הרבנים על פאות לייס: החובשות יתנו את הדין

בכירי הפוסקים חותמים על מכתב בו הם מביעים את מורת רוחם מאופנת הפאות החדשה שמדמה שיער אישה טבעי ומזהירים כי גם הסוחרים ייתנו על כך את הדין

יש למרנן ורבנן מקור כלשהו לאיסור פאה "שנראה שהשיער יוצא מהראש"?

לפלא, הציטוט שהבאתי הוא מהר"מ שטרנבוך עצמו, ואיני יודע מקורו לאיסור, ואם מחמת צניעות מדובר למה לרווקה (שנזקקת לפאה מחמת  חיסרון שערות) זה מותר? 

ובכלל לא ברור הטענה, וכי איך מותר בכלל לחבוש פאה שנראת כמו שער האשה, וכי צריך לדקדק ולראות שזו פאה? ואולי יאסרו כי מי  שנמוך ורואה רק השיער ולא הקרקפת  יחשוב שזה שיער.

משהו לא ברור. אדרבא, יבואו המבינים ויסבירו.

אכן, צודקים הרבנים ב-100%.

הפאה הנ"ל הינה פריצת גדר ממדרגה ראשונה, שאשה נשואה תיראה כאילו הינה עם שיער.

טוב עשו הרבנים שיצאו בצורה נחרצת נגד פיאות אלו שלדאבוננו החלו לחדור לציבור החרדי.

אין כל איסור "שאשה נשואה תיראה כאילו הינה עם שיער", כל עוד זה רק כאילו.

אגב, חתימות הגרמ"ש והר' ובר ורוזנברג הן פוטושופ לא מקצועי...

אמנם אמנם הפוסקים הוסיפו טעם לאסור פאה נכרית מדינא משום מראית עין, וכן הורה רבינו הגה"ק הגרי"ל דיסקין זצ"ל, אבל אנן לא נוכל לדון משום מראית עין אלא כפי הפאות שבזמנינו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, ואם לעינינו נדמה שניכרת תו אין לחוש. והעיקר שק"ו בן בנו של ק"ו כעת שרבו הנשים ההולכות בפאה נכרית, הלוא במראית העין לא יתלה כלל ששערותיה פרועות, רק ידמה שיש לה פאה נכרית ולא אתי להתיר איסור גילוי שיער כלל, וכל שכן במקום שאם שוב מסתכלים היטב מוצאים תיכף שיש לה באמת פאה נכרית, וא"כ היום תו ליכא לאסור משום מראית העין מהאי טעמא גופא, שרבו כל כך הפאות הנכריות היום שיש לתלות בהו וכמש"כ.

אבל האמת שבלאו הכי נראה דאלו המערימות ביותר, לתקן הפאה באופן שלא ירגישו כלל בשום אופן שזהו פאה, ראוי למנוע הדבר ולהלן נבאר. ומהאחרונים שדנו שגילוי שערות מביא לידי הרהור וכבגדי צבעונין שלה, וזהו שורש חיוב כיסוי הראש באשה, וא"כ אפי' יש עלה פאה נכרית כיון שאינו מכיר מיד שזוהי פאה הלוא בא לידי הרהור, ומהאי טעמא גופא פירשו דלא מהני פאה נכרית, שמחויבת לכסות אפי' הפאה נכרית שלה, מטעם זה אין לאסור בזמנינו כלל. שאם שורש איסור גילוי שערות מפני שמהרהר בה, בזמנינו שכל הנשים פרועות ראש רחמנא ליצלן אינו מהרהר כלל, והוה לן להתיר לגמרי איסור פריעת ראש בזה הזמן, רק יסוד החיוב משום צניעות שלא תהא כפרוצה וכמבואר בתרומת הדשן )סי' י'(, ואם מתקנת שערה בדרך צניעות בפאה נכרית מפני דת יהודית ולא כרוב העולם, יש בזה גופא משום צניעות, וא"כ נראה להתיר בזמן הזה מדינא אפי' להפוסקים שאסרו. שבזמנינו אם האשה נזהרת לכסות ראשה בצניעות בפאה נכרית יש בזה משום דת יהודית ולכן שרי מדינא. והאמת שגם בזמננו, אם יש מדינה שכל הנשים כולן מתכסות שיער ראשן בפאה נכרית תמיד, אנן לא נסתפק בכך, רק נצטרך אז מדינא גם היום כיסוי טפי כגון מטפחת, לצניעות בנות ישראל ודת יהודית, ואתי שפיר, כנלע"ד וצ"ב.


 ובדרך אחרת יש לומר, שאולי אי אפשר לדמות פאה נכרית לפאה נכרית, ויש מהפוסקים שאסרו רק מפני דהוה בדרך פריצות בשערות מסולסלות, שנהגו אז בפאה נכרית בצורה ואופן דהוה בזה פריצות, ושפיר צווחו ואסרו הדבר שאינו דת יהודית, אבל אצלינו שיסודה ועיקרה ששערותיה יהיו ו מכוסות בשיער דוקא שתהא כבעלת שיער, אף שמתקנת כדרכה בצורה נאה לא נקרא פריצות ואינו נגד דת יהודית, ואולי בזה לא צווחו כ"כ, ואתי שפיר מנהג דילן גם להרבה מהאוסרים. ואגב ראוי לעורר כאן, שאם אנו קיימנו והראינו פנים ליישב מנהג בנות ישראל היום בפאה נכרית, פשיטא שאין אנו מתירין פאה נכרית ככסות לערוה, והיינו לדוגמא אשה שעושה לה פאה משערות שהן ארוכות ומסולסלות בדרך פריצות, ובאופן שלא יכירו כלל, וכוונתה להביא ארס ההסתכלות על שערותיה, נראה שאינה מתנהגת כדת יהודית, שיסודה צניעות בלבושה, וכ"ש שערות ראשה שצריך לכסות בצניעות, ויופייה דבת ישראל הוא צניעותה. 

לא מזמן התפרסם וידיאו מעניין מהגר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין:

הגר"מ שטרנבוך כבר תקופה ארוכה לא בקו הבריאות. הפשקווילים החתומים על ידו יוצאים לאור ע"י נכדו, דוד שטרנבוך (גם זה האחרון שיצא בענין עבודה זרה). לכן לא שייך לשאול שאלות, כיצד הוא עצמו כתב אחרת.

ועל פשקווילים באופן כללי אין בכלל מקום לשאול שאלות, כי מי יודע את גלגוליו של הפשקוויל, מי חתם ראשון ומי חתם אחריו, מי זוייפה חתימתו ובאיזה מקרה שונה הטקסט של הפשקוויל אחר החתימה.

עכ"פ, הפשקוויל הוא חוכא ואיטלולא. המחלוקת בין הפוסקים במשך שנים רבות היתה בדיוק על הענין הזה: פאות שלא ניתן להבחין בהן אם פאות הן או שיער, ומפאת כך היו פוסקים שחששו למראית העין.

מראית העין פירושה שהרואה יחשוב שזו אשה שאינה מכסה את ראשה. אין לכך קשר לפריצות, או כל נושא אחר. 

הפוסקים המתירים חלקו, מתוך הסברא הפשוטה בפוסקים שבמקום שפשט ההיתר, אין מקום לחשוש למראית העין, כי הרואה תולה בהיתר.

פירוש המילה "תולה" הוא שהרואה אינו יודע אם מדובר בפאה או שיער, אבל משער בדעתו שמדובר בפאה, מאחר שפשט ההיתר. לדוגמא - כשאני רואה אדם מגולח, והוא חרדי, אני תולה שגילח במכונה ולא בתער, כי כבר פשט ההיתר, ומדוע לא לדון אותו לכף זכות שגילח במכונה.

כיום נהיה מצב הזוי, שבאים ומעמיסים את דעת האוסרים על דעת המתירים. אם מאן דהו רוצה לאסור את הפאות מבחינה הלכתית, אדרבה, שיבוא ויחווה דעתו, ונראה מה הנימוקים שלו לאסור. אבל לבוא ולהתיר פאות, ולאסור פאות ספציפיות מתוך טעמם של האוסרים פאות בדורות הקודמים - זה כבר חוכא ואיטלולא.

שאלה קטנה לי,

אני שמעתי משהו על פאות לייס כבר שנה ואולי שנה וחצי (לא זוכר ולא מתעניין בכלל בתחום)

מה קרה שנזכרו בזה?