|
|
| נשלח ב-18/11/2022 09:26 |
 |
| |
פרשת חיי שרה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק (כד,יד)* "אותה הוכחת ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים וכדאי היא ליכנס בביתו של אברהם (רש"י) יש להבין בזה מה ראה אליעזר כל כך במעשה זה שעשתה שהשקתה אותו ואת גמליו שהיא בעלת חסד, הרי עשתה דבר שלכאורה לא כרוך במסירות מיוחדת. ובשלמא אם היתה הולכת למרחקים כדי לסעוד זקנים, חולים ותשושים, מובן. אך כאן בסך הכל עשתה מעשה אדיב לעובר אורח שבקש עזרה? ויש ללמוד מכאן יסוד במידת החסד, שמעשה חסד לזקנים וחולים שהם במצבם חסרי ישע, אין בזה כל כך חידוש, שהרי לא לתמוך בהם זה גובל באכזריות מאחר שאינם יכולים להתמודד בעצמם עם מצבם. אך הגדלות שנראתה כאן בעשיית החסד של רבקה היא שעשתה חסד עם אדם שנראה צעיר וכוחו במותניו שיכול להשקות גם את עצמו וגם את גמליו וכפי שעשה כל הדרך עד שהגיע להנה. ולמרות הכל, התגברה על עצמה והשקתה אותו ואת גמליו. ודוקא בדבר כעין זה נמדד החסד בדברים הפשוטים שההרגשה אומרת שאין כל כך חובה לעשותם. (וזאת ליהודה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/11/2022 10:37 |
|
| |
פרשת תולדות
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ויקראו שמו עשו ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב" (כה, כה-כו)* ויקראו שמו עשו הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה. ויקרא שמו יעקב הקב"ה. ד"א אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב (רש"י) שמו של יעקב ניתן לו ע"י הקב"ה, ועל ידי אביו יצחק. שמו של עשו ניתן לו ע"י 'הכל', כלומר כל אנשי המקום, קראו לו, ע"ש שנולד עשוי בשערו. איך זה, ששמו של התינוק עשו נקבע ע"י 'כולם', ולא ניתן לו ע"י אביו בברית המילה? הגאון רבי חיים קנייבסקי זצ"ל עונה על כך: מאחר שעשו נולד אדמוני, חששו למול אותו ביום השמיני, שמא לא נבלע עדיין הדם באברים, ויפרוץ הדם החוצה בעת המילה, ולא יעצר, וימות התינוק. כאשר גדל עשו, בקשו יצחק שימול, אך עשו לא הסכים ולא נימול. על כן, נותר שמו של עשו, כפי שקראו לו 'הכל' כל אנשי המקום, בעת הולדו, ולא ניתן לו שם ע"י אביו. לפי מדרש זה כתב הרמ"ע מפאנו זצ"ל: עשו אמר "ברכני גם אני אבי" והקשה, למה לא אמר בפשטות "ברך גם אותי?" ותירץ, היות ולא היה מהול התבייש לומר "ברך גם אותי" שכן לא רצה להזכיר את המילה "אות" שלא יזכור שהוא לא מהול. (להתעדן באהבתך) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/12/2022 11:05 |
|
| |
פרשת ויצא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת על ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה (כט, לא)* במדרש תנחומא: "ראה כי שנואין מעשי עשיו בפניה". יש להבין מדוע דוקא בזכות הזאת זכתה להיפקד? ביאר בספה"ק קדושת לוי, שהגמ' אומרת שלכן היו אמותינו עקרות, כיון שהקב"ה מתאוה לתפילתן של צדיקים. והנה כאן מצאנו שהיו עיני לאה רכות וברש"י שבכתה הרבה מחמת שחששה שתנשא לעשיו, וזה מה שכתב המדרש, שהקב"ה ראה שלאה כבר בין כה וכה התפללה הרבה מחמת ששנואין מעשי עשיו בעיניה, לכן נפקדה מיד. (קדושת לוי) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-9/12/2022 12:13 |
|
| |
פרשת וישלח
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויירא יעקב מאד ויצר לו (לב, ח)* יש להבין ממה פחד יעקב, ומהי הכפילות "וירא" ויצר"? וברש"י וירא שמא יהרג וייצר שמא יהרוג את אחרים. "אחרים" היינו רבי מאיר, שיצא מבני בניו של עשיו. וחשש יעקב שמא יהרוג הוא את "אחרים" שאם יהרוג את עשיו לא יוולד רבי מאיר. יעקב קנה את הבכורה מעשיו,והיה זה קנין על "דבר שלא בא לעולם", שהרי עדיין לא היה עבודה בבית המקדש, ורבי מאיר הוא ס"ל שקנין שבדבר שלא בא לעולם קונה (יבמות צג) ויעקב אבינו טען ש"קים לי" כרבי מאיר, אבל כעת שאם יהרוג את עשיו, ממילא לא יצא ממנו רבי מאיר, וממילא תיבטל המכירה. (אמרי שפר) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-16/12/2022 09:08 |
|
| |
פרשת וישב
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו: כי אם זכרתני אתך כאשר וגו' (מ' י"ג י"ד)* יש להבין בפסוק זה, מהו הלשון של "כמשפט הראשון", הרי כבר אמר והשיבך וכו', כמו"כ מה שאמר "כי אם" וכי רק אם יזכרהו ישוב לתפקידו הראשון? עוד יש להבין וכי יוסף אכן אמר זאת רק בשביל להינצל, ולא סמך ח"ו על הקב"ה? אלא, מתרץ הגאון רבי עקיבא אייגר זי"ע, ידוע ש"הנכווה ברותחין נזהר בפושרין", שר המשקים חשש שאף אם יחזור לתפקידו הראשון, הרי שיוקשה עליו העבודה מחמת הזכרונות וה"משקעים" שיש לו מהזבוב שנמצא, ובגלל זה הושלך הרי לבית האסורים, ומעתה בכל פעם יעביר את היין בסינון אחרי סינון לאין גבול ומספר. על זה הבטיחו יוסף "והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה כמשפט הראשון אשר היית משקהו" אתה יכול לעשות את מלאכתך כבראשונה, בלא שום חשש. כי כל מה שנגרם לך כעת שנפל הזבוב אל תוך היין והושלכת לבית האסורים זהו רק "כי אם וזכרתני" רק בשביל שתספר לפרעה בוא העת על פתרון החלום שאמרתי לך. וזה היה עם מטרה מיוחדת משמים. (ע"פ זר סופרים). שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2022 10:25 |
|
| |
פרשת מקץ
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים (מא, לג)* יוסף מסיים לפתור את חלומו של פרעה, ופתאום הוא הופך ליועץ, ולא סתם יועץ, הוא מתחיל לפרט מה בדיוק יעשו, כמה ואיפה. פרעה קרא לו כפותר חלומות, כיצד זה, לפתע, הפך הוא ליועץ ? קושיא זו נשאלה ע "י רבים מהמפרשים שהשיבו עליה באופנים שונים, נביא כאן את תירוצו של המגיד מדובנא על פי משל: במדינה אחת חלה המלך ומצבו החמיר והלך. כל טובי המוחות בתחום הרפואה התכנסו סביב מיטתו בנסיון למצוא תרופה למחלתו . אך הגיע שלב שבו כולם כבר "הרימו ידיים ". בעוד המלך מתייסר בייסוריו, ו"סופר את השעות", הגיע לפתע רופא זוטר, שהיה בטוח כי בידו המזור למחלת המלך. ידע אותו רופא, כי ברגע שרק יעז להביע את דעתו, יתנפלו עליו כל הרופאים ה"בכירים", ויבטלו את דבריו, מחשש פן יבולע לכבודם, לפיכך נקט בדרך עורמה. הוא פנה אל המלך ואמר לו: "בידי מספר צמחי מרפא, אשר בוודאי יביאו לרפואתך השלימה, אך אין בידי הידע המתאים לרקוח אותם. בוודאי נמצא כאן בינות לחכמים הדגולים אי מי אשר ידע לרקחם כדבעי, בכדי שניתן יהיה להשתמש בהם כתרופה". כך, מובטח היה לאותו רופא כי לא יגרע מכבודם של הרופאים, והדרך לרפואתו של המלך תהיה סלולה. באותה מידה חשש יוסף מחרטומי מצרים, פן יבטלו את דבריו ויזלזלו בהם רק מפני כבודם. לכן אמר למלך: לאחר שגיליתי לך את פתרון החלום, נותר לך רק למצוא מבין הסובבים אותך איש חכם ונבון שינהל את ה"מערכת". בכך הוא הרויח, שמכיון שכל אחד מהחרטומים חשב שהתפקיד הנכבד עשוי ליפול לידיו, איש מהם לא התנגד לפתרון (ומתוק האור) שבת שלום וחנוכה שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2022 12:37 |
|
| |
פרשת ויגש
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *מהרו ועלו אל אבי ואמרתם וכו' (מה ט)* מדוע יוסף הצדיק המתין עשרים ושתים שנה ולא שלח מכתב לאביו, הודעה קצרה: "עודני חי". מדוע הניח לו להתאבל ביגון קודר? אלא יוסף חשש, שאם יוודע לאביו שעודנו חי, יחקור ויגלה את דבר המכירה, ואחיו יבושו ויכלמו, לפיכך, כבש את געגועיו עד לבואן של שנות הרעב. ואז, כאשר הוכיח לאחיו כי למחיה שלחו האלקים, והכל מן השמים, ומה' יצא הדבר והם היו רק שלוחי ההשגחה יכול לבשר לאביו על הצלתו והצלחתו. (נזר יוסף) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2023 09:53 |
|
| |
פרשת ויחי
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *וידגו לרוב בקרב הארץ (מח, טז)* כששוחטים למשל פרה או תרנגולת, לא תמיד אפשר לאכול אותה, וזאת מחמת תקלה כלשהי שארעה בעת השחיטה, כגון הגרמה, חלדה, עיקור. במקרה כזה דינה של הבהמה שהיא נבילה, ונאלצים למוכרה לערבי ביפו. את כל הבהמה השלימה הזו שהיתה שוה אלפים, מוכרים במחיר מוזל לנכרי. הבהמה אמנם היתה טהורה, נכון, אבל בשחיטה היה פנצ'ר ושוב אינה ראויה לאכילת יהודי. בשעה טובה ומוצלחת השוחט שחט את הבהמה והכל בסדר, חלק, גלאט. אפשר לאכול אותה עדיין לא. הבהמה צריכה לעבור בדיקה. בדיקה חיצונית ובדיקה פנימית. מממשים, ואם מצאו משהו סירכא, זה לא גלאט, לא חלק. שוב מוכרים לערבי ביפו. הבהמה היתה כשרה והשחיטה כשרה, אבל נפסלה בבדיקה. גם כשהשחיטה והבדיקה עברו בשלום עדיין א"א לאכול עד שיכשירו אותה. ברוך ה' כבר הכשירו את הבשר והכל בסדר, עכשיו צריכים לבשל אותו, ואם בטעות נכנס כף חלבי בן יומו אין פי שישים כנגד זה, אוי ואבוי! התבשיל נטרף, וכאן א"א אפילו למוכרו לערבי ביפו, אסור בהנאה! ישר לפח האשפה. כל זה כששוחטים פרה או תרנגולת. אבל אם לוקחים דג מהמים, צריכים רק לבדוק האם יש לו סימני טהרה סנפיר וקשקשת. אם כן? אפשר מיד לבשל ולאכול אותו. אין בעיות לא בשחיטה, לא בבדיקה, לא במליחה ואין בו איסור בשר בחלב. אם הדג טהור הוא טהור עד הסוף, בלי פנצ'רים! יש ילד שהמלמדים כל כך נהנים ממנו, משתעשעים איתו. כזה פיינע'ר בוחר'ל, אבל כשהוא גדל קצת והולך לישיבה קטנה, לפתע מגלים שהתחבר שם עם בחור מקולקל, מתחיל להתגלש החוצה, מאבד את הטעם בלימוד. לפעמים קורה שברוך ה' בשיעור א' וב' עדין הבחור במצב של עליה, ובשיעור ג' מתחילה לה התדרדרות. לפעמים הכל בסדר בישיבה קטנה, אבל בישיבה גדולה מתחילות הצרות... זו היתה הברכה שבירך יעקב את יוסף "וידגו לרוב", שצאצאיו יהיו כמו הדגים, שסימני הטהרה שלהם הינם תמידיים, הם נשארים טהורים עד הסוף, וכך גם הצאצאים לעולם לא יתדרדרו, וישארו בקדושתם לאורך ימים. (יחי ראובן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2023 09:22 |
|
| |
פרשת שמות
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בוכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה" (ב, ו)* כיצד פותחת התורה את תאור חייו של משה רבינו ע"ה? היא מציינת כדבר ראשון את הבכי שלו בשעה שנמצא על היאור: "והנה נער בוכה". מדוע הוא בכה? הוא קבל מכה. גבריאל מלאך ה' נתן לו מכה כדי שיבכה. ומה יקרה אם יבכה? בתיה בת פרעה תחמול עליו. וכך נאמר במדרש רבה: "והנה נער בוכה ילד היה ומנהגו כנער. בא גבריאל והכה למשה, כדי שיבכה ותתמלא עליו רחמים". לכאורה לא מובן, וכי לקב"ה יש מחסור בדרכים לגרום שבתיה בת פרעה תרחם עליו, דוקא בדרך של בכי?! מה חשוב כל כך. אסביר לכם בעז"ה, עד כמה יקר היה לו הבכי הראשון. עם הבכי הזה משה רבינו ע"ה קרב את בתיה לקב"ה! עם הבכי זכה משה רבינו ע"ה לברכה מהקב"ה "ברוך אתה בבואך" כיון שמיד עם בואו לעולם, החזיר בתשובה את בתיה בת פרעה. כך אמרו במדרש רבה בפרשת כי תבוא: "ברוך אתה בבואך אמר רבי יהודה בר סימון: המקרא הזה מדבר במשה. 'בבאך' זה משה, בביאתו לעולם קרב רחוקים, זו בתיה בת פרעה, 'וברוך אתה בצאתך' זה משה, ביציאתו מן העולם קרב רחוקים, זה ראובן, מנין, שנאמר (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות". (יחי ראובן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2023 11:25 |
|
| |
פרשת וארא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה ומוקה ומכל נגע ומחלה *ותבאש הארץ" (ח, י)* רגילים אנו לחשוב שהנס היה בבוא המכות כדבר ה' ביד משה: דם וצפרדע, כינים דבר ושחין. אבל רבינו אברהם בן רבינו הרמב"ם ז"ל השמיענו חידוש גדול מזה, וכתב עליו שהוא דרוש מתוק: לאחר שהמוני הצפרדעים מתו וגדשו את הרחובות החצרות והבתים, נרקבו והתעפשו והריחו, הלא היה זה נס שלא באו מיד כל המכות הבאות, שמיד לא שרצה מצרים רימה וכינים, לא הוכתה במכת דבר ולא פשה בה שחין, אלא כל מכה נדחתה עד שהגיע תורה!... (רבי אברהם בן הרמב"ם) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2023 10:09 |
|
| |
פרשת בא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל
ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*"דבר נא באזני העם" (י"א - ב')*
הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק, אברהם, "ועבדום וענו אותם" קיים בהם, "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול" לא קיים בהם. [רש"י] .
מפני מה מבקש הקב"ה מישראל שיקחו את רכוש מצרים מהסיבה "שלא יאמר אותו צדיק", ולא משום עצם ההבטחה?האדמו"ר מקלויזנבורג תירץ במעשה שהיה לו בימי השואה. היה זה באחד מימי העבודה המפרכים, כולם שכבו לישון על הדרגשים, והרבי מצא את עצמו שוכב ליד יהודי מומר. המומר לחש על אוזנו, אתה יודע רבי, גם לי יהיה עולם הבא!!! לך? התפלא האדמו"ר, איך יתכן? אתה משומד! ענה לו המומר, כשהיטלר הביא אותי לכאן, הוא בדק שלושה דורות אחורנית, כדי למצוא אף את אלו שיש להם שמץ יהודי קלוש בלבד. אם אני טוב בשביל היטלר כיהודי, וסובל אתכם ביחד כיהודי, הרי שטוב אני גם בשביל העולם הבא לא יתכן שכאן אסבול בגלל היותי יהודי, ושם לא אזכה להיכנס לעולם הבא. לשמע הדברים, הגיב האדמו"ר בקורת רוח, "יישר כח", תירצת לי בכך קושיה גדולה שהיתה לי, וכמו שהבאנו לעיל שהקב"ה בעצם לא חייב לתת כלום לזרעו של אברהם, כי בשנים שהיו במצרים השתקעו במ"ט שערי טומאה ועבדו עבודה זרה, ממש כמו שכניהם. אלא כדי שלא יאמר אותו צדיק, הלא הבטחת לי "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכו' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", ואם אין הם נחשבים לזרעי, מפני מה קיימת בהם "ועבדום וענו אותם", אלא מה, הם טובים עבוד השעבוד, אם כך, הם טובים דיים כדי לקבל את שכר הרכוש הגדול.
(דרש מרדכי)
שבת שלום
|
|
|
|
|
| נשלח ב-3/2/2023 10:47 |
|
| |
פרשת בשלח
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויבואו בני ישראל בתוך הים (י"ד כ"ב)* בדברי חז"ל מבואר, שבקריעת ים סוף נבקע הים לשנים עשר שבילים. לכל שבט היה שביל משלו, מסלול משלו, אולם המחיצות בין השבטים היו שקופות וראו אלו את אלו. ולכאורה, מדוע היה צריך שהים ייבקע לשנים עשר שבילים, וכי לא עדיף שכולם ילכו בשביל אחד, יתפללו ב'נוסח אחיד' ומנהג אחד יהיה לכולם? למה כל אחד לבד? אומר הרב לנדא זצ"ל: אדרבה, כבודו של הקב"ה הוא, שכל שבט יהיה בנפרד, כל שבט יצעד בדרך אבותיו וינהג במנהגי אבותיו, יתפלל בנוסח שלו וישיר את הזמירות והתשבחות המקובלות לו מאבותיו. "מנהג אבותיו בידו". מאידך, אל לו לאדם לומר: 'אני שבט יהודה ולא מעניין אותי כלום מאחרים, זה המנהג שלי, זה האנ"ש שלי, זה הרב'ה שלי, זה השטיב'ל שלי... לכן המחיצות בין השבטים היו שקופות וראו אלו את אלו, ללמדנו שיש לראות גם את השני, להיות מודע למנהגיו ואורחותיו ולכבדו. (יחי ראובן) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-10/2/2023 11:39 |
|
| |
פרשת יתרו
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים (יח, א)* כתב רש"י "מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". יש לדקדק בזה מהו "שמע ובא" יכול היה לכתוב "מה שמע, קריעת ים סוף וכו'", ועוד, הרי מפורש בפסוק ששמע שהקב"ה הוציא את ישראל ממצרים? ויש לבאר, שיתרו היה לו קצת חטא במה בהיה מיועצי פרעה להרע לישראל. ואף שהוא ברח משם כדאיתא בגמ' (סוטה יא, א), מכל מקום, על עצם היותו מחובר לאנשי רשע ועוברי עבירה, נזקק לכפרה כמו שאומרת הגמ' (מכות ה, א) שהנטפל לעוברי עבירה נענש כמותם. והנה יתרו כבר זנח מזמן את הע"ז, ועשה תשובה. אבל כעת בקריעת ים סוף נתחדש לו מדתו של הקב"ה, מדה כנגד מדה, בדבר אשר זדו עליהם. ומזה הבין שגם תשובתו הוא, צריך להיות בדרך של 'מדה כנגד מדה'. וכיוון שחטא ב'עצה רעה' צריך לתקן את עצמו ב'עצה טובה'. ואכן החליט בדעתו שבאם ביום מן הימים יתגלגל שיעברו בני ישראל דרך מקום מושבו, ישיאם עצה טובה. אבל לא מצא שום חיוב לטרוח ולהגיע אל בני ישראל כדי להשיאם עצה טובה, ובפרט כשהם נמצאים במדבר רחוק ממקום ישוב. לאחר זמן מועט, שמע שבאו עמלק להילחם עם ישראל, ועמלק הרי נעקר ארבע מאות פרסה ממקומו בכדי להילחם עם ישראל, ואז נשא קל וחומר בעצמו, אם בשביל להרע כך, להיטיב לא כ"ש. וזהו אומרו מה שמועה "שמע ובא", ומתרץ: "קריעת ים סוף" שמזה למד את דרך תשובתו כנ"ל במדה כנגד מדה, "ומלחמת עמלק" שמזה הבין שהוא צריך לטרוח ולבוא אל בני ישראל. (ע"פ 'חתם סופר') שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2023 10:08 |
|
| |
פרשת משפטים
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל אמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל וסבי מורי ר' מרדכי דוד בן הקדוש ר'ראובן ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *אם חבול תחבול שלמת רעך עד בוא השמש תשיבנו לו, כי היא כסותו לבדו וכו' במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני (כב, כה-כו)* מה משמעות תוספת המילים שנאמרו כאן, ושמעתי - כי חנון אני? מה ההדגשה דוקא כאן ש'חנון אני'? מבאר הגאון מוילנא. בדרך כלל כשאדם חוטא באיזו עבירה, יש כביכול משא ומתן בבית דין של מעלה, מידת הדין תובעת להעניש אותו הנפש החוטאת היא תמות, אך כנגדה מידת הרחמים דורשת להאריך אף. ואיזו מהם בדרך כלל ידה על העליונה, מידת הדין או מידת הרחמים? מבואר בחז"ל (רש"י בראשית א, א ע"פ בר"ר יב, טו): שראה הקב''ה שהעולם לא מתקיים בדין, ושיתף רחמים בדין, והקדים רחמים לדין. הרי שמידת הרחמים חזקה וידה על העליונה, ולכן אנחנו שורדים כאן בעולם הזה. אולם כל זה בכל החטאים, אבל כשאדם פוגע במסכנים, באומללים, בעניים, באביונים, באלמנות וביתומים בשבורי לב, במקרה כזה מתהפך דינו, אדם כזה אף מידת הרחמים עומדת כנגדו היא תובעת את עלבונם ואת הצער שלהם, ונמצא שגם מידת הדין וגם מידת הרחמים שניהם באים לתבוע להעניש אותו, לאדם כזה יש סיכוי לצאת זכאי? זה התורה אומרת: ושמעתי מי שמתעסק עם אלמנות, יתומים, עניים, מסכנים, חלכאים ושמעתי, למה? כי חנון אני! הקב''ה אומר שמידת חנון מידת הרחמים שלי תובעת את עלבונם, את הצער שלהם, ואחד כזה שגם מידת הדין תובעת להעניש אותו וגם מידת הרחמים עומדת כנגדו, איזה סיכוי כבר יש לו לצאת זכאי?! (הגר"א) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/2/2023 15:14 |
|
| |
פרשת תרומה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *''ועשו ארון עצי שיטים'' (כה, י)* בכל כלי המשכן כתוב 'ועשית'. "ועשית שולחן", "ועשית מנורת זהב טהור", בלשון יחיד. אבל בארון כתוב "ועשו" בלשון רבים, למה? כתוב במדרש (שמות רבה פרשה לד אות ב): השולחן זה כתר מלכות, המנורה ומזבח הזהב זה כתר כהונה, והארון זה כתר תורה, התורה שייכת לכל כלל ישראל, תורה מונחת בקרן זוית כל הרוצה ליטול יבא ויטול, לכן בארון כתוב "ועשו" בלשון רבים, כי התורה שייכת לכולם. אבל השאלה שנשאלת על המדרש, אם הארון שייך לכולם למה בפרשת הארון עצמו כתוב בהמשך הכל בלשון יחיד "ויצקת לו ארבע טבעות זהב" "ועשית בדי עצי שטים" "והבאת את הבדים בטבעות"? התשובה היא, שהתורה בכללות באמת שייכת לכולם, אבל איזה חלק בתורה יש לכל אחד? זה כל אחד לפי טבעו. אחד לומד הלכה, אחד אגדה, אחד ש"ס, אחד פוסקים, אחד שולחן ערוך, אחד יורה דעה, אחד אורח חיים, אחד אבן העזר, אחד בבלי, אחד החזקת תורה, כל אחד החלק שלו. לכן "ועשו" נאמר בלשון רבים, כי לכולם יש חלק בתורה. אבל פרטי הדינים נאמרו בלשון יחיד, משום שלכל אחד ואחד יש את החלק שלו. (נחל אליהו) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
