שכינה

ב"ה *חבר נכבד:* *"קראת ונהנית...":* *מוסדות תורה רבים מבקשים לקבל כתרומה את הספרים שחיברתי, באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם". _*השתתפותך בהפצת הספרים תתקבל בברכה.*_ אפשר להעביר את ההשתתפות: *א. על ידי אפליקצית bit* *או אפליקצית PayBox* למספר 0544960839 *ב. על ידי paypal* באמצעות המייל שלי: [email protected] *ג. בהעברה בנקאית:* לבנק מזרחי טפחות - קוד 20 סניף 408 חשבון 108560 על שם גרין יקותיאל בתודה ובברכה! גמר חתימה טובה! *הרב יקותיאל גרין* לעדכון ולשאלות: בוואטסאפ 0544960839

*"היום בתניא"* *עדין כשנה פשוטה:* *_הבהרה_* *בי"ט כסלו* שנת תרס"ב, הכריז הרבי הרש"ב (רבי שלום דב בער, האדמו"ר החמישי בשושלת חב"ד) על *י"ט בכסלו* כראש השנה לדא"ח (= דברי אלקים חיים), לחסידות, "אשר הנחילונו אבותינו הקדושים" (אדמו"רי חב"ד) והיא היא תורת הבעל שם טוב". ספר התניא, שכתבו אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי, נחשב כתורה שבכתב של החסידות. והרבי הקודם, הרבי הריי"צ (רבי יוסף יצחק), חילק את ספר התניא לימות השנה, ללימוד יומי השוה לכל נפש. למעשה, התניא חולק בשני מסלולי לימוד, האחד מתאים לשנה פשוטה, והשני תואם לשנה מעוברת - כשהשנתון ללימוד התניא אינו מתחיל בא' בתשרי (שהוא ראש השנה לבריאת העולם), ולא בט"ו בשבט (שהוא ראש השנה לאילנות), אלא *בי"ט כסלו* שהוא ראש השנה לחסידות". כך שלמרות שבאופן כללי, שנת תשפ"ב היא שנה מעוברת. הרי שעד י"ט בכסלו, נמשיך לעסוק בלימוד התניא כ"מורה שיעור" שהוא לשנה פשוטה. והעיקר שנזכה להבין את התניא ואת תורת חב"ד *הרב יקותיאל גרין* *לזכות נכדי מנדי קורנט ובני ביתו

*"היום בתניא"* יום א' ו תשרי תניא אגרת הקדש המשך פרק כ עמ' קל שנה פשוטה ⛳ *"היש הנברא":* נקדים כי "יש" פירושו "מציאות". ובאופן כללי ישנן שלש בחינות של "יש": א. "יש האמיתי" - המתיחס למציאות האמיתית שקימת בעולם, והיא מציאותו של "עצמות אין סוף ברוך הוא". ב. "יש הנאצל" - שמתיחס למציאותם של המתהוים מאורו יתברך, שאינם בגדר של נבראים, אלא של נאצלים. ג. "יש הנברא" - תחושת היש של הנבראים, שמאפין אותה חוסר הביטול למקור חיותם. ... *ראשיתו של היש הנברא:* רבנו מבהיר ש"ראשית (תחושת) *היש הנברא* ותחילתו", בא לידי ביטוי: א. בכלים של עשר הספירות שבעולמות "בריאה יצירה ועשיה". ב. באורות שבספירות שהן בבחינת "נפש ורוח", שב"בריאה יצירה ועשיה". הכלים ובחינת האורות הללו שהם בגדר של "נבראים" (ולא נאצלים). נבראו *מבחינת הנשמה* של עשר הספירות שבבריאה יצירה ועשיה, שהיא בגדר של "אלוקות" (שבתור אלוקות יש בה את הכח לברוא יש מאין כדלהלן). כך שלמעשה, את תחושת "היש הנברא" ניתן למצוא לא רק בעולם השפל שלנו, אלא גם ב"גורמים" רוחניים נעלים יותר. ... *"וכן באצילות":* גם בעולם האצילות, יש מצבים שבהם המתהוים חשים את בחינת "היש הנברא". וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בהיכלות שבאצילות, וכן בגופם של המלאכים שבעולם גבוה זה וכנאמר "ובמלאכיו ישים תהלה" ( תהלה = חיסרון) - ומה חסרון יש בהם? ש"אינם בבחינת ביטול לגמרי, כעלול לגבי עילתו" (החש את מקורו). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. ** *מחפש מתרגם מקצועי, שיתרגם את "היום בתניא" לאנגלית* - להתקשר 0544960839

*"היום בתניא"* שבת קדש ה תשרי תניא אגרת הקדש המשך פרק כ עמ' 258 שנה פשוטה ⛳ *הגדרת פעולת הבריאה:* כמבואר בעבר, החיות המהוה את העולמות השונים, מגיעה אליהם עם המשכת הארה בלבד  מאורו יתברך, על ידי צמצומים וירידת המדרגות (ולא על ידי אורו הגדול של הקב"ה כפי שהוא בעצמותו ובעצמתו הגדולה) - *כאשר לפנינו בדרך כלל שני אופני השפעה:* א. ירידת השפע מלמעלה בדרך של "השתלשלות עילה ועלול" - שהמדרגה המתקבלת (העלול) היתה כלולה תחילה במקורה ב"עילה", כך שיש לראות את התגלותה רק כהתהוות של "יש מיש" (וכדוגמת התהוות עולם האצילות, ועולמות האין סוף הגבוהים ממנו). ב. המשכת וירידת החיות על ידי צמצומים עצומים הפועלים הויה חדשה ממש שלא היתה כלולה בו יתברך, כי הוא יתברך כל יכול לחדש "מאין ליש" (כדוגמת התהוות העולמות "בריאה,יצירה ועשיה" והנמצאים בהם). והנה, פעולה שנקראת "בריאה" מתיחסת להתהוות חדשה המוגדרת כ"יש מאין", ואת המתהוה במסגרת זו יש לראות כ"נברא". ... *ביטול הנבראים אל מקורם:* כיצד יש לראות את הקשר שבין ההארה האלוקית שבעולם למקורה - בענין זה, ניתן להבחין בשני מבטים, במבטו של הבורא ובמבטם של הנבראים: *א. "בידיעתו יתברך מלמעלה למטה":* היות ש"אור אין סוף" ממלא את כל העולם ו"מלא כל הארץ כבודו" ו"לית אתר פנוי מיניה", יוצא איפוא, שתמיד הנבראים מוקפים וכלולים במקורם - כך שמבחינתו של הקב"ה *ומבחינת האמת הצרופה*, העולם כלול תמיד במקורו. וממילא ביטול העולמות ל"אור אין סוף", הוא כביטול אור וזיו השמש למקורו כפי שהוא בגוף כדור השמש, ששם הוא "בטל במציאות ונחשב לאין ואפס ממש, ואינו נקרא בשם יש כלל". *ב. המבט "בידיעה שממטה למעלה"* - דעת הנבראים הנמצאים בעולם שהוא מלשון העלם: שנדמה להם *ש"היש הנברא הוא הוא יש ודבר נפרד לגמרי".* ולמרות שגם הוא (היש הנברא) מודע לכך שיש לו מקור המהוה אותו ושמקור זה הוא כח אלוקי, הוא חש את עצמו למציאות הנפרדת ממקורה ואין לו את תחושת ה"ביטול במציאות" כלפיה. ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. *בתודה ובברכה וגח"ט *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לע"נ רעיתי רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ו' ד תשרי תניא אגרת הקדש תחילת פרק כ שנה פשוטה ⛳ *אגרת כ':* אגרת זו כתבה אדמו"ר הזקן מספר ימים לפני הסתלקותו, בהיותו בכפר פייענא. ובשילובה בתניא, היא (כנראה היחידה ש) נלקחה מכתב היד המקורי של האגרת. לאורך הפרק מתבארים בשלבים, המשמעות של "איהו וגרמוהי חד" ואופן התהוות ה"יש הנברא" והדברים הגשמיים. ולסיום, מציג רבנו את מסקנתו, שהסבר זה יש בו כדי להבהיר *את גודל מעלת המצוות המעשיות* - מעלה מיוחדת שלא הכרנוה עד כה. ... *הבורא והספירות:* נזכיר, שאת הספירות העליונות (המשולבים מאורות וכלים) האציל הבורא מאורו יתברך, כדי לברוא בהם ועל ידם את העולם. והנה, את האגרת פותח רבנו בהבאת הנאמר בזהר "שאיהו וחיוהי חד ואיהו וגרמוהי חד בהון" (שה"אין סוף" עם האורות שבספירות  וה"אין סוף" עם הכלים שבספירות, הם אחד) - שכן, כולם, גם האורות וגם הכלים שבספירות הן בגדר של "אלוקות". ורבנו מוסיף ומדגיש, כי מעלה זו נאמרה רק על הספירות כפי שהם באצילות, ולא על הספירות שבעולמות "בריאה יצירה ועשיה". ... *ה"אין סוף" והכלים שבאצילות:* את הנאמר ש"איהו" (ה"אין סוף") ו"הכלים" "הם אחד" אין לפרש כפשוטו ששניהם אותו דבר ממש, "שהרי הכלים הם בבחינת גבול ותכלית". אלא כונת הזהר היא, שהכלים שבאצילות הם כמו ה"אין סוף", ומתאחדים כאחד עם ה"אין סוף", כדי לפעול *ולברוא* עולם שהוא *"יש מאין"* - שאינו כבחינה המתהוה מ"השתלשלות עילה ועלול לבד" (שיש לראותה כהתהוות של "יש מיש"). ... *"ומה שכתב הרמ"ק":* רבנו מוסיף ומבהיר, כי הנאמר ש"הכלים הם אלוקות לברוא *יש מאין*  כמו האין סוף, *ולא בבחינת השתלשלות עילה ועלול לבד".* נכון אף לדעת הרמ"ק (המקובל  רבי משה קורדובירו, שהיה בתקופת האריז"ל בצפת), שהרבה לדבר אודות ההשתלשלות בדרך עילה ועלול. שכן, ה"עילה ועלול" שהרמ"ק מדבר אודותם, הוא רק בנוגע לאופן הירידה מספירה לספירה. אבל לא על המעבר מעולם האצילות לעולם הבריאה שבעקבותיו מתהוה ה"יש מאין" והדברים הגשמיים (התהוות הנעשית בשילוב של "איהו  וגרמוהי", האין סוף והכלים, כמבואר בהרחבה להלן בהמשך האגרת). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה, גמח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ה' ג תשרי תניא אגרת הקדש המשך פרק יט - קטע ב' עמ' קכט שנה פשוטה ⛳ *באופן כללי ישנן שלשה סוגי אותיות:* א. אותיות שבמעשה - כאותיות שנכתבו בספר התורה. ב. אותיות הדבור - ככ"ב האותיות הנחקקות בהבל וקול המדבר. ג. אותיות המחשבה - שהן כ"ב האותיות שמהן בנויה כל מילה שהאדם חושב בה. ... *באותיות המחשבה, שלש בחינות:* א. אותיות המוגדרות כעשיה שבמחשבה - כאשר הוא רואה ומסתכל בתמונת האותיות הכתובות בספר התורה. ב. דבור שבמחשבה (המוגדר כבחינת יצירה) - כאשר הוא מהרהר באותיות דבור ששמע, לאחר שנרשמו במחשבתו. ג. "מחשבה שבמחשבה" (בחינת בריאה) - הן אותיות שמקורם הוא המחשבה לבדה (שאינם משולבים בהרהור באותיות דבור ששמע). ... *החיות הנמשכת באותיות הדבור מהמחשבה:* בכל דבור, מקבלים אותיות הדבור את חיותן מאותיות המחשבה שקדמה לדבור - אלא שבזה ניתן להבחין בשני מצבים: א. הוא חושב ומדבר, חושב ומדבר - כשאותיות המחשבה מחיים את דבורו באופן ישיר ופנימי. ב. הוא עוסק כעת בכל מיני דברים, ובשעת מעשה הוא מדבר על דברים שחשב עליהם בעבר, כש"רושם" בלבד מאותיות המחשבה שהיו לו הם המהוים כעת את החיות לדבורו - ובלשון הקבלה "זהו בחינת אחוריים וחיצוניות נצח הוד יסוד מפרצוף העליון שנכנס בתחתון להיות לו בחינת מוחין וחיות". והנה, לאור המובא בתחילת הפרק מכתבי האריז"ל, שהשגת משה בנבואתו (מבחינת האחוריים שבחכמה) היתה *"מבחינת פנימיות דנצח הוד יסוד מלכות",* מובן איפוא שיש לראות את החיות שבדבר ה' למשה בנבואתו, כחיות הפנימית הנמשכת מאותיות המחשבה, כאשר הדבור הוא באופן ישיר ממנה. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך. שנה טובה וגמר חתימה טובה. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ב' כט אלול ערב ראש השנה תניא אגרת הקדש תחילת פרק יט שנה פשוטה ⛳ *השגת משה בנבואתו:* בתחילת אגרת יט (לאחר פסוק הפתיחה "עוטה אור כשלמה"), מביא רבנו את הנאמר בכתבי האריז"ל, אודות המקורות בספירות העליונות שמהם נמשכה הנבואה למשה - כשבמסגרת זו ניתן להבחין, בין מקום הנבואה בשרשה העליון, לבין המקום שממנו יונק משה את נבואתו בפועל. ונצין, שכדוגמת רב המוריד את שכלו לתלמידו, שהדבר נעשה בסדר ובהדרגה בשילוב עשר כחות הנפש של הרב. כך גם יש סדר בהמשכת הנבואה למשה משורשה ועד למקום גילויה אליו בפועל. ... *ירידת הנבואה אל משה:* נקדים, שעל פי המבואר להלן, בכל ספירה שתי בחינות: "בחינת אחורים", החיצונית והתחתונה שבספירה, שבאפשרותה לרדת למטה ולהתלבש במקבלים. ו"בחינת פנימיות", המבטאת את מצב הספירה כפי שהיא מיוחדת במאצילה. ורבנו מבהיר, ששרש השגת משה, לא היתה בבחינת אריך שבכתר, ואף לא בבחינת הפנימיות של החכמה העילאה שבאצילות, אלא "בבחינת האחורים של החכמה". והנה, המשכת הנבואה למשה משורשה זה למקום שממנו היא מתגלית למשה, היא כדלהלן: תחילה, בחינת ה"אחורים של החכמה" יורדת ומתלבשת ב"בינה". לאחר מכן, בחינת האחורים של החכמה המתלבשת בבינה, יורדת ומתלבשת באופן כללי בשבעת המידות. ולבסוף, כאשר ההתלבשות הזו האחרונה, ממשיכה ומתפשטת עד סוף ארבעת המידות האחרונות "נצח הוד יסוד מלכות", מתקבל המקום שממנו נמשכת בפועל השגת נבואתו של משה - השגה הנמשכת מהפנימיות של "נצח הוד יסוד מלכות", הנמשכת ומאירה למשה בפנימיותו. והנה, כביטוי למבואר כאן, שהנבואה המתגלית למשה, היא בעצם המשכה ששורשה הוא בבחינת "אחורים של החכמה" העליונה, אומר הקב"ה למשה "וראית את אחורי (ופני לא יראו)". .. *חבר נכבד:* *לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, הנני לאחל לך ולכל "מקבלי היום בתניא": שנה של בריאות נכונה, שנה של פרנסה בשפע, שנה של התחזקות בלימוד התורה והחסידות, שנה של ברכה והצלחה בכל מעשה ידינו - שנה שנזכה לגאולה האמיתית והשלמה בביאת משיח צדקנו! בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות בני היקר, הרב בנימין שיחי' ליום הולדתו, לאורך ימים ושנים טובות - שנת ברכה והצלחה!

*"היום בתניא"* יום ד' ב תשרי היום השני של ראש השנה תניא אגרת הקדש המשך פרק יט עמ' קכח שנה פשוטה ⛳ *בתורה שתי בחינות:* בתורה ניתן להבחין, ב"טעמי המצוות שלא נתגלו, שהם למעלה מהשכל וההבנה", הנמשכים מבחינת "הפנים" (והפנימיות) שבחכמה עילאה. והמשולבים (בבחינת התורה השניה) בענינים שירדו להבנת האדם, כטעמי המצוות שהתגלו, סיפורי התנ"ך ו"חכמת אלוקות ברוך הוא המלובשת בתרי"ג מצוות התורה" שגילוים הוא מבחינת האחוריים שבחכמה העילאה. ... *ה"פנים" וה"אחוריים" שבחכמה העליונה:* בחינת ה"פנים" שבחכמה, היא הבחינה העליונה שבספירה, שבה "היא מיוחדת במאצילה אין סוף ברוך הוא בתכלית היחוד" - וכשם שהמאציל הוא "אין סוף" ובלי גבול, כך גם החכמה המיוחדת בו היא בבחינת "בלי גבול". ואילו בחינת האחוריים שבחכמה, היא הבחינה החיצונית והתחתונה שבספירה, שמאירה ומתפשטת למטה בתחתונים "שהם בעלי גבול ותכלית" - אור זה הוא כבר מוגבל, כי אחרת איך יתלבש במקבלים, בפנימיותם. ... *נקראת "אחוריים" ו"בחינת עשיה שבאצילות":* באדם למשל, כל ענין רצוני שבו, יבוא לידי ביטוי בפועל, (לא בבת אחת, אלא) בירידת הרצון מעצם הנפש בשלבים, כשהרצון יורד אל השכל והמידות, אל המחשבה והדבור, ועד שהוא מגיע את המעשה. כדי לצין, שגם המשכת החכמה מבחינת האחוריים שבאצילות למטה עד התלבשותה בדברים הגשמיים שבעשיה, נעשית בשלבים (שהם כדוגמת גילוי הרצון של האדם), נקראים האחוריים שבחכמה שבאצילות גם "בחינת עשיה שבאצילות". ... *זכה משה שהתורה תנתן על ידו:* לאחר המבואר בהרחבה, ש"בחינת חכמת אלוקות ברוך הוא *המלובשת בתרי"ג מצוות התורה* (המצוות הגשמיות כפי שהן לפנינו) נקראת בחינת אחוריים דחכמה". מביע רבנו את מסקנתו ש"לכן, משה רבנו (שהיה איתנו כאן בעולם הזה) שהשיג (בנבואתו) עד אחוריים דחכמה, זכה שתנתן על ידי התורה *שהיא נובלות החכמה שלמעלה"* - "נובלות" הנשפלים מטה מבחינת ה"אחוריים דחכמה", ומתלבשים בתורה הגשמית שלנו. וכמבואר בחסידות, בחינת ה"נובלות" הללו היא אור ושפע הנמשך למטה מאור החכמה כדי "לברר בירורים" ולהפוך את החושך שבעולם הזה הגשמי לאור. ... *עיקר התורה הוא קיום המצוות המעשיות:* כדי שלא נחשוב שאת עיקר מעלת התורה יש לראות בכך, שבה נתגלית (נובלות) החכמה של מעלה. מוסיף רבנו ומדגיש, *שעיקרה ותכליתה של התורה* הוא קיום המצוות המעשיות בפועל ממש, הן של המצוות המוגדרות כ"לא תעשה" והן של המצוות המוגדרות כ"מצוות עשה" - וכמשמעות הפשוטה של הענינים הבאים: א. הפסוק "היום לעשותם". ב. המאמר "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". ג. ההתיחסות למי שלומד שלא על מנת לעשות, שאמרו עליו ש"נוח לו שנהפכה שליתו" (ולא היה נברא). ד. מה שאמר האריז"ל, שכל אדם, לשלמותו צריך לקיים את כל מצוות התורה (ולהשגת שלמות זו, תתגלגל נשמתו לעולם הזה אפילו נספר פעמים). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי בדברי התורה הנאמרים בשלחן החג. שנה טובה וכוח"ט. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ג' א תשרי תניא אגרת הקדש המשך פרק יט עמ' 254 שנה פשוטה ⛳ *"יש להפליא" (להתפלא)!:* משה רבנו שהיה גדול הנביאים, שעליו נאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה", היתה השגת נבואתו רק מבחינת ה"אחורים שבחכמה". ולעומתו, מצינו שחכמי האמת כרשב"י והאריז"ל , השיגו מדרגות גבוהות יותר, שהרי דברו על "ספירות ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה וכתר דאצילות" - איך איפוא ניתן להסביר תופעה זו? ... *שני אופני השגה:* מסביר רבנו, שישם שני אופני השגה: האחת, השגה שהיא במסגרת הנבואה - השגה שהיא בגדר של "ראיה ממש", שעל פי המבואר בחסידות ניתן לראותה כ"ראית המהות". והשניה, "שהיא השגת חכמה ודעת", השגה שכלית, שעל פי המבואר בחסידות ניתן להגיע על ידה ל"ידיעת המציאות" בלבד (ידיעה הנקלטת באדם כשמיעה ולא כראיה). והנה, אף שבאופן כללי, הרמה של "ידיעת המציאות" נמוכה מזו של "ראית המהות", הרי שבה דוקא ניתן להשיג בחינות גבוהות יותר מאלו שניתן להשיגם ב"ראית המהות" שבנבואה - וכפי שביטאו זאת חז"ל באומרם ש"חכם עדיף מנביא" ( שמבחינה מסוימת יש מעלה ועדיפות לחכמה על הנבואה). ... *שתי בחינות בנבואה:* למעשה, בנבואה משולבים שתי בחינות: א. מה שהיא יורדת מבחינת ה"אחורים שבחכמה" דרך ה"בינה" והספירות "נצח הוד יסוד ומלכות", ובזה היא מגיעה להשגת והבנת הנבואה בשכל הנביא. ב. מה שעצם החכמה (המשולבת גם היא בהמשכת הנבואה) היא בעצם למעלה מהשכל וההבנה - כך שיש לראות בנבואה, גם גילוי אלוקי "על שכלי" שלמעלה מטעם ודעת (וכפי שהדבר מתבטא בפשטות, בעתידות שהוא מגלה, הכוללים דברים שאף אחד לא היה מעלה אותם בשכלו). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן החג. *שנה טובה וכוח"ט. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום א' כח אלול תניא אגרת הקדש המשך וסוף פרק יח עמ' 252 שנה פשוטה ⛳ *האהבה השניה:* בעוד שהאהבה בתענוגים, מוגדרת כ"עבודת מתנה" שניתנת לצדיקים. הרי שהאהבה השניה המתוארת במחצית השניה של פרק יח, היא מנת חלקם של כולם. באהבה זו באים לידי ביטוי ה"אהבה ותאוה" (שמבחינת הרצון), מה שהנפש מתאוה וחפיצה לדבוק בה' "ולצרור בצרור החיים" (להיות קשורה בקשר החיים הנצחיים אשר עם ה'). עם אהבה זו "טוב לה (לנפש) מאד", כשהיא חשה את קרבת ה'. וכן במקביל, "רע לה מאד להתרחק ממנו חס ושלום" ושתהיה מחיצה המפסקת בינה לאלוקות. ... *אהבה מסותרת:* "אהבה זו, היא מוסתרת בלב כלל ישראל אפילו ברשעים, וממנה באה להם החרטה" - אהבה זו נטועה בטבע הנשמה, ובאופן כללי יש לראותה כ"אהבה המסותרת" שמדובר עליה בתחילת התניא פרקים יח-יט. ב"אהבה מסותרת" זו, ישנו המצב שבו היא מגיעה לידי גילוי והיא מאירה לאדם כפי שהיא בעצמותה (בבחינת "חיה" או "יחידה"). ויש גם מצב קוטבי, שבו אהבה זו "נעלמת בתוך הגוף" - מצב שבו "הקליפה יכולה לשלוט עליה". ... *העבודה הנדרשת:* על כל אחד מוטלת המשימה: בראש ובראשונה, להוציא את האהבה המסותרת הזו מגלותה בגוף. לגרש את הקליפה מגופו, שלא תכשילו במחשבה דיבור ומעשה. ולהביא את אהבתו המסותרת לידי גילוי רב, עד שתתלבש בכל כחות הנפש. והוא יגיע לדבקות בה' כשהוא מרוה את צמאונו בלימוד התורה ובקיום המצוות. ובשלב מתקדם יותר, עליו לראות להביא את נפשו הבהמית, למצב שבו *היא תהיה בגלות* בנפש האלוקית - וזאת, כאשר גישתו הכללית לכל עניניו הגשמיים, יהיו כהוראת שלמה המלך באומרו "בכל דרכיך דעהו". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה שנה טובה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך *ולע"נ סבי הרה"ח ר' שמואל ב"ר אברהם ע"ה גרין, נפטר כח אלול תשל"ט, יהי זכרו ברוך. *ולזכות מרת סימה שתחי' שחור ליום הולדתה, לאורך ימים ושנים טובות, שנת בריאות וכחו"ט

*"היום בתניא"* שבת קדש כז אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יח שנה פשוטה ⛳ *הקדמה לאגרת יח:* כידוע, באהבת ה' ישנן בחינות רבות ומגוונות, ובאגרת י"ח מחדד רבנו את מעלתן של "שני מיני אהבות" - כאשר במחצית הראשונה של האגרת, ההתיחסות היא ל"אהבה בתענוגים" אותה מקבלים בתור מתנה מלמעלה. ... *האהבה בתענוגים:* ב"אהבה בתענוגים", מתענג האדם על ה' בעונג נפלא המשולב בשמחה רבה ועצומה, בשעה שהוא טועם "כי טוב ה' ונעים נעימות עריבות עד להפליא". "אהבה בתענוגים" זו, היא מעין התענוג שמתגלה ב"עולם הבא" ( עולם הבא שהוא גן עדן, ועולם הבא ברמה גבוהה יותר כפי שהוא בעולם התחיה). נכון, ש"עבדו את ה' בשמחה", היא הוראה לכל יהודי. אבל מתנת ה"אהבה בתענוגים" היא לצדיקים בלבד, ובהתאם, גם השמחה המשולבת בעבודה זו שיכת לצדיקים בלבד, כך שעל שמחה זו אומר הכתוב "שמחו *צדיקים* בה'" (צדיקים דוקא). ... *השגת היראה העילאה:* לעומת ה"אהבה בתענוגים" הבאה כמתנה מלמעלה. הרי שאת ה"יראה העילאה" לא ניתן להשיג אלא על ידי יגיעה רבה ועצומה. וכשאלתו של המלאך הממונה על הדין (הבאים לפניו לאחר מאה ועשרים), האם "יגעת ביראה". וכן גם אומר הכתוב "אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשינה, אז תבין יראת ה'". ... *המתנה למי?:* הקב"ה אינו מחלק סתם מתנות. ואת המתנה של "אהבה בתענוגים" הוא מעניק רק למי שהגיע ליראת הרוממות כראוי ביגיעתו. וכלשון רבנו: "רק אחר שנתיגע ביראת הרוממות והגיע לתכלית מה שיוכל להשיג ממנה לפי בחינת נשמתו, אזי ממילא באה (אליו) האהבה בתענוגים, לשכון ולהתיחד (ולהיות אצלו ביחד) עם היראה. ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ו' כו אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק יז עמ' קכו שנה פשוטה ⛳ *"וזהו"* (השלישי): לאור מה שלמדנו עד כה, אודות ההבדל הבסיסי שבין הגילוי שבעולם התחיה שהוא מבחינת האור ה"סובב כל עלמין" (הניתן כשכר על מצות הצדקה), לגילויים שבגן עדן שהם מבחינת האור ה"ממלא כל עלמין" (הניתנים כשכר על לימוד התורה). ניגש רבנו בסוף הפרק, להסביר בפרטיות את שני חלקי הפסוק "לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד" (המוסבים על שני המצבים הנ"ל). חלקו הראשון של הפסוק "לכל תכלה ראיתי קץ", מוסב על הגילוי שבגן עדן. וחלק השני של הפסוק "רחבה מצותך מאד", מוסב על הגילוי שבזמן התחיה. ... *גן עדן לעומת עולם התחיה:* *"לכל תכלה"* - לכל כלות הנפש (שבגן עדן) *"ראיתי קץ".* היות שהאור המתגלה כאן מבחינת ה"ממלא כל עלמין", הוא אור מצומצם ומוגבל. אבל *"רחבה מצותך* (היא מצות הצדקה) *מאד"* (בלי גבול) - שהצדקה הניתנת באופן זה, היא כלי לקליטת ה"מאד העליון", הגילוי שהוא מבחינת האור אין סוף ה"סובב כל עלמין" שיאיר לעתיד "בלי גבול ותכלית". ... *בכל מדרגות גן העדן:* בגן עדן מדרגות רבות, זו למעלה מזו, עד רום המעלות. וכהדגשת האריז"ל על מה שאמרו רז"ל, שתלמידי החכמים אין להם מנוחה בגן עדן, שהדבר נובע מחמת "שעולים תמיד ממדרגה למדרגה בהשגת התורה שאין לה סוף" (תהליך שימשך עד התחיה, ששם כבר יהיו גילויים אחרים). והפסוק מביע ש"לכל תכלה", שלכל כלות הנפש שבכל מדרגה ומדרגה (בגן עדן) יש תכלה וקץ (שכן כאמור, בכל המדרגות של גן עדן, גם הגבוהות ביותר, האור המאיר שם הוא האור ה"ממלא כל עלמין"). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות מרת יהודית שתחי' גינדי - שנת ברכה והצלחה, בריאות נכונה וכוח"ט!

*"היום בתניא"* יום ה' כה אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק יז עמ' 250 שנה פשוטה ⛳ *"וזהו שאמרו רז"ל"* (הראשון): לאור ההבהרה, שמעלת עולם התחיה מתבטאת בגילוי האור שמבחינת ה"סובב כל עלמין". מוסיף רבנו שיש גם לומר, שעל מצב זה גם התכונו רז"ל (בין השאר) באומרם, שבעולם הבא הצדיקים יושבים *ועטרותיהם בראשיהם* ונהנים מזיו השכינה. העולם הבא עליו מדובר במאמר זה, מוסב על עולם התחיה. והעטרה היא בחינת מקיף וסובב - והיא רומזת לבחינת אור עונג העליון שיאיר ויתגלה בבחינת מקיף לכל הצדיקים שיקומו בתחית המתים. שכר נעלה זה, לא ניתן לנשמה בהיותה בגן עדן, אלא דוקא לאחר התלבשותה בגוף לאחר התחיה - שאז יהיה תכלית ושלמות בריאת העולם שלכך נברא בתחילתו, להיות לו יתברך דירה בתחתונים. ... *"וזה שאמרו רז"ל"* (השני): גם מה שאמרו רז"ל ש"עתידים הצדיקים שיאמרו (המלאכים) לפניהם קדוש" מוסב על תקופה זו שלאחר התחיה. בהביעם, שהגילוי הנראה לצדיקים בתקופה זו הוא "קדוש ומובדל", בהיותו למעלה מעלה מבחינת החכמה והדעת שבגן עדן. יוצא איפוא, שהגילוי שבעולם התחיה נעלה מהגילוי שבגן עדן. ולמעשה מוסיף רבנו, שגם "אי אפשר להגיע למדרגה זו (שבתחיה) עד שיהיה בגן עדן תחילה" (וישיג בה את החכמה העילאה כפי כח השגתו). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה למכריך ולחבריך. *המעונינים להשתלב בקבוצות "מקבלי היום בתניא", יתקשרו אלי בווטצאפ 0544960839 שנה טובה וכוח"ט. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.