|
|
| נשלח ב-25/12/2021 19:58 |
 |
| |
| דברי כתב: |  | | הפתרון הכי טוב היה אוטובוס מהדרין הפרדה וצניעות |
|
וכי אתה רוצה להכריח נשים לנסוע באוטובוס במקום ברכב פרטי? כיצד זהו פתרון עבורן?
וגם אוטובוס מהדרין, שהוא חומרא בעלמא, צריך לבדוק שלא יצא שכרו בהפסדו, כי יש כל מיני "קנאים לצניעות" שאינם אלא חולי נפש המחפשים להטריד נשים, ומעירים לנשים באוטובוסים ויוצרים מהומות.
והרה"ג רבי אברהם יוסף, רב העיר חולון, תקף בחריפות [בראיון לרדיו קול ברמה] את אותם הצעירים המעירים לנשים בקווי המהדרין. "באישה זרה אין שום הרחקה", אמר ביחס לעצם ההפרדה, "חוץ מנגיעה, חוץ מהסתכלות, חוץ מלהריח בריח טוב שאולי היא שמה על עצמה - שום דבר אחר לא אמור לעניין אותנו".
והדגיש שבמפגש עם אישה במרחב הציבורי "אנחנו אמורים להתעלם, להוריד את המשקפיים, להוריד את העיניים". המראיין, מרדכי לביא, סיפר בשידור על אדם חרדי שגער באישה עיוורת שישבה בחלקו הקדמי של האוטובוס, והרב הגיב: "הוא טיפש, וטיפשים יש לצערנו הרב בערימות... אם לא נוח לו - שיקום ויילך... זו חוצפה, זה חוסר הבנה מינימאלי... זו טיפשות, זה לא נובע מתוך יראת שמים... על עודף יראת שמים נאמר 'אל תהי חסיד הרבה'".
ובספר 'שאלת רב' (ח"א, פרק טז אות יג, עמ' יח) שאל את הגר"ח קניבסקי שליט"א 'האם אסור לשבת באוטובוס אחורי אשה, דבגמ' רק הוזכר הליכה. תשובה: מותר'.
וכן בספר 'מפי האיש' (פרק טו; עמ' קנו) שאל את הגרי"ש אלישיב: "כשנוסעים באוטובוס האם יש בעיה לשבת אחורי אשה". והשיב: "לא, כי רק 'ללכת' כתוב שאסור".
ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פרק פו ס"ב) כתב 'יכול לשבת אחרי אשה (באוטובוס וכדו') ובלבד שלא יביט בה', והעיד שכן פסק מרן החזו"א.
וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סימן נ), וע"ש מה שכתב לו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל דיש להקל קצת.
ובספר "שיח חיים" העיד המחבר, "והנה בהיותי אצל הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (יום ד' כ"ו חשוון תשע"ח), שאלתיו בזה"ל 'האם אפשר לשבת באוטובוס מאחורי אשה'. והשיבני: 'לשבת כן'.
ובספר 'לקט יושר' (לתלמיד התרומת הדשן, יו"ד סי' שע"ו, הביא דבריו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל בשו"ת מנחת שלמה ח"א סי' צ"ג אות כ"ג, והגר"ע יוסף בשו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סימן י"ג) הביא להקל בזה הזמן באיסור הליכה אחר אשה, דדוקא בזמן חז"ל שלא היו נשים מצויות ברשות הרבים, דכל כבודה בת מלך פנימה (תהלים מה, יד), וכדמוכחא מילתא כו"כ בש"ס, וכדדייקא לשון 'פגע באישה בשוק וכו", דכ"ה לשון הרמב"ם שם והשו"ע. אבל האידנא דרוב נשים מהלכות ברה"ר, יש להקל קצת כיון דגם אם יעקוף אשה אחת שוב ימצא עצמו מאחורי אישה נוספת, ואין לדבר סוף.
והוסיף שם גם דברי הלבוש (סוף או"ח, מנהגים, סעיף לו) שכ' ע"ד הספר חסידים (סימן שצג) בעניין ברכת 'השמחה במעונו' דכ' הספ"ח דאין לברכה במקום שאנשים ונשים רואים זה את זה. וכתב ע"ז הלבוש, דמה שאין נזהרין בזה עכשיו משום דמורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ, ודמיין כקאקי חיורי (עי' ברכות כ, א וגיטין עג, א וברש"י שם) מתוך רוב הרגלן בינינו, וכיון דדשו דשו. עכת"ד.
והגר"נ קרליץ בספרו חוט שני כתב: 'ובזמנינו שיש נשים רבות ברחובות, ואף אם יסלקנה לצדדין ימצא עצמו אחורי אישה אחרת, מ"מ יש עדיפות לילך במהירות באופן שאינו הולך כל הזמן אחורי אותה אישה. אבל לכבוש פניו בקרקע [ולילך כרגיל] כתב הרדב"ז דהיתר זה הוא רק בשעת הדחק שממהר לדבר מצווה', עכ"ל.
וגם אין איסור לגבר ואשה לשבת זה לצד זה באוטובוס, אלא שיש להם להשמר לכתחילה מנגיעה, אף שהיא אינה נגיעה של חיבה, כדי שלא יבואו חלילה להרהור עבירה.
וכן פסק הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אה"ע חלק ב, סימן יד) שאין להימנע מלנסוע באוטובוס צפוף בשל חשש נגיעה, וז"ל:
''בדבר הליכה בסאבוויי (רכבת תחתית) ובבאסעס (אוטובוסים) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב''ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה כמפורש בדבריו ריש פכ''א מאיסורי ביאה, ומשמע שבלא דרך תאוה ליכא אף איסור מדרבנן, שלא הזכיר זה.''
מתוקף אותו עיקרון, פסק שם שאין איסור לשבת ליד אישה באוטובוס: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה, כשליכא מקום אחר, דג''כ אין זה דרך תאוה וחבה". גם אם יבוא לידי נגיעה, הרי שאין זו נגיעה של חיבה, ולכן אין בכך איסור.
וכן פסק להיתר הרב בנימין זילבר בשו''ת אז נדברו (ח"ה, סימן מ"ח), והדגיש שחשוב להבחין בין איסור והיתר לבין חומרות שמחמירים מפני ענייני צניעות, כי מעיקר הדין אין שום איסור בישיבה באוטובוס איש ליד אישה. גם אם יבואו לידי נגיעה בסיבוב וכדומה, כתב שם ש"אין בכך כלום". עוד הוסיף לבאר שייתכן שיעלה קלקול ממה שחושבים המון העם שיש איסור בישיבה ליד האישה, כלשונו שם:
"וזה נוגע בעיקר מה שנהוג יום יומית שיש שירות מוניות בין בני ברק לירושלים, ולפעמים נוסעים גם נשים, דנעשה כבר לדבר פשוט גם אצל הנהגים, וגם הנשים תובעות בפה לשבת אצל הנהג, גם כשכבר יושב שם איש זקן אומרים לו לרדת כדי שלא יצטרכו לשבת בספסל אחר עם גבר. ואני כמה פעמים התנגדתי לזה, וטענתי כשהאשה יושבת ראשונה קשה להזהר מאיסור הסתכלות יותר… ועל זה יצאתי בכוחא דהיתרא דמותר לשבת בספסל אחד עם גבר במונית, ואפשר להיזהר מנגיעה ממש ואפשר לשבת באופן שקל להיזהר מהסתכלות ומנגיעה".
ושוב ראיתי בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט') שמובאת תשובת הרב יוסף חיים זוננפלד שנשאל אודות "העגלות הציבוריות" אם יש פגם בכך שיבש איש ליד אישה, והשיב שאין בזה איסור ואין בכך אפילו "מכוער הדבר". ועיין גם בשו"ת בית יחזקאל (צוריאל, ח"א עמ' רמ"ח), ובספר מקור הלכה (ח"ב, סימן י"ז, סעיף כ"ג).
נמצא שאין איסור בישיבת איש ליד אישה באוטובוס ובשאר תחבורה ציבורית, מפני שגם אם יבואו לנגוע זה בזה הרי אין זו נגיעת חיבה, ובלאו הכי הרי שבדרך כלל אין שום נגיעה אחד בשני, ולכן אין מקום לאסור מדינא.
יתרה מזו, גם מי שמבקש להחמיר על עצמו ממידת חסידות וממידת הצניעות, לפעמים חומרתו תביאהו לידי קולא, כגון אם יקום כשאישה מתיישבת לידו ויגרום לה בושה ומבוכה, או באופן שהובא לעיל משו"ת "אז נדברו". אמנם במקום שיש מקומות פנויים בשפע, משונה יהיה הדבר להתיישב דווקא איש ליד אישה, ולמה יכניס אדם את עצמו לכך במקום שאין שום צורך. אבל במקום הצורך וכשאין מקומות פנויים, אין בכך איסור ופגם.
עם כל זאת, יש להעיר שאסור לאדם להביא את עצמו לידי הרהורים אסורים, ובעניין זה צריך האדם להכיר בעצמו אם ישיבתו ליד האישה תביאהו לידי כך או לא. עניין זה עולה ביתר תוקף בדורנו, כאשר נשים רבות אינן לבושות בצניעות, וישיבה ליד אישה יכולה להביא לידי איסור הסתכלות והרהורים. כבר העיר בעניין זה בשו"ת אגרות משה הנ"ל, וכתב להורות שעל האדם להימנע מכל מה שיביאהו לידי הרהור, ואם נמצא במקום צפוף ואינו יכול להיזהר אזי שיהרהר בתורה ויכפה את יצרו, ע"ש.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:01 |
|
| |
| הדיבוק כתב: | | | חשוב להבין שבעל הלבושים חי לפני כ300 שנה, כשנשים היו מתרחצות ומכבסות בנהר האזורי בעירום; |
|
לא היה ולא נברא
|
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:06 |
|
| |
| פיינרך כתב: | | וממתי התירו לקה לצפרניים?
לנשואות - זה הרי חציצה בטבילה, לא? |
|
צבע לק על הציפורניים וכן ציפורניים מודבקות או מקושטות אינם חוצצים אם הציפורן הבנויה והצבועה שלמה ויפה. במקרה של רווח בין הציפורן הטבעית לצבע או להדבקה יש צורך להשלים את הפער על מנת שלא תיווצר חציצה בעייתית בטבילה.
בעבר מקובל היה שנשים שומרות הלכה לא מגדלות ציפורניים ולא מקשטות או צובעות אותן, ובמידה והן עושות זאת הן מסירות הכל לפני הטבילה. בשנים האחרונות, עם התרחבות טיפוח הציפורניים בקרב נשים שומרות הלכה, חל שינוי במציאות בשטח וגם בדיון ההלכתי, ופוסקים רבים מתירים לנשים לטפח ציפורניים ולטבול עם כיסוי שלם ויפה. ואין בזה חציצה, כיוון שהוא נוי לאשה והיא רוצה בו.
בנוגע לצניעות, אם מנהג המקום כך - אין בזה דבר בולט ויוצא דופן, ולכן אין בעיה הלכתית. במקום שלא נהוג, בוודאי שיש בעיה של צניעות.
כמו כן, גם במקום שנהגו בזה, אם הצבע בולט ויוצא דופן - אסור, כנ"ל.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:14 |
|
| |
| בונדמן כתב: | | אולי נשמע מי הם "רוב הרבנים" שהתירו לנשים לנהוג? חוץ מהרב גלעד קריב והרב אליעזר מלמד, וכמובן הרבנית של הגר"י זילברשטיין בזיוו"ש הד"ר טיפרברג מרמת חן,
ומה קורה במשפחת הרשכבה"ג שלכם הגר"ח קנייבסקי ? מי מבנותיו או נכדותיו נוהגות ברכב ? |
|
הבאתי לעיל רשימה ארוכה מאוד של רבנים שהתירו לנשים לנהוג, וכן המנהג פשוט. תגזור ותשמור לעצמך את הרשימה, כדי שבפעם הבאה לא תכתוב בבורות עצומה כזאת.
מדהים לראות איך קנאות מיותרת בדיני הצניעות (שעוד בימי אבותינו רכבו הנשים על חמור ועל גמל, מרבקה אמנו ועד אביגיל הנביאה, שזה לכל הדעות מבליט את האשה פי כמה מנהיגה ברכב) גורמת לך לזלזל בהגר"י זילברשטיין ורעייתו, ומרן הגרח"ק.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:24 |
|
| |
| בונדמן כתב: | | המציאות היא שאלפי נשים הולכות עם פיאות שאינם עונות על גדרי הצניעות, כולל בנות ונשים של ראשי ישיבות ליטאיות (אולי יש בזה משום כבייד התיירע) , והפיאות הלא צנועות, הם הרבה יותר באחוזים מאשר נוהגות ברכב , וכי זה מכשיר את השרץ ?
הגיהנם רחב דיו, אחרי עידן הסמארטפון עשו שם הרחבה רצינית, ויש מקום לכולם |
|
אכן, יש בגהינום מקום נרחב לצבועים שכותבים באינטרנט על סמארטפון וגיהנום, כביכול יש בעיה הלכתית בסמארטפון מסונן שאושר ע"י גדולי הפוסקים, ובדגמים רבים אין אפילו אפשרות גלישה באינטרנט, שאותה אתה מתיר לעצמך בשאט נפש תוך כדי דיבור על הגיהנום.
מה שכתבת על פאות הוא תרתי דסתרי, כי אם אלפי נשים הולכות עם פאות כאלה, ממילא "גדרי הצניעות" בזה משתנים לפי המנהג, והפאות הללו הופכות להיות צנועות למהדרין, בדיוק כמו המעבר מרעלה / שאל שנהגו לפני מאה שנה בארצות רבות (ולפני מאות שנים נהגו בכל העולם), למטפחת של ימינו.
מי שחושב שזהו "שרץ" שצריך להכשיר, אינו אלא טועה, כי דיני הלבושים באשה (דהיינו דת יהודית) משתנים לפי הזמן והמקום ואינם קבועים, ומי שאינו סובר כך, יצטרך להסביר כיצד אינו נוהג לפי הלכה מפורשת ברמב"ם ושו"ע שאשה היוצאת ללא רדיד צריך לגרשה ואין לה כתובה, ואיך הפוסקים מתירים את הביגוד של היום, שלפני מאות שנים היה נחשב לפריצות איומה ונוראה.
ואצטט מדבריו הבהירים של הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל, בספר "ועלהו לא יבול" חלק ג' עמ' ע'-ע"ד:
"אפשר ללבוש שמלה מאוד יפה, להיפך - כבודה בת מלך. שמלה שכולה אדומה אולי לא ראוי, יש דבר כזה בשו"ע (יו"ד סי' קע"ח סעיף א') אבל מה שכתוב שם לא נוגע לימינו, שם האיסור הוא בגלל החיוב לשנות ממנהג הגויים. אין צורך להיות ראשונים בכל דבר ולהתלבש ע"פ המודה הכי מודרנית. אי אפשר לאסור בגד "רועש" אם נשים כשרות נוהגות ללבשו, אבל בגד ש"מאוד רועש" מסתבר שאסור. אמנם כאשר זה נהפך למצוי שנשים לובשות בגד כזה, נאמר על זה שראשונים קלקלו לעצמם ותקנו לאחרים.
יש ענין של מנהג נשים כשרות, דהיינו אם כך נוהגות נשים כשרות, יש להחמיר כמותן, ויש גם מקום להקל כמותן. לדוגמא, במקום שנשים כשרות, נשות בני תורה וכדומה, נוהגות ללכת עם שרוולים עד המרפק ממש, זה בסדר, ומותר לנהוג כמותן. כתוב שנשים כשרות נהגו ללכת עם סרט נוסף על כיסוי הראש, ואז זה היה חובה ללכת כך. לעומת זה יש במשנה (חלה פרק ב' משנה ה') "אף הוא קלקל לעצמו ותיקן לאחרים" - לפעמים יש מציאות כזאת שהראשונים שפורצים את הגדר לא נהגו כשורה, אבל סוף סוף השתנה המנהג ונוהגים אחרת, ואי אפשר לחייב את כולם לשוב למנהג הראשון".
[נכדו של הרב הוסיף]: "בשנה האחרונה לחייו של סבא, פורסמו מודעות בענין צניעות במלבושי נשים, שכתוב בסופן שהמכתב היה למראה עיניו של הגרש"ז אויערבאך. היה נשמע מניסוח הדברים, שכל מה שכתוב במודעה היה בהסכמתו. זכור לי שסבא הקפיד על כך ששינו את מה שאמר, וכתבו שם דברים לאיסור, דברים שחשב ואמר בפירוש שמותר".
"התפרסמו גדרי צניעות בפאות נכריות של נשים, שהתייחסו לצבע הפאות, לאורכן, לצורתן וכו'. גם שמו של הרב הוזכר ביחס לגדרים אלו. שאלתי את הרב ביחס לגדרים השונים שהתפרסמו: האם זה נכון שאסור שפאות נכריות תהיינה בצבע כזה וכזה? וענה: 'אני לא יודע'.
המשכתי לשאול אותו על גדרים נוספים שהתפרסמו, האם כך נכון לומר? על כל ענה לי הרב: 'אני לא יודע, אינני מבין בזה'. לבסוף אמר לי: אני לא יודע לומר לך גדרים בענין פאות נכריות של נשים, אך הכלל הוא שמה שבנות ישראל הכשרות נוהגות - זה בסדר".
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:35 |
|
| |
| avishai323 כתב: | | לא קשור לנהיגה. כל הרבנים אסרו פיאות מודרניות.
וכמעט כולם התירו נהיגה.
(לגבי פיאות, כל הרבנים כתבו כמה וכמה פעמים שאסור. לגבי נהיגה, אף רב ליטאי או ספרדי לא כתב שאסור) |
|
אולי כבודו מתכוון ל"כל הרבנים" המופיעים בפשקווילים... כי אין שום מקור לאיסור "פאות מודרניות" וגם ההגדרה הזאת היא הגדרה חלולה שאינה אומרת מאומה.
ההגדרה היחידה המופיעה בספרים היא כעין מה שכתב הגר"מ שטרנבוך בספרו דת והלכה סימן א', שאי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא הכלל היחיד שלא תבלוט בתסרוקתה באופן חריג, שיגרום לכל הסובבים להסתכל עליה.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:41 |
|
| |
| מפוטרת כתב: | | | להטיף מה אחרים לא בסדר, לא יעלה את קרנו של אף רב, ובכלל צריך הכשר לרבנים, אי אפשר שכל אחד נהיה פה רב וקובע מה בסדר ומה לא |
|
"כל המיצר לישראל נעשה ראש" (גיטין נ"ו). המחמיר זוכה לפרסומת חינם בפשקווילים ובעיתונים. המיקל נתפס כקל דעת, ומיד מקשרים בינו לבין ליצנים רפורמים כמו גלעד קריב.
האמת היא כמובן הפוכה לגמרי: להחמיר כל אחד יכול, להקל צריך כתפיים רחבות.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2021 20:46 |
|
| |
| avishai323 כתב: | | | אם כי, לא למותר להזכיר, שבפוסקים כתוב שאם יושבים במעורב, לא אומרים שהשמחה במעונו. כיון שאי אפשר לומר שזהו מעונו של ה' |
|
לא "בפוסקים" אלא פוסק אחד כתב כן, וכתבו האחרונים שבימינו אין הלכה כמותו, ראה בלבוש בסוף או"ח (מנהגים אות ל"ו) שאין נזהרין עכשיו בזה, וה"ט משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ, דדמיין באפן כקאקי חיורי מרוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו, והביאו בשו"ת יביע אומר חלק ו' סימן י"ג ועוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 00:09 |
|
| |
יישר כח על הדברים הארוכים והערוכים בטוט"ד, בבחינת "ספרא אמר, ספרא יודע". רק יש לציין שכל עניין הצניעות וכו בקושי מאוזכר בתורה (אגב קוד לבוש נשי כלל לא מופיע בתורה, והוא באמת לא מדאורייתא מלבד מקום הערווה בזמן ברכה, כידוע ממשנה מס' חלה), והחיוב האמתי הוא להישמר מעיסוק בנשים והרהור בהן. לצערי ומנסיון רב שנים, לא תמיד מי שלא מקפיד הוא זה ששוחה בזוהמת הפריצות והרבה מקרים דווקא להיפך. לכן תפילותיי שהרב הנל וכל האנשים שיותר מדי יודעים מה אשה לובשת וכיצד וכמובן עד כמה זה מושך את העיניים (של מי?), לא יכשלו ולא יכלמו לעולם ועד
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 00:43 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | אם כי, לא למותר להזכיר, שבפוסקים כתוב שאם יושבים במעורב, לא אומרים שהשמחה במעונו. כיון שאי אפשר לומר שזהו מעונו של ה'.
(אמנם, אפשר שאם יש שולחנות פרטיים לכל משפחה. היינו כל זוג או משפחה בשולחן משלהם, יתכן שאינו בגדר ישיבה מעורבת).
במעונו גופא של ה' לא היתה מחיצה (מלבד בריקודים)
|
|
ביומיום לא היה צורך במחיצה מכיון ונשים נאסרו להיכנס לעזרת ישראל
בשמחות בית השואבה עשו "תיקון גדול" בגלל הצפיפות שנשים באו לראות בשמחת בית השואבה
גם היום אין מחיצות בבתי הכנסת, יש פשוט עזרת נשים למעלה..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 00:48 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
אתה צריך להבין.
שאלו שצועקים כל הזמן על צניעות, זה לא בגלל ההלכה. ולא בגלל שהם מחמירים בענייני הלכה.
כשזה מתאים להם, הם ששים להשתמש בהלכה כמוצאי שלל רב. אבל לא ההלכה מניעה אותם.
זו אסכולה שרואה בנושא הצניעות בהופעה החיצונית של נשים ובהפרדה בין נשים לגברים את מהות היהדות.
באסכולה זו הפסוק "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" משמש כר נרחב לפרשנות בנושא.
מבחינתם, אם זה היה אפשרי ולא היה גורם להתקוממות, אז לנשים היה אסור לצאת מהבית אלא לצורך הכרחי, וגם אז רק עם כיסוי שאל וכדו'.
[ובמובן יותר עמוק, הם רואים את יצר המין כדבר הכי טמא ומתועב, זה הסיבה שחסידות גור וסלאנים מחמירים בענייני צניעות]
לעומתם, אסכולות אחרות גורסות שאכן צניעות הוא דבר חשוב מאוד. ואם לא נזהרים כמו שצריך, עלולים להגיע למכשולות חמורים.
אבל זה לא העיקר הכי גדול ביהדות וזה לא שונה מהותית מכל נושא הלכתי אחר, ולכן יש להתחשב מאוד בעוגמת נפש שעלולה להיגרם לפני שגוזרים גזירות בענייני צניעות על הציבור. |
|
כל החסידויות רואים את שמירת עינים והקדושה כיסוד החסידות או היהדות בכלל
אתה לא יכול להיות ירא שמים כשאתה פגום בנושאי קדושה, נואף בעינים ובמחשבה, ואז לומד ומתפלל כמו צדיק, תרתי דסתרי, ולא מספיק שאתה לא עושה מעשה.
ולא רק חסידויות אלא גם אנשי העדה החרדית / נטורי קרתא
אפשר לומר שרק הזרם הליטאי המודרני וחלק מהספרדי מקלים ראש בענין
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 01:31 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | | אם כי, לא למותר להזכיר, שבפוסקים כתוב שאם יושבים במעורב, לא אומרים שהשמחה במעונו. כיון שאי אפשר לומר שזהו מעונו של ה'.
(אמנם, אפשר שאם יש שולחנות פרטיים לכל משפחה. היינו כל זוג או משפחה בשולחן משלהם, יתכן שאינו בגדר ישיבה מעורבת).
במעונו גופא של ה' לא היתה מחיצה (מלבד בריקודים)
ביומיום לא היה צורך במחיצה מכיון ונשים נאסרו להיכנס לעזרת ישראל
בשמחות בית השואבה עשו "תיקון גדול" בגלל הצפיפות שנשים באו לראות בשמחת בית השואבה
גם היום אין מחיצות בבתי הכנסת, יש פשוט עזרת נשים למעלה.. |
|
אין איסור לנשים להיכנס לעזרת ישראל אם יש צורך. (גם בעזרת נשים הסתובבו גברים דרך קבע מתוקף עבודתם)
בעזרת נשים עצמה לא מוזכרת מחיצה גם באירועים גדולים (כגון קריאת התורה ביום הכיפורים או במצוות הקהל) מלבד בשמחת בית השואבה כנ"ל..
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 01:47 |
|
| |
| איש_חשוב כתב: | |
| חריף_ומקשה כתב: |  |
אתה צריך להבין.
שאלו שצועקים כל הזמן על צניעות, זה לא בגלל ההלכה. ולא בגלל שהם מחמירים בענייני הלכה.
כשזה מתאים להם, הם ששים להשתמש בהלכה כמוצאי שלל רב. אבל לא ההלכה מניעה אותם.
זו אסכולה שרואה בנושא הצניעות בהופעה החיצונית של נשים ובהפרדה בין נשים לגברים את מהות היהדות.
באסכולה זו הפסוק "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך" משמש כר נרחב לפרשנות בנושא.
מבחינתם, אם זה היה אפשרי ולא היה גורם להתקוממות, אז לנשים היה אסור לצאת מהבית אלא לצורך הכרחי, וגם אז רק עם כיסוי שאל וכדו'.
[ובמובן יותר עמוק, הם רואים את יצר המין כדבר הכי טמא ומתועב, זה הסיבה שחסידות גור וסלאנים מחמירים בענייני צניעות]
לעומתם, אסכולות אחרות גורסות שאכן צניעות הוא דבר חשוב מאוד. ואם לא נזהרים כמו שצריך, עלולים להגיע למכשולות חמורים.
אבל זה לא העיקר הכי גדול ביהדות וזה לא שונה מהותית מכל נושא הלכתי אחר, ולכן יש להתחשב מאוד בעוגמת נפש שעלולה להיגרם לפני שגוזרים גזירות בענייני צניעות על הציבור. |
|
כל החסידויות רואים את שמירת עינים והקדושה כיסוד החסידות או היהדות בכלל
אתה לא יכול להיות ירא שמים כשאתה פגום בנושאי קדושה, נואף בעינים ובמחשבה, ואז לומד ומתפלל כמו צדיק, תרתי דסתרי, ולא מספיק שאתה לא עושה מעשה.
ולא רק חסידויות אלא גם אנשי העדה החרדית / נטורי קרתא
אפשר לומר שרק הזרם הליטאי המודרני וחלק מהספרדי מקלים ראש בענין
|
|
"נואף בעינים ובמחשבה"
תמצות יפה של סגנון החשיבה הדיכוטומי של החסידויות הקיצוניות.
אם תיקח אדם שלא ראה אישה מימיו, אז ברור שבפעם הראשונה שיראה ציור של אישה זה יגרום לו להרורים מטורפים.
אבל אנחנו לא שם, ולכן אדם נורמלי שנוסע באוטובוס שאינו "מהדרין", שיושב במלון בסעודת שבת, שרואה אישה עם לק בציפורניים, שרואה אישה נוהגת ברכב, זה לא אמור לגרום לו הרהורי עבירה.
אם דברים כאלו גורמים לו הרהורי עבירה, אז הוא צריך טיפול ייעודי לבעיות מהסוג הזה.
ולכן אין באמת קשר בין הדברים.
הראש של חסיד לא יותר נקי מהרהורים מאשר הראש של ליטאי. אם כבר להפך.
וכבר כתב הרמב"ם בלשונו הזהב: "שאין מחשבת עריות מתגברת, אלא בלב פנוי מן החכמה"
כאשר שקועים בתורה, זה כמו בואש לגירוש הרהורי עבירה.
ולכן בחינוך הליטאי משקיעים את העיקר בחינוך ושקיעות בתורה ולא בעניינים חיצוניים.
מחנכים שצריך להתנהל בחכמה ובשיקול דעת ולא להיגרר ולהשתעבד לתאוות שהם סתם דמיון.
וכשאחז"ל יצר הרע תחילתו מתוק, וסופו מר.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 04:40 |
|
| |
| אדם_ה1 כתב: | | אין איסור לנשים להיכנס לעזרת ישראל אם יש צורך. (גם בעזרת נשים הסתובבו גברים דרך קבע מתוקף עבודתם)
בעזרת נשים עצמה לא מוזכרת מחיצה גם באירועים גדולים (כגון קריאת התורה ביום הכיפורים או במצוות הקהל) מלבד בשמחת בית השואבה כנ"ל..
|
|
ומהו הצורך? אשה המביאה קרבן יולדת או סוטה
על זה אתה בונה שלא היו מחיצות בבית המקדש?
גם היום נשים נכנסות כשיש ברית מילה אל תוך בית הכנסת..
בזמן קריאת התורה או במצוות הקהל, הפכו את עזרת נשים לגברים בלבד.
וכשראו שיש צורך כמו בזמן שמחות בית השואבה עשו גם את ה"תיקון גדול" שהוא מחיצות בין נשים לגברים
|
|
|
|
| נשלח ב-26/12/2021 04:50 |
|
| |
| חריף_ומקשה כתב: | |
"נואף בעינים ובמחשבה"
תמצות יפה של סגנון החשיבה הדיכוטומי של החסידויות הקיצוניות.
אם תיקח אדם שלא ראה אישה מימיו, אז ברור שבפעם הראשונה שיראה ציור של אישה זה יגרום לו להרורים מטורפים.
אבל אנחנו לא שם, ולכן אדם נורמלי שנוסע באוטובוס שאינו "מהדרין", שיושב במלון בסעודת שבת, שרואה אישה עם לק בציפורניים, שרואה אישה נוהגת ברכב, זה לא אמור לגרום לו הרהורי עבירה.
אם דברים כאלו גורמים לו הרהורי עבירה, אז הוא צריך טיפול ייעודי לבעיות מהסוג הזה.
ולכן אין באמת קשר בין הדברים.
הראש של חסיד לא יותר נקי מהרהורים מאשר הראש של ליטאי. אם כבר להפך.
וכבר כתב הרמב"ם בלשונו הזהב: "שאין מחשבת עריות מתגברת, אלא בלב פנוי מן החכמה"
כאשר שקועים בתורה, זה כמו בואש לגירוש הרהורי עבירה.
ולכן בחינוך הליטאי משקיעים את העיקר בחינוך ושקיעות בתורה ולא בעניינים חיצוניים.
מחנכים שצריך להתנהל בחכמה ובשיקול דעת ולא להיגרר ולהשתעבד לתאוות שהם סתם דמיון.
וכשאחז"ל יצר הרע תחילתו מתוק, וסופו מר.
|
|
לא "סגנון החשיבה של החסידויות הקיצוניות" אלא של כל החסידויות בכלל
שמירת קדושה חוצה את כל המגזר החסידי (למעט חלק קטן של מתחזים לחסידים, לבושים כחסידים, ובפנים פרי רקוב)
כתבת "אם תיקח אדם שלא ראה אישה מימיו, אז ברור שבפעם הראשונה שיראה ציור של אישה זה יגרום לו להרורים מטורפים.
אבל אנחנו לא שם"
אז נכון, אתה לא שם, "אנחנו", היינו אתה ועוד חברים סמארטפוניסטים כמוך השקועים בזוהמא, שעדיף לא להאריך ולהסביר מהי, כבר לא מתלהבים מסתם אשה לבושה לגמרי ברחוב, כי העין כבר התרגלה לניאוף גדול מזה,
אתה לא מתבייש להסביר לנו את זה?
כתבת "אם דברים כאלו גורמים לו הרהורי עבירה, אז הוא צריך טיפול ייעודי לבעיות מהסוג הזה"
שום טיפול הוא לא צריך, כך יהודי צריך להיות, שמור בעיניו, מי שצריך טיפול זה אחד כמוך, ש"זה כבר לא עושה כלום".
כתבת "הראש של חסיד לא יותר נקי מהרהורים מאשר הראש של ליטאי. אם כבר להפך."
אז זהו, שהראש של שניהם אינו נקי מהרהורים
אבל בעוד החסיד נלחם בהרהור באשה צנועה שעברה לידו ברחוב, אתם נלחמים בהרהורים רחמנא ליצלן שאין הדף כאן סובלתן
קצת ענווה לפחות לא תזיק לך, שב בשקט לפחות עם עגלתך הריקה.
מדהים שיש לך בכלל פתחון פה ליד אותו חסיד שומר העינים והנסיונות שיש לו.
|
|
|
|
|
