול מן האילן, בעשירית סרח). ולמה נקרא עצל? וי''ל עפ''י דברי זקני האדמו''ר מקוצק זצ''ל שאמר לבאר ההבדל שבין עצל לבין מתון, אף שלכאורה תכונה אחת לשניהם. וביאר שמתון הוא זה העושה בישוב הדעת ולכן אינו ממהר לעשות דבר, והיפוכו הוא העצל שמתעצל להתעמק ולהתיישב בדעתו ועושה בפזיזות בלא מחשבה תחילה. שורש חטאו של אדם היה בזה שהתעצל לשקול ולהתיישב בדעתו, ולכן מיהר בעשיית החטא. (שם משמואל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/10/2022 19:39 |
|
| |
פרשת נח
מתנצל על ששכחתי להביא פה בערב שבת לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ותמלא הארץ חמס (ו, יא)* כתב רש"י "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל" מדוע דוקא בגלל הגזל נחתם גזר דינם? ידוע שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה, כמו שמוצאים אנו בנגעים שתחילה בא הנגע על ביתו ועל בגדיו ורק לאחמ"כ בגופו. א"כ מדוע כאן אצל דור המבול לא פגע בממונם תחילה? מדוע נגזר עליהם להיאבד מן העולם התשובה, אלא כיוון שהממון לא היה שלהם! הרי כל רכושם היה גזול, לכן לא היה אפשרות להענישם בדבר אחר זולת בגופם. בזה מובן שלא נחתם גזר דינם אלא על הגזל, שבגלל הגזל נחתם דינם לכליה. (ילקוט הגרשוני) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-4/11/2022 10:19 |
|
| |
פרשת לך לך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת על ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו (יב, כ)* בגמרא (סוטה מו, ב) "ואמר ר' יהושע בן לוי בשביל ארבעה פסיעות שלוה פרעה לאברהם שנאמר ויצו עליו פרעה אנשים וגו' נשתעבד בבניו ארבע מאות שנה שנאמר ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה". למה זכה לארבע מאות שנה עבור ארבע פסיעות? הגמרא בסנהדרין (ק, א)"תניא רבי מאיר אומר במדה שאדם מודד מודדין לו", ופירש רש"י "אם מדד ונתן לצדקה לעני מלא חפניו, הקדוש ברוך הוא מודד בחפניו ונותן לו", דהיינו שהאדם מקבל את שכרו לפי מידותיו של הקב"ה, ואם כן, מגיע לפרעה שכר כארבע פסיעות של הקב"ה כביכול. ובגמ' עירובין (מב) כתוב שפסיעה של אדם היא אמה, א"כ מגיע לו שכר ארבע אמות של הקב"ה כביכול. והנה כתיב בישעי' "שמים בזרת תיקן", ויש מפרשים שהכוונה על עובי הרקיע שהוא כ'זרת'. ובירושלמי ברכות (פ"א ה"א) איתא שמהלך הרקיע הוא חמישים שנה. יוצא שזרת דהיינו חצי אמה של הקב"ה הוא מהלך חמישים שנה, א"כ 'אמה' הוא מאה שנה, לכן קיבל ארבע מאות שנה כנגד ארבע פסיעות. (אור תורה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2022 12:47 |
|
| |
פרשת לך לך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" (יח ב)* הרבה תמהו: מדוע נאמר "וירא" פעמיים? ונראה לומר דעיקר החסרון באי עשיית מעשה חסד הוא באי ראיית הזקוק לחסד. וכן אמרו חז"ל: "כל המעלים עיניו מן הצדקה", והיינו שאינו נותן צדקה משום שאינו רואה את העני, ולכן אינו חש בתביעה לעזור לו. ולכן, מצינת התורה שאצל אברהם אבינו היתה מפותחת בשלימות ראיית אותם אנשים הזקוקים לחסד, ומכח ראייתו זאת באה לידי שלימות גם הנהגת החסד. (שערי אורה הגרא"מ שך זצוק"ל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/11/2022 14:06 |
|
| |
| אל_קפונה כתב: |  | פרשת לך לך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל
ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם" (יח ב)*
הרבה תמהו: מדוע נאמר "וירא" פעמיים? ונראה לומר דעיקר החסרון באי עשיית מעשה חסד הוא באי ראיית הזקוק לחסד. וכן אמרו חז"ל: "כל המעלים עיניו מן הצדקה", והיינו שאינו נותן צדקה משום שאינו רואה את העני, ולכן אינו חש בתביעה לעזור לו. ולכן, מצינת התורה שאצל אברהם אבינו היתה מפותחת בשלימות ראיית אותם אנשים הזקוקים לחסד, ומכח ראייתו זאת באה לידי שלימות גם הנהגת החסד.
(שערי אורה הגרא"מ שך זצוק"ל)
שבת שלום
|
|
|
|
|
|
|
