|
|
| נשלח ב-26/8/2021 17:30 |
 |
| |
קלעפער
| מצדרביעי כתב: |  | למה אתה מתכון בריגוש דתי?
שמחת תורה זה ריגוש דתי? בכי בונתנה תוקף זה ריגוש דתי? הנאה מאתרוג יפה זה ריגוש דתי?
אתה מתחיל להתקרב:)
שמחת תורה ובכי בונתנה תוקף - ריגוש דתי חיובי -כי הם מבטאות התחברות למצוות התורה האמתיות שככלל מכוונות אותנו למופשט ולרוחני ולא לדרישה אל המתים והאלהת בנש"קים... |
|
להתקרב להיכן?
איך בכי בונתנה תוקף מחבר אותך למצוה? (לאיזו מצוה?) והמצות מכוונות אותנו למופשט ורוחני? כל מצות הקבורה ודיניה מכוונים אותך למופשט ורוחני?
לרקוד עם ספר תורה זה מופשט? או שלא הבנתיך.
אנחנו בערבו של ראש השנה, מה מופשט ב"סימנים", מה מופשט בשופר? שהוא אגב, טקס פאגני בלשון זוטא.
צריך להבין למה מתכוונים במילה פאגאני. אם הכוונה לעבודה זרה. אז כל מה שאינו עבודה לאל אחר אינו עבודה זרה גם אם עובדי האלילים מקריבים קורבנות ואנחנו מקריבים מה שמבדיל בין השנים זה למי מקריבים.
וכל ריקוד מסביב לאש כשאין הכוונה לעבוד את התנא אין בו שום בעיה, אולי רק למי שחפש להפשיט את היהדות בטעות.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2021 19:07 |
|
| |
עבודה זרה הוא אולי ביטוי חריף מדי, אבל ההתרגשות מטכסים וזיהויים כדבר קדוש הוא בעייתי.
יכול להיות שאני ליטאי חסר רגש, אבל אני לא מבין מה טוב בריגוש מריקוד מסביב למדורה, חוץ מסיפוק כאילו רוחני מה זה נותן? אם אתה רוצה קל למצוא ביו טיוב טקסים קתוליים מרטיטים פי כמה (נראה לי שהם הטובים ביותר בדבר הזה)
מה שיש פה (להבנתי) זה ריגוש ריק מתוכן שבטעות נתפס כמשהו שקשור לדבקות בתורה ובמצוות, כשכל זה מתרכז מסביב לדמות קדושה מרחם כביכול זה קצת מזכיר ע"ז
יש הבדל בין מי שבתקיעת שופר מתרגש מעמידתו לפני הקב"ה וקיום המצווה לבין מי שמתרגש מהטקס מסביב
כמובן אפשר לטעון שיש משמעות בהדלקת המדורה והטקסים מסביבה המובנים רק ליודעי חן והעסוקים בנסתרות, אני לא כל כך מאמין בזה ודי בטוח שההמונים שם נסחפים באווירה של הריקודים מסביב למדורה , המוסיקה הקצבית ומשחקי הצמר גפן שתוארו בפתיחת האשכול
גם אני מסוגל להתרגש ולהיסחף בשירי סעודה שלישית נוגים בחדר אפל, אני רק לא חושב שיש לזה משמעות רוחנית (מעבר לקיום מצוות עונג שבת)
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2021 21:02 |
|
| |
ירו_שלמי
| A_Smithee כתב: | |
יכול להיות שאני ליטאי חסר רגש,
גם אני מסוגל להתרגש ולהיסחף בשירי סעודה שלישית נוגים בחדר אפל, אני רק לא חושב שיש לזה משמעות רוחנית (מעבר לקיום מצוות עונג שבת) |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2021 21:11 |
|
| |
והאלוקים עשה את האדם יבש...והמה ביקשו ריגושים...
יש כאן הנחות מוסתרות ומשקועות בטענות. כל קיום הדת הוא רגש. אין שום שכל בזה, ולא ברור לי איך ניתן לשמור תו"מ בלי רגש או עם רגש מאולץ.
מה הענין בלהתרגש בתקיעת שופר? יש מצוה לתקוע ואז תוקעים. אלא כי המצוה היא להמליך את הבורא דרך התקיעה. או להזכר כי יש משפט. כל זה רגש טהור.
מי שממליך את השם ללא רגש, "נו מהיכי תיתי"...יש לזה פנים כאלה.
תחת אשר לא עבדת את ה' בשמחה ובטוב לבב. הכל זה רגש.
כל רגש הקדושה הוא דמיון. מי מאיתנו באמת מרגיש או יודע כלל מה מרגישים בקדושה. כל מה שיש לנו, זה רגש געגוע לרצות להרגיש.
ומי במים ומי באש, כל אחד מה שאותו מרגש.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2021 23:26 |
|
| |
לקלעפר:
בכי בונתנה תוקף מקרב אותך לאלוקים ולא לעצמים חומריים...
ריקוד עם ספר תורה אכן עוסק בחפץ שיש לו לבוש חומרי, אבל החיבור אליו נובע בעיקר מחוויות של עיסוק במופשט ובמושכלות...
(יש כמה אנשים שגם הקשר שלהם לצדיקים מגיע בצורה כזאת ועליהם אין לי טענות...)
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2021 00:10 |
|
| |
מה כ"כ מסובך.
וודאי שרגש דתי הוא נדבך מרכזי ואמצעי חשוב לעבודת ד', ואין צורך להביא מקורות לכך.זה דבר ברור.
רק צריך להבין שזה כלי, ולא ערך ומטרה בפני עצמו, והוא כלי שיכול גם להשאר ריק מתוכן, ובהחלט יכול גם להביא לתוצאות שליליות.
אבל בעידן של "ביבי/לא ביבי" הכל זה 6-3 ותמניא ונוירולוג. אין מקום לשום אמירה אפורה ו/או עניינית. בשום תחום.
תוקן על ידי פצקו ב- 27/08/2021 00:14:37
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2021 00:40 |
|
| |
אז סוכם שבכי בונתנה תוקף אינו רגש למצוה אלא רגש שמקרב אותך לאלוקים. ולמה ריקוד לכבוד הילולת התנא סביב אש אינו מקרב לאלוקים?
לכאורה זה הכל אותו דבר. ברור שהיעד זו קרבת ה' אבל כל עצם קרבת ה' זה רגש. א"א להתקרב למשהו בשכל.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2021 08:51 |
|
| |
לעניותי, ההתעסקות פה בכן ע"ז לא ע"ז, לא נכונה כי אין פה בין החכמים פוסקי הלכה ויש עדויות על גאוני עולם שכבר מאות שנים השתתפו בהילולה במירון בכל גווני דמנהגים, נרות בגדים ועוד, ומי כאן חושב את עצמו עד כדי כך לפסוק בקלות כזו מה זה כעין ע"ז ומה ע"ז ממש, ומה מנהג מותר? אבל היא בעיקר חוטאת למטרה, ונושכת את המקל במקום את האוחז בו. בשנים האחרונות "מתגלים" כל מיני זבי חוטם ופרוטקציונרים, כעסקנים שקובעים עבור מאות אלפים איך יתנהלו חייהם בתחומים שונים, במקום שינהלו אותם בעלי מקצוע וניסיון, כאילו אנחנו עדיין בשטייטל וחושבים ששיטת ה"סמוך" עוד עובדת.. הדבר הזה חייב להיפסק! זה מעיד על רמת הציבור החרדי ו"עדריותו", יותר משמעיד עליהם.. ואני לא מדבר על עדר שהולך אחרי רועה נאמן ומקצועי. יותר כמו אחרי החלילן מהמלין.. נשלח מהאנדרואיד שלי
תוקן על ידי אךטובוחסד ב- 27/08/2021 08:54:07
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2021 12:48 |
|
| |
לקלעפר - הבעיה היא כשהמתווכים נהפכים להיות הדבר עצמו...
אם מי שבוכה בונתנה תוקף בוכה בעצם כי המחזור מודפס בצורה שמעצבנת אותו אז זה פחות ה"אישיו"...
מה לעשות, ולהרגשתי ההילולות ההמוניות והאלהת הבנשקי"ם נהפכים להיות הרבה פעמים הדבר עצמו (כשביטוי לזה הוא חוסר פרפורציות בערכים שיכול להוביל לכך שזה נהפך להיות ה"מצווה הכי חשובה בתורה", ואולי גם מי שיותר חשוב לו לבכות בונתנה תוקף מאשר לקרוא קר""ש בזמן וכיו"ב אז הוא גם חוטא בדבר דומה)...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2021 13:00 |
|
| |
| פצקו כתב: | | מה כ"כ מסובך.
וודאי שרגש דתי הוא נדבך מרכזי ואמצעי חשוב לעבודת ד', ואין צורך להביא מקורות לכך.זה דבר ברור.
רק צריך להבין שזה כלי, ולא ערך ומטרה בפני עצמו, והוא כלי שיכול גם להשאר ריק מתוכן, ובהחלט יכול גם להביא לתוצאות שליליות.
אבל בעידן של "ביבי/לא ביבי" הכל זה 6-3 ותמניא ונוירולוג. אין מקום לשום אמירה אפורה ו/או עניינית. בשום תחום.
תוקן על ידי פצקו ב- 27/08/2021 00:14:37 |
|
מדהים לראות איך אתה לא מפספס אף הזדמנות להראות שאתה כלי ריק מתוכן וכולך סיסמאות ודמגוגיה.
המוגלה אצלך גדושה וכואבת משחשבתי, האשכול לא עוסק לא בי ולא ב-6-3 ולא בדומיו, אבל אתה כמו אנשי הכת חשוכת המרפא המכונה "רל"ב" פשוט נושם את הדברים ולכן הם יוצאים לך כרפלקס ללא שליטה וללא שום קשר ענייני.
|
|
|
|
|
