חיים ולדר זומן לבית-הדין שהרב שמואל אליהו הקים בעניינו.

לא מבין מה יוצאים פה נגד הרב אליהו,
האם לא ברור שאם הוא לא היה מורה שלע"ע יש להשהות את קניית ספריו ואין להשליכם עד לבירור מלא מישהו היה פועל לבירור האמת.
זה שמהחברה החרדית נדמו הקולות כנראה אומר שיש דברים בפרסום שפורסם כביכול בשמו של ולדר על מעורבות של בי"ד בני ברק, גם אם מקצת מהדברים נכונים זה לא מאפשר להם להתקדם בנושא וממילא שאר רבני ב"ב החרדים לא יפעלו נגדם או בחשש שהם יוזקו, אבל זה לא אומר שאין אש במקום העשן והאש שמדאיגה אותנו לאו דווקא מדאיגה את רשויות החוק ולפיכך אין שום משמעות לסגירת תיקים / אי פתיחת תלונה וכדו'
ולכן כשהרב אליהו אחראי למעשיו ומותיר פתח של בירור במסגרת המקובלת בעם ישראל שהיא בי"ד אי אפשר לבוא אליו בטענות מלבד בקשה שיכול הנתבע ללכת לברר את הדברים בבי"ד קבוע וחשוב אחר שיסכים לקחת ע"ע את בירור העניין.
  

בית הדין הזה שומע את המתלוננות שלא רוצות להתלונן במשטרה מטעמים מובנים.

כמוהו כ"פורום תקנה" שאלמלא פעילותו, אנשים כמו הרב מוטי אלון היו ממשיכים
להיות מקובלים בציבור וממשיכים במעשיהם.

ביה"ד הזה עושה דברים טובים. מסכים לגמרי. על ידי שמיעת צד אחד.
בנושאים כאלו, צריך לפעול על פי שמיעת צד אחד. אין ברירה אחרת.

הבעיה היא לא בפעילות ביה"ד, אלא בהזמנה שלו לקיים בירור אחרי שיש כבר מסקנה. ופסק הדין כתוב מראש.
זה ליצנות. ולבי"ד אסור לעשות ליצנות.

(האמת, אי אפשר לעשות בירור יסודי. כל עוד המתלוננות לא מסכימות לעמוד מולו לדיון מסודר. וזה עוד סיבה להבין שהזימון הוא ליצנות בעלמא).

לא דנים לכף חובה מספק שקול. לא ברור לי שה שהוא לא מגיב זה ראיה. לא מדובר בשאלה תיאורטית. האם ניתן לקרוא את ספריו? האם ניתן לשלוח אליו ילד לטיפול אחד על אחד?