ראוי לראות מה אומרת ההלכה שהיא קודמת ל"השקפה" תלמוד בבלי מסכת ברכות דף סב עמוד א
ההוא ספדנא דנחית קמיה דרב נחמן, אמר: האי צנוע באורחותיו הוה. אמר לו רב נחמן: את עיילת בהדיה לבית הכסא, וידעת אי צנוע אי לא? דתניא: אין קורין צנוע - אלא למי שצנוע בבית הכסא. ורב נחמן, מאי נפקא ליה מיניה? - משום דתניא: כשם שנפרעין מן המתים - כך נפרעין מן הספדנין ומן העונין אחריהן.
שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן שמד
סעיף א: מצוה גדולה להספיד על המת כראוי. ומצותו שירים קולו לומר עליו דברים המשברים את הלב, א כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחו. ואסור להפליג בשבחו יותר מדאי, אלא מזכירין מדות טובות שבו, ומוסיפין בהם קצת, רק שלא יפליג. ואם לא היו בו מדות טובות כלל, לא יזכיר עליו. וחכם וחסיד, מזכירים להם חכמתם וחסידותם. וכל המזכיר על מי שלא היה בו כלל, או שמוסיף להפליג יותר מדאי על מה שהיה בו, גורם רעה לעצמו ולמת.
ואין מספידין עליו בדבר שאינו נמצא בו שהרי הוא כמעיד שקר עליו ואמרו חכמים כשם שנפרעין מן המת נפרעין מן הספדנים
(ספר התדיר)
|
|
