|
|
| נשלח ב-3/3/2023 11:07 |
 |
| |
פרשת תצווה
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל
ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה
*ופתחת עליו פתוחי חתם קדש לה' (כח, לו)*
הגמ' במסכת תענית אומרת שינם ג' מפתחות שלא נמסרים לשליח (יחד) והם
אך ורק בידי הקב"ה: חיה (יולדת), תחיית המתים, מטר. אומר הגאון מוילנא
דבר זה רמוז כאן בפסוק: "פתוחי חת"ם המפתחות של ח'יה ת'חיית המתים
ומ'טר "קדש לה'" הם אך ורק בידי הקב"ה.
(אהל מועד)
שבת שלום
נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי אל_קפונה ב- 03/03/2023 11:07:41
|
|
|
|
| נשלח ב-10/3/2023 13:23 |
|
| |
פרשת כי תשא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ילך נא ה' בקרבנו כי עם קשה עורף הוא" (לד, ט)* המגיד מדובנא ביאר פסוק זה כהרגלו במשל: רוכל שנשא כפות של עץ למכירה, בא יום אחד לכרך גדול, התהלך בו עד שהגיע אל הרחוב היפה והעשיר ביותר ושם עמד עם מרכותלו. עמד לו יום תמים, ולא זכה לפדיון של פרוטה, חרה לו הדבר מאד ותמה: רחוב עשיר כל כך, כולו מלא גבירים ואף קונה אחד אינו נראה? ראה אחד העוברים והשבים את הרוכל העני עומד כשהוא דואג ורוגז, פנה אליו ואמר: חבל על זמנך, כאן לא תעלה סחורתך דבר, כאן דרים רק עשירים, ואלה אינם זקוקים לכפות של עץ, אלה אוכלים בכפות של כסף, רצונך למכור את סחורתך, טול עצמך ולך אל הרובע היהודי העני, שם דרים אביונים, ושם תמצא קופצים רבים על כפות העץ שלך. והוא הדבר שטען משה רבינו לפני הקב"ה: בשלוש עשרה מידות הרחמים שלך לא תשיג שום דבר בשמים, בין מלאכי מרום שלך. אין בהם יצר הרע, אין הם חוטאים, ואין הם זקוקים לכל הסחורה הזאת, "אם נא מצאתי חן בעיניך ה'" ואם באמת רצונך לעשות עיסקא "ילך נא ה' בקרבנו" בוא אלינו, אל מעט היהודים, "כי עם קשה עורף הוא" זהו עם שחוטא והולך, והם הם הנצרכים לסחורה זו של סליחה ומחילה, "וסלחת לעווננו ולחטאתנו" רק אצלנו תוכל למכור סחורתך זו (אמרות חכמה על התורה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/3/2023 10:50 |
|
| |
פרשת ויקהל פקודי
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא (לו, ו)* הגמרא במסכת ברכות (כח, א) מביאה שרבן גמליאל הי' מכריז ואומר 'כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש', ואיתא שם שהעמידו על זה שומר הפתח . מובא בשם החידושי הרי"מ ז"ל שהקשה דמנין הי' שומר הפתח יודע מי הוא אשר תוכו כברו? ואמר, שבאמת השומר לא הי' מניח לאף אחד להכנס, (מסתמא הכוונה שלא הכניסו אלא אותם שהיו ידועים ומוחזקים בכשרות ומשאר העם לא הניחו אף אחד להכנס) אלא שמי שהי' תוכו כברו כבר מצא עצה לעצמו האיך לדחוק ולהכנס עכדה"ק. והנה בפרשת תרומה כתיב ויקחו לי תרומה ופירש"י לי לשמי, וא"כ היו הגזברים יכולים ליקח לתרומת המשכן רק ממי שנותן לשם שמים, וקשיא נמי דמהיכן ידעו הגזברים מי הוא הנותן לשם שמים? ולכן יש לומר דבאמת עשו כמו שעשה שומר הפתח של ר"ג ולא קבלו נדבה רק מהיחידים המוחזקים בכשרות, אולם אלו שרצו בלב שלם להביא נדבתם למשכן כבר ידעו האיך לדחוק ולהביא. ומי שרצה להביא באמת לשם שמים כבר מצא דרך לדחוק ולהביא וכענין הנ"ל. ויש לפרש בזה בדרך צחות מה דכתיב בפרשת ויקהל "איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקודש" היינו שהיתה מלאכה רבה וגדולה לדחוק ולהביא התרומה.... (טעם הצבי, מובא באוצרותיהם של צדיקים) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2023 17:42 |
|
| |
פרשת ויקרא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ׁ"ושלם אתו בראשו" (ה, כד)* הן כלל בידינו כי "מצוות צריכות כוונה", היינו שכאשר האדם עושה מצווה צריך לכוון שעושה כן לשם מצווה, ונמצא שהמחשבה והכוונה משלימות את מעשה המצווה. ועל עניין זה רמזה התורה ואמרה: "ושלם אתו בראשו", היינו ששלימות המצווה תלויה בראשו ובמחשבתו של האדם, אם יכוון או לא. ('בן איש חי') שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2023 11:20 |
|
| |
פרשת צו
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"אם על תודה יקריבנו" (ז, יב)* פרק התהילים הנאמר כיום כתחליף לקרבן תודה, בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו", הוא: "מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ". ושאל יהודי את רבי חיים קניבסקי זצ"ל על לשון הפסוק "הריעו לה' כל הארץ", מדוע כל אנשי הארץ צריכים להודות ולהלל לקב"ה, הלא את קרבן התודה מביאים ארבעה. יורדי הים, הולכי מדבריות, חולה שנתרפא והיוצא מבית האסורים. ארבעה אלו מודים על נס גדול שנעשה להם. מה ענינה, אפוא, של ההודאה מצד כל אנשי הארץ האחרים שלהם לא נעשה כל נס או הצלה מיוחדים התשובה פשוטה ענה ר' חיים והיא תובן יותר על פי משל אחר תפילת שחרית באחד מבתי הכנסת בבני ברק, פרס יהודי מפה על השלחן וחילק לציבור המתפללים יין ומיני תרגימא. כשנשאל לשמחה מה זו עושה, השיב כי אתמול כשחצה את הכביש פגע בו רכב, וב"ה יצא מהתאונה בריא ושלם, על הצלה זו הוא בא ליתן שבח והודאה להקב"ה, והוא משתף את הציבור בהודאתו. למחרת, יהודי אחר פרס מפה והעמיד כיבוד לציבור המתפללים. "מה קרה לך?" שאלוהו "האם גם בך פגע רכב"? "לא", ענה האיש. "אני שמח ומודה כי מזה עשרים שנה הנני חוצה את אותו כביש, וב"ה אף פעם לא פגע בי רכב"... כך גם לעניננו סיים ר' חיים. יהודי שהתרפא מחליו או שיצא מבית האסורים אומר "מזמור לתודה", ברור. אולם "כל הארץ", שאר אנשי העולם, צריכים "להריע לה'" ולהודות לו על כך שלא חלו ולא הוכנסו לבית האסורים... (ומתוק האור) שבת הגדול שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/4/2023 13:34 |
|
| |
חג הפסח
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב.* במדרש אמרו שהבכורים הרגו זה את זה והרגו באבותיהם ולפיכך היה רבי יהודה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב והוא מדרש פליאה. ואמר אבא זצ"ל בשם ספר אחד או מגיד אחד שהנה כל המכות קרויות על שם המכה עצמה דם צפרדע וכו' והנה במכת בכורות נתן סימן של אות ב' וקשה כי הרי זה היה שם המוכה ולא שם המכה אבל כיון שהבכורים הרגו במצרים שוב זה היה שם המכה עצמה ולפיכך היה ר"י נותן בהם סימנים של באח"ב. (דרך שיחה) חג כשר ושמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-7/4/2023 10:13 |
|
| |
שבת חול המועד פסח
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *''אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו'' (שיר השירים ח,ז)* כל מצוות התורה מצווה האדם לתן את ממונו על מנת לקיימם, אך אינו מחויב למסור את נפשו עליהם מלבד :3 ע''ז, שפיכות דמים וגילוי עריות, שעליהם אנו מצווים להרג ולא לעבור עליהם. ודבר זה מרומז בפסוק זה באופן הבא: ''אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה'', דהיינו שהאדם יכול לתת את כל הונו באהבתו את הקב''ה ואת הלאוים שציווה אותנו, אך רק את ממונו ולא את עצמו. ורק בשלושת הדברים שהם 'בו''ז' ע''פ סדר עשרת הדברות: ב. 'לא יהיה לך' (ע''ז), ו. 'לא תרצח' (שפיכות דמים), ז. 'לא תנאף' (גל''ע), בהם יש לאדם למסור את עצמו: ''יבוזו לו'', ומדויק הוא בעצמו וגופו. (בן יהוידע) שבת שלום ומועדים לשמחה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-11/4/2023 11:32 |
|
| |
שביעי של פסח
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו ב-ה' ובמשה עבדו (שמות יד, לא)* הנצי"ב בספרו "העמק דבר" מבאר שהמיוחד בנס קריעת ים סוף שראו טביעת המצרים בו הנהגה של "מידה כנגד מידה" כי בנוסף לעצם טביעתם של המצרים, אופן טביעתם ומיתתם היה שונה זה מזה, כי מי שרשעתו היתה גדולה יותר, מת מידה כנגד מידה במיתה המלווה ביסורים גדולים יותר. וכפי שדייק רש"י מלשונות הפסוקים שעל הרשעים נאמר "יאכלמו כקש" שהולכין ומטורפין עולין ויורדין. בבינוניים נאמר "ירדו במצולות כמו אבן". ועל הכשרים נאמר "צללו כעופרת" שנחו מיד. "ומזה בפרט נודע להם השגחתו יתברך בפרטות על כל יחיד ויחיד אפילו על גויים, וכל שכן על ישראל" ומשנתבררה להם השגחת ה' על כל יחיד להעניש כל אחד ואחד בעונש הראוי לו. הביאה ידיעה זו לשני דברים א) ליראה מהקב"ה. ב) לאמונה בקב"ה "שעד כה היה מקום עדיין לחשוב שאולי כוחו של משה בכישוף או בידיעת שמות הקודש גדול כל כך לעשות באמצעותם כל המכות, וגם קריעת ים סוף. אבל עתה שראו הגמול לכל אחד בהשגחה כפי מעשיו האמינו כי אך יד ה' הוא, ומשה הוא עבדו, ולא עושה מדעתו ח"ו. וזהו שנאמר "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים" שראו שהעניש את המצרים באופן שונה זה מזה מידה כנגד מידה וראיה זו הביאה אותם ל"ויאמינו בה' ובמשה עבדו". (פניני-תורה) חג שמח נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-14/4/2023 12:05 |
|
| |
פרשת שמיני
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וישמע משה וייטב בעיניו" (י,כ)* כתוב במדרש: 'אשרי הדור שגדולים נשמעים לקטנים'. ויש לפרש מהי המעלה בכך שגדולים שומעים לקטנים מהם. ויש לומר על פי הגמרא (גיטין נו.) שאמר ר' יוחנן על מעשה קמצא ובר קמצא, ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה את היכלנו והגליתנו מארצנו. ואף שם יש להבין מה הענווה בכך שאמר שלא להרוג את בר קמצא. ישנה הלכה, שכשבאים הסנהדרין לפתוח דיון בנושא מסוים, יש לתת לקטן לומר את דבריו ראשון, והגדול אחרון. מפני שאם הגדול יאמר את דעתו ישתקו הקטנים ויבטלו דעתם לדעתו. ודעת חכמים הייתה שיש לבר קמצא דין 'רודף' וגזרו עליו מיתה. רבי זכריה בן אבקולס היה גדול הדור, אך גם עניו והחשיב עצמו לקטן שבכולם, ופתח ואמר דבריו ראשון, ושתקו חכמים מלחלוק עליו, ובכך נגרם חורבן הבית. אבל משה למרות ענוותנו, לא אמר את דעתו אלא ביקש לשמוע קודם למה עשו כן, ותיטב בעיניו תשובת אהרן, לכן: 'אשרי הדור שגדולים נשמעים לקטנים', שבלי זה אפשר להמיט חורבן וגלות. (ברוך מרדכי) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/4/2023 14:11 |
|
| |
פרשת תזריע מצורע
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (יב, ג)* מפני מה אמרה תורה מילה לשמונה? שלא יהו כולם שמחים ואביו ואמו עצבים (נדה לא ע"ב) מדוע שיהיה האב עצב אם ימול התינוק קודם שמונה ימים? אומר רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל (שו"ת שלמת חיים, או"ח סי' נא): ליולדת בתוך שלשה ימים ללידתה מותר לאוכל אפילו ביום הכיפורים. משלשה ועד שבעה ימים שואלים אותה אם מרגישה שצריכה לאכול, ואם אומרת שצריכה נותנים לה לאכול. מכאן רואים שעד שבעה ימים מלידתה נמצאת היולדת במצב של סכנה. והואיל והתורה דרכיה דרכי נועם, אמרה תורה שלא להכניס את התינוק במצב של סכנה כל זמן שגם האמא נמצאת במצב זה. לפיכך אמרה התורה ביום השמיני שבו היולדת כבר אינה במצב של סכנה, אז ניתן לערוך את הברית לרך הנולד. זהו פשט דברי הגמרא ש"לא יהיו אביו ואמו עצבים" אם ימול התינוק בתוך שבעה ימים ללידתו, יצטרך אביו לטפל בשני חולים... ומוסיף רבי יוסף חיים זוננפלד: רמז לכך שעד היום השמיני נחשבת האשה עדיין לחולה ואינה יכולה לברך 'הגומל', ניתן למצוא בפסוק (בראשית כא, ח): "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק". "יום הגמל" הוא היום השמיני, שבו יכולה האשה לברך הגומל, כיון שכבר יצאה מכלל סכנה. (שלמת חיים - ומתוק האור) שבת שלום וחודש טוב נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/4/2023 11:15 |
|
| |
אחרי מות קדושים
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *ואהבת לרעך כמוך אני ד' (יט, יח)* אמרו חז"ל (ברכות סא, ב) יש בני אדם שממונם חביב עליהם מגופם, ובאלו היה ראוי להזהיר שתהיה אהבת רעו כאהבת ממונו. ונראה, כי כתבו המחברים, שהפילוסוף "אפלטון" אמר שגדר האהבה הוא דוקא בהיות הנאהב הפוך מהאוהב, כמו לדוגמא, שהאדמה שהיא יבשה בטבעה היא משתוקקת למים ומטר המרטיבה, וכן המוכר משתוקק אל הקונה שהוא הפכי לו המשלים ענינו וחפצו, אבל הדומים אחד לשני ישנאו זה את זה כמו שמצינו (בראשית רבה לב', ב) "כל אומן שונא בני אומנתו". אבל הפילוסוף "אריסטו" לעג לו וטען ההיפך, כי דוקא הדמיון יוליד האהבה, כמו שרואים שבעלי דת אחת אוהבים זה את זה בעבור הדמיון שביניהם ושונאים לזולתם וכדומה לזה הרבה, ומה שהביא אפלטון ראיה מאהבת ההפכיים טעה ושגה בביאור ענין אהבה, כמו שיאמר אדם שאוהב הוא מאכל פלוני, הרי, אילו היה אוהבם באמת לא היה אוכלם ומפסידם, אלא וודאי אוהב את עצמו, לא שאוהב את האוכל, כמו"כ בדוגמאות הנ"ל, האדמה אוהבת את עצמה והגשם מספק לה את רצונה, ולא שאוהבת את הגשם. כן הדבר אצל המוכר, שאין לו שום אהבה ללוקח אישית, רק מחמת שהלוקח משלים את רצון המוכר לכן מצפה ללוקח. בזה יתבאר הפסוק כך: התורה באה לומר, שבזה שמוכר אוהב את הלוקח, אין בזה גדולה כנ"ל, אבל שמוכר אחד יאהב את המוכר השני, בזה יש גדולה, ועל זה אומרת התורה, ואהבת לרעך – לאיזה ריע? – כמוך, שהוא באותו מצב כמוך, שתאהב גם את המוכר השני ולוקח אחד את הלוקח השני, שבזה תהיה אהבה אמיתית, לא מחמת שמספק ומשלים את אהבת עצמך. (ערבי נחל) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2023 11:56 |
|
| |
פרשת אמור
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ושמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקוצרך, ולקט קצירך לא תקלט, לעני ולגר תעזוב אותם" (כ"ג, כ"ב)* בספרא מביא על הפסוק דלעיל: אמר רבי אודימוס ב"ר יוסי, וכי מה ראה הכתוב ליתן את הצווי על מצות פאה באמצע הרגלים פסח ועצרת מכאן וראש השנה ויוה"כ מכאן. עיי"ש שמסיים: אלא ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה פאה ומעשר עני, מעלה עליו הכתוב כאילו במה"ק קיים והוא מקריב קרבנותיו לתוכו. והגרי"ח זוננפלד הוסיף בזה טעם נוסף ונפלא: כי בראש השנה אנו עומדים ומתחננים ומבקשים לכתוב אותנו בספרי חיים טובים ומתוקנים; פרנסה טובה ובריאות; ועוד כהנה וכהנה. ובסוף כל חרוזי "אבינו מלכנו" אנו מנמיכים את קולנו (מנהגים) ומבקשים: "א"מ חננו ועננו כי אין בנו מעשים, עשה עמנו צדקה וחסד והושיענו". ואז תעלה השאלה לפני היושב על כסא-דין, לדון את בריותיו כבני מרון ביום הדין בראש השנה באיזו זכות ובאלו מעשים טובים, באת בבקשתך לפני יושב מרומים, הדן את דינך לשנה הבאה. מדוע מגיע לך שייטיבו אתך ויעשו אתך צדקה וחסד, בלי כסוי של מעשים טובים. וידוע כי השופט כל הארץ דן את האדם מדה כנגד מדה, כמו שדורשים "ה' צלך" ה' דן אותך לפי הצל של עצמך. איך שנהגת עם אחרים, יתנהגו אתך. לכן האדם המקיים מצות בוראו כפי שנצטווה, ואחרי שטרח וייגע כל הקיץ תחת השמש הקודמת, חרש, זרע וקצר בזיעת אפו, כמו שנאמר "הלך ילך ובכה נושא משך הזרע". ותוך כדי קצירה, נשרו שבלים מבין אצבעותיו, ועם התקרבו לקצה שדהו, הוא נעצר ומשאיר פאה לעניים ומקיים בשמחה את מצות "לעני ולגר תעזוב אותו", עזיבה גמורה, כי משונה מצות פאה משאר מתנות כהונה ועניים, שיש בהן לבעל השדה טובת הנאה לתת למי שהוא רוצה, ולבחור את העניים ההגונים שמכיר את עניים ודלותם. מה שאין כן בפיאה, שאין לו בהם כל טובת הנאה, ואסור אפילו לגלות לעניים הקרובים לו אימתי הוא משאיר פאה (משניות פאה, פרק ה'-מ"ו) ומי שבא ליטול נוטל, בין שהוא הגון וראוי ובין שאינו הגון. יוצא איפוא שהוא לריק כל יגיעתו העצומה, נתן מפרי יגיעו ועמלו למי שלא מכיר ואפילו למי שאינו ראוי עכשיו כשקיים את הדבר כמצווה וכדין, מתייצב הוא לפני היושב על כסא דין ואומר: הנה אנכי נתתי מיגיעי ועמלי, גם למי שאינו כדאי והגון לכך, אף אתה אבינו מלכנו עשה אתי חסד, מדה כנגד מדה וכתוב אותי בספר חיים טובים, בספר פרנסה וכלכלה, ועוד ועוד. נמצאנו למדים: שכדי לזכות בדין עלינו לנהוג ולהתנהג לפנים משורת הדין. (חכמת חיים) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/5/2023 10:57 |
|
| |
פרשת במדבר
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם" (א, ב)* ויש לדייק מדוע נאמר לשון "שאו", ולא נאמר לשון מנין וספירה; וכן מדוע נזכר כאן עדת בני ישראל, שלשון זה משמע כלליות ישראל, ומה ענינו לספירת כל יחיד ויחיד. והנראה בזה כי לשון "שאו" פירושו מלשון התנשאות, ולא ענין של מנין ומספר, כי הקב"ה יודע מנינם ומספרם, אלא ע"י ספירת כל אחד ואחד, היינו שנעשה כל אחד מישראל מנוי בלגיונו של מלך, הרי נתרומם ונתנשא במעלות וחשיבותו. אמנם חשיבות היחיד והפרט בישראל הוא רק כשהיחיד הוא חלק מכלליות ישראל, כחלק מעדת ישראל, ואכן רוממתם ונשיאותם של ישראל הוא המנין והמספר של עדת בני ישראל. (שמחת התורה) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-25/5/2023 11:50 |
|
| |
חג שבועות ופרשת נשא
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *זמן מתן תורתינו* 49 ימים רצופים ספרנו לו, בציפיה דרוכה, והנה אורו הגדול מאיר וזורח ה, יום הגדול יום "מתן תורה" לישראל, בו נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה. אבל, לכשנתבונן, נמצא ונראה, כי בתורה הקדושה לא הוזכר בפירוש התאריך המדוייק בו ניתנה לנו התורה הק', ובשל כך נחלקו בו חכמי ישראל כמבואר בגמרא (שבת פו:). ויש לשאול, מה זה ועל מה זה שבחר הקב"ה להתעלם מן המועד הזה, שהוא יסוד אומתינו הקדושה, אדרבא, יום זה היה לו להזכר בהבלטה ובבהירות, למען ידעו הכל אימתי הוא היום הגדול הזה, יום בו נהיינו לעם? מבאר בעל עקידת יצחק: "לפי שזכרון התורה וקבלתה אינו לזמן מיוחד כשאר ענייני המועדים הנזכרים, רק מצוותה בכל יום ובכל עת ובכל שעה, דכתיב 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה. בכל יום ויום אנו מצווים שיהיו חדשים וחביבים בעינינו כיום שניתנה בו תורה, דכתיב 'היום הזה ה' אלהיך מצוך לעשות'... הוי אומר, עמלי תורה כל יום להם לחג חדש, ואהבת התורה היא להם בכל עת למשיבת נפש... (המלקט) חג שמח *"שעיר עזים אחד לחטאת" (ז, כב)* וברש"י, 'לכפר על מכירת יוסף שנאמר בו וישחטו שעיר עזים" והדברים צריכים ביאור, התינח השבטים שהיו צריכים לכפר על מכירת יוסף, אולם שבטו של יוסף למה הוא הקריב חטאת? וכי מי שנגדו נעשה חטא המכירה, גם הוא צריך כפרה? וגם אם יהיה מי שיאמר שגם יוסף זקוק לתשובה, משום שבגללו נענשו האחים, אבל אפרים ומנשה, שהיו בניו של יוסף, ובודאי לא השתתפו במכירה, מדוע הקריבו חטאת ביום השביעי וביום השמיני? שאלה זו נשאלת גם לגבי בנימין, שלא השתתף כלל במכירה. השאלה קשה במיוחד לפי המבואר במפרשי התורה שכל אחד מהשבטים הבין מדעת עצמו שעליו להביא הקרבנות, ואם כן צ"ע על אלו שלא חטאו, מה הבינו?! לשם מה הם זקוקים לקרבן?! וכי אם ראובן יאכל חלב, יצטרך שמעון להביא קרבן?! ונקדים במשל לאדם אחד שקיבל מכה חזקה ברגלו ועד מהרה פרחה בה שושנה אדומה, והרגל הזדהמה והורעלה. הלך החולה אל הרופא, ומשבדק זה את מכתו, אמר לו שעליו לקבל זריקה ב...ידו, ולא סתם ביד, אלא בשריר היד. תמה האיש מאוד, ויאמר אל הרופא: אומרים עליך שרופא טוב הינך, והיאך תבוא אליי בהוראה כה משונה; הרי היד שלי בריאה לחלוטין, ומשום מה עלי לקבל בה זריקה? התינח ברגל, אבל ביד?! השיב לו הרופא: דוקא משום שהינך מודה שאני איש מקצוע ומבין בתחום הרפואה, צריך היית להבין שההוראה שלי נכונה ובמקומה היא עומדת. שכן מי שמעיין בספרי הרפואה, יודע שכאשר יש מכה ברגל המקור שלה הוא בלב, והזיהום הוא בדם. כדי להביא מזור למערכת הדם בגופם, חובה עליך לקבל זריקה בשריר היד, ואז יתרפא הדם, וממילא תישלח הרפואה גם לרגל. כך פועלים הדברים אצל עם ישראל. כל אחד מהם הוא חלק מגוף שלם, כמבואר במלבי"ם, בספרו "ארצות השלום", וז"ל: "תראה כי התחלף הקיבוץ הישראלי מקבוץ עמים אחרים, כי קבוץ המון האנשים הרבים הנמצאים בכל אומה ואומה אשר מקבוצם יהיה כללות האומה, לקיבוץ כבשים הרבה אשר מכללם מתהוה העדר; הגם שאם לא יהיה שם צאן הרבה יעדר שם עדר ממנו, מ"מ אין כל רחלה בפני עצמה משלמת העדר, שכבר יהיה עליו שם עדר אם יחסר ממנה רחלה אחת. "משא"כ עם ישראל שקיבוץ האומה דומה לכלל החלקים הפרטים הנמצאים בשעון, או האברים הפרטיים הנמצאים באדם. שכל חלק וחלק וכל אבר ואבר משלים את הכלי הכללי אשר מכללות כולם תהיה הכלי ההוא או הגוף ההוא על מתכונתו", וכו'. יעו"ש בדבריו הנחמדים. (עלינו לשבח) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2023 12:25 |
|
| |
פרשת בהעלותך
לע"נ אבי מורי ר' ראובן ב"ר מרדכי דוד ז"ל ואמי מורתי מרת צפורה ב"ר שלמה ז"ל ולשמירת עם ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה *"והאיש משה עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (יב, ג)* ולכאורה למה "מכל אדם", הרי היו גם אברהם אבינו ודוד המע"ה שהיו ענוים מאד? אלא שכשאברהם אמר "ואנוכי עפר ואפר" וכשדוד אמר "ואנכי תולעת ולא איש" היה זה לפני הקב"ה, שזו באמת המציאות שאנו כאין וכאפס לפניו. אבל משה רבינו שאמר ברוב ענוותנותו "ואנחנו מה", אמר זאת לפני החולקים והמתלוננים עליו, שהיה יכול להתגאות עליהם ולא עשה כן, לכן דוקא עליו נאמר שהיה "עניו מכל אדם". (המאיר אור) שבת שלום נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
|
