הרב החדש של ביתר נגד נשים שנוהגות ברכב ומגדלות ציפורניים

עגלתו של הליטאי הישיבתי אינה ריקה, היא עמוסה בסוגיות חמורות ועמוקות שהוא מכיר ונושא אותם איתו 24/7.

הבעיה היא עם הליטאים, שפרשו מעולם הישיבות ונכנסו לעולם הזוהמא. אשר בחסות התירוץ 'בשביל הפרנסה', הם עמוקים עמוקים במדמנה. הליטאים/מודרניים הללו, הם גרועים בכמה עניינים מאחיהם הדלי"ם, שהם לפחות נושאים עמהם 'ערכים ואידיאולוגיות' בכל מקום שהם. הם מנוטרלים גם מזה.

האידיאל היחידי: אינני שומר-עיניים. אני לא חוסיד. במקום לומר אינני שומר-תורה.

איך אמר רבי אליהו לופיאן, לאותו תלמיד מתחכם שאמר שלא פוגעים בו הרהורים - 'כמה חטאים כבר עשית אשר שום דבר כבר לא מזיז לך' - - -  

יוחנן.
החסידים המודרניים הם בדיוק כמו הליטאים המודרניים בדברים שכתבת.

חריף.
אתה עושה מיש מש.

החסידים היוצאים לעבודה נשארים יראים ושלמים. משא"כ הליטאים שיורדים מטה מטה.

מה שכתבתי היא שהמודרניים הם אותו דבר בין שבאו מחוגי הליטאים והישיבות ובין שבאו מקהילות החסידים.

ההבדל הוא שהליטאים שעובדים נהיים מודרניים ואילו החסידים נשארים בחסידותם.

התאורייה שלך אינה משקפת את המציאות.

תוקן על ידי מאמר_החכם ב- 26/12/2021 09:25:53

לגבי המודרניים - אין לי ברירה אלא להודות לחריף,
לא זו בלבד, החינוך הרגשי אצל החסידים, גורם להתלהבות יתירה בקרב החסידים המודרניים, שהשילו מהם את הפנימיות הטהורה מהיכלם - לרוץ בריצת אמוק לעבר פי פחת.
זה ידוע וניכר יותר, בקרב האמריקאים החסידים השבבניקים גרועים הרבה יותר מרעיהם הליטאים. כך נראה וכך מריח. אולי מטעם הנ"ל.

זאת ועוד החינוך הקולקטיבי הקבוצתי, שבולט יותר בקרב החסידים - טוב ומועיל הוא הרבה יותר, למי שעדיין נמצא עם שתי רגליים בתוך החממה.
אבל אלה שפורשים מהחממה, כל אחד על פי דרגת הזוהמא שלו, כבר אין להם שום חיסון פנימי נפשי כנגד כל פיתויי היצר.
הליטאי, עדיין יכולה להיות לו גחלת פנימית, כי החינוך היה תמיד פרטני ודיבר אל השכל האישי שלו.

הצרה היא, שאלה גם אלה, אחרי שהם מרחיקים עצמם במודעות מהמיינסטרים, ונשותיהם כבר מבליטות את היותן 'בחוץ' כעדות הגר"ח וייס שליט"א - אזי הם כבר מפתחים 'אידיאל' משל עצמו - אידיאל של התפרקות, של התפכחות (עלאק), של ליברליות ופתיחות. וזעקת 'אני לא שומר עיניים' עולה מתוך גרונם ומתוך פרצופם הגס. הציחקוק הארוך על הגדולים והצדיקים וכו', כבר בונים עולמות של תוהו בקרבם ובעיקר בקרב הדור החדש שלהם, הלכאורה חילוניים בעתיד.