חיים ולדר: המניע הוא שליטה, הדרך – הפרדה, ניתוק ובלבול
המטרה: להפוך את אזרחי העולם המתכנסים איש-איש למשפחותיו ומקבלים הגנה וחום ואהבה ומסירות ודמות אב ודמות אם, לאוסף של מיליארדי אנשים בודדים ומבולבלים. כך יהיה קל לשלוט עליהם
שתף במיילshare
חיים ולדר | ט"ז אב התשפ"א | 25.07.21 12:17
(צילום: shutterstock)
אא
1. אחת החידות היותר מסקרנות היא לפצח את אופן החשיבה של השמאל. לא רק כאן בישראל. השמאל בכל העולם.
אני משער שרוב האנשים כבר עלו על זה שכל האידאולוגיות המרכזיות של השמאל הן צביעות אחת גדולה. רוב המושגים המרכזיים שמהווים את שידרת האידיאולוגיה של השמאל נדרסים ברגל גסה על ידו.
קחו למשל את "חופש הביטוי". השמאל הוא סותם הפיות הגדול ביותר. מנשיא ארה"ב ועד ח"כ גלית דיסטל מהליכוד דרך רעייתו של איתמר בן גביר. מי שמעז לצייץ דעות שלא מתיישרות עם השמאל – נחסם. השמאל גם סגר את תחנת ערוץ 7 וניסה לסגור את עיתון "ישראל היום", אז ספרו לי על "חופש ביטוי".
מעבר לכך, יש נושאים שאסור אפילו להתבטא עליהם. קוראים לזה "פוליטיקלי קורקט". זה משרת רק את השמאל. הימין והחרדים אינם זוכים להגנת ה"תקינות הפוליטית". עליהם ניתן לומר מה שרוצים. כולל לקחת אותם במריצה למזבלה.
גזענות? רק כשמדובר בערבים. מול חרדים השמאל שותק. לא רק שותק. גם מתחבר לליברמן, שגזעני גם נגד ערבים וגם נגד חרדים.
שוויון? לכו לספור כמה מזרחיים נמצאים בפרקליטות, במערכת המשפט, בבג"ץ ובתקשורת. המעטים שמשתחלים זוכים לתפקידי משנה, ולעולם לא לבמה יחידנית לביטוי דעותיהם כמו עשרות מגישים מהשמאל האשכנזי החילוני.
חירות הפרט? החירות הזו ניתנת רק למושגים שהשמאל תומך בהם. אם ציבור רוצה לקיים אירוע בהפרדה – הוא לא יכול. אם ציבור מעוניין לחנך את ילדיו בדרך שהוא מאמין בה – השמאל ינסה לכפות עליו בכוח דרך חינוך מנוגדת.
מה הם רוצים? מה המניע שלהם?
2. המניע הוא כמובן שליטה. שליטה על בני אדם, על ארץ ועל עולם.
ההיסטוריה מלמדת שאין כמעט דרך לשלוט על מיליוני אנשים לאורך זמן. הדרך האפקטיבית ביותר היא כמובן הטלת פחד, הגליה, עינויים, כליאה ומוות. הדרך הפחות אפקטיבית היא למצוא חן בעיני העם שיבחר בך שוב ושוב.
אך גם הדרך האפקטיבית יותר, קרי דיקטטורה והפחדת ההמון, אינה יעילה לאורך זמן. הקומוניזם שנחשב לאחד המשטרים הדיקטטוריים ביותר, החזיק מעמד רק 70 שנה. ברגע שנתגלה סדק במערכת ההפחדה, הכל התפרק. מיליוני אנשים הרשו לעצמם לדבר זה עם זה ולהשמיע את דעותיהם האמיתיות, וכל מה שהם היו צריכים לעשות זה להתאחד ולצאת לרחוב. אין שום מנהיג שיכול לנצח מאתיים אלף אנשים שהולכים מול הטנקים שלו. וזה בדיוק מה שקרה בבריה"מ. אנשים הלכו מול הטנקים ולאחר מכן טיפסו עליהם והבריחו את החיילים, כלומר אלה שלא הצטרפו אליהם...
ברגע שהשליטה הוסרה, אנשים חזרו לאמונותיהם, לדעותיהם ולהעדפותיהם.
הקשיים של הקומוניזם היו בעיקר דת, משפחה והטבע האנושי של בני האדם.
מה לעשות, בני אדם מטבעם זקוקים לאמונה, לחברה, למשפחה, לשיחה חופשית וגם לחיי נוחות.
הקומוניזם ידע איפה ללחוץ. הוא הוציא את הדת מחוץ לחוק, הוא דאג להילחם ולדכא רגשות לאומיים (של 300 עמים בהם שלט), הוא אסר כל התכנסות של למעלה משלושה אנשים, וגם הפעיל רשת של מיליוני מרגלים כדי ליצור פחד ולהרתיע בני אדם מלדבר, מלהביע את דעתם.
נפילת הקומוניזם והשינוי שחל בעולם, בעיקר בתחום התקשורתי, הביאה לחשיבה מחודשת ולשדרוג כל מה שידענו על שליטה על הכלל ועל הפרט.
3. הם הבינו שלא די באלימות ובדיקטטורה. הדרך הכי אפקטיבית לשלוט על עם, היא לשנות את החשיבה שלו. הם הבינו שאתה יכול להרוג מיליונים, אך לא תצליח להרוג את המחשבה שלהם ושל בני משפחתם, גם אם הם מחביאים מתוך פחד את האמונה, הדעה והמחשבה שלהם.
וכפי שכתבתי, האויבים הכי גדולים למי שמעוניין לשלוט על ציבור הם הדת והמשפחה.
זו הסיבה ששדה הקרב עבר למישור התרבותי. לעשות כל מה שניתן שבני אדם יתרחקו מהדת ואף יתעבו אותה, שבני אדם ימאסו בערך המשפחה המסורתית, כל מה שניתן לעשות כדי לפרק את החיבורים בין בני אדם. להפוך את המושג "משפחה" מהערך הכי חם ונאצל, לערך שמסמל בעיות, מריבות, אלימות, קשיים כלכליים (בין בני זוג) ואף דיכוי ושליטה (של הורים על ילדים).
כפי שהרפורמים הבינו שכל הרדיפות והפוגרומים לא הצליחו להרוס את היהדות, ולכן בחרו בפגיעה בערכי היהדות בניסיון לבטל את מצוות התורה, ובאמת הם הצליחו בדרך זו לפגוע ביהדות יותר משהצליחו כל צוררי ישראל, גם השמאל (העולמי והארצי) מבינים שלא די לתקוף את מערכת התרבות והערכים הנוכחית, אלא יש להחליף אותה בחדשה, לקבוע "אמיתות" חדשות וערכים חדשים.
4. אחד ממייסדי החשיבה הזו היה תאודור אדורנו, פילוסוף גרמני (בנו של מומר) שפיתח ב-1950 את רעיון "האישיות הסמכותנית", על פיו משפחה, דת וקפיטליזם (תחרות חופשית) יוצרים אנשים גזעניים ופשיסטים. הוא קבע כי אנשים ששומרים על מסורתיות תרבותית לא מאוזנים מנטלית.
(אם רציתם להבין את היחס המזלזל והמשפיל כלפי החרדים - הנה לכם).
עם השנים החלה בארה"ב ומשם לשאר המערב, תרבות התקינות הפוליטית, שהחלה אמנם במאבק נגד פגיעה בחלשים ונגד גזענות, אך משם מבלי ששמו לב, זה הורחב והורחב למחוזות הזויים לגמרי, בהם מי שלא רוצה להיחשב לגזען או פשיסט מחויב להיות סובלני גם כלפי אלו המעוניינים לפגוע בו ולהשמיד אותו.
המטרה של כל זה היא החלשה והשתקה של רגשות לאומיים ודתיים במסווה של "התנגדות לגזענות".
5. במקביל החלה מתקפה חזקה ומתוחכמת מאד נגד ערכי המשפחה, יחסי הורים ילדים ובני זוג.
במסווה של "שוויון" ו"מאבק נגד אלימות בתוך המשפחה", שהם ערכים ראויים וחשובים ביותר, החלה מעורבות יתר במערכת היחסים העדינה בין הורים לילדים ובין ההורים לבין עצמם.
ההתערבות הזו יצרה מצב של חוסר איזון קיצוני, של הפרדה בין בני זוג, של הרחקה של הורה מילדיו, ולמעשה ניסיון להמאסה של כל המושג "משפחה" שהיה ועודנו אחד הדברים המאחדים בין בני האדם בכל מקום ובכל פינה.
"משפחה" הוא הערך הכי חשוב אצל רוב בני האדם בעולם. המושג הזה טומן בחובו חום, אהבה, נתינה, שמחת חיים, אושר, מסירות, דאגה, אכפתיות, תחושת ביטחון ושייכות.
איש אינו חולק על כך שהחברה צריכה לדאוג שלא תהיה התנהגות אלימה ולא התעמרות בתוך המשפחה. ואיש אינו חולק על כך שיש אחוזים מעטים בהם אכן ישנה התנהגות כזו. אך הם לקחו את זה למקום הכי קיצוני, כדי להפוך את המקום הכי בטוח בעולם – המשפחה, למקום שיש להטיל בו ספק, ועם הזמן – למקום שיש לחשוד בו כמקום גרוע, ובשנים האחרונות זה הידרדר לשיח שבו המשפחה עשויה להיות המקום הכי מסוכן לילד.
המטרה: להפוך את אזרחי העולם, המתכנסים איש-איש למשפחותיו ומקבלים הגנה וחום ואהבה ומסירות ודמות אב ודמות אם, לאוסף של מיליארדי אנשים בודדים ומבולבלים, וזאת על ידי הבלטה והעצמה תקשורתית של מקרים יחידניים המוצגים כמציאות בשטח. כך יהיה קל לשלוט עליהם.
6. את השינוי החד ביחס לבית ולמשפחה ביטא אביב גפן, זמר פופולרי, במילים בוטות שאולי מבטאות את חוויותיו האישיות, אך אומצו בחום והוצגו על ידי סוכני התרבות כ"המנון של דור".
במקום מסוכן שנקרא לו הבית
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
ולמרות שיש שמש יש הרבה אנשים אפורים
במקום די מגעיל שנקרא לו הבית
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
כי למרות שיש כסף יש הרבה אנשים עניים
במקום די מגעיל שנקרא לו הבית
ההורים נפרדים שיהיה יותר טוב
אבל הבית שלי הוא נמצא בין רחוב לרחוב
במקום די מפחיד שנקרא לו הבית
בן אדם שם שותה בקבוק אחרי בקבוק
הבן אדם הזה הוא האבא שלי בדיוק...
השיר הזה הוא רק דוגמא קטנה לשינוי הקיצוני בעיצוב תודעת בני אנוש. חוויות אישיות של אדם אחד, שאכן חווה ילדות קשה, מאומצות על ידי סוכני התרבות להפיכת הבית והמשפחה למקום מגעיל, מפחיד ומסוכן.
7. ומנגד, שימו לב אל הטיפוח של כל מסגרת שאינה משפחתית, את השאיפה להורות יחידנית, עידוד גירושין, נטילת הכוח מידי ההורים והמורים, בתחילה למצב של שוויון, וכיום כל אחד יודע שהורים ומורים חילוניים שבויים למעשה בידי ילדיהם ותלמידיהם, כי המערכת אינה נותנת שום אמון במורה ובהורה, ומשתדלת לראות בכל בעיית התנהגות – אשמה של ההורים והמורים.
במקביל להתקפה החזיתית כנגד מוסד המשפחה, מתקיימת התקפה ארטילרית כנגד הדת, האמונה והחינוך החרדי. השיטות הן אותן שיטות, השמצה, הלעגה, השפלה והנדסת תודעה.
כאשר בארבעה כלי תקשורת מדווחים על שיבת הקורונה ומציגים תמונה של חרדי, אף על פי שכעת הציבור החרדי "ירוק" לגמרי – זו הנדסת תודעה.
כאשר לוקחים ערכים דתיים יסודיים כמו הפרדה, והופכים זאת ל"הדרה" – זה לנסות לסכסך בין אנשים לנשים, ולהפוך ערך לפגיעה.
כאשר לוקחים הנחלת ערכים שכל אומה גאה להנחיל, ל"הדתה" - זה להפוך את הדבר הטבעי ביותר – למסיונריות.
שעות רבות לקח לי לכתוב את המאמר, אך חודשים ארוכים לקח לי לחשוב אותו.
העולם כולו נמצא במתקפה על ערכים אוניברסליים שהתקיימו מאז בריאתו.
לציבור החרדי יש תפקיד חשוב מאד במאבק הזה. כל עוד לא יבקעו את חומותיו – עדיין העולם כולו יהיה עם מצפן. (זה מסביר מדוע בכל הדורות רדפו כל כך את האומה היהודית שדאגה תמיד ל"תיקון העולם").
עלינו להפנים היטב על מה ולמה מנסים לפגוע בנו כך. מדוע הם משקיעים כל כך הרבה משאבים כדי להרחיק אחרים מאתנו וגם ליצור בתוכנו ספקות וצורך להצטדק על קיומנו. כשאנו נהיה חלשים – הם יהיו חזקים. ולהפך.
חזק ונתחזק בעד עמנו - ובעד העולם כולו.
הטור פורסם בעיתון "יתד נאמן".
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 02/08/2021 20:43:08
