שכינה

*"היום בתניא"* יום ג' כג אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק טז עמ' 248 שנה פשוטה ⛳ *גם הפטור מהצדקה ישתדל להדר בנתינתה:* בהמשך אגרת ט"ז מבהיר רבנו, שגם במצבים שבהם ההלכה פוטרת את האדם מנתינת הצדקה (הנדרשת לעיל באגרת שלפנינו). מהראוי לעשות את כל המאמצים ולהשתתף במגבית זו, אף שבעצם אינו חיב בה - וחמישה טעמים לדבר: א. המדקדק תמיד בזכותו לא לתת צדקה, "סוף בא לידי כך" (ויהיה זקוק לקבלתה). ב. המאמץ את לבבו למטה (מאיזה טעם שיהיה), גורם שהקב"ה יכבוש את רחמיו למעלה. ג. גם ללא בקשת העניים , צריך ליזום את הצדקה, שהיא "מכפרת (על העוונות) ומגינה מן הפורענות". ד. בכלל, יש לראות את נתינת הצדקה לעני כהלואה להקב"ה כנאמר "מלוה ה' (מי ש) חונן דל". ובהמשך לפסוק זה נאמר "וגמולו ישלם לו", שבהחזרת ההלואה הקב"ה "ישלם לו בכפליים בעולם הזה" (ולא יסתפק בשכר שהוא נותן לו בעולם הבא). ה. כשאינו מצטרף לחבריו הנמנים לדבר מצוה, הדבר חמור במיוחד - וכדברי חז"ל, יש לראות את התנהוגותו זו כ"מעוות שאינו יכול לתקון". ... *"ולשומעים יונעם":* האגרת נחתמת בברכה: ש"לשומעים יונעם ותבא עליהם ברכת טוב" (ברכה טובה) "בכל מילי דמיטב" (בכל הדברים הטובים). ויקוים בהם הפסוק "היטיבה ה' לטובים (במעשיהם) ולישרים (בלבם). ויהיה הטוב שהקב"ה עושה איתם, "כנפשם" (כרצונם) "ונפש (ורצון) הדורש שלומם מכל לב ונפש" (שהוא כמובן כותב האגרת, אדמו"ר הזקן). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. תודה וכוח"ט! *המעונינים להשתלב בקבוצות "מקבלי היום בתניא", יתקשרו אלי בווטצאפ 0544960839 *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ב' כב אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק טז שנה פשוטה ⛳ *לאנשי קודש וכו':* נקדים כי אגרת ט"ז היא אגרת מיוחדת, שנכתבה (לא אל כלל החסידים, אלא) אל אחת מקהילות החסידים. שעקב מצב הפרנסה הקשה שאליו נקלעו, הם הפסיקו מלהשתתף במגביות הצדקה שאדמו"ר הזקן ערך עבור קהילת החסידים יושבי ארץ ישראל. בתחילת האגרת, מנתח רבנו בפרוטרוט את מצבם הקשה של מקבלי האגרת (שהוא היה מודע לו היטב). כאשר במקביל, הוא מתאר את המציאות העגומה שבה נמצאים יושבי ארץ הקודש. לאור הנתונים הללו, מציג רבנו את מסקנתו בענין הצדקה הנדרשת מקהילה זו. הן במה שהם חיבים על פי הדין, והן במה שרצוי שיתנו לפנים משורת הדין. ... *"חייך קודמים":* במישור ההלכתי מבהיר רבנו, כי מה שאמרו (בענין הנתינה לזולת) ש"חייך קודמים". הוא רק במציאות הדומה לדוגמא המובאת בגמרא: ששנים היו מהלכים במדבר ולאחד מהם היה קיתון מים שבאפשרותם להחיות אדם אחד בלבד, והשאלה היא מי יזכה בהם, בעל המים או חברו - שצריכת המים והתועלת משתיתם, "הוא דבר השוה לשניהם בשוה". אבל כאשר "העני צריך לחם לפי הטף" (לפי הצריך לכל בני ביתו, את ההכרחי לכדי חייהם בלבד ולא יותר מזה) "או עצים וכסות בקור וכדומה" (דברים ההכרחיים לשמירת הבריאות). ואילו הנותן מעונין לנצל את מעט הכסף שברשותו עבור "מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל מטעמים" (שאינם צרכי חיי נפש ממש כשל העני) עבורו ועבור "כל בני ביתו". הרי שבמציאות זו לא שיך לומר "חייך קודמים". ... *מפתגמי הרבי הריי"צ:* מורנו הבעש"ט היה מקרב יהודים פשוטים, ועם קירוב זה היה מעמידם בקרן אורה. ואדמו"ר הזקן נטע בחסידים את החוש לעזור ליהודים פשוט בגשמיות. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה וכוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום א' כא אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק טו עמ' 246 שנה פשוטה ⛳ *"ומקור ושורש כל המידות (הללו) הן מחב"ד":* נזכיר, כי במידות המתיחסות לנפש האלוקית, באופן כללי, שני סוגים: *א. מדות טבעיות* - מדות הנמצאים בכל אחד משלשת חלקי הנר"נ (נפש רוח ונשמה), כפי שניתנו לנשמה מלמעלה (והשתלשלו אליה משבעת המידות העליונות שבהם נברא העולם, כמובא בתחילת התניא בתחילת פרק ג). *ב. מדות שכליות* - מדות שהאדם מוליד אותן בשכלו ובעבודתו, עם ההתבוננות בגדולת ה' (כמבואר לראשונה בתחילת התניא, בפרק ג' לאחר הנקודותים). ואדמו"ר הזקן מבהיר, שמידות הנפש האלוקית המתוארות כאן, הן מידות שכליות "הנולדות בנפש האלוקית המשכלת ומתבוננת בגדולת ה'". המקור והשרש של המידות השכליות הללו, הם כמובן שלשת חלקי ה"חכמה בינה ודעת" של הנפש האלוקית. ... *החכמה והבינה בהולדת המידות:* החכמה, וליתר דיוק "נקודת החכמה", היא ההיכרות הראשונה של האדם עם הנושא שבו הוא מתענין - כשבמצב התחלתי זה, הוא תופס את הענין רק בכללותו, כקליטת כל "כלל" הכולל בתוכו פרטים רבים. והבינה, מביעה את ההתבוננות הבאה בהמשך, "בהשגה זו באורך באורך ורוחב בינתו להבין דבר מתוך דבר". החכמה והבינה המשתלבים יחדיו בהתבוננותם בגדולת הבורא, (הם כאב ואם ה) מולידים את מגוון המידות באהבת ה' ויראתו, בהתאם לפרטי ואופן ההתבוננות. ... *הדעת:* לאחר הולדת המידות, משתלבת הדעת (בשתי רמות, דעת תחתון ודעת עליון), שילוב שיש בו כדי להוסיף על טיב המידות. *בדעת תחתון -* לאחר הולדת המידה, הוא ממשיך לקשר את דעתו בקשר אמיץ וחזק בגדולת ה' שהביאה להולדת המידה - ובזה הוא פועל, שהמידות ישפיעו על מעשיו והתנהגותו בפועל. וכן, שיהיה להם "קיום" ולא יפסקו מהר. *בדעת עליון -* הוא מקשר ומחבר את בחינת "ברק המבריק" (בחינה עליונה יותר שבחכמה, המבטאת את הראיה בענין שהיא למעלה מהשגה) עם הבינה - ובזה, המידות מתעלות לרמה גבוהה יותר, שמאירה בהם לא רק ההשגה באלוקות אל גם הראיה). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה, כוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *לזכות מרת נחמה דינה והרה"ח יואב זאב רובינסון, ההורים וכל יוצאי חלציהם - שנת חיזוק ההתקשרות לרבי, בריאות נכונה, פרנסה טובה וכל טוב.

*"היום בתניא"* שבת קדש כ אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק טו עמ' קכג שנה פשוטה ⛳ *מדות הנפש האלוקית:* לאחר ההכרות עם מדות הנפש השכלית, מציג כעת רבנו את מדותיה התרומיות של *הנפש האלוקית* (= בחינת הנשמה המלובשת בגוף) - בתחילה מקבלים אנו תאור מדויק למהותה של כל מידה. ובהמשך (החל מ"ומקור ושורש כל המידות"), נלמד על אופן גילוין של המידות מהנפש. ... *"הן לה' לבדו":* כל המידות של הנפש האלוקית שהיא "חלק אלוקה ממעל", הפנימיות (המבטאות את הרגש הפנימי) והחיצוניות (המבטאות יותר את המעשה) *"הן לה' לבדו".* שלא מעורב בהם שום טבע גופני, ושום תערובת זרה של הרגש ה"יש" העצמי ופניות אישיות ("דלגרמייהו") - ורבנו מבהיר כיצד ענין זה מתבטא בכל מידה ומידה. ... *גם המידות החיצוניות:* כאמור, לא רק המידות הפנימיות של הנפש האלוקית הן לה' לבדו, אלא גם המידות החיצוניות שבכל מידה. שהרי הגורם הנפשי המביא למידה החיצונית, הוא לא אחר מאשר המידה הפנימית המחדירה את השאיפה שהכל יהיה לה' לבדו, כולל הביצוע המתבטא במידה החיצונית. וכפי שהדבר בא לידי ביטוי בראש ובראשונה במידת האהבה (הפנימית) והחסד (החיצוני), שהחסד המעשי הוא תוצאה והמשך לאהבה הפנימית. וכלשון רבנו באגרת, ש"מחמת אהבת ה' ומרוב חפצו לדבקה בו, הוא חפץ חסד כדי לדבוק במידותיו" - דבקות, שבה בא לידי הביטוי של "לה' לבדו" גם במידה החיצונית". ... *סיפור:* מספר הרבי הריי"צ נשמתו עדן: כידוע, היו חסידי אדמו"ר הזקן קוראים לחדר הראשון (שבו היו ממתינים להיכנס ליחידות) בשם "גן עדן התחתון", ואת חדר היחידות עצמו קראו בשם "גן עדן העליון". וכך אמרו חסידי אדמו"ר הזקן הראשונים: שכאשר דרכו על סף חדר היחידות ונכנסו אל הרבי בחדר היחידות, היו שוכחים על כל עניני ההשגה ועל ה"אני" של העולם הזה. וכאשר יצאו מהיחידות, חשו את הענין של "בכל דרכיך דעהו" - וגדולי בעלי ההשגה, אף חשו את הענין של "בלתי לה' לבדו". ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה ובברכה, שנה טובה וכוח"ט. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ו' יט אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק טו עמ' קכב שנה פשוטה ⛳ *"והנה כללות העשר ספירות שבנשמת האדם":* זהו משפט הפתיחה לקטע השני שבפרק ט"ו, שבו נכיר את עשר כחות הנפש, שהם בעצם הספירות העליונות כפי שנמשכים למטה בנשמה. בתחילה, נלמד באריכות על כחות הנפש השכלית (שהיא מקליפת נוגה). ובהמשך (החל מ"והנה כל זה" בעמ' קכג), נלמד על כחות הנפש האלוקית (הנמשכת מעשר הספירות דקדושה). ... *מידות הנפש השכלית:* כנפש האלוקית, גם הנפש השכלית כוללת עשר כחות, שלשה שכליים (חכמה בינה ודעת), ושבע מידות "חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד ומלכות". כל פרטי המידות של הנפש השכלית, מתרכזים בשבעת המידות הכלליות שבנפש - ורבנו מפרטם בהרחבה: *מידת החסד* - שואפת להשפיע, בלי גבול (לכל אחד וללא כל הגבלה). *מידת הגבורה* - ענינה הגבלה. לצמצם את ההשפעה. או למנוע אותה לגמרי. *מידת הרחמים הנקראת גם תפארת* - מידה ממוצעת בין החסד והגבורה. נכון שלא תמיד צריך להשפיע לכולם. אבל כן צריך להשפיע לאדם שנקלע למצב שצריך לרחם עליו (ולא תמיד צריך למנוע את ההשפעה לחלוטין). *הנצח וההוד* - שתי מידות הנחשבות כ"כליות יועצות". כגון אב שרוצה ללמוד עם בנו. הוא צריך לחשוב היטב, איך להוריד את החומר אל הילד באופן שיקלט בו היטב (הן מבחינת העומק והן מבחינת הכמות). בשום פנים ואופן, אין האבא יכול ללמוד עם הבן (ללא הכליות היועצות) כפי שהענין מונח ומקובל בשכל שלו. *היסוד* - ענינו "התקשרות" המשפיע אל המקבל. כשהאבא למשל רוצה ללמוד עם בנו, בנוסף לחובתו של האבא ללמוד תחילה את החומר בעצמו בכחותיו השכליים, ובנוסף לגילוי תחילה של כל המידות המוזכרת לעיל בעצמו. הנה כדי שלימודו ישפיע על הבן, הוא חיב לחזק את ההתקשרות עם הבן, שדיבורו עימו יהיה באהבה ובחשק ובתענוג (אחרת, אין לבוא בתלונות מדוע הלימוד לא נקלט בו). *מידת המלכות:* - מביעה את עצם ההשפעה בפועל, הבאה לאחר הגילוי בנפש של תשעת הכחות הנפשיים הקודמים. ... *_להרחבת הבאור -_* *מידות פנימיות וחיצוניות:* בכל אחת מהמידות של הנפש השכלית הנזכרות לעיל, ישנן שתי תנועות, חיצונית ופנימית. במידת החסד למשל: עשית חסד בפועל, נחשבת כחיצוניות המידה. ואילו רגש האהבה, נחשב כפנימיות של המידה. באופן כללי, ישנה אפשרות שבה כל תנועה תופיע בפני עצמה (כגון עשית חסד גם למי שאינו אוהבו כלל). או אנשים שיש לו כלפיהם רגש של אהבה, אבל אין זה משולב בעשית חסד בפועל. ולאידך, יש גם מצבים שבהם חיצוניות המידה משולבת עם פנימיותה - שעשית החסד המעשי עם השני נובעת מאהבתו אליו. וכדוגמת "אב המשפיע לבנו מחמת אהבתו" אותו. ופעמים הוא מונע את השפע מבנו (ממידת הגבורה שבקרבו), כשהוא ירא וחושש שמא דוקא השפע שהוא יתן לבן יביאהו לידי מכשול. ... *_להרחבת הבאור -_* *"מקור ושורש מדות אלו":* כל המדות (החיצוניות והפנימיות) המתוארות לעיל, במסגרת הצגת והכרת עשר הכחות של הנפש השכלית. שרשם ומקורם, הוא כמובן בשלשת חלקי השכל (החכמה הבינה והדעת) של נפש זו. בענין זה, מוסיף אדמו"ר הזקן ומבהיר, שתלותם של המידות בשכל, קשור, הן בגודל השכל והתפתחותו (כפי שרואים זאת אצל קטנים), והן בדברי החכמה שאותם רוכש האדם במשך השנים (כפי שרואים זאת כמובן גם אצל אנשים גדולים). ... *חבר נכבד:* *מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת. בתודה, שנה טובה וכוח"ט. *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות נכדי הרב מנדי רובין ליום הולדתו, לאורך ימים ושנים טובות - שנת ברכה והצלחה!

*"היום בתניא"* יום ה' יח אלול תניא אגרת הקדש המשך פרק טו עמ' קכא שנה פשוטה ⛳ *"אך צריך להקדים":* למרות שכאמור לעיל, כחות הנשמה שבאדם נמשכות מעשר הספירות העליונות המאירות בהם. מדגיש רבנו, שאל לנו לטעות ולחשוב, שהמידות הקדושות שבאדם הן בערכם של המידות העליונות - וכפי שניתן להבין מבאורו הנפלא של המגיד ממזריטש, על הבעת הפתגם שאמר אברהם "ואנכי עפר ואפר". ... *אברהם ועבודתו:* נקדים, שעיקר עבודתו של אברהם אבינו, היתה בקו החסד והאהבה, עד כי הקב"ה מתיחס אליו כ"אברהם אוהבי". אברהם ששרש נשמתו היא באצילות, מידת האהבה והחסד שלו, היא מידת החסד והאהבה של האצילות שהאירה והתלבשה בגופו - עד כדי כך "שנעשה מרכבה להקב"ה" (והיה בטל אליו יתברך, כביטול הסוס אל הרוכב עליו). ... *"וקא סלקא דעתך":* היות שהאהבה הגדולה שבאברהם, היא הארה הנמשכת לנשמה מאור החסד שבאצילות. היה לכאורה מקום להעלות על הדעת (= "קא סלקא דעתך") ולומר, שהאהבה והחסד שנמשכו לאברהם, הם ממש כמהותם כפי שהם במקורם (אף כי בודאי, למעלה, הם גדולים במהותם ובאיכותם). בא איפוא אברהם באמירתו "ואנכי עפר ואפר", ומדגיש בזה את הבחנתו בהבדל המהותי שבין שתי הבחינות (של החסד והאהבה, שלו וכפי שהם למעלה). ... *כמשל העץ שנשרף:* העץ, ככל דבר גשמי מורכב מארבע יסודות. ועם שרפתו, בעוד ששלשת היסודות "אש מים ורוח" שהיו בו "חלפו והלכו להם", הרי שמיסוד העפר שבעץ (שהיה המרכיב העיקרי בו) נשאר רק אפר. ואדמו"ר הזקן מביא ששמע ממורו המגיד ממזריטש: שכדוגמת האפר שנשאר מהעץ לאחר שנשרף, שאין לו כל דמיון למהות העץ ולערכו כפי שהיה לפני שנשרף (לא בכמותו ולא באיכותו). הנה כך אין דמיון בין אור האהבה המאיר בו באברהם למטה בהיות נשמתו מלובשת בגופו, לאור האהבה והחסד שבאצילות - ולזה התכוין אברהם באומרו "ואנכי עפר ואפר".... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *ולזכות שניאור זלמן היקר (בן נכדתי פייגי ומנדי פשטר) ליום הולדתו - שנת ברכה והצלחה!

*"היום בתניא"* יום ד' יז אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק טו שנה פשוטה ⛳ *המשלים להבנת הספירות:* נקדים, שבפרק ט"ו שבאגרת הקדש, נקבל הסבר מקיף למהותם של הספירות (שהאצילן הבורא כדי להנהיג בהם את העולמות) - נושא שלהבנתו נעזרת החסידות במשלים מהחיים, ובעיקר מנפש האדם. את האגרת פותח רבנו בהבאת דברי שלמה בתחילת משלי שאמר "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם" - שבמשלי התורה, מלבד ערכו של המשל כמסיע להבנת הנמשל, יש בכל משל גם את ענין ה"מליצה" שבו (בהביעו ענין יפה ונכבד, גם בפני עצמו). כך שהמשלים שבהם אנו נעזרים להבנת מהות הספירות העליונות, גם בפני עצמם (ללא הנמשל) הם מהוים מסכת נפלאה - וכדוגמת כחות הנפש המובאים להלן כמשל, שגם בפני עצמם הם מהוים מסכת מענינת בהכרת תכונות הנפש. ... *"ומבשרי אחזה אלוקה":* על האפשרות להבין קצת את ענינם של הספירות העליונות והשפעת האור והחיות האלוקית לעולם, רומז בראש ובראשונה הפסוק "ומבשרי אחזה אלוקה" - המביע, שמהנפש המתלבשת בבשר האדם ומחיה את הגוף. ניתן ללמוד, הן על עצם ההימצאות של החיות האלוקית בעולם, המהוה אותו מאין ליש. והן על האופן שבו הקב"ה מחיה את כל העולמות (וכפי שניתן להבין מהדמיון שהביעו רז"ל באומרם "מה הקב"ה...אף הנשמה"). ... *ההבנה בספירות הנובעת מהנשמה:* נזכיר, שליהודי שלש נפשות, אלוקית שכלית וטבעית, שלכל אחת מהן הבנה וכיוון חשיבה שונה. המאפין את הנשמה האלוקית הוא ש"ויפח באפיו נשמת חיים" - פעולה שבה המשיך הקב"ה בנשמה חיות פנימית "מתוכיותו ומפנימיותו". בנשמת היהודי, כלולות ומאירות הספירות העליונות - כך שבפרטיות יותר יש לומר, שמעלה זו שבנשמה, היא המאפשרת לאדם יותר "להבין קצת בספירות העליונות" (שמהן היא באה). ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך. *לזכות נכדתי מירי שתחי' קורנט לרגל נישואיה עם בן גילה יהודה לייב שניאור שי', במז"ט ובשעה טובה ומוצלחת - בנין עדי עד על יסודות התורה והחסידות!

*"היום בתניא"* יום ג' טז אלול תניא אגרת הקדש המשך וסיום פרק יד עמ' 240 שנה פשוטה ⛳ *המיוחד בארץ ישראל:* לעיל עסק רבנו בבאור הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ", המתיחס להמשכת החכמה העילאה לארץ העליונה (מלכות דאצילות) ולארץ התחתונה (שהיא ארץ הקדש, ארץ ישראל). ובסיום הפרק מביע רבנו, שמעלה זו של ארץ ישראל באה לידי ביטוי בפסוק "(ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה) תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה". ... *"עיני ה' אלקיך בה":* העינים באופן כללי מתיחסים לענין החכמה (שלכן נקראו החכמים "עיני העדה). והמשפט "תמיד עיני ה' אלקיך בה" מביע, שבארץ ישראל, תמיד נמשכת ומאירה "הארת אור החכמה" העליונה. ... *"תמיד":* המשכת החכמה העילאה המיוחדת המאירה בארץ ישראל, היא תמידית וללא כל הפסק. אולם רבנו חוזר ומדגיש, שאין מדובר כאן על אותה מדרגה של אור. שכן, בכל שנה, האור הפנימי שניתן בשנה שעברה, הוא על שנה אחת בלבד. כשבערב ראש השנה האור חוזר לשרשו, ובמקומו בא אור חדש נעלה יותר (המאיר מ"ראשית השנה ועד אחרית שנה"). ... *"מר(א)שית השנה":* המילה "מראשית" כתובה בפסוק ללא א' ("מרשית"). ורמז יש בדבר לבחינת נוספת של אור שמסתלק מהעולם (לא בערב ראש השנה כנ"ל, אלא) בליל ראש השנה. אור זה, אף שגם הוא חוזר עם התקיעות ובגדול. הנה, כשהוא נמשך למטה עם התקיעות, בתחילה הוא "נמשך ומסתתר" "בארץ החיים שלמעלה ושלמטה". וגילויו למטה בא לאחר מכן, על ידי "מעשה התחתונים וזכותם, ותשובתם בעשרת ימי תשובה". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה ושנה טובה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום ב' טו אלול תניא אגרת הקדש תחילת פרק יד שנה פשוטה ⛳ *חיבת ארץ הקודש:* בתחילת אגרת יד, מוצגת הדרישה "לעורר את האהבה הישנה וחיבת ארץ הקדש". ולראות, שהרוח הנדיבה לחיזוק הישוב בארץ ישראל, תהיה מידי שנה בשנה בריבוי אחר ריבוי. וזאת, "כמידת קדש העליון (הקב"ה) המאיר לארץ הקדש, המתחדש ומתרבה תמיד" - שכדוגמתו, כן צריכה להיות נתינת הצדקה למען הישוב בארץ הקדש (שאדמו"ר הזקן דאג בזמנו לחסידים שעלו להתישב בה). ... *"ה' בחכמה יסד ארץ":* להכרת מידתו של הקב"ה, "קדש העליון", ביחס המיוחד לארץ ישראל, מובא הפסוק "ה' בחכמה יסד ארץ" - המתיחס להמשכת החיות *מהחכמה העילאה לארץ העליונה* (שהיא בחינת מלכות דאצילות) *וכן לארץ התחתונה* (היא ארץ ישראל), "המכוונת כנגדה ממש ונקראת על שמה ארץ החיים". נצין, כי חיות זו (אודותיה מדובר כאן) היא חיות פנימית מיוחדת, ולא החיות החיצונית הנמשכת לעולם להוותו מאין ליש. ... *בכל שנה אור חדש:* רבנו מבהיר, שבכל ראש השנה, נמשך לארץ העליונה מהחכמה העילאה, "אור חדש עליון" *שלא האיר בה מעולם.* וכן הוא בנוגע להמשכה הנפעלת מלמעלה בכל ראש השנה, עבור ארץ הקדש, הארץ אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה". הנה גם כאן אין מדובר בהמשכת חיות החוזרת על עצמה, אלא על המשכת אור חדש עליון יותר. כך שגם בארץ העליונה (מלכות דאצילות) וגם בארץ התחתונה (ארץ ישראל), המשכת המוחין העליונים להם בכל שנה, היא בריבוי אחר ריבוי. ... *להרחבת הבאור:* בהבהרת ענין זה, מודגשים בתניא הנקודות הבאות: א. מאז בריאת העולם, החיות (הפנימית) הניתנת לארץ (בכל ראש שנה) היא על שנה אחת בלבד (ולכן נאמר על ארץ ישראל "תמיד עיני ה' אליך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולא כתוב "לעולם ועד"). ב. בכל ערב ראש השנה, האור של השנה הקודמת מסתלק ועולה לשרשו. ג. האור החדש הנמשך בכל שנה, הוא מבחינה עליונה יותר מהאור שנמשך בשנה החולפת. ד. האור החדש אינו נמשך למטה מעצמו, אלא על ידי העבודה הרוחנית שבתקיעת השופר והתפילות. ... *סיפור:* כשהיה אדמו"ר הזקן אצל מורו ורבו המגיד ממזריטש. ראהו מתפלל את תפילת המנחה בערב ראש השנה באריכות גדולה, בקול ניגון של התעוררות ובבכיות עצומות *כמי שנפרד מאוהבו הנאמן.* ועוד בשעות היום החל באמירת תהלים בהתעוררות פנימית עד תפילת ערבית. ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך. תודה וברכה ושנה טובה! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.

*"היום בתניא"* יום א' יד אלול תניא אגרת הקדש סיום פרק יג עמ' 238 שנה פשוטה ⛳ *באור פסוק הפתיחה:* לאחר ההקדמות הנ"ל, מסביר רבנו את הפסוק שבפתיחת האגרת *"מה רב טובך אשר צפנת ליראיך".* שבחינת *"מה רב טובך"* (שהוא "בלי גבול ומידה ושיעור"), *נקבעה בשרש נשמתו של כל יהודי* - הן באלו ששרש נשמתם הוא הוא מבחינת ימין, והן באלו ששרש נשמתם הוא מהשמאל. באלו ששרש נשמתם הוא מהימין, מידה זו גלויה בהם תמיד. ובאלו ששרש נשמתם הוא מהשמאל, הרי שבדרך כלל מידה זו "צפונה" ונמצאת בהם בהעלם (אלא, שבעת הצורך, נדרש גם מהם לגלות מידה זו מהסתרה ולנהוג על פיה). ... *משאלתו של אדמו"ר הזקן:* לסיום מביע רבנו את משאלתו, שלאור התנהגות ישראל באופן של "רב טוב" (בלי גבול) שהם עושים. הנה, "גם אתה ה' תתנהג עמהם במידת חסדך הגדול בלי גבול ותכלית" - ושהשפעתו של הקב"ה לישראל, תהיה (לא מבחינת חסדו הרגיל, אלא) מבחינת החסד העליון המוגדר כ"רב חסד". ... *חבר נכבד:* *קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. בתודה ובברכה! כוח"ט! *הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד* מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד. *לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.