המשא בעצרת על שריפת 'תלמוד בתרא' בידי זאב וגנר ימ"ש ממונסי
*המשא השלם של 'אחד המשגיחים' שליט"א בעצרת ההתעוררות, אל שמועה כי באה שעמד במונסי שבארה"ב רשע טמא בשם זאב וגנר ימ"ש, ושרף שם ר"ל ס' תלמוד בתרא*
מורי ורבותי!
הנביא הקדוש בירמיה מספר על מה שהיה אחר שהביאו למלך יהויקים את המגילה שכתב ברוך בן נריה הסופר מפי ירמיה, בעניין החורבן. והרשע הזה יהויקים כל כך כעס, עד שעמד והשליכה אל האש...
וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה, יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח (בכיות), עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח. (בכיות) וְלֹא פָחֲדוּ וְלֹא קָרְעוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם הַמֶּלֶךְ וְכָל עֲבָדָיו הַשֹּׁמְעִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.
והגמרא הקדושה אומרת במסכת מועד קטן: ולא קרעו את בגדיהם - מכלל דבעי מקרעי...
מורי ורבותי!
התאספנו כאן היום אל שמועה כי באה, לא יאומן כי יסופר, אוי לאוזניים שכך שומעות ('אחד המשגיחים' משתנק בבכי)... בעיר מונסי שבארה"ב, עמד שם רשע מרושע, חרפת אדם ובזוי עם, שפל אנשים נאלח ונקלה, טמא אחד בשם זאב וגנר ימ"ש שר"י, וקנה לו בחנות Tuvia's שם עותק 'תלמוד בתרא' עוקצין מאת הוד כ"ק מרן שליט"א, ושרפו באש, (בכיות) רחמנא ליצלן ה' ישמרנו, והוסיף חימה להסריט מעשהו השפל ולפרסמו ברבים.
שומו שמים על זאת, אוי לעיניים שכך רואות ואוי לאוזניים שכך שומעות, ואוי לנו שכך עלתה בימינו!!
רבותי! מיהו אותו זאב וגנר ימ"ש איני יודע, ואיני רוצה לידע. מי שעושה כזה דבר, רחמנא ליצלן, לשרוף ספר קדוש בידיים, הרי ספק גדול אם עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. גם אם יש לו כיפה וציצית, הרי קרוב לודאי שנשמתו מן הערב רב, אולי מזרע עמלק. הרי היה איזה רשע שונא ישראל גרמני, רבו של היטלר ימ"ש, קראו לו וגנר, ריכרד וגנר ימ"ש... אולי הוא צאצא ממנו, מאיזה נכרי שטימא בת ישראל... הרי הגר"א הקדוש אומר בביאורים לתיקוני זוהר חדש, שבגלות זה האחרון אלו הגאים המזלזלים בתלמידי חכמים, הם נשמות הערב רב (בכיות)...
רבותי! מה שנוגע אלינו זה לא אותו זאב וגנר, ישתחקו עצמותיו בגיהנום, אלא אנו... אנחנו... איך יתכן שקרה דבר כזה בינינו, מה זה אומר עלינו כששרפו אצלנו ספר קדוש, ועוד ספר קדוש כזה?
('אחד המשגיחים' פותח ספר) רבותי, כבר היה לעולמים! כבר היתה כזאת, כשרשעים שרפו ספרו של רבינו אור עינינו, אור העולם, רבינו הרמב"ם! העונש, הפורענות שבא אחרי זה, הרי אין לשער (בכיות)... שרפו את כל התלמוד בצרפת, בכ"ד עגלות! מדינה שלמה נחרבה! והנה מה שכתב ר' אברהם בן הרמב"ם, כשבאה אליו השמועה על מה שעשו רשעים בספר אביו (מתמוגג בבכי)...
מה בערו האומרים, כי בערו
ספרי חמודות, יקרו מזהב.
אש אוכלה המה, ואיך אש תאכלם?
בינו לזאת בוערים ועוזרי רהב!
אין זה, אבל עלו כמו תשבי לאל
באש, וכמלאך בתוך הלהב
אתם שומעים, אתה שומע, זאב וגנר שחיק טמיא? בינו לזאת בוערים ועוזרי רהב! (בכיות) רשע מרושע! אתה חושב ששרפת את 'תלמוד בתרא'? אש אוכלה המה, ואיך אש תאכלם!! (מתייפח בבכיות נוראות) אין זה, אבל עלו כמו תשבי לאל, וכמלאך בתוך הלהב!! (ממרר בבכי) גוילין נשרפים ואותיות פורחות... 'תלמוד בתרא' עלה למרום, ישר אל הקב"ה, כמו אליהו הנביא, והנה רכב וסוסי אש ויפרידו בין שניהם, ויעל אליהו בסערה השמיים... אתה טמא, זאב וגנר שחיק טמיא, יורד למדרגה התחתונה שבגיהנום, אבל ב'תלמוד בתרא' לא נגעת ולא פגעת... הוא עלה כמו תשבי לאל באש, וכמלאך בתוך הלהב... (בכיות).
רבותי!
הגמרא אומרת בעבודה זרה:
"ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים, וספר תורה מונח לו בחיקו. הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות, והציתו בהן את האור"
אוי, אוי, אוי ('אחד המשגיחים' מתייפח) "והציתו בהן את האור"!!
"אמרה לו בתו: אבא, אראך בכך?! אמר לה: אילמלי אני נשרפתי לבדי - היה הדבר קשה לי, עכשיו שאני נשרף וספר תורה עמי - מי שמבקש עלבונה של ספר תורה, הוא יבקש עלבוני!"
('אחד המשגיחים' סוגר את הגמרא, מתייפח)
אוי, אוי, הרשע ההוא ממונסי... אלמלא שרפת דברי הוד כ"ק מרן שליט"א לבדם - היה הדבר קשה לנו, עכשיו את מי שרפת איתו?
('אחד המשגיחים' פותח משנה עוקצין)
"שרשי החזרים והצנון והנפוס - דברי רבי מאיר; רבי יהודה אומר: שרש צנון גדול, מצטרף... רבי אליעזר אומר: אף הסיג של רצפות"...
('אחד המשגיחים' מכה על הסטנדר, צועק)
איתו שרפת את ר' מאיר, ר' יהודה, ר' אליעזר, ר' יהושע, את רב ושמואל ואביי ורבא ורב פפא שמביא בסוגיות שמעתיק מכל הש"ס, את הראשונים והאחרונים שמצטט...
"מי שמבקש עלבונה של תורה, הוא יבקש עלבוני"! מי שיתבע על שריפת ר' מאיר ור' יהודה ור' אליעזר, גווילין נשרפים ואותיות פורחות ('אחד המשגיחים משתנק בבכי, רועד בכל גופו) - הוא יתבע עלבונו של הוד כ"ק מרן שליט"א! רשע מרושע, עם מי התחלת? עם ר' מאיר ור' יהודה ור' אליעזר? משוגענער, מצאת לך עם מי להתחיל?
('אחד המשגיחים' משתתק לכמה שניות, ופתאום מצטעק)
שאלי שרופה באש!!
איכה נתונה באש אוכלה תאוכל באש בשר, ולא נכוו זרים בגחלייך!!
איך הטמא הזה, הזאב וגנר הזה ימח שמו - פוי, טפו, טפו ('אחד המשגיחים' יורק, וכמעט מקיא), אוי, אסור להזכיר את שמו, איך הרשע הזה הצליח לשפוך נפט ולהצית את התורה באש, איך האש לא זינקה עליו ושרפה אותו במקום? נתונה באש אוכלה תאוכל באש בשר, ולא נכוו זרים בגחלייך?! איך?!
('אחד המשגיחים' משתנק) נו, הרי גם השאלה של המהר"ם היתה בתמיה, שקורין בלשונם שאלה רטורית... ואיך הצליחו הנאצים ימח שמם לשרוף ששה מליון מעם הבחירה? איך? ואנוכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא... (בכיות)
"צורי בלפיד ואש הלבעבור זה נתנך, כי באחריתך תלהט אש בשולייך?!"
('אחד המשגיחים' זועק בכל כוחו, מכה בכוח על הסטנדר)
מסכת עוקצין עולה למעלה לפני הקב"ה, קורעת את שמלתה, תובעת דין... לשם כך בראת אותי, לשם כך נתת אותי לישראל, כדי שרשע טמא במונסי יעמוד וישרוף אותי? למה? מה חטאי ומה פשעי, יותר משאר כל מסכתות? היית יכול לסיים את סדר טהרות במסכת ידיים... ('אחד המשגיחים' ממרר בבכיות נוראות) למה נתת אחרי ידיים את עוקצין? כדי שיהיה את מי לשרוף?!
רבותיי!! הזעקה של עוקצין מנסרת באויר... צורי בלפיד ואש הלבעבור זה נתנך, כי באחריתך תלהט אש בשולייך?! עוקצין תובעת דין... אוי ואבוי לנו מדינה של עוקצין... מי יודע בכמה נפשות נשלם, בכמה קרבנות, על מעשה של רשע אחד במונסי... מה עושים? כל שבידו למחות ולא מיחה... כיון שניתנה רשות למשחית...
מה אתם יכולים לטעון - מה לנו ולזאב וגנר הרשע מרושע הזה? הוא שרף, הוא את עוונו ישא, ימח שמו וזכרו. מה לנו ולו? וכי חסרים רשעים בעולם?
אבל רבותי, אין זו טענה. (בכיות) כתוב בשולחן ערוך שכל מי שרואה ספר תורה נופל, חייב להתענות... כל מי ששומע ברכת השם, חייב לקרוע... למה אני חייב? ההוא התרשל והפיל את הספר - למה אני צריך לצום? רשע אחד בירך את השם - למה אני חייב לקרוע, להפסיד את הבגד? לא, רבותי, זה לא כך... אתה היית שם, אתה ראית, אתה שמעת, אתה נידון איתו, רחמנא ליצלן... מידת הדין מתוחה, אוי (בכיות)... אם היינו אנחנו מכבדים את התורה כמו שצריך, הסטרא אחרא לא היה מקבל כוח לשרוף את התורה... אם הגענו לראות ולשמוע כזה דבר, אנחנו פגמנו, אנחנו אשמים ('אחד המשגיחים' ממרר בבכי)...
רבותי, והרי הדין יכול להיות נורא ואיום! על מה ששרפו אז ספרי הרמב"ם, כתב ר' שם טוב, ר' שם טוב הקדוש מגולי ספרד, מפרש המורה נבוכים:
למענו חרונו / אלוהי מעונו / יעורר, ודינו / יהי עז וקשה
ויאמר לצריו / ושורפי ספריו / אני קם / ולא אחריש עוד ואחשה
בשומכם לשונכם / בנביא, וכי לא / יראתם לדבר / בעבדי במשה
רבותי!! נורא נוראות, מה יהיה איתנו? למענו חרונו אלוהי מעונו יעורר, רחמנא ליצלן, ודינו יהי עז וקשה... (בכיות) עז וקשה! בכמה דמים נשלם, בכמה אסונות? ויאמר לצריו ושורפי ספריו, כן, זה הרשע ההוא ממונסי, אבל מה איתנו? מי שראה ושמע, והקב"ה אומר: אני קם, ולא אחריש עוד ואחשה... אוי ואבוי, כשהקב"ה קם (בכיות נוראות)... ודינו יהי עז וקשה... רחמנא ליצלן....
)מתעשת) רבותי! די לבכות. מה שהיה היה, וכעת צריך לתקן (מוציא ממחטה, מקנח חוטמו ומוחה עיניו. מכה על הסטנדר). רבותי! ירמיה הנביא הקדוש, שהתחלנו איתו קודם, אומר שם, אחר שגומר סיפור השריפה:
וְעַל יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה תֹּאמַר: כֹּה אָמַר ה': אַתָּה שָׂרַפְתָּ אֶת הַמְּגִלָּה הַזֹּאת [...] לֹא יִהְיֶה לּוֹ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד, וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה. וּפָקַדְתִּי עָלָיו וְעַל זַרְעוֹ וְעַל עֲבָדָיו אֶת עֲוֹנָם, וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם וְעַל יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם וְאֶל אִישׁ יְהוּדָה אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם וְלֹא שָׁמֵעו.
כן, זה ודאי צריך - העונש לרשע השורף, הרי עונש נפלא, עונש נורא. וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה. אותו רשע שרף 'תלמוד בתרא' - בשריפה תהא מיתתו, ודאי. כל מידותיו של הקב"ה מידה כנגד מידה. אומרים לי עכשיו שאותו זאב וגנר ימ"ש, יש לו גידול בראש... גידול בראש יש לו... נו, הקב"ה כל יכול, יכול ליתן לו שניהם... מיתתו בגידול בראש, ומיתתו בשריפה... גם חֹרֶב בַּיּוֹם וְגם קֶרַח בַּלָּיְלָה... הקב"ה כל יכול... והלואי ויזכה לעשות תשובה קודם ותהי מיתתו כפרתו, הלואי, כי בלי זה, המיתה היא רק התחלה... אוי, רחמנא ליצלן (בכיות)...
(מתעשת) אבל, העונש לרשע השורף הוא עדיין לא תיקון. הוא בעזר השם יקבל את שלו משלם, וְנִבְלָתוֹ תִּהְיֶה מֻשְׁלֶכֶת לַחֹרֶב בַּיּוֹם וְלַקֶּרַח בַּלָּיְלָה, אבל מה יש לנו מזה? מה יש למסכת עוקצין מזה שההוא ימות בשריפה, מגידול בראש? לא, מזה לבד אין לה עדיין כלום. שמעו איך הוא מסיים שם, ירמיהו הנביא הקדוש:
"וְיִרְמְיָהוּ לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵשׁ - וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה".
('אחד המשגיחים' בוכה) "לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וַיִּתְּנָהּ אֶל בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּהוּ הַסֹּפֵר, וַיִּכְתֹּב עָלֶיהָ מִפִּי יִרְמְיָהוּ אֵת כָּל דִּבְרֵי הַסֵּפֶר אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּאֵש"! מסכת עוקצין הקדושה לא מסתפקת במה שהרשע יקבל את שלו. התיקון יהיה רק כשלקח מגילה אחרת, ויכתוב עליה את כל דברי הספר אשר שרף, אשר שרף הרשע באש...
ולא זו בלבד, אלא "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה"... ('אחד המשגיחים' צועק ובוכה, מכה על הסטנדר בכל כוחו, שוב ושוב)... וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה... וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה... וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה...
רבותי! לא יהיה תיקון, עד שנוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה... מי שעדיין לא קנה תלמוד בתרא, יעמוד ויקנה כעת... ומי שכבר קנה, ידאג שחברו שעדיין לא קנה, עכשיו יקנה... ומי שהביא קונה אחד, יביא שניים... מי שהביא שניים, יביא ארבעה... וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה!
אז תעמוד מסכת עוקצין לפני כסא הכבוד, תסיר שקה מעליה, ומתוך הדמעות תחייך שוב... לתת לאבלי ציון, לשום להם פאר תחת אפר... ישועה תהיה לנו!
*סוף משא 'אחד המשגיחים' שליט"א בעצרת*
אני מבקש מכל אחד ואחד ובפרט ממי שקיבל ממני תורה, להדביק את משאו של 'אחד המשגיחים' שליט"א, כמו שהוא, בכל מקום אפשרי באינטרנט וברשתות החברתיות, ולשתפו שוב ושוב בכל דרך.
ואקווה, כי בזה יסור מאיתנו חרון אפו של הקב"ה על מה שאירע, ולא נדע עוד שום צער ואסון ח"ו.
תוקן על ידי I_N_RUBIN ב- 20/10/2021 02:24:45
 |
|
|
