תוך כדי שיחות אבא אמר שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל. ואז גם אני אמרתי שרוצה לעלות איתו. אימי התנגדה בתוקף ונתמכה חזק על ידי אמא שלה –סבתא שלי, שהייתה חברה פעילה במפלגה הקומוניסטית. היא דאגה להעביר את המידע על הרצון שלי ושל אבא לק.ג.ב והם התחילו "לטפל " בנו. התחילו איומים ומשטרה בקרה בביתנו מספר פעמים. אמרו שאם נגיש בקשה לעלות לישראל {היתר יציאה}- ייפתח משפט פלילי. באותו זמן פיטרו את אבא מעבודתו והתחילו לעקוב אחרי. גם בבית הספר המנהלת והמורים קיימו איתי שיחות וניסו להאשים את אבא על השפעתו הרעה. אמרו: "את ילדה סובייטית כמו כולם וזה המולדת שלך. ישראל היא מדינת אויב. במקביל נערך משפט גירושים של ההורים, שהפך למשפט פוליטי. כנגד החוק לא נתנו לי להביע את דעתי עם מי אני רוצה להישאר וקבעו שאני נשארת בחזקת האמא, בטענה שאבי "פושע פוליטי" ומשפיע עליי לרעה. תכף לאחר המשפט הזמינו אותי למפקחת במשרד החינוך אשר דרשה שאסכים לנסוע למחנה הנקרא "פיאונרים" ולשהות שם עד שאשנה את דעתי. אני אמרתי שלא אשנה את דעתי ורצוני לעלות לישראל. אז היא איימה עליי ואמרה שאם אתנגד ישימו אותי בכוח לבית חולים לחולי נפש.
*****
דיברו איתי לבד בחדר נפרד וניסו לשכנע להישאר. אני הסברתי להם שאני יהודייה ולכן רוצה לגור בישראל וזה המולדת שלי, כמו שרוסיה מולדת של רוסים.
בינתיים המעקב אחריי המשיך: הלכו אחריי לכול מקום ופעם ניסו להכניס אותי בכוח לאוטו וברחתי. פחדתי לחזור הביתה שלא יחטפו אותי ואז עברתי לגור עם אבא לסבתא השנייה – אימא של אבא שמאוד אהבתי אותה. בינואר 1973 התנהל משפט שבו נשללה מאבא זכות אבהות עליי.
****
היא נגשה אליי, שאלה : את רוצה לחזור הביתה למוסקבה? אמרתי לה: כן.
אני אעזור לך, אבל יש תנאים: אבא שלך עזב אותך, הוא כבר לא אבא שלך. אסור לך לפגוש את סבתא-אמא של אבא, את החברים שלו וכל בן אדם אחר הקשור לאבא. אם תעשי זאת נשלח אותך חזרה לתמיד ואף פעם לא תחזרי הביתה. אל תדאגי ,אנחנו יודעים הכול. חייכה והלכה. נשארתי בהלם עם רגשות מעורבים.
בכל זאת ב-14 בנובמבר 1973 החזירו אותי למוסקבה לבית של אימא וסבתא, אימא שלה.[1]
****
"כיצד יוכיח אדם אחד את שליטתו על אדם אחר, וינסטון?"
וינסטון הירהר. "על ידי כך שיגרום לו סבל" אמר.
"בדיוק כך, על-ידי שיגרום לו סבל. אין די בצייתנות. אם אינו סובל, איך תוכל להיות בטוח שהוא מציית לרצונך, ולא לרצונו שלו? שליטה משמעותה גרימת כאב והשפלה. שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על פי בחירתך."
- ג'ורג' אורוול
{ מתוך הספר "1984" } [2]
****
המיתוס של פאווליק מורוזוב מייצג בפי דוברים בימינו את הרוע שבשלטון טוטליטרי השם את המדינה לפני המשפחה. נאמנות למדינה לפני המשפחה.[3]
