|
|
| נשלח ב-28/9/2021 23:48 |
 |
| |
זה לשון רב"ש בדרשתו:
אומרים שהם ['החבורה ההיא'] אמרו שדין 'עין תחת עין' יתכן שנהג פעם [לפני חז"ל] בצורה אחרת [לא 'ממון' אלא ממש]
|
|
|
|
| נשלח ב-28/9/2021 23:50 |
|
| |
| יוחנןש כתב: |  | זה לשון רב"ש בדרשתו:
אומרים שהם ['החבורה ההיא'] אמרו שדין 'עין תחת עין' יתכן שנהג פעם [לפני חז"ל] בצורה אחרת [לא 'ממון' אלא ממש] |
|
ואולי באמת?
אולי כמו שעמוני ולא עמונית (דוגמא בלבד), זה פירוש שהתחדש בשלב מאוחר, גם עין תחת עין ממון התחדש בשלב מאוחר?
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 00:07 |
|
| |
| avishai323 כתב: | | זה לשון רב"ש בדרשתו:
אומרים שהם ['החבורה ההיא'] אמרו שדין 'עין תחת עין' יתכן שנהג פעם [לפני חז"ל] בצורה אחרת [לא 'ממון' אלא ממש] ואולי באמת?
אולי כמו שעמוני ולא עמונית (דוגמא בלבד), זה פירוש שהתחדש בשלב מאוחר, גם עין תחת עין ממון התחדש בשלב מאוחר? |
|
אז גם אתה חולק על הרמב"ם. הם חולקים על הרמב"ם בעין תחת עין. ואתה בדין עמונית ומואבית. עי' ברמב"ם איסו"ב יב' יח'.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 00:46 |
|
| |
אף אחד לא חולק על הרמב"ם.
זה שהרמב"ם כתב שהל"מ עמוני ולא עמונית, לא יכול למחוק את הדעה שרק בזמן בועז התחדשה הלכה זו
(או שיש אומרים שאין זה הלכה למשה מסיני, או שהם סברו שההלכה השתכחה והתחדשה שוב).
ואין רמב"ם שאומר שבכל הדורות תמיד תמיד למדו את הפירוש שאנו מכירים מהמשניות והלאה.
ברור לנו שמתקופת המשנה עין תחת עין ממון. אין ראיה לגבי הנהוג טרום המשנה.
(ולא לגמרי ברור לי למה זה אמור להיות מעניין בכלל)
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 00:53 |
|
| |
וגם לא מובן למה זה מקפיץ אנשים, הרעיון שאולי בזמן כלשהו פירשו הלכה מסויימת באופן שונה.
וכדי שאנשים לא יחשבו שחלקתי על הרמב"ם, אעתיק משהו קצר:
גבורת ארי מסכת תענית דף ל עמוד ב יום שהותרו השבטים לבא זה בזה. בפרק ח' דבבא בתרא (דף קכ"א) פירש רשב"ם שפסק אותו הדור של באי הארץ שנאסר להם הסבת נחלה. וקשה לי שמחה מה זו עושה הא דבר זה אינו אלא לדור באי הארץ בלבד והרי אפילו בנותיהם שנולדו להם אחר ביאת הארץ אפילו בחיי אבותם הותר להם להנשא לשבט אחר והדור של באי הארץ נאסר להם כל ימיהם לעולם לבת יורשת להנשא לשבט אחר ואין זה איסור החוזר להיתר לעשות יום טוב על זה אלא למאן דאיתסר עומד באיסורו לעולם ולמאן דשרי מעולם לא איתסר ליה כלל ודבר זה לא נאסר כלל אם פסק אותו דור או אם לא פסק להיפך. ושנעשה מיתת אביהם ליום טוב מה טיבה ועוד וכי דור של באי הארץ היה להם זמן קבוע למות כמו דור המדבר שהיה להם יום קבוע למות כדאמרינן בסמוך ודוחק לומר שהאחרון מבאי הארץ מת בט"ו באב. ועוד קשה לי לפירושו זה נראה כשמחים על איד אבותם לעשות יום טוב ביום שכלו. ולא דמי להא דכלו מתי מדבר דהתם היום טוב על ביטול הגזירה או על יחוד הדיבור למשה שחזר כאשר תמו מתי מדבר אבל על שתמו וירשו הם את הארץ לא עשו יום טוב דאף על פי שהרבה מצות תלויין בארץ ומפני זה נתאוה משה רבינו השלום ליכנס לארץ כדאיתא בסוף פרק קמא דסוטה (דף י"ד) כל שכן היתר הסבת נחלה להנשא לאחד מן השבטים דאין כאן לא דררא דמצוה ולא הנאה יתירא דהא אפשר להנשא לאחד ממטה אבותם ואין ראוי לשמחה ויום טוב. אבל הדבר היותר נראה שביום חמשה עשר באב נתחדש להם דרוש זה דדרוש שלא ינהוג דין זה אלא בדור הזה. וכהאי גוונא מצינו במדרש רות שא"ל בועז לרות אילו באתה קודם לא היו מקבלים אותך שעדיין לא נתחדשה הלכה זו עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית ושמע מינה דלאו כל פירושי התורה קיבלו מפי משה והכי נמי דכוותיה:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 00:55 |
|
| |
שים לב על הדרך, השאגת אריה לא רק אומר מה שכתבתי לגבי עמוני ולא עמונית. אלא הוא מביא עוד חידוש נוסף שהתחדש עם הזמן.
תוקן על ידי avishai323 ב- 29/09/2021 00:55:54
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 12:35 |
|
| |
אבישי, תודה.
לא הכרתי את ה'גבורת ארי' הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 12:44 |
|
| |
רמב"ם הלכות ממרים פרק ב
ב"ד גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין ועמד אחריהם ב"ד אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו שנאמר אל השופט אשר יהיה בימים ההם אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 13:06 |
|
| |
מהרש"א יבמות עז ע"א
כתנאי עמוני ולא עמונית שכתבו התוס' וא"ת לר"י תקשי ליה מצרי ולא מצרית ואור"י דגבי עמוני ומואבי ה"ל לקצר ולכתוב עמון ומואב כו' והא דכתיב אדומי כו' עכ"ל. וע"ש וכל זה דוחק וכל הני דאקשי להו דואג כדלעיל למה לא השיבו לו כן ונראה דלרבי יהודה היה זה הלכה למשה מסיני עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית כדקאמר כך מקובלני מב"ד של שמואל הרמתי דהיינו הל"מ ואיך שיהיה יש לדקדק בענין זה שדואג וסיעתו חשבו לאסור עמונית ומואבית ולא האמינו בקבלתם והיאך חשבו שבועז זה אבצן והיה שופט כל ישראל כמה שנים כמפורש בקרא ואיך נשא פסולי הקהל ברבים כמ"ש ויקח עשרה אנשים גו' ויותר מזה בספר רות שהגואל השיב לבועז פן אשחית את נחלתי גו' ופרש"י שם לתת פגם בזרעו שנאמר לא יבא עמוני ומואבי וטעה בעמוני ולא עמונית עכ"ל היאך מלאו לבו לדבר כן בפני בועז שהיה שופט בימיו והוא התירה בפניו כמ"ש ביום קנותך גו' אשת המת קנית להקים שם המת גו' גם קשה שהיה חש על פגם זרעו ולמה לא היה חש על האיסור לאו גופיה וכל ביאה וביאה אסורה לו וע"כ הנראה למאי דמסקינן בפ' כיצד דעשה דיבמה דוחה ל"ת וחייבי לאוין מתייבמין מן התורה אלא דאנן גזרינן ביאה ראשונה אטו ביאה שניה דאסור בה דכבר איקיים העשה בביאה ראשונה ואפשר דאז בימי בועז עדיין לא גזרו על כך והותר לו ביאה ראשונה במצות יבום דעשה דוחה ל"ת וכמ"ש המפרשים דדין יבום נהגו אז אף בקרובים כמ"ש הרמב"ן בפ' וישב וכדאיתא בב"ר וע"כ לא תלה הגואל את דעתו דמואבית אסורה לדחות היבום משום איסור ביאה דעשה דיבום דוחה ל"ת דמואבית אבל תלה הדבר על פגם הזרע דהולכין אחר פסול וכיון דהיא אסורה לבא בקהל בלא יבום בניה הולכין אחריה להיות פסולים בקהל וע"כ אמר לא אשחית את זרעי שיש לי כבר מאשה כשירה משא"כ בועז שלא יחוש ע"ז שלא היה לו בנים שמתו כולם בעובדא דמנוח כדאמרינן בפ' הספינה וזו היתה גם דעת דואג וסיעתו שאמרו מה שנשא אותה בועז שהיה שופט ישראל היינו בהיתר ע"י מצות יבום ובביאה ראשונה נתעברה ממנו כדאמרינן דבועז מת מיד אחר ביאה ראשונה ובנו עובד פסול קהל הוא דהולכין אחריה ולא האמין בקבלה בהל"מ עמוני ולא עמונית ובא רבא בדרשות והוסיף על הל"מ שיש רמז בתורה בזה מדכתיב אל תצר את מואב גו' ונמצאות שלא יאבדו מפני שני הפרידות טובות כו' ודו"ק:
נראה לי יותר רדיקלי מהפירוש של "החבורה הידועה"
תוקן על ידי A_Smithee ב- 29/09/2021 13:07:36
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 15:54 |
|
| |
בינתיים אני לא רואה שנטען שהחבורה הידועה טענו שהיה פעם מצב שנהגו עין תחת עין כפשוטו.
אלא שתיאורטית אפשרי שכך היה.
בעוד גדולי האחרונים אומרים מפורש על נושאים אחרים שבעבר נהגו אחרת.
גם נושאים שהרמב"ם מגדירם כהלכה למשה מסיני...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2021 16:41 |
|
| |
כל הכבוד לאבישי שצועק המלך הוא עירום, לגופו של עניין - כמעט כל בר דעת מבין שכל עוד לא נכתבו המשנה והגמרא אז הגיוני שחלו שינויים, דרשות חדשות וכו' (וגם לעתיד לבוא כשיהיו ביהמ"ק וסנהדרין לכאורה יחזרו לדרוש ולחדש הלכות)...
לא לחינם האתיופים לדוגמה שהתנתקו לכאורה מכלל עם ישראל אחרי חורבן בית ראשון, הם שמרו באדיקות על הדברים הכתובים בחומש אבל את התורה שבעל פה הם הרבה פחות הכירו...
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2021 02:34 |
|
| |
| יוחנןש כתב: | | לתומי, הייתי סבור כי מרן הגרב"ש בדק לפני שדיבר ופירסם, והלכתי במיוחד לבית הכנסת למצוא החומש המדובר, לבדוק מה שפירש 'עין תחת עין', ולא דובים ולא יער.
זה כנראה בילבוליזציה, בין ספר זה לבין חבורת ענבל/פייבלזון/הולצמן |
|
גם אני בדקתי ואני לא רואה שם אף מילה אחת ממה שהרב דייטש מדבר עליה!!!
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2021 02:48 |
|
| |
| avishai323 כתב: | |
אף אחד לא חולק על הרמב"ם.
זה שהרמב"ם כתב שהל"מ עמוני ולא עמונית, לא יכול למחוק את הדעה שרק בזמן בועז התחדשה הלכה זו
(או שיש אומרים שאין זה הלכה למשה מסיני, או שהם סברו שההלכה השתכחה והתחדשה שוב).
ואין רמב"ם שאומר שבכל הדורות תמיד תמיד למדו את הפירוש שאנו מכירים מהמשניות והלאה.
ברור לנו שמתקופת המשנה עין תחת עין ממון. אין ראיה לגבי הנהוג טרום המשנה.
(ולא לגמרי ברור לי למה זה אמור להיות מעניין בכלל) |
|
רמב"ם חובל ומזיק פרק א' הלכה ה-ו: ומנין שזה שנאמר באיברים עין תחת עין תשלומין הוא. שנאמר בו חבורה תחת חבורה ובפירוש נאמר וכי יכה איש את רעהו באבן או באגרוף וגו' רק שבתו יתן ורפא ירפא. הא למדת שתחת שנאמר בחבורה תשלומין. והוא הדין לתחת האמור בעין ובשאר איברים. ואע"פ שדברים אלו נראין מענין תורה שבכתב וכולן מפורשין הן מפי משה רבינו מהר סיני. כולן הלכה למשה* הן בידינו וכזה ראו אבותינו דנין בבית דינו של יהושע ובבית דינו של שמואל הרמתי ובכל בית דין ובית דין שעמדו מימות משה רבינו ועד עכשיו (מויקיטקסט). נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2021 02:55 |
|
| |
| שבטמישור כתב: | |
| יוחנןש כתב: | | לתומי, הייתי סבור כי מרן הגרב"ש בדק לפני שדיבר ופירסם, והלכתי במיוחד לבית הכנסת למצוא החומש המדובר, לבדוק מה שפירש 'עין תחת עין', ולא דובים ולא יער.
זה כנראה בילבוליזציה, בין ספר זה לבין חבורת ענבל/פייבלזון/הולצמן |
|
גם אני בדקתי ואני לא רואה שם אף מילה אחת ממה שהרב דייטש מדבר עליה!!! |
|
איתרע מזלו של המחבר שקרא לספרו "פשוטו של מקרא", ובשל כך נבחר ע"י האסטרטגים כגורם מלכד שיכול לחבר בין כל פירורי הפלג לכדי מחאה אחת נחרצת וחריפה כנגד האויב המשותף. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/9/2021 09:41 |
|
| |
לא איתרע מזלו, אלא התמזל מזלו.
הספר זכה כעת לפרסום חיובי מאוד.
לגבי הדברים שנאמרו או לא על עין תחת עין, לא רואה טעם להכנס לנושא הזה.
יש כאן רעיון מסויים. שבעבר טרם כתיבת המשניות, היו הלכות יסוד שלמדו אותם אחרת.
כמו שהובא לעיל מהשאגת אריה.
וזה עניין יסודי במושגים ביהדות - למי שמתעניין בדרך מסירת התורה.
(אפשר גם לטעון כך לגבי עין תחת עין, יש פרשנויות שונות בנושא. אבל באמת שלא זה הנושא כאן).
|
|
|
|
|
