כמה מלים לאלו ש"פשוט נמאס" מהחיסונים:

מה שמטריד בסיפור של חיסוני הקורונה זה ההיסטריה והטירוף. הטירוף המערכתי של מערכות הבריאות והממשלות, לפחות חלק מהממשלות ברחבי העולם.

במקרה של שפעת, הרשויות עושות בדיוק את המוטל עליהם. יש מחלה. יש חיסון. אנחנו מספקים אותו לכל דורש. מכאן ואילך כל אחד אחראי על עצמו ועל בריאותו.

במקרה של קורונה, אם יכולנו להבין את ההיסטריה כל זמן שלא היה חיסון, ניחא. אבל מהרגע שיש חיסון, והוא הוכח ב"ה כיעיל. כל מה שהממשלות ורשויות הבריאות בכל מדינה נורמלית צריכים לעשות זה, לדאוג רגולוטרית שיהיו מספיק חיסונים עבור מי שחפץ בכך, לפרסם לציבור את הדוחות המוכיחות את יעילות החיסון כלפי הסיכונים מהמחלה, ולאפשר לציבור הבוגר להחליט מה לעשות. בדיוק כמו שכל אחד יכול לאכול בורקס או לעשן סיגריה. כל אחד יחליט אם הוא רוצה להתחסן או שלא, וממילא מי שרוצה להגן על עצמו יכול להתחסן וכך אף אחד לא מסכן את סביבתו. לדעתי, באופן כזה, גם האימון של הציבור בחיסון היה רב יותר, ויותר היו בוחרים להתחסן. הטרללת וההיסטריה סביב הקורונה והחיסון שלה, שהיו מוצדקים לפני שנתיים ואינם מוצדקים היום, יוצרים בלב מיליוני אנשים את החשד שיש משהו נעלם שמסתתר מאחורי הסיפור הזה, ומכאן הדרך לקונספירציות והזיות היא קצרה.

ומי שלא התחסן לשפעת וחלה ישלם עבור האישפוז שלו ? איזה שטויות אלה!

כולנו משלמים ביטוח בריאות, ובזה אנו משלמים את הטיפול הרפואי שאנו מקבלים, בלי תלות בתוצאות מעשינו. מחר תחייבו מישהו שניסה להתאבד בעלות רפואתו וכו'. אלו בדיוק הדיבורים שגורמים למיליוני ישראלים לא להאמין לממשלה ולמשרד הבריאות. צריך להפסיק עם השיח הדיקטטורי הזה כאן ועכשיו.

מעשנים משלמים את זה במיסוי גבוה כשקונים את הסיגריות.
נרקומנים, אין עם מי לדבר...
שמנים, אני בעד.
פצועים. בהחלט צריך להגיש תביעה נגד מי שפצע אותם. שישלם את הוצאות האשפוז.
כך גם לתבוע את המחבלים שישלמו על האשפוז שלהם.

האמת, אם לא המדינה. אם זה היה ביטוחים פרטיים. ברור לגמרי שהמתחסנים היו משלמים פחות.
כמו שאנשים מעשנים או שמנים משלמים יותר בביטוחים פרטיים.

אין שום סיבה שכאשר זה כסף ציבורי, הדין יהיה אחרת.