|
|
| נשלח ב-9/1/2022 21:22 |
|
| |
| גרשום כתב: |  | רציף.
תגיד, בכוונתך להמשיך להביא לכאן מידי כמה שעות את אחד משיריו עד להשלמת כל 300 השירים שלו שמופיעים בשירונט?
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2022 21:50 |
|
| |
| עיבל כתב: |  |
האיש היה ראוי לפי כל קנה מידה לקבל את פרס ישראל,
אבל היה לו קשר למסורת ישראל,
והוא לא היה איש שמאל,
לכן הוא לא קיבל את הפרס.
ומזה תלמדו שלא כל מי שקיבל את פרס ישראל, היה ראוי לקבל את הפרס,
אלא הוא היה שייך לשמאל הנכון.........
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 06/01/2022 22:20:33
טענותיו של רעיונוביץ שפרס ישראל ניתן רק לשמאלנים מפגינות גם בורות וגם רשעות. רפרוף מהיר ברשימת מקבלי הפרס בשנים האחרונות מגלה "שמאלנים" כמו הרב יעקב אריאל, אהרן ממן, דוד בארי מעמותת אלעד ועוד ועוד ועוד. אין שחר לטענה שהרשימה מוטה שמאלה.
זאת ועוד, באחרונה נשלל הפרס מפרופ' עודד גולדרייך דווקא בגלל שמאלנותו כביכול של גולדרייך.
כהרגלו רעיונוביץ יורה לכל הכיוונים, כותב בלי לחשוב ובלי לבדוק. התוצאה היא אוסף מרשים של שטויות ודברי הבל הנכתבים תמיד בפסקנות דרמטית למרות אפסיותם. רעיונוביץ מסלף, משקר,טועה ומטעה.
|
|
תראה את השקר שבדבריך, כל הימנים שקיבלו את הפרס, קיבלו אותו תוך עקימת אף בולטת ופומבית,
כמו הרב ישראל אריאל,שלא רק היה דיווחים בתשקורת נגד מתן הפרס, אלא אף בטקס עצמו הביעו את סלידתם ממנו,
כמו כן, 'דוד בארי' קיבל את הפרס בגלל שלא היה ברירה אלא לתת לו,
אחרי הישגים ארכיאולוגיים אדירים, שהיה להם משמעות בינלאומית עצומה, שבאו כתוצאה מפעילותו.
וגם עליו היו רבים שעיקמו את האף.
אני יכול לתת שורה ארוכה של רבנים חרדים, שעשו מהפיכות בחברה הישראלית,
כמו הרב נויבירט זצ"ל והרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל שעשו מהפכה בתחום שמירת השבת בארץ,
הספר 'שמירת שבת כהילכתה' על שלל המהדורות שלו, נמכר במיליונים רבים (לא טעות)
אם אינני טועה הוא הספר הישראלי הנמכר ביותר מקום המדינה,
האם הוא קיבל פרס ישראל , לא? למה, כי הוא חרדי,
היצירה החרדית עולה ופורחת, כמות הספרים החרדים אינה קטנה בהרבה מהחילונית,
מישהו מהם קיבל עזרה מהמדינה? לא.
קח אומן עצום כמו המאייר קריאל גרדוש ז"ל שעשה את הדמות שרוליק המפורסמת,
ודורות נהנו יום יום מהקריקטורות שלו,
האם הוא קיבל פרס, לא ! ולמה? כי הוא ימני,
גם ההומוריסטן והמחזאי המפורסם בכל העולם,
אפרים קישון, לא קיבל את פרס ישראל, רק אחרי שאלפים זעקו איך הוא לא מקבל,
ורק בערוב ימיו כשהוא זקן מופלג בשנות האלפיים קיבל את הפרס,
אני זוכר גם את ההחלטה שלא לתת את הפרס לעיתונאי 'שמואל שניצר' הימני
בגלל איזה סיומת של מאמר בגנות העולים מאתיופיה,
שלא פגעה באיש, חוץ מכמה עולים מוסתים על על ידי התשקורת,
אבל במקביל נתנו לשולמית אלוני וליגאל תומרקין על אף שהם קוממו נגדם את רוב האוכלוסייה הישראלית.
כך מאות שמאלנים קיבלו את הפרס שחלקם לדעתי לא היה מגיע להם אותו,
ורק ימנים בודדים, בגלל פוליטיקה שפילה ! ! !
ואגב, כל ההתנהלות של בג"ץ שביקש פעם אחר פעם לשקול לתת לפרופ' גולדרייך את הפרס,
מוכיח את צדקת דבריי.
אבל אתה כשאר הסמולנים, אוהב להסית ולהסיט את האמת ממסלולה לעבר ערימת השקרים,
שכל מי שלומד על מקבלי הפרס ועל אלה שלא קיבלו אותו,
מבין שהפרס הזה הוא יותר פרס פוליטי מאשר פרס אמיתי.

תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 09/01/2022 21:52:45
|
|
|
|
|
| נשלח ב-9/1/2022 23:46 |
|
| |
hhaavv
| רעיונוביץ כתב: |  | הספר 'שמירת שבת כהילכתה' על שלל המהדורות שלו, נמכר במיליונים רבים (לא טעות)
|
|
לדברי ההוצאה לאור (פלדהיים) הספר נמכר מאז מהדורתו הראשונה בכעשרת אלפים ספרים בשנה (ע"ע בויקיפדיה), שזה אולי חצי מיליון בסך הכל. יש כמה ספרים שנמכרו יותר...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2022 14:08 |
|
| |
| עיבל כתב: |  |
האיש היה ראוי לפי כל קנה מידה לקבל את פרס ישראל,
אבל היה לו קשר למסורת ישראל,
והוא לא היה איש שמאל,
לכן הוא לא קיבל את הפרס.
ומזה תלמדו שלא כל מי שקיבל את פרס ישראל, היה ראוי לקבל את הפרס,
אלא הוא היה שייך לשמאל הנכון.........
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 06/01/2022 22:20:33
טענותיו של רעיונוביץ שפרס ישראל ניתן רק לשמאלנים מפגינות גם בורות וגם רשעות. רפרוף מהיר ברשימת מקבלי הפרס בשנים האחרונות מגלה "שמאלנים" כמו הרב יעקב אריאל, אהרן ממן, דוד בארי מעמותת אלעד ועוד ועוד ועוד. אין שחר לטענה שהרשימה מוטה שמאלה.
זאת ועוד, באחרונה נשלל הפרס מפרופ' עודד גולדרייך דווקא בגלל שמאלנותו כביכול של גולדרייך.
כהרגלו רעיונוביץ יורה לכל הכיוונים, כותב בלי לחשוב ובלי לבדוק. התוצאה היא אוסף מרשים של שטויות ודברי הבל הנכתבים תמיד בפסקנות דרמטית למרות אפסיותם. רעיונוביץ מסלף, משקר,טועה ומטעה.
|
|
היות והאתר המתקדם והמשוכלל לא מכניס להודעה זו העתקה, התגובה נגד התגובה הפבלובית של עיבל, נמצאת בהודעה הבאה, לדברי רעיונוביץ שותפים רבים
תוקן על ידי שוקולד_תות ב- 21/01/2022 14:13:43
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2022 14:12 |
|
| |
פוליטיקת הזהויות היא שמנעה מהמשורר יורם טהרלב לקבל את פרס ישראלנדרשת מדיניות ציבורית אמיצה, הבוחרת להוקיר את הישראלים המצטיינים לפי חשיבות תרומתם בזמן אמת, ולא לפי כללי התקינות הפוליטית של היום
לפעמים המציאות כופה את עצמה על בעל הטור. אתמול בבוקר התלבטתי בין שני נושאים לכתיבה, ותוך כדי התלבטות נודע על מותו של הפזמונאי יורם טהרלב. הכתוב השלישי בא והכריע ביניהם. שהרי טהרלב היה כנראה, עד אתמול, גדול אנשי הזמר העברי שעדיין חיים בינינו; שילוב של מיטב שירי הלהקות הצבאיות עם הבולטים בשירי הפופ של שנות השבעים והשמונים לצד כמה מהשירים המתורגמים הנפלאים ביותר. חוץ מאלה עסק טהרלב בעשורים האחרונים במפעל חדש ומקסים של תרבות יהודית: עיבודים משלו למדרשי חז"ל ולסיפורים מן המסורת היהודית, וכן טור אישי, הומוריסטי ומקורי, על פרשיות השבוע, שפרסם ממש עד לאחרונה. פסקה כזאת הייתה יכולה להסתיים באופן מושלם במשפט הידוע: "על כל אלה מוענק ליורם טהרלב פרס ישראל". ואכן, מיד עם היוודע מותו בלט בתגובות הצער על כך שטהרלב לא זכה לקבל את הפרס הרם ביותר של המדינה, שהוא בלי ספק היה מועמד טבעי לו. בתחום הזמר העברי לא היה לאחרונה יוצר המשתווה לו בהיקף יצירתו, במעמדה ובמשך חייה. למען האמת, נראה שבכלל תחומי התרבות העברית אין הרבה אנשים שתרומתם מתקרבת לשלו. *************** frameborder="0" src="https://db703a846b073a471da26077ed652f18.safeframe.googlesyndication.com/safeframe/1-0-38/html/container.html" id="google_ads_iframe_/135823970/Mkr_Desktop_IP_InnerBox_0" title="3rd party ad content" name="" scrolling="no" marginwidth="0" marginheight="0" width="300" height="250" data-is-safeframe="true" sandbox="allow-forms allow-popups allow-popups-to-escape-sandbox allow-same-origin allow-s allow-top-navigation-by-user-activation" role="region" aria-label="Advertisement" tabindex="0" data-google-container-id="3" data-load-complete="true" style="box-sizing: border-box; margin: 0px; padding: 0px; border-width: 0px; border-style: initial; font: inherit; vertical-align: bottom;"><* טהרלב מצטרף בכך לרשימה יוקרתית של אנשים שהפרס הגיע להם, אבל איכשהו הוחמץ. אנשים כמו המשורר נתן יונתן ואיש הציונות הדתית משה מושקוביץ (מושקו). עליהם ועל שכמותם אפשר לומר שלא הם המפסידים העיקריים מכך שלא זכו בפרס. פועלם יישאר זכור הרבה אחרי שכמה מהזוכים יישכחו לחלוטין. המפסידים העיקריים במקרים כאלה הם הפרס ויוקרתו. אם פרס ישראל נועד לציין את חשיבות תרומתו של אדם בתחומי העשייה החברתית והציבורית, היצירה התרבותית והמחקר המדעי – ככל שמרשימת מקבליו נעדרים שמות בולטים, יומרתו של הפרס ליצור את רשימת הישראלים המצטיינים מצטיירת כיומרת שווא. שתי דרכי התמודדות יש לבעיה הזו – האחת מהותית וארוכת טווח, והשנייה מעשית ומיידית. הדרך המהותית קשורה בהכרה בכך שפוליטיקת הזהויות, הכוללת גם תביעה להענקת אפליה מתקנת לזהויות המקופחות מן העבר, היא אנטיתזה ליצירת זהות ישראלית ממלכתית, המדגישה את המשותף ולא את המפריד. כשמדובר במדיניות ציבורית המתייחסת להווה יש הצדקה להעדיף, לפחות עד רמה מסוימת, את תיקון העוולות הסקטוריאלי על פני כור ההיתוך הממלכתי – שהרי מדיניות כור ההיתוך היא שיצרה מלכתחילה את העוולות. אבל כשמדובר בהוקרה לדמויות הנמצאות בערוב ימיהן, הפעלת התבחינים השוויוניים מן ההווה על גיבורי העבר יוצרת דווקא עוול. קשה להתכחש לכך שגיבורי שנות המדינה הראשונות, שנמצאים היום בערוב ימיהם ומועמדים לפרסי מפעל חיים, לא התחלקו באופן שוויוני בין הקבוצות. בשנים ההן בני עדות המזרח היו בשנותיהם הראשונות בישראל, ומעמד הנשים, כמו מעמד הדתיים, החרדים וקל וחומר הערבים, בוודאי לא היה שוויוני.
אפשר וצריך לנקוט כיום מדיניות שונה, שנותנת הזדמנות שווה לכל הקבוצות בחברה, אבל לא נכון לשכתב את העבר, ולהציב את התבחינים העכשוויים כקובעי מדיניות ההוקרה להישגים והתרומה מן העבר. כי במדיניות כזו, החילונים האשכנזים "הפריבילגים" יהיו כמובן האחרונים לזכות בהוקרה, אף שבפועל הם היו ללא ספק הקבוצה הבולטת ביותר. למשל, אני מעריך שטהרלב לא זכה בפרס ישראל לא משום שמישהו לא הבין בזמן אמת את עדיפותה של תרומתו לזמר העברי לעומת שאר בני גילו החיים כיום, אלא בגלל החשש להעניק "שוב" את הפרס לגבר חילוני אשכנזי.
לאורך זמן נדרשת אפוא מדיניות ציבורית אמיצה, שיודעת להבחין בין ההווה לעבר, ובוחרת להוקיר את הישראלים המצטיינים לפי חשיבות תרומתם בזמן אמת, ולא לפי כללי התקינות הפוליטית של היום. בטווח המיידי, ראוי לשנות את החוק הקובע כי פרס ישראל לא יוענק לאדם שנפטר, ולקבוע שהפרס יוכל להינתן לאדם גם בשנה שהלך בה לעולמו. כך דווקא אנשים שהוועדות למיניהן "שכחו" ובינתיים הלכו לעולמם יוכלו לקבל תיקון מיידי עוד באותה שנה, דווקא אחרי מותם ומתוך הכרה ציבורית רחבה בזכאותם.
 |
|
|
|
|
|