מסכת מועד קטן הלכה ממקורה שילוב של הגמרא עם הריף הראש והרמבם ופסק השוע

ניתן לקבל במייל [email protected]
דברי הריף באדום דברי הראש בכחול 
דברי הגמרא שמובאים בריף ובראש צבועים שחור
דברי הגמרא שמובאים בריף בסגול 
דברי הגמרא שמובאים בראש בכתום
דברים שמובאים בראש ובריף בחוף
גמרא. השתא יש לומר ממעיין שיצא בתחילה, דאתי לאינפולי - משקין, ממעיין שלא יצא בתחילה, דלא אתי לאינפולי, מיבעיא? - אמרי: איצטריך; אי תנא מעיין שיצא בתחילה - הוה אמינא: הכא הוא דבית השלחין - אין, בית הבעל - לא, משום דאתי לאינפולי. אבל מעיין שלא יצא בתחילה, דלא אתי לאינפולי, אימא אפילו בית הבעל נמי, קא משמע לן: לא שנא מעיין שיצא בתחילה, ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה, בית השלחין - אין, בית הבעל - לא. ומאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא היא - דכתיב ואתה עיף ויגע ומתרגמינן: ואת משלהי ולאי. ומאי משמע דהאי בית הבעל לישנא דמייתבותא היא - דכתיב כי יבעל בחור בתולה, ומתרגמינן: ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך בית השלהין אין בית הבעל לא מאי טעמא במקום [דף א עמוד ב] פסידא שרו רבנן במקום רויחא לא שרו רבנן ואפילו במקום פסידא טירחא יתירא לא טרחינן דקתני אבל לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון פירוש קילון כמו ביב . מאן תנא  ( 2 ,1.1, 1.3)דפסידא - אין, הרווחה - לא, ( 2, 1.1, 1.3)ואפילו 

)[רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק א הלכה ח] משקין בית השלחין בשביעית והיא שדה הזריעה שצמאה ביותר, וכן שדה האילנות אם היו מרוחקין זה מזה יתר מעשר לבית סאה מושכין את המים מאילן לאילן, אבל לא ישקו את כל השדה, ואם היו מקורבין זה לזה עשר לבית סאה משקין כל השדה בשבילן, וכן עפר הלבן מרביצין אותו במים בשביעית בשביל האילנות שלא יפסדו.