אם כבר - משתף במחשבה שלא עוזבת אותי בימים האחרונים.
לפי מה שספרו לי - בשנות קום המדינה לפעמים בעשרה בטבת יותר מחצי מבית הכנסת היה אומר קדיש על קרוביו שנספו. חשבתי שאם היו ממשיכים מנהג זה לדורות, וביום הזה כל מי שיתום מאחד מהוריו היה אומר קדיש על כלל הרוגי השואה זה היה מייצר מנהג ייחודי שעושה רושם ויכול לעזור שלא ישכחו עוד כמה שנים את כל הסיפור של השואה שלא תיהפך לזיכרון רחוק ומעומעם.
בנוסף, מסיבות של שמרנות ומסיבות אחרות לא מסדו מנהגים דתיים לזכר השואה (אמירת קינות מיוחדות בתשעה באב וכיו"ב) ודווקא משהו כמו אמירת קדיש כללית לדורות זה מנהג דתי שלהבנתי לא צריך בהכרח חדשנות קיצונית בשביל להסכים לזה...
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 14/12/2021 17:48:11
נשלח ב-14/12/2021 18:28
מצדרביעי כתב:
מצדרביעי
חסום באתרוג.
אם כבר - משתף במחשבה שלא עוזבת אותי בימים האחרונים.
לפי מה שספרו לי - בשנות קום המדינה לפעמים בעשרה בטבת יותר מחצי מבית הכנסת היה אומר קדיש על קרוביו שנספו. חשבתי שאם היו ממשיכים מנהג זה לדורות, וביום הזה כל מי שיתום מאחד מהוריו היה אומר קדיש על כלל הרוגי השואה זה היה מייצר מנהג ייחודי שעושה רושם ויכול לעזור שלא ישכחו עוד כמה שנים את כל הסיפור של השואה שלא תיהפך לזיכרון רחוק ומעומעם.
בנוסף, מסיבות של שמרנות ומסיבות אחרות לא מסדו מנהגים דתיים לזכר השואה (אמירת קינות מיוחדות בתשעה באב וכיו"ב) ודווקא משהו כמו אמירת קדיש כללית לדורות זה מנהג דתי שלהבנתי לא צריך בהכרח חדשנות קיצונית בשביל להסכים לזה...
אב הרחמים נתקן לזכר הרוגי מסעות הצלב, מה שמחזק את השאלה למה אירועים שהובילו לאלפי הרוגים זכו להנצחות דתיות, לפיוט מיוחד בשבת, קינות מיוחדות לתשעה באב וכו'.
אבל האירוע הכי מזוויע בתולדות ישראל (ובין המזוויעים בתולדות האנושות כולה) לא זכה לשום התייחסות דתית שתישאר לדורות...
אב הרחמים נתקן לזכר הרוגי מסעות הצלב, מה שמחזק את השאלה למה אירועים שהובילו לאלפי הרוגים זכו להנצחות דתיות, לפיוט מיוחד בשבת, קינות מיוחדות לתשעה באב וכו'.
אבל האירוע הכי מזוויע בתולדות ישראל (ובין המזוויעים בתולדות האנושות כולה) לא זכה לשום התייחסות דתית שתישאר לדורות...
כי טענו שכל תקנה חדשה ומיוחדת עלול לשבור את הנשארים, ניצולי השואה
דווקא הניצולים הדתיים שאני מכיר, כן תמכו בדברים כאלו (הרב לאו ועוד) וחלקם אפילו הלינו על כך שלא מספיק פועלים אקטיבית לזכור...
לגבי היצירות - דווקא גיריתם אותי, אבל הכול חסום באתרוג...
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 14/12/2021 21:08:25
נשלח ב-14/12/2021 21:09
מצדר, אם לא טומנים את הראש בחול, כולם יודעים שהסיבה היא הרצון להיות מקובעים וכמה שפחות לחדש בפולחן הדתי. להערכתי גם תמצא אמירות מפורשות כאלה (בלי קשר לנימוקים). בזמנו, בתקופת הקנטוניסטים, המהרא"ל צינץ מסר/כתב דרוש שלם על כך שצריך לחבר סליחות שיהוו תפילה לביטול אותה גזירה נוראה. בדבריו הוא מציין שברור שאין לנו את היכולות להתחרות במשוררים הקדמונים, אך כל אחד מבקש ומתפלל ביכולות שלו וזו הדבר היחידה לבקש (הדרוש נמצא בספר "אריה שאג" דרוש א). התפיסה שלו הייתה שאין אופציה לא לבקש. עם זאת, לא זכור לי שבאמת התחברו תפילות בנושא הקנטוניסטים. גם בספר "החכות יום העצמאות" של הרב פרופ' רקובר, הוא מביא דברים שכתה הרב דבליצקי, שעם ישראל חוגג כ13 ימי פורים עם מנהגים מיוחדים (אולי אני טועה במספר), ולמה על יום ירושלים לא טרחו לתקן אפילו פרק תהילים קצר.... וגם כאן רוב הרבנים שאינם משיחיים לא תמכו בשום תקנה. אינני מביע דעה בנושא, רק מציין שכבר היו קולות ודיונים אבל לרוב לא התגבשו תקנות לזכר אערועים משמעותיים
נשלח ב-14/12/2021 21:21
לדיבוק: נכון, אבל להגיד קדיש זה לא באמת "חידוש" אז זה לענ"ד היה יכול להיות רעיון יצירתי בו מכניסים משמעות ייחודית למנהג שמרני...
נשלח ב-14/12/2021 23:36
מצדרביעי כתב:
מצדרביעי
לשבור את הנשארים??
דווקא הניצולים הדתיים שאני מכיר, כן תמכו בדברים כאלו (הרב לאו ועוד) וחלקם אפילו הלינו על כך שלא מספיק פועלים אקטיבית לזכור...
לגבי היצירות - דווקא גיריתם אותי, אבל הכול חסום באתרוג...