המכתב שהשאיר חיים ולדר: "אנא אל תוותרו על ספריי"

הפרסום הופך את הדיון לנדוש וכפי שהסברתי אין לי מה להוסיף על הדיונים שהתקיימו בנושא עד היום. זה מה שכתבתי ותמהני שזה לא היה ברור

הגרפולוגיה - לענ"ד הלא מקצועית

יש בה חלק הגיוני מאוד, פשוט ניתוח טכני של מה הוביל את הבן אדם לכתוב כך ולא אחרת, יש אדם שכל מחיקה שלו היא שחורה ואטומה ויש אחד שמעביר קו וזהו, זה אומר משהו על האדם, האם את שמו הוא כותב בכתב גדול יותר, קטן, או רגיל. האם הוא הוא לוחץ בעוצמה כאשר הוא כותב? כל השאלות ממין זה מצביעות על כיוון, אם כי אפשר לטעות בקלות, יתכן שיש לאדם קושי מוטורי שגורם לו ללחוץ חזק מידי, יתכן שבמקרה מחק טעות מביכה, או שכך לימדו אותו..

יש גם חלק שנראה לי ממש הזוי, אנשים מנסים לזהות מחלות גופניות, להתאים שידוכים (תחילה עליהם ללמוד פסיכווגיה לפחות מאתיים שנה..), טענות כמו ה'בית' מסמלת את הבית, וכל כיו"ב.

אני חושב שאדם עם אינטואיציה בריאה ובעל נסיון בלקרוא כתבי יד, יכול לנחש ולהצליח ברוב המקרים, כאשר מדבר באדם סטנדרטי. וגם אז הידע שלו יהיה שוה לשיחה אחד על אחד עם הכותב במשך עשר דקות.

קראתי כמה ספרים בנושא, והיו לי גם כמה הצלחות, ניחושים מוצלחים.. ואני מרגיש שזה כמו 'חוכמת הפרצוף', אתה רואה מישהו ואיך הוא מתנהג באוטובוס, לפעמים תקלוט את הכיוון אך לפעמים תגלה בסוף שכלל לא היית בכיוון.

כתב היד הוא עוד דרך לדלות נתונים על אדם, נתונים שיעזרו לפסיכולוג או בעל אינטואיציה חזקה לקלוט את מי שעומד לפניו. ניתן גם להשתמש בתצפית על האדם באוטובוס, במכולת, וכיו"ב, ניתן ללמוד עליו מאיך התיק שלו מסודר, איזה רכב בחר לעצמו. יש אינסוף דרכים ללמוד על הזולת, אחת מהם היא כתב ידו.