פרשיית חיים ולדר - למה קשה לי להצטרף למקהלה

תחושותיך לגמרי מובנות. דבר כזה באמת קשה לעיכול. המוח לא רוצה להאמין.

אך עם כל הקושי שבדבר האמפטיה צריכה להיות נתונה אל הקורבנות. להאמין
לסבל שלהם. 

היה מצופה ממי שיש לה טיפת יושרה שבמקום לגלגל עיניים לשמיים ולזעוק בצביעות מתחסדת: איך עושים  לולדר משפט שדה בסגנון בג'ונגל?

לבדוק קודם מדוע כל הגופים החרדים שפועלים על פי הוראת הרבנים השעו את ולדר מיידית...

היתכן שהועדה הרוחנית של יתד נאמן ורבני ארגון הידברות ועיריית בני ברק וכן הרבנים שקראו לציבור לסלק את ספריו מהבתים גם הם הצטרפו "למקהלת שופכי הדם"?

את התשובה נשאיר לצופים...

זה מזמן כבר חרג מתחום אהרן רבינוביץ

בבא, האם רק אני שומע כאן נימה של כבוד וקבלת סמכות של רבנים? 

שיתפתי במחשבות שלי,

אני כמובן אוהבת וחותרת ליושרה,
אך בדרך אליה, זכותי לחשוב, ולעיתים להתחבט, לשקול מה לקבל ומה לא.
ואגב , אני עצמי לא יודעת מה דעתי על פרשיה זו , ועל הניצב התורן העומד למשפט ההמונים,
שכבר מהרת להגדיר את עמדתי כצבועה.

חיים ולדר , מעבר היותו מושא הדיון, הוא גם דוגמא.
הבנת?

אני חוככת בדעתי ביני לבין עצמי, מה דעתי על כתבות מסוג זה ובכלל.
המתלוננות-הקורבנות - תמיד צודקות, ומלוא חמלתי נתונה להם.
זו אקסיומה.

השאלה שלי האם בשדה התקשורתי לא חלה לעיתים הטעיה, ?
את השם הרב דוד הריסון - שמעת??
אני שואלת בכנות.

הבהרה:  אני לא מכירה את הפרשיה מעבר למה שפורסם בתקשורת, 

עם זאת, לעמדתי, הראיה שהוא הועזב מכל תפקידיו, אינה ראייה  לדיון זה .
ודאי שהוא הועזב !
וכי אם אני הייתי מעסיקה שלו לא הייתי מעזיבה /משהה אותו? כרגע , עד להתבהרות ? )

1. אנשים ונשים (שמזדהים בשמם כמובן) שמתעסקים בעניינים של פגיעות מיניות בציבור החרדי מספרים שהם מקבלים עדויות. (זאת מעבר לכך שמעבר לכל מיני תגובות אלמוניות ברשת, יש גם כמה שכתבו מפרופילים אותנטיים).

2. לא צריך להיות גאון גדול בשביל להבין שאם הוצאות הספרים הגדולות מתנערות ממנו, אם תחנת הרדיו שהוא היה מלך בה מתנערת ממנו, יתד נאמן, ועוד, אז נכון שאפשר לתלות את זה באווירה הציבורית, הלחץ הציבורי, אבל בציבור החרדי זה לא עובד רק לפי לחץ ברשתות החברתיות.

האם ההתנערות היא בשל -  כבדהו וחשדהו , ( שיצרה תגובת דומינו ) ??

או של בירור מלא של כל הנ"ל  (או חלקם ) ??

שאלה במקום

נראה לי שכל התשובות נכונות