הבניינים, הקרקעות ואנשי הקש: אימפריית הנדל"ן של משפחת דרעי נחשפת
שלמה דרעי, אחיו של אריה דרעי ויו"ר־עמית בקק"ל, שבוחש כבר שנים בעסקי הנדל"ן של הקרן, עשה מאמצים גדולים כדי להימנע מלחשוף את רשימת נכסיו ■ תחקיר TheMarker חושף חלק ממה שביקש יזם הנדל"ן להצניע: פרויקטים ונכסים במאות מיליוני שקלים, שחלקם נצברו בעסקות עם המדינה, הכנסייה וההסתדרות ■ שלמה דרעי: "פרסום נכסיי אינו כדין"
גור מגידו 20.08.2021| עודכן ב: 21.08.2021
בחודשים שלאחר מינויו של עו"ד שלמה דרעי לתפקיד סגן יו"ר קרן קיימת לישראל (קק"ל) בסוף 2015, הוא נדרש למסור הצהרה על נכסיו כחלק מהסדר ניגוד העניינים שנערך לו. במארס 2016 הוא שיגר לעורכי הדין של קק"ל מכתב בן שני עמודים ובו רשימת לקוחות, פירוט נכסים ורשימת חברות בבעלותו. בפועל, הרשימה כמעט שלא גילתה דבר.
"חלק גדול מהנייר הזה הוא כמו כתב חידה", הגדיר זאת בכיר בקק"ל שנדרש להעיד על האירוע במשטרה ב-2017. "יש שם שמות של חברות ולקוחות, אבל לא מפורט איפה בדיוק הנכסים שלהם או מהם עושים. לפענח את המשמעות של הנייר הזה זו עבודה של כמה שבועות. בפועל, איש לא עשה אותה".
דבר אחד שכן ניתן היה להבין מהמסמך החידתי הוא שעיקר עיסוקו של דרעי ביזמות נדל"ן. זו הסיבה שהמסמך הזה הדליק אצל כמה משומרי הסף נורות אדומות. איך אפשר לתת ליזם נדל"ן עמדה בהנהלת הקרן שחולשת על מיליוני דונמים של קרקע בישראל - בלי להבין בדיוק איפה הפרויקטים שלו נמצאים?
קק"ל שכרה באותה התקופה צוות משפטי חיצוני כדי לסייע בעריכת הסדרי ניגוד העניינים לבכיריה. בראש הצוות עמדה אז עורכת הדין הפרטית נגה רובינשטיין. כשרובינשטיין צילצלה לבקש מדרעי באמצע 2016 עזרה בפענוח הצופן, הוא ניפנף אותה. המומה מתגובתו של סגן היו"ר הטרי, מיהרה עורכת הדין להעלות את פרטי השיחה על הכתב. "דרעי עומד בסירובו לקיים פגישה", כתבה במסמך שתפסו חוקריו של דרעי כשנה מאוחר יותר, "(הוא, ג"מ) מסר לנו שאם אנחנו מעוניינים לדעת במה החברות עוסקות ומהן נכסיהן, אנחנו יכולים לפנות לרשם החברות... בנסיבות אלה, נתקשה כמובן להציע הסדר (ניגוד ענייניים, ג"מ) פרטני".
הימים שבהם קרתה התקרית הזאת היו תחילת ימיו של יועץ משפטי ראשי חדש בקק"ל, עו"ד נדב עשהאל. עשהאל הוא משפטן מנוסה עם רזומה עשיר, שכלל פרק של כמה שנים כעוזרו של מבקר המדינה לשעבר, מיכה לינדנשטראוס המנוח, ולפניו ואחריו שנים ארוכות בשירותה של משפחת דרעי: תחילה כשכיר במשרד עורכי הדין של שלמה דרעי בירושלים, ובהמשך כעורך דין עצמאי.
עשהאל שימש לאורך השנים נאמן להחזקת מניות בעסקי הנדל"ן של שלמה דרעי ואף יועץ משפטי של ש"ס, המפלגה שאותה מוביל אחיו של שלמה, אריה דרעי; אפילו בתקופה שבה שימש היועץ המשפטי של קק"ל ב-2016, עשהאל ייצג במקביל את אריה דרעי, אז שר הפנים, בהליכים מול ועדת ההיתרים במשרד מבקר המדינה.
זמן קצר לאחר שיחת הטלפון הצורמת בין עו"ד רובינשטיין לשלמה דרעי, החל עשהאל להעלות טענות על גובה שכר הטרחה של רובינשטיין. תוך כמה שבועות, רובינשטיין התבשרה שעצותיה המשפטיות אינן נחוצות עוד.
אף שהמשטרה חקרה את נסיבות סיום ההעסקה של רובינשטיין, הנושא לא נכלל בכתב החשדות שהועבר לעורכי דינו של דרעי לקראת השימוע שנערך לו בתחילת השנה הנוכחית. עשהאל נחקר גם הוא באזהרה בפרשה, אך התיק נגדו נסגר בהיעדר אשמה. כך או כך, התוצאה של סיום ההתקשרות של קק"ל עם רובינשטיין היא שעד היום אנשי דירקטוריון קק"ל לא יודעים בדיוק באילו נכסים בדיוק מחזיק יזם הנדל"ן שבוחש כבר חמש שנים בעסקי הנדל"ן של הקרן.
תחקיר TheMarker חושף חלק ממה שדרעי ביקש להצניע בתוך רשימת הלקוחות והחברות העמומה שמסר: נכסים ופרויקטים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, חלקם נצברו בעסקות עם המדינה ועם שורה של גופים ציבוריים.
רשימת נכסיו של שלמה דרעי והחברות שברשימה שמסר כוללת כמה דונמים בנויים של שטחי משרד ומסחר, דונמים רבים של קרקע לבנייה בלב ירושלים ובנייני מגורים שלמים בבעלות פרטית; חלק מהנכסים נרכשו מגופים כמו בזק, ההסתדרות והכנסייה הארמנית; כל הנכסים המסחריים מושכרים למדינה.
בשולי תמונת ההחזקות של שלמה דרעי עולה גם סיפור על ערבוב ברור בין העסק שלו לבין עסקיו הפוליטיים של אחיו, אריה דרעי, שר הפנים לשעבר. בין היתר, התגלה כי איש הקש מהתיק הפלילי שבו הורשע אריה דרעי בשנות ה-90, מחזיק עד היום במניות אחת מהחברות ששלמה דרעי כלל במסגרת רשימת נכסיו; וכי שניים מהמעורבים בעסקות הנדל"ן של שלמה דרעי מונו על ידי אחיו לג'ובים ציבוריים.
המנהל, הזיקה והג'וב
בתחילת 2006 עשה שלמה דרעי את עסקת חייו. דרעי רכש עם כמה שותפים קרקע של 60 דונם בין השכונות קרית היובל לעין כרם בירושלים. במקום פעל בעבר כפר נוער בשם כרמית. אם הדברים יסתדרו כמו שדרעי רוצה - על הקרקע הזאת תקום בשנים הקרובות שכונה חדשה.
הקרקע נרכשה בתמורה לכ-70 מיליון שקל מחברת משען שבשליטת ההסתדרות. רגע לאחר שדרעי זכה בעסקה, התברר שההסתדרות לא השיגה את המחיר הגבוה ביותר שניתן היה להשיג על הקרקע.
מעט לאחר החתימה על העסקה ב-2006, פנתה חברת יבולים, המחזיקה בקרקע שכנה בקרית היובל, לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לעצור את הליך המכירה. יבולים שמה על השולחן הצעה קונקרטית - גבוהה מזו שנתן דרעי - שנדחתה על ידי ההסתדרות.
כשגוף ציבורי כמו ההסתדרות רוצה להשיא את התמורה במכירת נכס, הוא דואג שכמה שיותר אנשים יידעו שהנכס נמכר. ההסתדרות במקרה הזה, עשתה את ההפך. היא פנתה למספר מציעים מצומצם כדי לקבל הצעות לרכישת הקרקע. יבולים קבְלה על כך שהיא עצמה לא היתה אחד מהגופים שאליהם פנתה ההסתדרות, אף שהיתה מועמדת טבעית לרכישה, כבעלת הקרקע הסמוכה; ואף שהתעניינה אצל אנשי ההסתדרות בנוגע לאפשרות שהקרקע תימכר עוד לפני תחילת ההליך המכרזי.
יום לפני סגירת הליך המכירה גילתה יבולים על קיומו ופנתה להסתדרות בבקשה לקבל ארכה להגשת הצעה משלה. ארכה של כמה ימים אכן ניתנה לחברה, אך המחיר ששלפה יבולים מן המותן בזמן הקצר שעמד לרשותה היה נמוך מזה שהציעה קבוצת דרעי - וזו הוכרזה כזוכה. ואולם בכך לא תם העניין.
ההסתדרות, הסתבר, שכחה לעדכן את יבולים בתוצאה. כמה שבועות מאוחר יותר, יבולים ביקשה לעדכן את הצעתה. היא הגישה הצעה נוספת - גבוהה במיליון שקל מהצעתו של דרעי. רק בשלב הזה ההסתדרות הודיעה לחברה כי הצעתו של דרעי כבר התקבלה, ולכן לא תשקול את ההצעה של יבולים. ההסתדרות סירבה גם לבקשת יבולים לערוך התמחרות בינה לבין הקבוצה של דרעי, ובית המשפט דחה את העתירה שביקשה לכפות על ההסתדרות את ההתמחרות.
כשיבולים פנתה לבית המשפט, היא טענה, בין היתר, כי הגיעה לידיה מידע על קיומו של קשר אישי בין שלמה דרעי למי שהיה אמון על העסקה בהסתדרות: מנכ"ל חברת נכסי ההסתדרות אז, גדי אלפסי. "בחומר שהובא בפני אין די כדי לבסס חשד זה (לקשר בין דרעי לאלפסי, ג"מ)", פסק השופט אשר גרוניס, לאחר שהעניין התגלגל לבית המשפט העליון. יבולים לא הצליחה להוכיח את הטענה, ולכן נאלצה להכיר בהפסדה. דרעי ושותפיו קיבלו אשראי מבנק הפועלים, ועטו על המציאה.
אלפסי סיים את תפקידו בהסתדרות ב-2007, ופתח משרד עורכי דין לא מוכר במיוחד בבאר שבע. עשור חלף עד שלפתע, כאילו משום מקום, מונה לתפקיד בכיר על ידי אריה דרעי.
בסוף 2016 החליט שר הפנים במפתיע להדיח את איש הליכוד אנדרי אוזן מתפקיד ראש המועצה התעשייתית נאות חובב, החולשת על כ-40 מפעלים בקרבת באר שבע. אוזן פנה לבג"ץ כנגד הדחתו, ואפילו קיבל צו שמנע זמנית את פיטוריו. למרות הצו הזמני, במשרד הפנים הורגש הלחץ לקידום האיש שכבר סומן כמחליפו של אוזן - אלפסי.
הוועדה לבחירת כשירותם של מועמדים בוועדות קרואות נדרשה לדון במינוי אלפסי, שעה שהצו נגד מינוי מחליף לאוזן היה עדיין בתוקף. הוועדה אישרה את המינוי, בכפוף להסרת הצו, בנימוק שהתבסס על התפקיד הניהולי הקודם של אלפסי: ניהול חברת נכסי ההסתדרות. אלפסי מצדו, הצהיר בפני הוועדה שאין לו כל זיקה לשר דרעי.
בסיומו של המאבק, אוזן הרים ידיים, והאיש שב-2006 מכר לשלמה דרעי את הקרקע של ההסתדרות, מונה על ידי אחיו לתפקיד ראש המועצה ב-2017. בשיחת טלפון עם TheMarker הודה אלפסי שהיתה לו בזמן המינוי זיקה לאחיו של השר. "שלמה ואני חברים, אבל החברות התחילה אחרי עסקת עין כרם", טען.
כשנשאל אלפסי אם שלמה דרעי היה מעורב במינויו לתפקיד ראש המועצה, הוא מסר בתחילה: "אני לא חייב לענות לך". בהמשך שינה את תשובתו ל"לא", שהתחלפה תוך כמה שניות בתשובה: "לא יודע". שלמה דרעי הסביר שאחיו מינה את אלפסי "ללא קשר" לעסקת עין כרם.
כיום, יבולים והחברה של דרעי כבר לא מסוכסכות. שתי החברות מקדמות תוכניות לשכונה חדשה בשטח שהן מחזיקות יחד, שבה מקווים דרעי וחבריו לבנות 1,500 יחידות דיור. כשזה יקרה, שלמה דרעי ושותפיו יגזרו קופון שצפוי להגיע למאות מיליוני שקלים. חלקו של דרעי במיזם, על פי מרשם בעלי המניות, שקול לכ-15% מהקרקע.
השאלה מי ייהנה ממרבית הרווחים, נותרת ללא מענה ברור. כשני שלישים מהזכויות בכ-53 הדונם שנותרו מהקרקע לאחר הפקעות שבוצעו בשטח - נרשמו על שם החברה "מעלות כרמית", שבין בעלי המניות הרבים בה, שורה ארוכה של תאגידים ואזרחים זרים שעניינם יעלה שוב בקשר לעסקה אחרת, כפי שיפורט בהמשך. מה שכן ברור הוא שלשלמה דרעי יש זיקה גם ל"מעלות כרמית", שבתו מוריה מחזיקה בכ-1% ממניותיה.
ביטוח לאומי לצדו
מגדל העיר שברחוב בן יהודה 34 בירושלים הוא פיסת נדל"ן ידועה בעגמומיותה. לאורך השנים, ספגו מתכנני הפרויקט אינסוף ביקורת על חוסר הנגישות של המגדל והדרך שבה הוא מכער את קו הרקיע של העיר. זה כמובן לא אומר שהשקעה בנכס במגדל העיר היא השקעה רעה.
אם תמצאו דייר שאדיש לחוויית הביקור של לקוחותיו, מוכן להתחייב לשנים רבות של שכירות ומשלם תמיד בזמן - נראה שהשקעה במגדל העצוב היא רעיון לא רע. שלמה דרעי, המחזיק באמצעות חברה משותפת לו ולשותפו, ג'קי בלוי, בכ-750 מ"ר בקומה השנייה והשלישית במגדל, מצא בדיוק את הדייר הזה: לשכת רישום המקרקעין (הטאבו). כבר שני עשורים שוכר מינהל הדיור הממשלתי עבור הטאבו את הנכס דווקא משלמה דרעי.
ככלל, דרעי מגלה הצטיינות יתרה בהשכרת מבני ציבור למדינה. למעשה, שלושה מתוך שלושה נכסים מסחריים שגילינו שדרעי מחזיק או החזיק באמצעות חברות שונות - מושכרים למדינה. הנכס השני ברשימה, הרשום על שם חברה שדרעי כלל ברשימת חברותיו, הוא שטח של כ-1,300 מ"ר ברחוב שלומציון המלכה 18 בירושלים, שמושכר לביטוח לאומי ולעיריית ירושלים.
הנכס השלישי ברשימת הנכסים המניבים נמצא ברחוב הפלמ"ח בצפת. חברה שבה דרעי הוא בעל המניות הבולט ביותר (40%) רכשה לפני כשני עשורים מבזק מתחם שבו 2,700 מ"ר בנויים. עד מהרה הצליח דרעי להשכיר 1,100 מ"ר מתוך המתחם לביטוח לאומי וכ-600 מ"ר נוספים למשרד הבריאות.
הסכמי השכירות ארוכי הטווח עם המדינה, סייעו לדרעי למכור את החלק המושכר ב-2020 לחברה פרטית בעד 20 מיליון שקל. חלקו השני של המגרש בצפת, כולל זכויות לבניית 4,000 מ"ר נוספים, נמכר באחרונה לאוניברסיטת בר־אילן במחיר לא ידוע.
האחים דרעי מנהלים עסק אחד
בקרוב צפוי היועץ המשפטי לממשלה להחליט אם להעמיד את אריה ושלמה דרעי לדין בשורת עבירות מס, שרובן נוגעות לעירוב בין ענייניהם הכספיים של שני האחים. פרשה אחת בכתב החשדות, שהועבר לעורכי דינם בשנה שעברה, עוסקת בהשלכות המס של עסקה שבה מכר אריה דרעי לאחיו חמש דירות בירושלים, במחיר נמוך עד כדי להחשיד של כ-4.2 מיליון שקל (על פי הדיווח לרשות המסים).
פרשה אחרת עוסקת בהכנסות של אריה דרעי מדמי ייעוץ בהיקף של מאות אלפי שקלים, שסווגו לכאורה באופן כוזב כהכנסות של משרד עורכי הדין של שלמה דרעי. כתב החשדות מדבר על עבירות מתחום המס - ובו בזמן מספר שבמידה מסוימת, שלמה דרעי ואריה דרעי זה בעצם אותו העסק.
נבירה בעסקים שעליהם הצהיר שלמה דרעי בהסדר שנערך לו בקק"ל, מוסיפה לתחושה שהאחים מנהלים עסק משותף. סממן בולט לכך הוא תחום "כוח האדם" בשני ה"עסקים".
אם סיפור מינויו של אלפסי לראש מועצת נאות חובב לאחר מכירת הקרקע בעין כרם יכול לגרום לקורא להתגרד; הסיפור של עו"ד עודד פלוס, הוא כבר עדות מובהקת לתנועה מהעסק של שלמה דרעי לעסק של אריה דרעי. פלוס הוא אחד מעורכי הדין שליוו את עסקי הנדל"ן של שלמה דרעי, והוא שימש גם שותף עסקי זוטר (כ-5%) בנכס המניב בצפת.
ב-2015 חזר אריה דרעי לממשלה לאחר פגרה בת שני עשורים שנכפתה עליו בשל משפט השוחד שלו. מעט לאחר מכן הצניח את פלוס, השותף העסקי של אחיו, היישר לתפקיד מנכ"ל משרד הדתות שהיה בשליטת ש"ס. ב-2020 סיים פלוס את תפקידו במשרד, ואז הביא אריה דרעי לאישור הממשלה את מינויו של פלוס ליו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום. ידע כל יזם שרוצה לתכנן פרויקט גדול מאשדוד ועד אילת - שהוא תלוי כעת בשותף העסקי של משפחת דרעי.
כמעט מיותר לציון ששלמה דרעי עצמו לא היה מגיע לתפקידו בקק"ל אלמלא דרש אחיו את תפקיד סגן יו"ר הקרן במשא ומתן הקואליציוני ב-2015. מכיסאו בקק"ל, גם שלמה דרעי לא בוחל במינוי מקורבים. הראשון הוא היועץ המשפטי של הקרן, עשהאל, שפרש מאז מתפקידו.
באחרונה דווח שבנו של אריה, ינקי דרעי, זכה לתפקיד חדש במסגרת ההסכמים הקואליציוניים במוסדות הלאומיים. ינקי דרעי מונה לראש המחלקה לגיוס כספים בהסתדרות הציונית העולמית, בשכר של כ-50 אלף שקל בחודש. מידת הפיקטיביות של התפקיד אינה חריגה בנוף של מפעל הג'ובים המכונה ההסתדרות הציונית העולמית, גם לא בקק"ל. מי שתממן את המחלקה החדשה, כולל ג'ובים לשלושה עוזרים, תהיה קק"ל. העלות: 2.3 מיליון שקל בשנה.
ואולם העירוב הכי צורם בין העסקים של שלמה דרעי לעסק הפוליטי של אריה דרעי עולה מהקשר שמקיים שלמה, כך חושף מסמך ניגוד העניינים, עם יוסף רייצר - אזרח בלגי הזכור כעד השקר ואיש הקש ממשפט השוחד שבו הורשע אריה דרעי ב-1999.
רייצר חתם על מסמכי הלוואה פיקטיבית שניתנה לעמותה שאנשיה שיחדו את דרעי במסגרת הפרשה. הוא גם תיאם את עדותו בתיק עם אחד מנותני השוחד, משה ויינברג, הודה בכך - והורשע במתן עדות שקר. שני עשורים וחצי לאחר המקרה, מחזיק עד השקר רייצר 100% ממניות חברה בשם לדרים, שאותה כלל שלמה דרעי ברשימת החברות שבבעלותו כביכול. ואולם דרעי טוען בתגובה לפניית TheMarker שלדרים היא רק לקוחה שלו ושנכללה בטעות ברשימת החברות שבבעלותו.
על כל פנים, החברה הרשומה על שמו של רייצר חתמה ב-2005 על חוזה לחכירת שטח של 1,500 מ"ר בתוספת כ-20 מקומות חניה בבניין האחים ישראל בפינת הרחובות בן סירא ושלומציון המלכה בירושלים. המחכירה היא הפטריארכיה של הכנסייה הארמנית בירושלים. החוזה עם לדרים, שמצוי שבידי TheMarker, הוא הארכה של חוזה קודם שעליו חתמו עם הכנסייה הארמנית דרעי ושותפו בלוי, באמצעות חברה שבבעלותם.
כפי שהוזכר קודם, 1,000 מ"ר מהשטח מושכר לביטוח הלאומי. כ-300 מ"ר מתוכו מושכר לעיריית ירושלים שמפעילה במקום לשכת רווחה. שווי הנכס הזה מגיע ככל הנראה לעשרות מיליוני שקלים.
מלך הגבעה
חברה נוספת שאת שמה מסר דרעי ברשימת חברותיו, אך היא רשומה על שמם של אזרחים זרים, היא נ.י. אחזקות הגבעה. במסמך נוסף שהעביר לידינו דרעי עצמו, הוא הצהיר מפורשות כי הוא בעלי 50% מהחברה. ההצהרה של דרעי אינה מותירה מקום לספק: בעלי המניות הרשומים בחברה - נפתלי שטרנבוך, אזרח שווייץ, וידידיה איינהורן, אזרח ארה"ב - אינם בעליה האמיתיים.
בשנים האחרונות הגישה החברה תוכניות לבניין בן 26 דירות ברחוב עקיבא אזולאי בשכונת גבעת שאול בירושלים, שהושלם באחרונה. כ-70% מהזכויות בבניין, ששוויין נאמד בעשרות מיליוני שקלים, היו רשומים נכון לסוף 2019 על שם דרעי, בלוי ובני משפחותיהם.
גבעת שאול היא כר פעילות פורה עבור משפחת דרעי: הבניין בן 26 הדירות, נמצא במרחק הליכה מבניין אחר ברחוב הראובני 23 - אותו בניין בן חמש דירות שעומד עדיין במרכז החשדות נגד האחים דרעי. לא רחוק משם, בפינת הרחובות גבעת שאול ועקיבא אזולאי, עומד בניין חדש בן כמה שנים, גדול הרבה יותר. במגדלי שאול בנויות כ-90 דירות, בנוסף לשטחי חניה ומסחר. הזיקה של דרעי לבניין היא עניין מעט סבוך. דרעי, באמצעות רעייתו לשעבר יונה דרעי, ושותפו בלוי היו עד 2005 בעלי מרבית הקרקע שעליה נבנה הבניין. ב-2005 הועברה הקרקע בשלמות לחברה היזמית מגדלי שאול. גם לאחר השלמת המכירה, חתמה יונה דרעי על מסמכי הלוואה שמימנה את בניית הפרויקט.
חברת מגדלי שאול מוחזקת על שם שבעה בעלי מניות, שחמישה מתוכם הם אזרחים זרים; ארבעה משבעת בעלי המניות במגדלי שאול הם גם בעלי מניות בחברה מעלות כרמית - השותפה של דרעי להחזקת הקרקע במתחם כרמית בעין כרם. בעל מניות אחר במגדלי שאול - מרדכי קרויזר - כיהן כדירקטור במעלות כרמית ומכהן עדיין כדירקטור במגדלי שאול.
קרויזר, ששימש מנהלה של מגדלי שאול, עמד במרכז חקירה והרשעה פלילית בשנים האחרונות. הוא הורשע במסגרת הסדר טיעון בכך שקיבל 11 מיליון שקל במזומן מרוכשי דירות במתחם, בלי שדיווח על הכספים ושילם בגינם מע"מ. ב-2019 נידון קרויזר לתשעה חודשי מאסר בפרשה. לדרעי, אשתו לשעבר ושותפו בלוי, לא יוחס דבר בכתב האישום.
תיק החברה של נ.י. אחזקות הגבעה מגלה שגם היא ערכה עסקה עם ההסתדרות. ב-1999 היא רכשה חלק מבניין מסחרי ברחוב ההסתדרות בירושלים. מי שמכר לחברה את הנכס היתה חברת נכסי ההסתדרות, בדיוק כמו במקרה של הקרקע בעין כרם. מאז הועבר הנכס ברחוב ההסתדרות לידיים חדשות.
פרויקט מגלומני בבנייני האומה
בשנה וחצי האחרונות מתרחש בקק"ל מאבק גדול סביב מעורבותה של הקרן בפרויקט היומרני שצפוי לשנות את פני הכניסה לירושלים. במסגרת היוזמה ערכה קק"ל עסקת חילופי שטחים גדולה עם רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות היהודית ועיריית ירושלים: קק"ל קיבלה לידיה 44 דונם במתחם בנייני האומה, שעליהם היא מתכוונת לבנות, בשיתוף עם עיריית ירושלים, את מרכז הקונגרסים הגדול במזרח התיכון, ובו היא מתכוונת להיות שותפה עסקית.
העסק העצום הזה יכלול מרכז כנסים, שטחי מלונאות, משרדים, מסחר, ואפילו בית דיור מוגן - הכל לפי התכנון בהיקף מגלומני של מאות דונמים במונחים של שטח בנוי. מי שאמון מטעם קק"ל על הפרויקט הוא יזם הנדל"ן שלמה דרעי.
דרעי, שבחודשים האחרונים שודרג לתואר יו"ר־עמית בקק"ל, הוסמך ב-2017 על ידי הנהלת קק"ל לשאת ולתת בשמה עם רמ"י, הסוכנות היהודית ועיריית ירושלים לקידום הפרויקט. בצוות המו"מ היה חבר גם עו"ד עשהאל, עד לפרישתו ב-2020.
עצם מעורבותו של דרעי בפרויקט מצויה בלב מאבק שמתנהל בימים אלה בצמרת קק"ל. מתנגדיו של דרעי, ובראשם נציג הליכוד, הדירקטור ארנן פלמן, זעקו על ניגוד העניינים שעולה מהמצב שבו מחד גיסא, דרעי נושא ונותן עם עיריית ירושלים, ומאידך גיסא מקדם מיזמים בתחומה.
הטענה על ניגוד העניינים בפי פלמן וחבריו נטענה באופן כללי - ללא מידע קונקרטי על נכסיו של דרעי. "דרעי מעורב בעסקות נדל"ן שונות במקומות שונים בדגש על ירושלים. זאת, ככל הידוע, גם כיזם, משקיע ובעל מניות", כתב עורך דינו של פלמן, נדב העצני, ליו"ר ועדת הביקורת של קק"ל, השופט בדימוס עודד מודריק, לפני מעט יותר משנה. על רקע החשש לניגוד עניינים, טען העצני כי "דרעי חייב להתרחק מעיסוק בכל עניין הנוגע למקרקעין של קק"ל".
דרעי אמנם ויתר באחרונה על בקשתו להתמנות ליו"ר חברת בנייני האומה החדשה שתקדם את הפרויקט, אך הוא עדיין נלחם כדי להישאר אחראי מטעם קק"ל על המיזם. לשם כך, פנה לשופט בדימוס יוסף אלון, שנתן חוות דעת מטעמו. לפי חוות הדעת, עסקת בנייני האומה אינה יוצרת חשש לניגוד עניינים על רקע היותו של דרעי יזם נדל"ן. בעקבות חוות הדעת, דחה גם יו"ר ועדת הביקורת מודריק את הטענות של פלמן, ולמעשה, התיר את המשך עיסוקו של דרעי בפרויקט בנייני האומה.
בזמן שדרעי עוסק בעתיד הכניסה לעיר ירושלים, כ-500 מטר קו אווירי מבנייני האומה, ברחוב יפו 184 בירושלים, קבלן השלד כבר עמל על פרויקט נדל"ן שהוא שותף בו. מדובר בפרויקט לבניית 70 דירות על פני עשר קומות, בתוספת 300 מ"ר שטחי מסחר בקומת הקרקע. דרעי מחזיק ב-15% מהקרקע.
במרחק שלוש דקות הליכה משם, סיימו הפועלים את השפכטל והצבע בכ-70 דירות, ועוד כמה מאות מטרים של שטחי מסחר בפרויקט שנבנה בפינת הרחובות יפו ונבון, ממש על כיכר ולרו, שמול הכניסה לשוק מחנה יהודה. בין בעלי המגרש שעליו נבנה הפרויקט: רייצר, איש הקש מפרשת ההרשעה של אריה דרעי, וגם ידידיה איינהורן, האזרח האמריקאי ששלמה דרעי הודה שמשמש איש הקש (או "הנאמן") מטעמו להחזקת מניות חברת נ.י. אחזקות הגבעה. גם השותף של דרעי, ג'קי בלוי, בין בעלי הקרקע. למרות זאת, דרעי טוען שאין לו כל זיקה לפרויקט.
נכסים של ישראל הראשונה
בעולם הדימויים, משפחת דרעי מתקשרת עם הפריפריה - "ישראל השנייה". בעולם הנכסים, למשפחת דרעי יש כמה החזקות מעניינות בשכונת רחביה, סמל לאליטיזם של "ישראל הראשונה", שכונה שבה מחיר מ"ר בנוי אחד עשוי לחרוג מרף של 50 אלף שקל.
אם תרדו בימים אלה במורד דרך עזה שבלב השכונה, לא תוכלו להתעלם מהמיית הבאגרים של שלמה דרעי. נכון להיום, הדחפורים חופרים את מרתפי החניה שייבנו מתחת לבניין בן עשר דירות שדרעי ובלוי בונים בלב שכונת היוקרה, בכתובת עזה 34. "הבית שבלב רחביה" - כך מוצג הפרויקט על שלט שהוצב בשטח. עם זאת, לא תמצאו עליו את שמות היזמים.
שלוש דקות נסיעה משם, ברחוב הפלמ"ח 24 ברחביה, נמצא הבניין שבקומת הפרטר שלו שוכן כיום משרד עורכי הדין של שלמה דרעי. בלוי ודרעי, בעלי הבניין, הגישו לעיריית ירושלים תוכניות להגדיל את הבניין, ולהוסיף לו חמש דירות מגורים, כך שיכלול עשר דירות בסך הכל. שווי כל אחד משני הנכסים הללו לבדו מגיע לעשרות מיליוני שקלים.
עסקה אחרת שעשה דרעי ברחביה מספרת סיפור שנוגע לא רק לנדל"ן, אלא גם ביחסו למצוקתם של אנשים מבוגרים - עניין שיכול לגרום לאחיו אריה לבכות, אם רק תביאו לו בצל. ב-2016 פירסם ניר חסון ב"הארץ" סדרת כתבות על משבר הנדל"ן הפוקד את מרכז ירושלים.
מאות דירות שיושבות על קרקעות שהוחכרו בשנות ה-30 וה-50 של המאה הקודמת מהכנסייה הקתולית ומהכנסייה היוונית־אורתודוכסית עשויות להילקח מהאנשים שחכרו אותם. הסיבה: הסכם החכירה ל-100 שנה צפוי להיגמר בחלק ניכר מהמקרים כבר ב-2035. בינתיים חלק מהקרקעות נמכרו לכרישי נדל"ן שזיהו את ההזדמנות. בעלי הדירות, חלקם מבוגרים, נדרשים על ידי היזמים לרכוש מחדש את הזכויות בדירה או למכור אותן במחיר שליזם יש כוח להכתיב, שכן הדיירים הם לקוחות שבויים, שיכולים לבחור בין עסקה עם החוכר החדש לבין סילוק מהבית בעוד 14 שנה. אחד מהיזמים שרכשו קרקעות מאדמות הכנסייה היה שלמה דרעי.
בהסדר ניגוד העניינים שלו הצהיר דרעי על החזקות בחברה בשם עזרת הלווים. בחברה היו עוד כמה שותפים, שהבכיר שבהם הוא משה עידן, שמחזיק גם במניות ההנהלה בחברה. עידן שימש בצעירותו עוזרו ויד ימינו של אריה דרעי. בין היתר, השר לשעבר מינה את עידן למנכ"ל ביטאון מפלגת ש"ס, "יום ליום". כשאריה דרעי נכנס לכלא בתחילת שנות ה-2000, נהפך עידן לאיש עסקים, אך הוא נחשב עדיין מקורב ליו"ר ש"ס, ומסתבר שהוא משמש עדיין שותף עסקי של משפחת דרעי.
עזרת הלווים חכרה ב-2016 את מתחם גן רחביה, מתחם שבו מתגוררות כ-60 משפחות בדירות שהן חלק מאדמות מסדר המשתייך לכנסייה הקתולית. כשחלקו של שלמה דרעי ברכישת גן רחביה פורסם ב"הארץ" ביוני 2016, נוצרה תרעומת בקק"ל, שהתעניינה באותה עת ברכישת קרקעות ברחביה כדי לגאול את הדיירים מייסוריהם, ובכיריה נדהמו לגלות שדרעי פשוט התחרה בקק"ל.
התחרות לכאורה בקק"ל עלתה גם בחקירתו של דרעי, אך לא נכללה בכתב החשדות נגדו. כך או כך, בזמן הפרסום היה דרעי בעלי כ-17.5% ממניות חברת עזרת הלווים, ומאז נפטר ממניותיו והוא כבר לא פעיל בחברה. זכר יחיד שנותר לפעילותו של שלמה דרעי בחברה היא החזקה של כ-1% מהמניות הרשומה על שם חגי דרעי, בנו.
שלמה דרעי מסביר כי מכר את מניותיו בעזרת הלווים בעקבות אי־הסכמות שהיו לו עם יתר בעלי המניות בחברה, ללא קשר לכתבה של חסון ב"הארץ" ולהשלכותיה. ייתכן שכך. אחיו של אריה דרעי, ושומר קופתו הסודית על פי החשד, אפילו לא טען שהמודל העסקי המתבסס על ניצול מצוקת דיירי גן רחביה היה שיקול בסיום הקשר שלו עם עזרת הלווים.
שלמה דרעי מסר: "פרסום מידע אודות לקוחותיי, נכסיי ונכסי משפחתי שנרכשו מכספים פרטיים אינו כדין. מרבית הנושאים בכתבה הם שמועות ממוחזרות, שפורסמו בעבר. כלל הטענות השקריות הנוגעות להסדר ניגוד העניינים שלי בקק"ל נחקרו, ובתום החקירה החליטה הפרקליטות לסגור את התיק כנגד עו"ד נדב עשהאל בעילה של חוסר אשמה, והמשטרה אף זנחה טענות אלה בענייני.
"באשר למתחם כרמית, הקרקע נרכשה מחברת משען בהליך מכרזי, שאושר בבית המשפט. גדי אלפסי לא מכר את הקרקע. חלקי במתחם כרמית הוא כ-8 דונם בלבד. מדובר בקרקע שסומנה למגורים בבנייה גבוהה בתוכנית המתאר ירושלים 2000, עוד לפני שנרכשה ממשען. הניסיון ליצור מצג שלפיו בבעלותי מניות בחברת מעלות עין כרם (מלבד רבע דונם בבעלות בתי) הוא שקרי.
"אין בין פרויקט בנייני האומה לבין המגרש ברחוב יפו כל קשר. המגרש נמצא במרחק של כ-200 מטר משוק מחנה יהודה, והם מרוחקים זה מזה. מדובר בתוכניות בניין עיר שונות בתכלית. חלקי במגרש ברחוב יפו הוא כ-15%, והוא נכלל ברשימת נכסים שהעברתי לקק"ל. בעבר פורסמו טענות שקריות ומשמיצות על מעורבותי בבנייני האומה. טענות אלה נבדקו לעומקן ונדחו על ידי השופט בדימוס יוסף אלון ועל ידי השופט בדימוס עודד מודריק, שקבעו שאין ולא היה כל ניגוד עניינים בפעילותי, לאחר שעיינו ברשימת הנכסים, כולל המגרש ברחוב יפו. החלטתו של השופט מודריק הועברה לדירקטוריון לפני שאושרה עסקת בנייני האומה.
"איני מחזיק במניות כלשהן בחברת לדרים, שהיא לקוחה של משרדי ותו לא. הניסיון לכפות קשר ביני לבין רייצר ואחרים הוא מעוות, שקרי ומגמתי.
"אין לי ולא היה לי כל קשר למכירת הדירות של חברת מגדלי שאול. חלקה של אשתי לשעבר בקרקע נמכר לפני כ-15 שנה, ומאז לא היה לי כל קשר בבניין הפרויקט, בדירות ובמכירתן. הניסיון לקשור את שמי בעניינו של קרויזר כ-15 שנה לאחר מכירת הקרקע הוא ניסיון נלוז להכפיש את שמי.
"אני גאה על כך שעו"ד עשהאל נבחר לכהן כיועמ"ש בקק"ל, והיה מהמעולים שביועציה. עשהאל נבחר על ידי ועדת איתור שעל חבריה נמנה גיא רוטקופף, מנכ"ל משרד המשפטים לשעבר. אני לא הייתי חבר בוועדה. המינוי של עשהאל אושר בבית הדין לעבודה. כל טענה שלפיה המינוי הוא חלק מעסקה פוליטית היא שקרית.
"עו"ד פלוס החזיק בכ-5% ממניות חברת ענר. מינויו לתפקידיו ראויים ומקצועיים. קק"ל נדרשת באופן קבוע להעביר תקציבים לפעילות ההסתדרות הציונית העולמית (הצ"ע), ובתוך כך, שכר לכלל המחלוקות בהצ"ע (כ-15 במספר). המצג שלפיו קק"ל מממנת את העסקתו של ינקי דרעי מסולף ואף דיבתי. ש"ס קיבלה לידיה מחלקה בהצ"ע, על פי כוחה היחסי, בדיוק כפי שקיבלו יתר המפלגות דוגמת העבודה, מרצ, יש עתיד, ישראל ביתנו והליכוד. ההתמקדות דווקא במחלקה שקיבלה ש"ס היא שערורייתית וצבועה.
"אני ניהלתי את המו"מ הקואליציוני בשם ש"ס העולמית, ואריה דרעי לא היה מעורב בו כלל. ביקשתי להתמנות לתפקיד יו"ר עמית, תפקיד לא מבוקש שנעשה בהתנדבות. כבר שש שנים שאני נושא בתפקידים שונים בקק"ל, כולם ללא שכר. השקעתי בתפקידים אלה אלפי שעות, תרמתי מהידע ומהניסיון שצברתי, והכל למען העשייה הציבורית והציונית".
אריה דרעי מסר: "סיפורי הבדיות שבכתבה הם עיוות וסילוף. בעצה אחת עם השר דוד אזולאי המנוח המלצנו על מינויו של עודד פלוס רב הכישורים כמנכ"ל המשרד, והוא מילא את תפקידו בהצלחה.
"מינויו של פלוס לתפקיד יו"ר הוועדה המחוזית נעשה במסגרת ועדת איתור שעל חבריה נמנה המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, ושהמליצה פה אחד על המינוי. לא היתה לי כל יכולת להשפיע על ההחלטה וקיבלתי את ההמלצה.
"היכרותי עם אלפסי ארוכת שנים. כבר במסגרת הבחירות להסתדרות, שבמהלכן הוא היה פעיל ברשימת חיים חדשים, עמדתי על יכולותיו. כשאוזן סיים את תקופת כהונתו, מיניתי את אלפסי לתפקיד יו"ר המועצה. המינוי הצליח מעבר למשוער.
"בעניין ינקי דרעי, תיאוריכם עזי מצח, שפלי רוח, מגמתיים ושקריים. תנאי ההעסקה ותקציב הפעילויות קבועים בהסכמים קואליציוניים שש"ס קיבלה בהם את חלקה. עלות המחלקה שבראשה עומד ינקי זהה לעלות של כל מחלקה אחרת, ואף פחותה מחלקן. איני יכול להבליג על ההתנשאות והאדנות. האם העברת תקציבים דומים ליש עתיד, מרצ, העבודה או הליכוד היא בסדר, אך ש"ס פסולה?
"בחירתו של עשהאל לתפקיד יועמ"ש לקק"ל היתה נכונה וראויה, הגם שלא הייתי מעורב במינוי. באשר לאחי שלמה, לא דרשתי דבר במינויו לתפקיד בקק"ל. כבר שש שנים ששלמה תורם ממרצו, על חשבון זמנו, והוא קוצר שבחים על פועלו".
נדב עשהאל מסר: "מי שמסר לכם את הבדיות שבכתבה העביר אותן כבר לפני ארבע שנים למשטרה, שחקרה ובדקה וסגרה את התיק מחוסר אשמה. חבל למחזר בדיות, הבלים, עלילות דם, שקרים ומניפולציות שמיצו עצמן עד זרא, וגרמו לי נזקים קשים, גם במישור האישי".
עודד פלוס מסר: "אכן החזקתי במניות בשיעור מזערי בחברה שהחזיקה נכס בצפת. המינוי שלי לתפקיד מנכ"ל המשרד לשירותי דת היה ביוזמה של השר דאז, דוד אזולאי המנוח, שההיכרות בינינו אף היא ארוכת שנים, עת שימשתי יועמ"ש במועצה אזורית שהוא עמד בראשה. ועדת האיתור לתפקיד יו"ר הוועדה המחוזית עליה נמנה גם המשנה ליועמ"ש קמיניץ בחרה בי פה אחד על פני מועמדים אחרים. הקשרים שיש לי עם שלמה דרעי ידועים וקיבלו ביטוי במסמך ניגוד העניינים שעליו אני חתום".
גדי אלפסי מסר: "חברת נכסי ההסתדרות נתבקשה על ידי משען לטפל בפרסום מקרקעין. החברה פירסמה את הנכס למכירה. את המכירה והמו״מ ביצעה משען. איני מבין מאין הרמיזה שהייתי מצוי בניגוד עניינים, ועם מי. לעניין המינוי שלי למועצה, ברור שאיני יודע אם שלמה דרעי היה 'מעורב' בו. אריה דרעי ראה את פועלי בהסתדרות, שם סייעתי להציל את ההסתדרות מפשיטת רגל. ניסיוני והשכלתי מתאימים לתפקידי".
