(הושמטו קטעים משמעממים הכוללים ציטוטים מתקדימים וכדו')
לפניי בקשה לסילוק על הסף של תביעת לשון הרע שהגישו התובעות נגד הנתבעים, מחמת העדר עילה והעדר יריבות ומחמת היות התביעה "תביעת השתקה".
רקע
1. עסקינן בתביעה לפיצוי בסך 300,000 ₪, מכוח חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 (להלן- החוק). בכתב התביעה נטען כי הנתבעים ייחסו לתובעות התקנת מצלמות נסתרות וצילום נשים בעת טבילתן במקווה טהרה בשם "קדושת לוי", המצוי בעיר ביתר עילית (להלן- המקווה), אשר בבעלות התובעת 1, עיריית ביתר עילית (להלן- העירייה), ובניהולה של התובעת 2, החברה לפיתוח ביתר עילית בע"מ (להלן-חברת הניהול) אשר העסיקה, במועדים הרלבנטיים, את הנתבעות 1 ו-3. הנתבע 2 הינו בן זוגה של הנתבעת 1.
2. נוכח כך שבין התובעת 2 לבין הנתבעות 1 ו-3 שררו יחסי עובד-מעביד, עורר בית המשפט את שאלת הסמכות וקבע כי הוא נעדר סמכות עניינית ביחס לתביעת חברת הניהול נגד הנתבעות 1 ו-3, והסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה. לאור החלטה זו, הגישו התובעות כתב תביעה מתוקן: העירייה נגד כלל הנתבעים וחברת הניהול צמצמה את תביעה שבפניי נגד הנתבע 2 בלבד.
3. הפרסומים העומדים ביסוד התביעה הינם: (1) סרטון שהופץ ביום 27.09.2019 בעיר ביתר עילית בו מופיעות הנתבעות 1 ו-3, ומספרות אודות גילוי מצלמות נסתרות ומיקומן כשהן מצולמות בתוך המקווה; (2) סרטון בו מופיע הנתבע 2, בן זוגה של הנתבעת 1, בו הוא מספר על מצלמה שצילמה נשים שטבלו במקווה, כשהוא מדגים ומתאר בתוך המקווה כיצד המצלמות נותקו באופן רשלני וכך התגלו; (3) כתבה שפורסמה בערוץ 20 תחת הכותרת "חשד למצלמות נסתרות במקווה טהרה בבית"ר עילית", במסגרתה גם הוצג הסרטון (2) בו מופיע הנתבע 2 כאמור לעיל; (4) עלונים שהופצו על ידי הנתבעים או מי מטעמם בעיר ביתר עילית בהם נכתב: "אותך מצלמים במקווה, הייתכן שגם את אשתך?!", "האם מישהו צופה בי כשאני מתקדשת לכבוד בעלי בקודש הקודשים?! מי מעוניין לראות אותי ולאיזו מטרה?!" (להלן- הפרסומים). הפרסומים כאמור, טוענות התובעות, מכפישים וכוזבים והכל מתוך מטרה לפגוע בתובעות, להשפילן, לבזותן, ולעשותן מטרה לשנאה, בוז ולעג, ועולים לכדי לשון הרע.
הבקשה לסילוק על הסף
טענות המבקשים
4. הנתבעים עותרים לסילוק על הסף מחמת העדר יריבות והעדר עילה.
לטענתם, מעולם לא הצביעו על אדם או גוף שהתקין את המצלמות או הסירן, אלא הצביעו על עצם הכשל שבקיומן של מצלמות באזור מקוואות בכלל ובמקוואות נשים בפרט, דבר הנוגד את ההלכה ופוגע בפרטיותן וצניעותן של הנשים הטובלות. הם אינם מאמינים שגוף ציבורי יהיה שותף בהצבת מצלמות במקוואות. מעצם קישור חברת הניהול למעשים בכתבה שפורסמה בערוץ 20 לא ניתן להחיל אחריות כלשהי על הנתבעים שכן: "כל שעשו הנתבעים היה לשקף את חשדם לרבנים ולסמכויות הרבניות, הציבוריות והחוקיות בכדי שאלו ימנעו כל חשש לפעולה שביצע עבריין אנונימי (שהנתבעים מעולם לא טענו לקשר שלו לתובעים) שהתקין מצלמות ללא אישור ו/או ללא ידיעת התובעים במקוואות" (ס' 4 לבקשה). המבקשים טענו כי הם פעלו בהתאם להוראות הרבנים לפרסום האיסור החמור שיש בהצבת מצלמות במקוואות, כשאין חולק כי התגלו מצלמות נסתרות במקוואות בארץ, אף בחדרים הפנימיים במקוואות הנשים, וזאת על מנת למנוע מכשול והוסיפו, כי הם גילו ציוד צילום משמעותי בתוך מקוואות הנשים, והצילומים שצורפו לכתב התביעה צולמו על ידי הנתבעים לצורך הגשת תלונה במשטרה על העבירות הנחשדות והוצגו בפני הרבנים.
5. המבקשים טוענים כי מדובר "בתביעת השתקה" שמטרתה להטיל אימה על הנתבעים ותומכיהם, באופן הפוגע בחופש הביטוי ובדיון הציבורי בכך שהתגלו מצלמות במקוואות בישראל, באופן הפוגע קשות בפרטיות הטובלות, ורק קיומו של הדיון הציבורי שהובילו הרבנים אליהם פנו הנתבעים, הוביל להפחתה ולהוצאת נהלים בתחום פרוץ זה (ס' 16 לבקשה). המבקשים טענו כי גורמים שונים פנו אליהם וביקשו מהם לחזור בהם מהטענות שהציגו לרבנים ולאנשי ציבור, ובתמורה לכך תמחק התביעה דנן, מה שמחזק את העובדה שמדובר בתביעת השתקה למטרות פסולות. עצם כך שהתובעות בחרו לתבוע רק אותם ולא את הגוף התקשורתי ששידר את הפרסום, מלמדת גם היא על היות התביעה תביעת השתקה, קנטרנית וטרדנית.
עוד נטען, כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב תוך שימוש לרעה בהליכי משפט, שעה שהתובעות הן עתירות ממון ותקציב ציבורי ואילו הנתבעים הינם חסרי משאבים, והנתבעות פוטרו לאחר חשיפת המחדלים, מה גם שהתובעות אינן חולקות על כך שבמקוואות בביתר עילית ישנן מצלמות המצלמות באופן קבוע את המקוואות, וכל שטוענות הן, שאלו אינן מצלמות פנימיות המצויות בתוך מקוואות הנשים.
6. לטענת המבקשים, אף אם נצא מנקודת הנחה שאכן פרסמו הנתבעים את הנטען בכתב התביעה הרי שפרסום זה מוגן מכוח ההגנות שבחוק איסור לשון הרע: הפרסום הינו אמת ויש בו עניין לציבור (סעיף 14 לחוק); הפרסום נעשה בתום לב מכוח חובה חוקית, מוסרית או חברתית לפרסמו (סעיף 15(2) לחוק); הפרסום בתום לב כהבעת דעה על התנהגות הנפגע בקשר לעניין ציבורי או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות (סעיף 15(4) לחוק); הפרסום היה לצורך מסירת ידיעה לעורך אמצעי תקשורת או לנציגו כדי שיבחן שאלת פרסומה באמצעי התקשורת (סעיף 15(11) לחוק); החזקות שבסעיף 16 לחוק חלות לטובת הנתבעים.
תגובת המשיבות
7. לטענת המשיבות, הן הציגו ראיות במסגרת כתב התביעה מהן ניתן ללמוד באופן קונקלוסיבי כי לתובעות עילת תביעה נגד הנתבעים: הפרסום נעשה בין היתר בטלוויזיה, במסגרת כנסים שהנתבע 2 עורך, במקום עבודתן של הנתבעות, בסרטונים ובמודעות שהופצו, אשר בשל פרסומם, עיתונאים, תושבים, פעילים פוליטיים וחברי מועצה פנו אל התובעות והאשימו אותן בהאשמות חמורות, ודברי הנתבעים הכתימו את שמן הטוב והציגו אותן כאכסניה לפעילות עבריינית וייקח להן זמן רב לנקות את שמן. הפסיקה בכל הנוגע לסילוק על הסף ברורה, ובקשה שכזו תתקבל רק אם יימצא כי גם אם כל טענות תובע יתקבלו, עדיין לא יהיה זכאי לתרופה כלשהי, וזה לא מתקיים בענייננו. לטענתן בקשת הסילוק חולקת על טענות עובדתיות שבכתב התביעה, דבר המצריך הליך משפטי לבירור טעונת הצדדים ודי בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
8. עוד נטען, כי לשון הרע אינה חייבת להיות מוטמעת בכל מילה או בכל משפט, ומה שקובע הוא הרושם הכללי המתקבל מהפרסום והמסר שבסופו של דבר נותר אצל הקורא הסביר. בענייננו, המסר שהועבר הוא שהתובעות צילמו נשים בעירום שעה שהן טבלו במקווה, כאשר הנתבעים טוענים באופן מפורש וברור במסגרת הפרסומים שהתובעות "טייחו" והסתירו זאת מהציבור, דבר המוכחש מכל וכל. מדובר במסר פרטני ומפורש, מכוון ומתוכנן שמטרתו לפגוע בהן, ובין היתר, להשחיר את פניהן, לפגוע בשמן הטוב, באמינותן ובמהימנותן.
תשובת המבקשים
9. הנתבעים בתשובה טוענים, כי התביעה אינה מבוססת על פרסום לשון הרע קונקרטי, התובעות לא ציטטו אמרות שנאמרו על ידי הנתבעים כלפיהן, והן מנסות להראות שישנה "אווירה" של לשון הרע, שאין בה כדי לבסס את התביעה. בהעדר טיעון עובדתי שיש בו לבסס עילה תביעה מן הראוי לסלק את התביעה על הסף. אין חולק שגם אם התביעה תוכח באופן מלא, לא תהינה התובעות זכאיות לסעד, שכן בסרטונים שהוצגו לא הזכירו הנתבעים ולו ברמיזה את התובעות, ועיון בסרטון בו נצפה הנתבע 2 נראה כי הוא מדבר על מצלמות שהוסרו, והוא נוקט במונחים "מתקין" ועל "רב חשוב בעיר", כאשר לא זה ולא זה הינו אחד או אחת מהתובעות. למעשה, המקום היחיד בו מוזכרות התובעת, זה בכתבה שפורסמה בערוץ 20 בה נאמר כי "בלניות במקווה טהרה בביתר עילית חשדו שמנהלי המקום מאזינים להם", כאשר אין ולא יכול להיות חולק כי ככל וישנה עילת תביעה הרי שהיא צריכה להיות כנגד ערוץ 20 ולא כנגד הנתבעים.
דיון והכרעה
10. איני מוצאת להידרש לכך, כבר בשלב מקדמי זה, ולקבל את טענת המבקשים להעדר עילה ויריבות, וזאת על אף שבית המשפט יכול לקבוע, כבר בשלב המקדמי, אם יש בפרסום שהובא ופורט בכתב התביעה משום לשון הרע על הנפגע, ולמחוק על הסף תביעה בגין פרסום שבו אין לשון הרע (אורי שנהר, דיני לשון הרע (1997), בעמ' 428-429), נוכח כך שלא מדובר בשאלה עובדתית המצריכה שמיעת ראיות (רע"א 7943/01 נור נ' יערי ואח' (16.10.2001)).
על אף שהסרטונים לא מצביעים על גורם ספציפי אליו מייחסים המבקשים את התקנת המצלמות במקוואות, הרי שגם אם המבקשים בפרסומים לא הצביעו על זהות גורם כזה או אחר, הרי ש"דרישת הזיהוי תמולא באותם המקרים בהם מיוחסים דברים שפורסמו לפרט הטוען לפגיעה באופן משתמע מן הפרסום או כתוצאה מנסיבות חיצוניות או משילובם של הפרסום והנסיבות החיצוניות..." (רע"א 4740/00 לימור אמר נ' אורנה יוסף, נה (5) 510).
בניגוד לסברת המבקשים, אף אם לא הפנו אצבע כלפי המשיבות הרי שמעיון ראשוני בפרסומים עליהם מבססות התובעות את תביעתן, נראה כי בנסיבות מסוימות האדם הסביר בביתר עילית, אשר מכיר את אופן פעילות המקוואות ברחבי העיר ויודע כי הן בבעלותן ובניהולן של התובעות, עלול לייחס את התקנת המצלמות ותיעוד הטובלות למשיבות, ולקשור בין החשדות שהועלו במסגרת הפרסומים לבין המשיבות. לכן, יש לערוך בירור עובדתי מקיף באשר לנסיבות החיצוניות של הפרסום, הקשרם של דברים וכד' במסגרת ניהול ההליך, ולקבוע האם מדובר ב"לשון הרע" או לא. ככל שכן, גם טענת המבקשים, שנטענה לחילופין, לעניין ההגנות העומדות להם מכוח סעיפים 14, 15(2), 15(4), 15(11) ו-16 לחוק, ייבחנו במסגרת ההליך, שכן העת לבחון טענות הגנה מסוג אלה שמעלה הנתבע היא במסגרת בירור התובענה.
11. הבקשה נדחית, אולם היות שנותרו סוגיות הטעונות בירור והכרעה, אין מקום לחייב הנתבעים בהוצאות בשלב זה, ושאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך.
הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום.
ניתנה היום, כ"ג אדר תשפ"א, 07 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.
file:///C:/Users/Home/AppData/Local/Temp/msohtmlclip1/01/clip_image001.jpg" v:shapes="Picture_x0020_1" alt="" />
