| נשלח ב-30/12/2021 17:32 |
|
| |
המשקפיים הפגומות של דובי וינרוט
פוסט של דובי וינרוט הראה שהוא אכן עורך דין מוצלח, בעסקים ובמשפט קיימת ראיה חד ממדית, אם צד א צודק אזי צד ב טועה, אם צד ב צדיק אז צד א רשע, צידוד במשהוא בצד אחד פוגע בצדק של צד ב בעולם הטיפולי, וכן גם בעולם היהודי ראיית דבר טוב אצל צד אחד אין לה ואסור שיהיה לה משמעות ביחס לצד השני ., ואסור שיהיה לה אמירה כלשהיא ביחס לנפגע, ומעבר לכך רדיפה של פוגע עד חרמה לא תיתן לנפגע כלום, תיקון השבר שלו איננו עובר דרך רדיפת הפוגע, ( בהליך הטיפולי יש וחייב להיות כעס כלפי הפוגע אבל רק כחלק מתהליךו
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2021 17:36 |
|
| |
לתשומת לב דובי וינרוט, 85% ממקרי הפגיעה הם בבית, מה הפעילות שלך תועיל להם
מתוך מאה פגיעות בישראל רק 2.5% נענשים, אז למי ולמה תועיל הפעלתנות שלך, אולי הבעיה במקום אחר והפיתרון לה נמצא במקום שונה ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2021 17:50 |
|
| |
כתבתי על כך הרבה פעמים בעבר והדבר לצערי נכון גם כיום , כולם מחפשים את הפיתרון בהענשה, הרחקה גילוי שיימינג, אולי הפיתרון במניעה, בגלל חוק דיווח אוילי שאין כדוגמתו בכל העולם, מספר הפדופילים בישראל מרקיע שחקים . בכל העולם חוק הדיווח מחייב מי שיודע על נפגע לדווח, רק בישראל ואולי בצפון קוריאה מטפל חייב בדיווח גם כאשר מגיע אליו פוגע פוטנצילי, כולל זה שלא פגע אלא היו לו מחשבות פדופיליות בלבד . והתוצאה אפס פונים לטיפול
דוגמה, אם ח. ו. היה מרגיש לפני 30 שנה כי קיימת לו בעיה בתחום והיה מחליט לפנות לטיפול, המטפל היה חייב להודיע על כך לשלטונות, גם אם לא היו ננקטים נגדו בשלב זה צעדים, שמו היה נרשם, וכל מקרה של פגיעה באזורו, היה מזכה אותו בחקירה משטרית מלוות פרסום, התוצאה מובנת הועלתה בכנסת והפופוליזם ניצח .
כן רבותי, חסיון מוחלט לטיפול, בדיוק כמו דיון של לקוח אצל עורך דין היה מאפשר פניה לאנשים לטפל בעצמם . מה נציע להם כיום .
פוגע פוטנצילי יקר, בוא לטיפול, בשלב ראשון נעביר את שימך לשלטונות, ועדה המורכבת מאיש משטרה , איש פרקליטות ועו"ס תדון אם להשהות הליכים פלילים נגדך, וברוב המקרים לא תאשר, אין ספק שכל אומלל שאולי נפגע בעצמו ירוץ לטיפול
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/12/2021 19:56 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 01:30 |
|
| |
הפוסט של דובי וינרוט
קול השברים – אני לא כותב פוסט. אני כותב פוסט-טראומה. כמו כולם, עוברת עליי טלטלה אישית קשה מאוד מאז התאבדותו של חיים ולדר. הסיפור הזה הוא מיני סרט אימה. כדור השלג התגלגל מהר מאוד. זה היה ציון דרך ומהפכה (שאני מקווה שרק התחילה) בציבור החרדי. בתוך הכדור הזה, אני מודה ומתוודה. שמעתי רק את קול התרועה ומעולם לא שמעתי את קול השברים. ב- 48 שעות האחרונות, עזבתי הכול לטובת דבר אחד בלבד. עזרתי אומץ וכל מה שעשיתי הוא בשלב מאוחר (אולי מאוחר מידי – אבל לעולם לא מאוחר מידי), לשמוע את קול השברים. ואז כשאתה שומע אותם אתה מבין שלעולם לא תהיה אותו אדם לפני ואחרי. ובפרק הזמן הזה הציבו בפניי (ואני חייב לציין שכולם דיברו אליי בכבוד גדול – וזו דרך להעיר ולקבל ביקורת) שאלה אחת פשוטה: דובי, תענה לי, אם חס וחלילה מישהו היה פוגע מינית בבת שלך, האם היית הולך להתלונן במשטרה? ואני אדם כנה, והתשובה שלי היא (יסלחו לי אחיי החילונים), חד משמעית: לא! בציבור החרדי, אתה לא הולך למשטרה כי אתה פשוט הורס את חיי הבת שלך לנצח. קחו רק את מבט השידוכים והליכים ארוכים ומפרכים שסופם מי ישורנו – מספיק. ואחרי השאלה הזו, אתה נשאר הלום. כי השאלה הבאה היא: אז מה תעשה דובי? והתשובה היא: אוי ואבוי! מפה מתחיל השורש של כל הבעיה. אין מענה. והשאלה הבאה היא: דובי, אתה מבין מה קורה לחיי נפגעת? ובכנות, התשובה שלי היא: לא! כלומר, אני יודע, אבל לא מפנים. לא נכנסתי לקופסא הזו (למוח ולנפש) אף פעם. בימים הללו פעם ראשונה לאחר שיחות מתמשכות גם עם פסיכולוגים בתחום אני מתחיל להכיר (כן, אני דובי בן 41, עו"ד ורו"ח מאוד מצליח אבל לשלושה מתוקים – נעים להכיר). והשאלה הבאה היא: דובי, אתה מבין שהנפגעת בדרך כלל לא יכולה לעשות כלום במצב שלה מול אדם עם כוח שמאיים עליך שאם היא תתלונן הוא יחריב את חייה ויתאבד (זה דפוס). ואני לא אעביר אתכם הליך מפרך של מטפלים שהסבירו לי שהצרה היא שברוב המקרים גם לא מאמינים להם וכו'. בטח לא צריכים אותי בשביל זה שרק מפנים את הדבר עצמו בעניין. בשלב הזה, הרמתי גם טלפון לאהרן רבינוביץ. האמת, פעם ראשונה. האמת היא פשוטה, כדי להתנצל בפניו. אחרי הכול, מעולם לא דיברתי איתו ואני עמדתי בלוויה (עוד ידובר) ונכנסתי בו בלשון המעטה. אמרתי לעצמי, אבל אתה עורך דין. מי כמוך יודע שמבלי לשמוע את הצד השני, אתה אפילו לא יכול להתחיל להכריע. תהיה גבר, תרים טלפון ותשמע. ואז מגיע ההפתעה הנוספת שלי בסיפור. כי את האמת, אני במקומו כנראה לא הייתי עונה לי. ואני מדבר עם כתב שמהשיחה אתו יצאתי די מופעם כי דבר ראשון הוא אומר לי: דובי, אין לי בליבי עליך. אתה הספדת חבר! דווקא אני יכול להבין את זה. אני כמובן חולק עליך בגדול וחושב שלא העברת את המסר הנכון. שפספסת את הנקודה הכי חשובה אבל לא ראיתי בזה פגיעה. הסר דאגה מליבך. ואז מתגלגלת שיחה עם איש שכנראה עשה דוקטורט לקול השברים ומזמין אותי לראות ממצאים שישנו את התמונה כולה ואומר לי: בא תהיה גבר. תראה את החומרים. אני לא רוצה שתאמין לי. אני רוצה שתראה. איש שאומר לי שמעולם הוא לא יוציא כתבה או תחקיר על אדם שיש נגדו מתלוננת אחת ואולי לא גם לא כמה – אלא רק אם יש כמות גדולה. והשלושה שפורסמו זה חלק מ- 15 שהיה לו ולא הסכימו. ואני מבין ומפנים שהדבר הכי מסוכן בשלב הזה הוא הטפות על לא לדבר על לשון הרע מהסיבה הפשוטה: הציבור החרדי לא נותן בשלב זה מענה אחר. אין! וממילא, להפחיד בלשון הרע בנושא זה, עלול רק להחמיר את הבעיה. ואני מנתח את זה ועושה חברותא ומחדד ומבין שהשלבים בבעיה המחרידה הזו שאני רק מפנים אותה חייבים להיות לפי הסדר הזה: 1. להאמין למתלונן ולמתלוננת. להאמין ולחבק כי הוא במבוכה ובמצוקה נוראית. זה עדיין לא סותר לכך שאני לא מרשיע או מכתים את הצד השני. זה אומר דגל אדום! צא ובדוק. כי אם יש תלונה אחת והיא נכונה ב- 99% יש עוד. צריך למצא אותם. 2. שיעור מוגנות אחת לחודש אולי. 3. "פורום תקנה" או פיתרון אחר שיוקם בדחיפות. 4. ו- או. רק לאחר מכן, אפשר לדבר על בעיות לשון הרע בנושא. כן, ואני פספסתי, פספסתי בענק. דיברתי בהספד על לשון הרע ואני תופס שזה רק מחמיר את הבעיה כאשר לא מומלאים הדרישות הקודמות. כן כן כל אחד צריך לשאול את עצמו מה המניע לתגובות או לפרסום שלו. לתקן או לרכל. ואני סבור שכל עוד הנר דולק אפשר לתקן ובטח שלא עשיתי שום דבר בזדון וזה הכל שיעור ענק בשבילי. קבעתי עם כל בתי גדולי הרבנים – משני המחנות - שיחה ארוכה על הנושא. הם הזמינו אותי באופן מיוחד. אולי, אולי אוכל להיות שם לעזר גדול. אולי תצמח ישועה כלשהי משם אם מישהו יבהיר להם את הדברים בלי גינונים אלא: למען ה' תעשו משהו. אשרי המאמין! ואני מסיים בזה לכתוב את העניין. אני לא אכתוב אלא פשוט אפעל. ויסלחו לי החברים שאת הפוסט הזה אני חוסם לתגובות כי דם רע נשפך מידי. ותוך כדי שאני כותב את הפוסט הזה אני מקבל הודעה על התאבדותה של נערה שכבר לא תוכל להשמיע יותר אפילו את קול השברים. :,( נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 10:08 |
|
| |
| אליהו1000 כתב: |  | | כתבתי על כך הרבה פעמים בעבר והדבר לצערי נכון גם כיום , כולם מחפשים את הפיתרון בהענשה, הרחקה גילוי שיימינג, אולי הפיתרון במניעה, בגלל חוק דיווח אוילי שאין כדוגמתו בכל העולם, מספר הפדופילים בישראל מרקיע שחקים . בכל העולם חוק הדיווח מחייב מי שיודע על נפגע לדווח, רק בישראל ואולי בצפון קוריאה מטפל חייב בדיווח גם כאשר מגיע אליו פוגע פוטנצילי, כולל זה שלא פגע אלא היו לו מחשבות פדופיליות בלבד . והתוצאה אפס פונים לטיפול
דוגמה, אם ח. ו. היה מרגיש לפני 30 שנה כי קיימת לו בעיה בתחום והיה מחליט לפנות לטיפול, המטפל היה חייב להודיע על כך לשלטונות, גם אם לא היו ננקטים נגדו בשלב זה צעדים, שמו היה נרשם, וכל מקרה של פגיעה באזורו, היה מזכה אותו בחקירה משטרית מלוות פרסום, התוצאה מובנת הועלתה בכנסת והפופוליזם ניצח .
כן רבותי, חסיון מוחלט לטיפול, בדיוק כמו דיון של לקוח אצל עורך דין היה מאפשר פניה לאנשים לטפל בעצמם . מה נציע להם כיום .
פוגע פוטנצילי יקר, בוא לטיפול, בשלב ראשון נעביר את שימך לשלטונות, ועדה המורכבת מאיש משטרה , איש פרקליטות ועו"ס תדון אם להשהות הליכים פלילים נגדך, וברוב המקרים לא תאשר, אין ספק שכל אומלל שאולי נפגע בעצמו ירוץ לטיפול |
| על איזה חובת דיווח אתה מדבר? אם חיים ולדר היה אומר למטפל "אני רוצה לאנוס את שפרה" אז המטפל חייב לדווח על זה. אבל, אם הגיע לשם קבלת טיפול אז לא רק שאין חובת דיווח אלא החוק אוסר על הפסיכולוג לדווח על נטיותיו. לכן אין ממש בטענה שלך נגד חוק הדיווח. אבל אם אנו מדברים כבר על חיים ולדר? אז בכל מצב הוא הסתכן בזה שהוא פגע בקטינים... משום שחלה החובה על אנשי מקצוע המטפלים בקרבנות, לדווח על הפגיעה בפני הרשויות המתאימות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 10:12 |
|
| |
מעניין מה חושב לקוח של משרד עו"ד דובי ויינרוט על עו"ד שמחליט להפוך בדעתו אחרי שדיבר עם עורך הדין של הצד שכנגד. מה עלינו לחשוב בכלל על עו"ד שמוכן להרשיע לקוח או יריב שכנגד ללא הליך הוגן.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 11:09 |
|
| |
| אליהו1000 כתב: |  | | כתבתי על כך הרבה פעמים בעבר והדבר לצערי נכון גם כיום , כולם מחפשים את הפיתרון בהענשה, הרחקה גילוי שיימינג, אולי הפיתרון במניעה, בגלל חוק דיווח אוילי שאין כדוגמתו בכל העולם, מספר הפדופילים בישראל מרקיע שחקים . בכל העולם חוק הדיווח מחייב מי שיודע על נפגע לדווח, רק בישראל ואולי בצפון קוריאה מטפל חייב בדיווח גם כאשר מגיע אליו פוגע פוטנצילי, כולל זה שלא פגע אלא היו לו מחשבות פדופיליות בלבד . והתוצאה אפס פונים לטיפול
דוגמה, אם ח. ו. היה מרגיש לפני 30 שנה כי קיימת לו בעיה בתחום והיה מחליט לפנות לטיפול, המטפל היה חייב להודיע על כך לשלטונות, גם אם לא היו ננקטים נגדו בשלב זה צעדים, שמו היה נרשם, וכל מקרה של פגיעה באזורו, היה מזכה אותו בחקירה משטרית מלוות פרסום, התוצאה מובנת הועלתה בכנסת והפופוליזם ניצח .
כן רבותי, חסיון מוחלט לטיפול, בדיוק כמו דיון של לקוח אצל עורך דין היה מאפשר פניה לאנשים לטפל בעצמם . מה נציע להם כיום .
פוגע פוטנצילי יקר, בוא לטיפול, בשלב ראשון נעביר את שימך לשלטונות, ועדה המורכבת מאיש משטרה , איש פרקליטות ועו"ס תדון אם להשהות הליכים פלילים נגדך, וברוב המקרים לא תאשר, אין ספק שכל אומלל שאולי נפגע בעצמו ירוץ לטיפול |
|
ח.ו לא היה צריך ללכת למטפל. הוא היה צריך להפסיק לטפל בילדים כאיש חינוך!!! וברגע שהוא המשיך להיפגש עם ילדים וילדות, נערים ונערות הוא עבריין מחליא מהזן הכי נחות.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 12:08 |
|
| |
לך תדע, ההגיון שלך צודק, אבל למרבה הצער החוק הישראלי דורש ממטפל לדווח על מטופל בעל נטיות פדופיליות, כאשר חוסר דיווח דינו מאסר חצי שנה, הדבר עורר כעס רב בקרב העוסי"ם ונידון בועדות הכנסת אך הפופוליזם ניצח, וגרם לתת טיפול חריף של פוגעים פוטנציליים
אריאל , במידה וח. ו. עשה את המיוחס לו, אין ספק שמדובר בהפרעה, ואינני כותב זאת כהצדקה למעשה, אין ספק שזמינות לטיפול שלא הייתה חושפת אותו מיידית להסגרה לשלטונות הייתה יכולה בהחלט למנוע את הטרגדיות .
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 12:26 |
|
| |
| קהלת כתב: |  | מעניין מה חושב לקוח של משרד עו"ד דובי ויינרוט על עו"ד שמחליט להפוך בדעתו אחרי שדיבר עם עורך הדין של הצד שכנגד. מה עלינו לחשוב בכלל על עו"ד שמוכן להרשיע לקוח או יריב שכנגד ללא הליך הוגן. |
|
עו"ד אינו שופט. דווקא הפיכת דעתו ומחשבותיו לצד שהוא כרגע מעוניין להציג היא תכונה חשובה ביותר לעו"ד טוב. אף עו"ד לא מגן על לקוח רק בגלל שברור לו שהצדק האבסלוטי בצד שלו. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 12:27 |
|
| |
| אליהו1000 כתב: |  | | לך תדע, ההגיון שלך צודק, אבל למרבה הצער החוק הישראלי דורש ממטפל לדווח על מטופל בעל נטיות פדופיליות, כאשר חוסר דיווח דינו מאסר חצי שנה, הדבר עורר כעס רב בקרב העוסי"ם ונידון בועדות הכנסת אך הפופוליזם ניצח, וגרם לתת טיפול חריף של פוגעים פוטנציליים
אריאל , במידה וח. ו. עשה את המיוחס לו, אין ספק שמדובר בהפרעה, ואינני כותב זאת כהצדקה למעשה, אין ספק שזמינות לטיפול שלא הייתה חושפת אותו מיידית להסגרה לשלטונות הייתה יכולה בהחלט למנוע את הטרגדיות . |
| אולי-פספסתי. אשמח לקישור לחוק שמתיחס לחובת דיווח על בעל נטייה פדופילית עם עבר נקי שהגיע לטיפול.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2021 12:35 |
|
| |
| גינגישראלי כתב: |  | | קהלת כתב: |  | מעניין מה חושב לקוח של משרד עו"ד דובי ויינרוט על עו"ד שמחליט להפוך בדעתו אחרי שדיבר עם עורך הדין של הצד שכנגד. מה עלינו לחשוב בכלל על עו"ד שמוכן להרשיע לקוח או יריב שכנגד ללא הליך הוגן. |
|
עו"ד אינו שופט. דווקא הפיכת דעתו ומחשבותיו לצד שהוא כרגע מעוניין להציג היא תכונה חשובה ביותר לעו"ד טוב. אף עו"ד לא מגן על לקוח רק בגלל שברור לו שהצדק האבסלוטי בצד שלו. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
יש לך טעות אחת, וינרוט לא ייצג את ולדר כעורך דין אלא עורך דין אחר. וממה שהבנתי, וינרוט לא מתעסק בתחום הפלילי וגם לא שמעתי על תיקים אזרחים שלו, אלא רק על אחיו הגדול שמצליח מאוד כעורך דין ועל דודו שמצליח מאוד כעורך דין. מה שהפריע לי, זה שמי שיש לו או היה לו קשר עסקי עם ולדר, לא סיפר זאת כגילוי נאות, בטרם הביע את דעתו בעניין (מזכיר את הטענות על הנקמה של רבינוביץ בולדר). כתיבה ומחיקה מהירה של פוסטים על פי הלך הרוח בציבור, מעידה על אדם.
|
|
|
|
|