יש רשימה ארוכה מאוד של נושאים שאסור לכתוב עליהם בעיתונות החרדית, ובראש הרשימה כל דבר שקשור ליחסי מי*. כך למשל כשהתנהל הליך ההדחה נגד נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון בשל פרשת מוניקה לוינסקי, דיווח היומון החרדי "יתד נאמן" שקלינטון בסכנת הדחה משום ששיקר. מי* בהסכמה או בכפייה, זה כלל לא משנה. מקרי אונס לעולם לא ידווחו. לכל היותר, ורק במקרים נדירים במיוחד, ייכתב משהו בדבר התנהגות "בלתי מוסרית". עוד נושא שלעולם לא יוזכר בפירוש הוא התאבדות.
לפני שישה שבועות, בעקבות הפרסום הראשון ב"הארץ" על עבירות המי* המיוחסות לסופר והמחנך החרדי חיים ולדר, ההתייחסות ב"יתד נאמן" אל ולדר - שהיה בין היתר בעל טור שבועי ותיק בעיתון - היה כמו אל אחד ה"לא אנשים" (unpersons) בספרו "1984" של ג'ורג' אורוול. טורו הקבוע ביום שישי פשוט נעלם ללא הסבר. אין דרך להסביר לציבור החרדי מדוע הסופר הנערץ, שזכה לברכתם של גדולי הרבנים הליטאים כמסביר בכיר של "ההשקפה" הטהורה לילדים ומבוגרים, כבר אינו ראוי לבוא בקהל. הפתרון היחיד לדילמה היה להעלים אותו.
אלפים בהלוויתו של חיים ולדר ז''ל ברחוב שמעיה בבני ברק
התאבדותו של ולדר אתמול (שני) בבוקר על קבר בנו בבית העלמין סגולה, יצרה דילמה חדשה ל"וועדה הרוחנית" שמכתיבה ומצנזרת את כל מה שמתפרסם ב"יתד". זה כבר היה הרבה יותר גדול מהאשמות בעבירות מי*; אירוע בסדר גודל שאי אפשר להעלים, אבל גם אי אפשר לדווח עליו ביושר.
וכך, שישה שבועות אחרי שאולץ להתפטר, חזר ולדר הבוקר אל דפיו הטהורים של "יתד נאמן", כשסיפור חייו המצונזר למשעי מתפרס על שני טורים ארוכים בעיתון. פתאום האדם שהועלם הוא "המנוח זצ"ל... מאנשי החינוך והחסד... שהסתלק בחטף במיטב שנותיו". את היעלמות טורו מהעיתון הסבירו בכך ש"בתקופה האחרונה ביקש להפסיק באופן זמני את כתיבת מדורו הקבוע". ההתאבדות תוארה כ"נלקח בחטף לבית עולמו".
כשאדם מן היישוב שולח יד בנפשו אנשי החברה קדישא החרדים מתעקשים בדרך כלל לקוברו "מחוץ לגדר", בפינה נידחת של בית העלמין. לא כך במקרה של ולדר, שמשום מה נקבר בתוך הגדר, כאות להתקבלותו חזרה כחבר של כבוד בקהילה החרדית, עם מותו.
העדויות שהתקבלו בבית הדין החרדי נגד חיים ולדר
תקיפה של בן 9 שבא אליו לטיפול
תקיפה של בן 9 שהיה חניך בקייטנה של ולדר
תקיפה של מדריך בן 12 בקייטנה
יחסי מי* מלאים וקבועים עם קטינה מתחת לגיל 14
יחסי מי* מלאים וקבועים עם קטינה מתחת לגיל 16
תקיפה בכוח של מדריכה בת 18 בקייטנה
יחסים מלאים בכפייה עם אישה שבאה אליו לטיפול
יחסים מלאים בכפייה עם אישה שבאה אליו לטיפול
יחסים מלאים עם אישה שבאה אליו לטיפול
יחסים מלאים עם אישה שבאה אליו לטיפול
יחסים מלאים עם אישה שבאה אליו לטיפול
תקיפה בכוח של אישה שבאה עם בנה לטיפול
הטרדה של בת 15 שבאה אליו לטיפול
הטרדה של בן 15 שבא אליו לטיפול
הטרדה של בת 16 שבאה אליו לטיפול
הטרדה של בת 17 שבאה אליו לטיפול
הטרדה של בת 19 שבאה אליו לטיפול
הטרדה של אישה שבאה עם בנה לטיפול
הטרדה של אישה שבאה עם בנה לטיפול
הטרדה של אישה שבאה אליו לטיפול
הטרדה של אישה שעבדה עמו
הטרדה של אישה שנפגשה עמו
חלק מהעדויות הושמעו על ידי הנפגעים וחלק על ידי מטפלים ואנשי מקצוע אחרים
זו לא היתה רק הלוויה לילית, אלא טקס רהביליטציה מלא בנוכחותם של אלפים. בין הסופדים היו מבכירי אישי הציבור החרדים - ראש עיריית בני ברק אברהם רובינשטיין, יו"ר עמותת עזר מציון הרב חנניה צ'ולק, וחשוב מכל הרב נתן זוכובסקי - שבין תאריו השונים גם משמש כראש הוועדה הרוחנית של יתד נאמן. ההספדים הנרגשים ניתנו בהנחייתו של הרב גרשון אדלשטיין, אחד מצמד המנהיגים של הזרם הליטאי יחד עם הרב חיים קנייבסקי. אדלשטיין אף הוציא הנחייה למנהלי תלמודי התורה לדבר עם תלמידיהם הצעירים על מותו של ולדר הבוקר בשעות הלימוד, ולמקד את השיחות החינוכיות בערך של "איסור הלבנת פנים".
ולדר, המואשם בעשרות מקרים של תקיפה מי*ית, הועלה עם מותו לדרגת הקורבן היחיד בפרשה. מה לעשות שאסור לדבר על תקיפה מי*ית, ולכן היא עבירה שלא קיימת בסולם הערכים החרדי. מנגד, הכלל התלמודי ש"נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים" בהחלט קיים - ולדר הוא כעת הצדיק שפניו הולבנו וכתוצאה מכך נפשו נחטפה. העבריינים האמיתיים הם עיתונאי "הארץ" שחשפו את מעשיו של ולדר והרבנים הבודדים שיצאו נגדו. קורבנותיו של ולדר - נשים וקטינים אותם הוא ניצל וכפה עצמו עליהם - הם כעת ה"לא אנשים" שדינם להיעלם.
הרב אדלשטיין אמר כי "אלו שפרסמו הם רוצחים". עו"ד דובי וינרוט אמר: "כתב קטן ומרושע, מצצת לחיים את הדם. אתה רצחת אותו מבחינתי"
יאיר שרקי @yaircherki
מסר שמועבר בשם הרב אדלשטיין למחנכים חרדים בעקבות פרשת ולדר מתמקד ב״הלבנת פנים״ ו״שפיכת דמו״ של ולדר, ומשווה לרצח.
ר׳ יהושע שמוזכר בהודעה הוא הרב יהושע אייכנשטיין, ראש ישיבת יד אהרן בירושלים. שמוסיף המלצה: לדבר עם התלמידים על ״העוול שנעשה לולדר ע״י אנשים רעים״
אחד מחשובי ראשי הישיבות, הרב יהושע איכנשטיין, העביר הנחיות למחנכים ולפיהן יש להסביר לילדים כי "אנשים רעים הוציאו עליו (ולדר) שם רע ופרסמו בכל מקום את השם רע עד שגרמו לו להתבייש להראות פניו בחוץ וגרמו לו לחלות בנפשו עד כדי שהרג את עצמו. להסביר לילדים בצורה ברורה שזה נקרא לרצוח". הרב אדלשטיין אמר כי "המסר חד וברור. אלו שפרסמו הם רוצחים". עו"ד דובי וינרוט אמר בהלווייתו של ולדר: "כתב קטן ומרושע, מצצת לחיים את הדם. אתה רצחת אותו מבחינתי, אתה ועדתך".
מי שקצת קורא את מה שחרדים צעירים, נשים וגברים, כותבים ברשתות החברתיות, יודע שכללי הוועדה הרוחנית מזמן לא חלים עליהם. שם יש דיון פתוח וער על מעשיו של ולדר. אדלשטיין ומנהלי תלמודי התורה חושבים עדיין שאפשר לשקר ולמכור לתלמידים את דמותו של ולדר כמחנך מסור שנגרם לו עוול קשה מנשוא - אבל מדובר בקרב אבוד. הם מנותקים כל כך מהלך הרוחות בקרב הדור הצעיר בקהילתם שהם עדיין משלים את עצמם שתלמידיהם יצייתו לפסיקות שלא להתחבר לאינטרנט ולא להחזיק בסמארטפון. מעמדם של הרבנים כיודעי כל מתכרסם כבר שנים. מושג "דעת תורה" שלא ניתן לערער עליו, העומד בבסיס האידיאולוגיה החרדית-מודרנית, חטף עם התאבדותו של ולדר עוד מכה שספק גדול אם יצליח להתאושש ממנה.
