האם לחיים ולדר היה רבי

כבר טחנו פה הרבה ברחיים, אך אל יחר לקוראים ואדברה נא עוד נקודה, 

סח באוזניי בפשיטות, שוואנץ חסידי, שהבעיה של חיים ולדר היתה, שלא היה לו רבי שהוא מקושר אליו בכל נימי נפשו כמו אצל חלק גדול מהחסידים, שכן לו היה לו רבי שהיה תומך בו וסועדו גם אם הוא כשל, הוא לא היה עושה את צעדו האחרון, 

ברגע הראשון ביטלתי את דבריו כשטות מוחלטת, וכי הרבי הוא כומר שקונה את העבירות, 

אבל במחשבה שניה, לו אכן היה לו רבי צמוד, שאיתו הוא היה מתייעץ על כל צעד ושעל, ואני לא מדבר על אדמו"רים ש... עדיף לא לדבר, אלא על רביים בעלי דעת ותבונה וברי סמכא, פיקחים ובעלי עצה, כמו הרבי מנדבורנא זצ"ל, (אגב, אומרים על בנו מב"ב שהוא גם רבי נבון, פשוט איני מכירו) ויבלחט"א הרבי מביאלא- לוגאנא, הרבי מבויאן, הרבי מסלונים ואולי גם מסלאנים, הרבי מצאנז, ומי מדבר על חכימא דיהודאי הרבי מאמשינוב שהושיע רבים מבור תחתיות, נכון, הבושות היו גדולות, אבל בסופו של יום היה לו משען ומשענה,  השבוע סיפר הרב גרוסמן ממגדל העמק בהילולא של הרבי מלעלוב זצוק"ל שלצד ההשיגים בחיין, הוא אכל לא אחת קש וגבבא, והרבי הצילו אף ממות לחיים, 

דווקא אצל הליטאים כן השתרש בדור האחרון המושג של לשאול כל דבר כקטו כגדול, ולרב שטיינמן זצ"ל היו מאות ואולי אלפי חסידים שלא זזו בלעדיו, ובימים כתיקונם, עוד היה אפשר אולי להתייעץ עם הגר"ח, 

אומרים בשם החזו"א שאמר "חסידים זענען גליקלאך" החסידים מאושרים, שכן יש להם על מי לסמוך, 

זה אולי מסביר את השיגעון והטירוף שאחז באמנון יצחק.
כל זמן שהיה קשור לרבו, הרב שפירא, איכשהו שמר על שפיות.
כשאיבד את הרב, איבד את הכל!

אם הייתה לו אמא שהיה יכול לבות בחיקה והיא הייתה אומרת לו חיימקה אתה הכי חמוד בעולם אני אוהבת אותך לא משנה מה עשית אולי לא היה מתאבד. לכל התנהגות יש את הגיל המתאים לה

זוכובסקי שהצטער על זה שהוא הפסיק להנחיל השקויפה נכוינה ביתד לא נאמן הוא היה רבו