האם הלכתית מחירי הפירות של אוצר ביה"ד לא אמורים להיות נמוכים יותר? מי מנצל את מי?

טוב, נומר שלא במחירי עלות הפועלים, אבל איך זה שמחירי הפירות של אוצר ביה"ד גבוהים יותר מפירות של היתר מכירה וכו'?
גם הסחורה הערבית יקרה מאוד לעומת הסחורה היהודית  של היתר מכירה . מי מנצל את מי?

שנה אחת מממנת שבע שנים

אבל למה על חשבוננו? ועוד מדובר בסחורה סוג ב. על זה נאמר אל תהי צדיק הרבה: עדיין מותר לאכול כמעט הכול מיבול רגיל ולא מצאנו תוספת שביעית.

הרבה דברים, מתחילים לשם שמים אבל לאורך זמן מפרנסים רבנים, משגיחים וסתם מאכערים

מה שיש עכשיו זה לא בדיוק אוצר בית דין. 

יש להבדיל בין פירות לירקות 

פירות גדלות על העץ גם בשמיטה, והאוצר בי"ד אוסף את הפירות ומביא אותם לבני העיר. זה כמובן לא רלוונטי כרגע כי כל הפירות כעת הם עדיין של שישית.

לגבי ירקות אסור לאכול את הירקות של השנה בכלל, (או שמור ונעבד או ספיחין). הירקות יכולות להיות או מחו"ל או מנכרים, 
על הירקות של הנכרים יש מחלוקת, לדעת הב"י וכך מנהג ירושלים אין בהם שום קדושה ואפשר למכור כרגיל, אבל לדעת המבי"ט ולפי פסיקת החזו"א יש בהם קדושה ואסור לסחור בהם, לכן קם האוצר בי"ד כדי לקנות את הפירות מהנכרי ולהביא אותם לשוק, לכן המחירים הם מחירי השוק, היצע וביקוש וכו'... 
מקווה שעשיתי כאן קצת סדר.

לאוצר בי"ד מותר לסחור בירקות שביעית?

אנשי בית הדין אינם סוחרי ירקות מקצועיים,

הם באים פעם בשבע שנים,

לא תמיד עם ניסיון כלשהוא בתחום,

וזו התוצאה.


אני זוכר לפני כמה שמיטות,

שמכרו קרטונים מיץ תפוזים סחוט של שביעית,

במחיר גבוה מהמחיר שנמכר בשוק המיץ הרגיל,

למה?

כנראה חוסר ניסיון,

ומאז דומני שלא מוכרים יותר,

למדו מהניסיון...........

החזון איש באגרות: מחירי אוצר בית דין צריכים להיות יותר זולים. כך שלא ניתן לאמץ את שיטת החזון למחצה או לשליש. ואם המחירים יקרים יותר אז יש לנו מסחר בפירות שביעית ולא אוצר ביה"ד. ככלל, אם בסוכה, שיטתו של החזון איש לא התקבלה אצל רוב עם ישראל אז כ"ש שבשמיטה רוב האנשים לא מעוניינים לאמץ את שיטתו, היוצא מזה, שרוכבים על גבו השחוח של הציבור  והגרוע מכול שאולי מכשילים אותו רחמנא ליצלן.

דוגמאות לפערי המחירים קלמנטינה, אותו סוג וגודל 11 שקל לקילו לעומת 6 שקלים לקילו בחנות בכשר הרבנות. מלפפונים 4.9 לעומת 7.9 בהכשר הפצץ וכן הלאה כך שאין ספק שעושים ביזנס ומסחר ומכשילים את כולנו לכאורה.