| נשלח ב-18/1/2022 20:57 |
 |
| |
חוברת 'חִדְלוּ הָרֵעַ' - מהוועד להגנה על קהילת הגר"ש אלתר מפני פשעי השנאה והאלימות של גור
העתק הדבק:
*הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ!*
בעשרות בתי הכנסת המרכזיים של בני ברק חולקה במהלך הלילה החוברת *חדלו הרע* שיצאה לאור על ידי הועד להגנה מפני פשעי שנאה ואלימות נגד הפורשים מגור ירמיהו בראשות עו"ד הרב שלמה אלבוים. *אלפים רבים של מתפללים שבאו הבוקר לתפילת שחרית, נחשפו לראשונה למה שמתחולל בתוך החסידות הגדולה בישראל.*
החוברת כוללת תיאור מצמרר של מעללי הוועדה העליונה של חסידי גור-ירמיהו, באמצעות שורת סיפורים אישיים ודוגמאות מפורטות. בין היתר: מקרה חטיפתה של נערה בת 16 ושטיפת מוחה כדי להרחיקה מהוריה מולידיה, מקרה ניסיון חטיפה של בחור ישיבה בגיל דומה, מקרים שבהם אילצו בני האדמו"ר מגור מחותנים להוציא את ילדיהם מאולם השמחות, כתנאי להשתתפותו של האדמו"ר באירוע, מקרה התעללות מאורגנת של משפחה שלמה באחת האחיות בהכוונת הוועדה, מקרה שבו ארגנה נכדת האדמו"ר מגור, המשמשת כמורה, חרם ונידוי חברתי על אחת מתלמידותיה שאחיה החל ללמוד בישיבת 'פני מנחם', ועוד.
העדויות המפורטות בחוברת מצביעות על *אברהם בנימין זילברברג* כיוזם, המוביל והמארגן הראשי של מעללי הוועדה, ונוקבת בשמותיהם של כמה מעורבים מרכזיים נוספים במסכת הטרור וההסתה.
בסוף החוברת מצורף לקט נבחר של תכתובות מייל ופרוטוקול שדלפו מהוועדה של גור-ירמיהו בשנתיים האחרונות, באמצעותם מקבל הקורא הצצה ישירה אל חדרי הדיונים ואל הטירוף שהשתלט על גור בכוח הזרוע.
דוגמה אחת מני רבות: *אברהם נחמן גוטרמן*, המשמש כרב בכשרות 'קהילות' ובמועצה הדתית באשדוד, המבקש לעודד שתי נערות צעירות *"שעומדות בעוז ותעצומות נגד הוריהן",* ומציע להזכיר את שמותיהן לברכה *"בקודש פנימה", כלומר, אצל האדמו"ר מגור באופן אישי.*
דוגמה נוספת: דיון במקרה של זוג צעיר שאין לו עדיין ילדים והבעל רוצה להצטרף לקהילת הגר"ש אלתר, *האם יש לכפות על רעייתו להתגרש ממנו.*
בועד להגנה מפני פשעי שנאה ואלימות נגד הפורשים מגור ירמיהו מבקשים מהציבור להמשיך לשלוח עדויות ומסמכים ממעללי הוועדה לידי עו"ד הרב שלמה אלבוים, כדי לחשוף את הפשעים לאור השמש.
להורדת החוברת בקישור הבא:
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2022 23:41 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 00:15 |
|
| |
פשוט מזעזע מהיכן משיגים כמות כזו של רוע
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 00:17 |
|
| |
למישהו יש הסבר הגיוני למה גדולי התורה והחסידות ממלאים פיהם מים,
מול העוולות הנוראיות הללו?
למה הם שותקים?
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 19/01/2022 00:17:51
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 00:22 |
|
| |
מה הבעיה? הפורשים עוקרי יסודות הדת. מה היית אומר אם הם היו מחללים שבת? גם היית אומר שצריך להתחבר אליהם?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 01:13 |
|
| |
לדעתי קהילת הגר"ש צריכה לתת אולטימטום לגור, אם לא ייפסקו הרדיפות האכזריות, קהילת ר' שאול תקרא לעצמה גם גור, ור' שאול יוכתר לאדמור מגור
זאת תהיה מכה חזקה לגור, ומה הם כבר יוכלו לעשות? במילא הם כבר עברו את הקו האדום של מה שניתן לעשות ע"פ חוק.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 01:26 |
|
| |
| רעיונוביץ כתב: |  |
למישהו יש הסבר הגיוני למה גדולי התורה והחסידות ממלאים פיהם מים,
מול העוולות הנוראיות הללו?
למה הם שותקים?
תוקן על ידי רעיונוביץ ב- 19/01/2022 00:17:51 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 08:05 |
|
| |
זה הדבר האחרון שהם צריכים לעשות, ולזה גור מחכים. הם לא יקראו לעצמם גור ולא אדמור אלא ראש ישיבה. צריכים ללכת עם החוברת הזוועתית הזאת ולהחתים את כל גדולי ישראל, נגד ההתנהגות הפושעת והזוועתית הזאת. אוי לאוזניים שכך שומעות אוי לעיניים שכך רואות... מי יכול לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה?
| איש_חשוב כתב: | | לדעתי קהילת הגר"ש צריכה לתת אולטימטום לגור, אם לא ייפסקו הרדיפות האכזריות, קהילת ר' שאול תקרא לעצמה גם גור, ור' שאול יוכתר לאדמור מגור
זאת תהיה מכה חזקה לגור, ומה הם כבר יוכלו לעשות? במילא הם כבר עברו את הקו האדום של מה שניתן לעשות ע"פ חוק. |
|
תוקן על ידי שדה9 ב- 19/01/2022 08:11:07
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 08:52 |
|
| |
| שדה9 כתב: | | זה הדבר האחרון שהם צריכים לעשות, ולזה גור מחכים. הם לא יקראו לעצמם גור ולא אדמור אלא ראש ישיבה. צריכים ללכת עם החוברת הזוועתית הזאת ולהחתים את כל גדולי ישראל, נגד ההתנהגות הפושעת והזוועתית הזאת. אוי לאוזניים שכך שומעות אוי לעיניים שכך רואות... מי יכול לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה?
|
|
בעולם הפנטזיה המושלם בו אתה שרוי, כל גדולי ישראל חותמים נגד גור... וגור קמים ואומרים סליחה טעינו הפסקנו..
בחזרה למציאות, כדאי לגור לדעת שיש להם מה להפסיד על סדומיות, יהיה עוד גור, ועוד אדמור מגור
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 10:21 |
|
| |
באמת שלא מבין איך רבנים ו"צדיקים" שותקים אל מול הזוועה הזו
מה שמטריד בסיפורי הזוועה הללו ש'המנהיג העליון' מעורב בזה אישית. וזה ממש ה'רצון' שלו.
הוא אישית יחד עם בניו הבנשקי"ם מבצעים מעשים נוראיים להחריד. מתנהגים בשיטות של הגרועים שבגרועים של המשטרים הדיקטטוריים כמו שהיה נהוג אצל סטאלין, מאו , קים או ג'ונג ודומיהם.
אודה ולא אבוש שעבורי אישית, כמי שגדל על סיפורי הוד של צדיקים. כמי שהתרגש מהסיפורים על מעשי החסד יוצאי הדופן שלהם, על אהבת ישראל ללא גבולות, על מידות התרומיות הנפלאות שלהם וכו' . המנהיג העליון של חסידי גור גורם לי למה שמוגדר בפסיכולוגיה כ 'מיסקונספשן'.
אני תוהה ושואל: אם עובדתית ה"צדיק" של החסידות הגדולה בישראל מתנהג כמו ראש ארגון פשע , אז האם ייתכן והאמונה התמימה שלי בצדיקים-האדמורי"ם הייתה טעות אחת גדולה?
מעשי התועבה והנבלה ידועים לכולם. ועובדה שאף אחד לא פוצה ומצפצף.
אדרבה, השבוע ראינו רבנים חשובים, אדמורי"ם מכובדים עולים לרגל אל המנהיג העליון של גור, כדי להתכבד במחיצתו בחתונת נכדו. אוק יי אתם פחדנים ולא רוצים להתעמת , אבל למה לכבד אותו? איזה מין 'צדיקים' אתם? 'צדיקים' שהם בעצם עוד סוג של פוליטקאים אינטרסנטיים צבועים ותו לא.
תוקן על ידי momeir ב- 19/01/2022 10:27:00
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:09 |
|
| |
לטובת מי שאין לו כוח לפתוח את החוברת
הנה הסיפור הראשון בחוברת
כי יימצא איש גונב נפש מאחיו פרשיית הסתת בת קטינה נגד הוריה, על ידי נכדת האדמו"ר מגור א. משפחת י. היא אחת המשפחות המפוארות של גור בבית שמש. אב תלמיד חכם ואציל מידות, אם מורה ומחנכת בנות ישראל, וילדים עדינים ויראי שמים.כשהחל מסע ההסתה בתוך גור-ירמיהו, לא היה יכול ר' משה, אבי המשפחה, להסביר לילדים את הנעשה, מחשש לערער את עולמם. במקום זאת, הדריך אותם בכל עת שלא להיות בקשר עם הרודפים והמציקים. הוא לימד אותם כי כולם טובים, ולכל אחד זכות ללמוד אצל מי שרוצה. ב. ר' משה חשב שיצליח בחינוך זה, אלא שהוא נוכח שרוח השנאה המנשבת במוסדות החינוך של גור- ירמיהו השכם והערב, חודרת לנפשות ילדיו ומאיימת על חינוכם. המתין עד שמצא שעת כושר, לאחר שחיתן את בנו הגדול. סביב חג הפסח תשפ"א, שוחח עם ילדיו על המעבר הקרוב לקהילת הגר"ש אלתר והכין אותם נפשית לכך שהם יעברו בסוף שנת הלימודים. ג. אחרי חופשת הפסח, חזרה בתו בת ה- 16 להמשך הלימודים בסמינר גור בבית שמש. המחנכת שלה היתה הגב' שושנה זילברשטיין, כלת ו של ר' אברהם העניך זילברשטיין, חתנו של האדמו"ר מגור. מחנכת זו, יחד עם חברות צוות נוספות, שמעו על התוכניות של משפחת י. והחלו להסית את הבת נגד הוריה. ד. לקראת השנה החדשה ניסה ר' משה לדבר עם ב נו בן ה- 17 ,והציע לו לעבור. הבן סירב, ור' משה השלים עם המצב מתוך הבנה כי בכל מקרה מדובר בבחור מבוגר שקשה לשלוף אותו ביום אחד ממוסד הלימודים ולהחליף לו את החברים. טוב לו שם - שיהיה! ה. לעומת זאת, הנערה בת ה- 16 שידרה כל הזמן להוריה כי היא מסכימה למהלך וכי היא מבינה אותו. יום לפני המעבר, דיברו איתה שוב והכל היה נראה כרגיל. אולם למחרת בבוקר אמרה הבת להוריה: "אתם יכולים לשכוח מזה! אני לא עוברת !" ו. באותו יום בצהרים, כאשר הלכו ההורים לנוח, ברחה ה בת מהבית. אחרי שעה וחצי של חיפושים, התקשרה הבת ואמרה להורים שהיא נסעה להתאוורר ב ירושלים. ז. ההורים שאלו אותה למה היא לא הודיעה להם, אלא שאז היא אמרה שתחזור רק אם ההורים יסכימו שהיא תישאר בסמינר גור, יחד עם המחנכת זילברשטיין נכדת האדמו"ר. ח. הבת חזרה הביתה בשעת לילה מאוחרת, וההורים חשבו שייתנו לה כמה ימים להירגע ואז ידברו על לבה. אבל בינתיים המשיכו הגב' זילברשטיין וחברותיה להסית אותה בסתר, ולחזקה שתעמוד נגד הוריה. ט. לבת היו מספר חברות שכבר עברו לקהילת הגר"ש אלתר שליט"א. ההורים ניסו לקשר ביניהן כדי שיהיו לה חברות אחרות, אבל הבת לא הסכימה, היא היתה מוסתת ומורעלת.
הבת אמרה להורים "אסור לי לדבר איתכם על זה", והיא לא הסכימה לנהל איתם שום דיאלוג. נפש הבת נגנבה מההורים, ר"ל! י. הוועדה של גור- ירמיהו לא בחלה בשום אמצעי במקרה הזה. תלונה אנונימית הוגשה במשטרת בית שמש נגד ההורים, כי כביכול הם מציקים לבתם. ההורים והבת נחקרו, והמשטרה הודיעה כי אין מקום לתלונה, וכי מדובר בוויכוח לגיטימי בין הבת להורים על מקום לימודים. בהמשך הוגשו תלונות שווא נוספות למשטרה. יא. ההורים התרשמו שהבת נרגעה, אלא שיום אחד שאל ו אותה ההורים מה קורה, מ ה היא החליטה לגבי סמינר. הבת אמרה שעוד יום היא תחליט, אלא שלמחרת היא ברחה מ הבית. יב. הילדה שלחה מישהי שתרשום על פתק ותשים בתיבת ה דואר: "להורים היקרים יצאתי להתאוורר, ש.". יג. ההורים חשבו שזה בדיוק אותו דבר כמו שעשתה בפעם הקודמת, ובמוקדם או במאוחר היא תחזור: אלא שהבת לא חזרה! חלפו חודשים על גבי חודשים! הבת עדיין לא חזרה! לא דיברה! לא התקשרה! לא בערב ראש השנה! לא בערב יום כיפור! לא יודעים היכן היא נמצאת! כבר יותר מחצי שנה! יד. בינתיים, הנערה האומללה נהיתה אחת מהאושיות החשובות בחסידות גור-ירמיהו. היא מקבלת אש"ל מלא וביגוד יקר מכספי הציבור, יושבת ליד הרבנית מגור בתפילות החגים בעזרת הנשים, וכן סועדת על שולחנו של האדמו"ר מגור בסעודות שבת וחג. טו. הוועד מבקש מכל מי שקורא את הסיפור הזה שיפרסם אותו בכל העולם וירעיש ש מים וארץ, ויתחנן בפני בורא עולם, שיוציא את הבת מן השבי ויחזירנה לביתה ולהוריה. טז. ולאותם גונבי וציידי נפשות, אשר ניתקו באכזריות תהומית את הבת מהוריה, והמיטו צער ויגון על משפחות רבות מישראל, נאמר: היזהרו לכם מיום הדין הגדול והנורא, לא תהיה לכם סליחה מחילה וכפרה בזה ובבא, ותהיו לדיראון עולם עד סוף כל הדורות.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 19/01/2022 13:09:42
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:14 |
|
| |
סיפור 2
טרגדיה אנושית בה עשתה הוועדה העליונה יד אחת עם צוות חינוכי בישיבה כדי לנתק בחור צעיר מהוריו
א. הרה"ח ר' ש. ג. שליט"א מבית שמש מקושר בלב ונפש לגר"ש אלתר שליט"א מזה 18 שנה. עם פתיחת הקהילה, באופן טבעי היה לו להצטרף. ר' ש. שאל את רבו הגר"ש שליט"א האם לעבור לקהילה. ב. הגר"ש אמר לו ש לא יעבור בינתיים, כי יש ל ו ילדים במוסדות, וגם את ההורים המבוגרים זה יכול לצער. אבל לאט לאט הרג יש ר' ש. שהוא לא מסוגל יותר להחזיק מעמד בתוך גור- ירמיהו. הוא היה מ למד ומשגיח ב 'מתיבתא ' של גור, וכבר לא היה מסוגל לשמוע את השיחות בין חבריו לצוות, את העמדת הפנים ואת הדיבורים הגסים כלפי הגר "ש וקהילתו. ג. דוגמה אחת, ט יפה מן הים, שהקפיצה אות ו: הילדים במוסד היו מציקים לתלמידי הגר"ש אשר בית הכנסת שלהם שוכן בסמוך. אחרי כמה תקריות כאלה, שצולמו על ידי עוברים ושבים, תלה המנהל הרוחני מודעה בלוח המודעות, וב ה נכתב כדלהלן: "לכל הילדים היקרים! להפסיק לירוק! זה לא עוזר למאבק שלנו". ד. ר' ש. שאל את המנהל: "ריבונו של עולם, זאת הסיבה שלא עושים את זה?! הסיבה צריכה להיות כי זה לא יהודי ! אסור לירוק על יהודי אחר! וכי לא עושים את כי זה מפריע למאבק? ואם זה לא היה מפריע אז א ין בעיה?! " ה. ר' ש. ראה איך גם הבנים של ו שבתחילה לא התעסקו עם הענין, נגררים בעל כרחם לשטף השנאה והדיבורים המחרידים בעניין. באותו רגע החליט ר' ש. כי כלו כל הקיצין, וכי הוא לא מסוגל להמשיך במקום. ו. ר' ש. כתב מכתב לגר"ש שהוא לא מוכן יותר להישאר בגור-ירמיהו, ושהוא מבין שהגר"ש לא רוצה להכריע עבור ו, אבל הוא מתחנן שיעזור ל ו בהכרעה. הגר"ש ענה לו במכתב ארוך ושלח לר' ש. בפקס. מאן דהוא מצא את המסמכים, יחד עם עוד מכתב ששלח ר' ש. ל כ"ק האדמו"ר מאמשינוב שליט"א וגם התכתבויות עם יועץ גדול בעניין. הפורץ הוציא את המכתב של הגר"ש, ו פרסם אותו ברבים. ז. המכתב הגנוב התפרסם במהירות שיא ובהיקף גדול ביותר. ר' ש. התח יל ל קבל הטרדות טלפוניות, צעקות ונאצות, ובמקביל בני המשפחה שלו קראו לו לאספה וצעקו עליו. ח. במהלך האספה הסכים ר' ש. ללכת לדין תורה האם מותר לו לעבור, אך הציב תנאי שבאם הרב יתיר לו לעבור, בני המשפחה יקבלו את זה בהבנה. למחרת הודיעו לו שאינם מסכימים לתנאי זה, ואם הוא יעבור יחרימו אותו בכל מצב גם אם הרב יתיר... ט. אנשי "הוועדה" ניסו לבקש ממנו שיישאר עד סוף השנה והוא הסכים לדון על כך, אך הם דרשו שיוציא התחייבות שלא יעבור כל ימי חייו! י. לא נותרה לו ברירה, והוא החליט לעבור כאן ועכשיו. יא. אבל, את הבן הגדול, בחור בן 16 שלמד בישיבה של גור בבית שמש, לא הספי ק ר"ש ל הכין. עוד לפני שהספיק להגיע לישיבה לדבר איתו, הגיע קרוב משפחה מערד ופגש את הבן, והתחיל לשטוף את מוחו שהוריו "כופרים" ושהוא צריך להתנתק מהם! פשוט כך! יב. לאחר מכן הגיע הבן הביתה. ר' ש. שאל אותו אם הוא רוצה לעבור לישיבת 'פני מנחם', והוא השיב בשלילה. אמר לו אביו: אם אתה לא רוצה - אז לא! אין בעיה ! העיקר ש אתה שומר תורה ומצוות ! ר' ש. הסביר לו לבן שהוא כשלעצמו סבור שיי טיב אתו אם י עבור לקהילה, אך בכל מקרה אם הוא סבור אחרת - שיעשה מה שהוא מרגיש שטוב לו. יג. מרגע שהבחור חזר לישיבה, החלו "מחנכיו" לשטוף את מוחו כדי שינתק כל קשר מהוריו ויעבור לגור בבית סבו. עובר יום ועוד יום, והבן לא מתקשר הביתה! המשפחה יצאה לנופש ורצתה שהבן יצטרף אליהם, הזמינו אותו אבל הוא לא ה גיע! יד. ר' ש. התקשר לישיבה, אך לא נתנו ל ו לדבר עם הבן שלו. טרקו לו טלפונים! התקשר למשגיח אחד ולמשגיח שני וביקש לדבר עם הבן, והשיבו לו שעוד מעט הוא יתקשר בחזרה. לאחר שעבר זמן רב והבחור לא התקשר, הגיע ר' ש. בעצמו לישיבה. פנה למשגיח ואמר: "אני רוצה את הבן שלי!", והמשגיח עונה לו: "לא חושב שהוא רוצה לפגוש אותך"! טו. בסופו של דבר נאמר לו: "תמתין בחוץ שתי דקות ותפגוש אותו, אל תישאר פה, תראה מה קורה פה, כל הבחורים סביבך, שרים מחה תמחה את זכר עמלק, תעמוד בחוץ ואנחנו נוציא לך אות ו". טז. לאחר שתי דקות ר' ש. קיבל טלפון, המשגיח התקשר ואמר לו "הבן שלך מתבייש לפגוש אותך ככה, הוא יפגוש אותך בשטיבל של גור הסמוך לישיבה". יז. ר' ש. הלך לבית הכנסת הסמוך, שם רדפו אחרי ו שני אברכים חסידי גור- ירמיהו, צעקו עליו שלא ייכנס לבית הכנסת וחס מו אותו בגופם. כל זה בשילוב קללות, ניבול פה וניפוץ כוסות זכוכית על הרצפה כדי להפחיד אותו. ר' ש. רא ה שאין לו מה לעשות, וחזר הביתה בלי לפגוש את בנו. יח. גם בהמשך, כל אדם שניסה ל יצור קשר עם הבן ולנסות לתאם בינו לבין הוריו ה ורחק באופן מיידי. יט. הרב צבי רוטנברג, רב חסידי גור-ירמיהו בבית שמש, ניסה להתערב וסוכם שבביתו תתקיים פגישה בין הבן להוריו. אך לאחר זמן מה הוא פנה לר' ש. ואמר לו: "אברהם בנימין זילברברג התקשר אליי באופן אישי ואמר לי לא להתערב, אין לי מה לעז ור". כ. יום אחד ר' ש. מקבל טלפון מחבר שאומר לו: "אני רואה את הבן שלך עומד מול הישיבה ומחכה. נגש אליו יהודי ונותן לו משהו, ואז מגיע ה מונית והוא נוסע אית ו!". ר' ש. ביקש מאותו חבר שי יצמד לרכב ויעקוב אחרי בנו לראות להיכן הוא נוסע. כא. החבר עקב אחריו וראה שהבן נסע לבני ברק לפגישה עם פסיכולוג שגור -ירמיהו שלחו אותו אליו ללא הסכמת ההורים! וזאת על אף שמדובר בקטין! כב. לאחר שבוע הסכימו בישיבה לאפשר לר' ש. פגישה עם הבן רק בתוך בניין הישיבה ורק בליווי איש צוות ומכשיר הקלטה על השולחן ! כג. בלית ברירה הסכים ר' ש. להיפגש עם הבן בתנאים משפילים אלו. כד. בסוף השיחה אמר הבן לאביו: "כל הקשר שלנו יהיה תלוי בוועדה". כה. למחרת הסכימו בישיבה שהבן יפגוש גם את האמא, אבל רק בבית הדוד ו עם מ כשיר הקלטה. כו. לפורים הגיע הבן הביתה רק אחרי שההורים הפכו את ה עולם, וגם אז הגיע רק לעשר דקות! כז. לאחר מכן נסגרו הישיבות בגלל הקורו נה. הבן התקשר להורים ואמר: "הלכתי לדוֹד", אמרו לו: "הרי יש קורונה, ב ו א הביתה", אבל לא היה עם מי לדבר, בהוראת הדוד והמשגיח הבן לא הסכים בשום פנים ואופן לחזור הביתה. כח. לאחר התערבות משפטית הבן חזר לביתו, אך הוא ממשיך עדיין ללמוד בישיבות של גור- ירמיהו, שם מערכת ההסתה פועלת ללא הרף, ונציגי 'הוועדה' שומרים שלא יתקרב יותר מדי להוריו.כ. יום אחד ר' ש. מקבל טלפון מחבר שאומר לו: "אני רואה את הבן שלך עומד מול הישיבה ומחכה. נגש אליו יהודי ונותן לו משהו, ואז מגיע ה מונית והוא נוסע אית ו!". ר' ש. ביקש מאותו חבר שי יצמד לרכב ויעקוב אחרי בנו לראות להיכן הוא נוסע. כא. החבר עקב אחריו וראה שהבן נסע לבני ברק לפגישה עם פסיכולוג שגור -ירמיהו שלחו אותו אליו ללא הסכמת ההורים! וזאת על אף שמדובר בקטין! כב. לאחר שבוע הסכימו בישיבה לאפשר לר' ש. פגישה עם הבן רק בתוך בניין הישיבה ורק בליווי איש צוות ומכשיר הקלטה על השולחן ! כג. בלית ברירה הסכים ר' ש. להיפגש עם הבן בתנאים משפילים אלו. כד. בסוף השיחה אמר הבן לאביו: "כל הקשר שלנו יהיה תלוי בוועדה". כה. למחרת הסכימו בישיבה שהבן יפגוש גם את האמא, אבל רק בבית הדוד ו עם מ כשיר הקלטה. כו. לפורים הגיע הבן הביתה רק אחרי שההורים הפכו את ה עולם, וגם אז הגיע רק לעשר דקות! כז. לאחר מכן נסגרו הישיבות בגלל הקורו נה. הבן התקשר להורים ואמר: "הלכתי לדוֹד", אמרו לו: "הרי יש קורונה, ב ו א הביתה", אבל לא היה עם מי לדבר, בהוראת הדוד והמשגיח הבן לא הסכים בשום פנים ואופן לחזור הביתה. כח. לאחר התערבות משפטית הבן חזר לביתו, אך הוא ממשיך עדיין ללמוד בישיבות של גור- ירמיהו, שם מערכת ההסתה פועלת ללא הרף, ונציגי 'הוועדה' שומרים שלא יתקרב יותר מדי להוריו.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:15 |
|
| |
סיפור 3
דוד שסולק מחתונת אחייניתו לדרישת בן האדמו"ר מגור, ועוד כהנה וכהנהא. הרה"ג ר' ישראל אריה אלתר שליט"א, ר"מ חו"מ בכולל פני מנחם בבני ברק ונכדו של הרבי ה' פני מנחם' זי"ע, הוזמן לחתונת אחייניתו, בתה של אחותו הגב' ברלינר, מנהלת בית הספר של גור בבני ברק. ב. רי"א הג יע לאולם כשהוא לבוש בבגדי שבת – הוא, רעייתו והילדים. מספר דקות לפני שהחלה החופה, ני גש אלי ו גיסו המחותן ר' מרדכי ברלינר, ואמר לו כי נמסר ל ו מבני האדמו"ר מגור, כי הרבי לא יבוא לחופה לסדר קידושין כל עוד הוא נמצא באולם! ולכן "תעשה לי טובה ולך מפה !". ג. הרב אלתר קם ויצא מן האולם. אחרי ו יצאו גם אשתו וילדיו. ד. כאשר יצא הרב אלתר מהאולם מושפל ומבוזה, חלפו על פניו חסידי גור-ירמיהו אשר צעקו עליו וביזו אותו. ה. הרב אלתר עדכן את גיסו הרה"ג ר' משה בצלאל קמפי נסקי שטרם הספיק להגיע לאולם, ואשר גם הוא משתייך לקהילת הגר"ש אלתר שליט"א, כי גיסם זרק אותו מהחתונה, ושיחסוך לעצמו אי נעימות ויסוב על עקבו. ו. גם במקרה אחר, בו חיתן הנגיד ר' שלמה טייטל עם החזן ר' יצחק מאיר הלפגוט, הותנתה הגעת האדמו"ר מגור ביציאתם מן האולם של שני חתני רי"מ הלפגוט המזוהים עם קהילת הגר"ש. כל עוד הם לא יצאו, האדמו"ר סירב להיכנס לאולם. ז. בשבוע שעבר התחתן נין נוסף של ה'פני מנחם', בן ר' ישראל לב מאשדוד, חתן ר' בערל ליפל. דוד החתן, ר' ישראל ליפל, הוחרם על ידי אחותו וגיסו משום שעבר לקהילת הגר"ש, ולא הוזמן לחתונה. אבל אביו ביקש שיגיע בכל זאת, עבורו. ח. כשנכנס ר' ישראל ליפל לאולם, החלה מהומה. החתן ושושביניו קמו ויצאו כדי לביישו, ור' ישראל גורש בצעקות מהמקום. ט. במקרה נוסף שאירע לאחרונה, בני ר' יוסל מרגליות מלונדון ערכו שבע ברכות לרגל חתונת בן דודם, בנו של ר' שמואל מרגליות מירושלים. משראה החתן שבין עורכי השבע ברכות נמנים גם קרובי משפחה שעברו לקהילת הגר"ש, הסתלק מהאולם והותיר את המוזמנים המומים. י. מקרים אלו הינם מעשים שבכל יום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:16 |
|
| |
סיפור 4
אב שנכפה בהוראת הוועדה שלא להזמין את בנו לחתונת בתו - ולקה בליבו א. הגה"ח ר' מיכאל אריה רנד שליט"א, חתנו של הרה"ח ר' בערל ליפל שליט"א חתנו של רבינו ה'פני מנחם' מגור זי"ע, השיא את בנו עם בתו של ר' חיים לייב חנס מתל אביב. ב. בנו הבכור של המחותן חנס, ר' יחיאל, הוא אברך חשוב ו ת"ח מופלג, חתן הגה"צ רבי יעקב שלמה מוזסון שליט"א, לשעבר רב חסידי גור בבית שמש וברמות, וכיום משפיע בברסלב. בן זה עבר לקהילת הגר"ש אלתר שליט"א. ג. כאשר נכנס המחותן להזמין את האדמו"ר לחתונה, הוא שאל בתמימותו האם בנו י וכל להשתתף בחתונה בנוכחות האדמו"ר. האדמו"ר ענה לו: תשאל את הגבאים! הרב חנס פנה לגבאי ר' יוסל שיף, והוא אמר לו שיבדוק את העניי ן. ד. חמש דקות לאחר מכן, קיבל המחותן הרב רנד טלפון מר' נחמיה אלתר, בנו של האדמו"ר מגור, והלה אמר לו שיגיד למחותנו שיאסור על בנו להגיע לחתונה. אחרת - האדמו"ר לא ישתתף! ה. הרב רנד ענה לו שהוא לא יכול לומר למחותן שלו לא להזמין את בנו לחתונה של אחותו ! ואם בגלל זה האדמו"ר לא יגיע - אז לא. הוא יאלץ לוותר על הכבוד הגדול, וזאת כדי שלא לפגוע בבנו של המחותן, וכדי שלא לצער אדם מישראל שלא יוכל להשתתף בחתונת אחותו, והכל לשם הכבוד של השתתפות האדמו"ר. ו. אמר לו ר' נחמיה, תדע לך שאם אתה מוותר על השתתפות האדמו"ר, אתה יודע איך יסתכלו עליך! אתה תהיה מסומן! ז. ענה לו ר' מיכאל אריה, למרות זאת, אני לא מתכוון לומר למחותן שלי לא להזמין בן שלו לחתונה, ויהי מה. ח. משראה ר' נחמיה כי דרך ר' מיכאל אריה זה לא יעבוד, החלו שליחי הוועדה להפעיל לחץ כבד על המחותן חנס בעצמו שלא יזמין את בנו. ט. יומיים לפני החתונה החל המחותן חנס לחוש בליבו, ופונה לבית החולים. י. הבן ר' יחיאל שראה כיצד אביו מצטער ונלחם עבורו, החליט על דעת עצמו להודיע לאביו כי לא ישתתף בחתונה. כך יוכל האדמו"ר להגיע לחתונה בעל כרחם של המחותנים, והוא עצמו יאלץ לשבת בביתו בגפו, כאשר בשעה זו מתחת נת אחותו במקום סמוך.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:18 |
|
| |
סיפור 5
המורה, נכדת האדמו"ר, ארגנה חרם חברתי על תלמידתה שאחיה 'עבר' א. הגב' שושנה זילברשטיין היא מחנכת בכיתה ב' בסמינר גור בית שמש. היא נשואה לר' שמחה בונים זילברשטיין, בנה של הגב' אתי זילברשטיין, בתו של האדמו"ר מגור. ב. מחנכת זו פ ועלת בהנחיית 'הוועדה העליונה' של חסידות גור-ירמיהו, אמללה מספר בנות, והחריבה כמה משפחות. להלן אחד המקרים הטרגיים שהגיעו לידי 'הוועד להגנה' ומפורסם לראשונה. ג. בכיתתה של גב' זילברשטיין למדה תלמידה בשם א., ולה אח בן 19 ,שבחר לעבור לישיבת 'פני מנחם'. הוריהם של א. ואחיה תמכו בצעד של בנם, אולם מסיבותיהם שלהם העדיפו להישאר בגור-ירמיהו ולא לעבור לקהילת הגר"ש. ד. מיד לאחר המעבר, החלה א. להרגיש את החרם של חברותיה לספסל הלימודים אט אט. בהתחלה רק מספר בנות מועטות לא דברו איתה, אך יום אחד נכנסה המורה זילברשטיין לכיתה וקראה את שמות התלמידות. כאשר הגיעה לשם של א. קראה אותו, ואז הוסיפה ואמרה בלעג "היא בטח לא פה..." ה. במקרה אחר, המורה ערכה החלפת מקומות וקראה בשמה של כל תלמידה להתיישב במקום שנקבע לה, ורק א. נותרה מבוישת לעמוד מבלי שתיקרא. ו. עבור בנות הכיתה היה זה אות וסימן מצד ההנהלה וצוות החינוך שא. איבדה את הלגיטימיות, וכי דמה הותר בפרהסיה. מאותו יום הפסיקו בהדרגה עוד ועוד בנות לדבר איתה באופן שיטתי. ז. במשך כחודשיים ימים ישב ה התלמידה בכיתה כשאף בת לא מדברת איתה!!! מלבד שתי בנות שלא נסחפו עם הזרם. מחברותיה הנותרות נודע לה כי מי שארגנה את החרם היתה לא אחרת מאשר המחנכת זילברשטיין עצמה, נכדתו של האדמו"ר מגור. ח. בשיחות הא ישיות שנערכו לכל בת בנפרד, נתנה זילברשטיין הוראה מפורשת לבנות שלא לדבר איתה. לשאלת הבנות ששאלו כיצד לנהוג כאשר א. פונה אליהם, הרי שהורתה להם לענות לה ב"כן" ו"לא" בלבד ! ט. החברות גם סיפרו לה, כי כל המערכת מגויסת ל השפי ל אותה באופן מכוון, וכי ניתנה הוראה לתלמידות שמי שתי תפס מדברת איתה - תולשן למחנכת על ידי משתפות פעו לה. י. בסוף השנה התעמתה א. עם המחנכת ואמרה לה: "הגיע אלי מידע מכמה מקורות ש את זאת שגרמת לי לכל הסבל הנורא, והכל היה בהוראתך המפורשת". זילברשטיין לא הכחישה, רק הצטדקה שהכל היה ב"הוראה מגבוה" מאת הוועד ה העליונה של גור -ירמיהו, שהורתה לה במדויק כיצד לנהוג איתה. יא. א. פרצה בבכי והבה ירה למחנכת כי איננה יכולה לסלוח לה. היא רמז ה למחנכת כי בעקבות ההתעללות הזו, הוריה שוקלים לעבור סופית לקהילת הגר"ש אלתר. אז פתאום השתנה היחס אליה, בבת אחת. "ה אם זה סופי? האם אני יכולה להועיל במשהו?", שאלה נכדת האדמו"ר. יב. בתגובה, שאלה א. את מורתה האם היא מתכוונת להוציא אותה מהבית, כמו שעשתה לחניכתה האחרת, ש. י., שסיפורה תואר למעלה. המחנכת גמגמה ונפטרה ממנה לשלום. יג. א. מצהירה, כי המחנכת הזאת היתה גם המחנכת של ש . י., ובמשך השנה הוציאה אותה פעמים רבות ב'שעות החלון' שהיו לה, על מנת לדבר איתה. דבר שהתברר לאחר מכן כמלכודת דבש, כאשר היא גורמת לילדה תלות במורתה, אשר אפשרה את חטיפת ה מבית הוריה. יד. "א"ר לוי, אפי' אני מבקש לשתוק, דינה של ריבה איני מניח אותי לשתוק, מעשה בשתי נערות שירדו לשתות ולמלאות מים, אמרה אחת לחברתה למה פניך חולניות, אמרה לה כלו מזונותיה וכבר היא נטויה למות, מה עשתה מלאה את הכד קמח והחליפו נטלה זו מה שביד זו, וכיון שהרגישו בה נטלו ושרפו אותה, אמר הקדוש ברוך הוא אפי' אני מבקש לשתוק, דינה של נערה אינו מניח אותי לשתוק, הה"ד הכצעקתה, הכצעקתם אינו אומר אלא הכצעקתה ואיזו זו דינה של נערה" (בראשית רבה פר' וירא פר' מ "ט).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/1/2022 13:20 |
|
| |
סיפור 6
התעללות של אב ו-11 ילדיו בבתו ואחותם הצדקנית – על פי הנחיות הוועדה
א. ר' י. ז. הי"ו גדל כילד יתום מאב, וכאשר גדל והיה לנער, נתייתם גם מאמו ר"ל. רבינו ה'פני מנחם' זי"ע קירבו מאוד, וכן נהג אחריו בנו הגר"ש אלתר שליט"א, בעת שהבחור היתום היה תלמידו בישיבת 'שפת אמת', ומאז והלאה עד היום. ב. לימים נשא ר' י. הי"ו את בתו של ר' ש. ק. הי"ו, בנו של אחד מנקיי הדעת המפורסמים שבירושלים. החותן ר' ש. גדל בעדת ה'פרושים', ובבגרותו התקרב לגור והשתלב בה. נחת מרובה ראו ר' ש. ורעייתו מבתם, חתנם ו- 9 הילדים שנולדו להם, כולם יראי שמים והולכים בדרך הישר. ר' י. הוא אברך חסידי, סופר סת"ם במקצועו, המעורר את השחר מדי בוקר וקובע עיתים לתורה שעות רבות מדי יום. ג. כתלמיד ותיק, מאז שנפתחה קהילת הגר"ש אלתר ביקש הרב ז. להצטרף אליה. בפסח תשפ"א הגיע לראשונה לבית המדרש של הגר"ש בירושלים, ומיד לאחר החג העביר את ילדיו לישיבת 'פני מ נחם' ולמוסדות חינוך כלל חסידיים. ד. זמן קצר קודם לכן התרה החותן בבתו הנשואה, כי אם תלך אחרי בעלה הוא יחרים אותה ואת ילדיה, ויורה גם לשאר 11 ילדיו (כולם נשואים) לעשות כן. ה. כאמור, החותן ר' ש. ק. עצמו בא ממשפחה ירושלמית-ליטאית שורשית מדורי דורות, ו חונך במקום שהוא הרחק כמטח ווי קשת מחסידות גור. בבחרותו נמשך לגור (בתקופת הרבי ה'בית ישראל'), והצטרף אליה למורת רוחם של הוריו. עם זאת, הוריו נצרו את צערם בליבם, והמשיכו את הקשר עם בנם כמימים ימימה (כמובן...). ו. דבר זה לא למד ר' ש. ק. מאביו הצדיק הנודע ומאמו הצדקנית. וכשבתו הלכה אחרי בעלה כאישה כשרה, למקום תורה וחסידות שאליו נפשו כלתה, הוא הכריז עליה שאינה עוד בתו. ולא זו בלבד, אלא שהורה גם לשאר ילדיו לעשות כן. מיד למחרת שביעי של פסח תשפ"א, הוצאה גב' ז' מהקו המשפחתי, כדי שלא תהיה לה אפשרות להתעדכן בנעשה במשפחה. ז. הגדילה לעשות אחת האחיות המחרימות, גב' ל., המתגוררת עם אחותה המוחרמת באותו הבניין ממש. בחודש אייר תשפ"א, כשבועיים לאחר שהוכרז החרם על משפחת ז., ערכה גב' ל. מפגש לכל המשפחה המורחבת בביתה. כל האחים והאחיות הוזמנו עם ילדיהם וחגגו – למעט משפחת ז., שנשארה בביתה מבוישת, שתי קומות מלמעלה. ח. לא זו בלבד, אלא שהגיסה הזמינה לאירוע את הכלה הטריה של משפחת ז., אשר נמצאת בתקופת האירוסין! לאותו אירוע, אשר כל כולו עשוי אך ורק כדי לפגוע ולהציק לגיסתה - החמות! שומו שמיים! ט. הוי אומר, החמות יושבת לה למעלה שתי קומות מעל, מוחרמת ומבוישת, ואילו למטה שתי קומות מתחת, יושבות להן האחיות והגיסות עם כלתה, שותות לה את הדם, ומנסות להסית ולהפריד בין כלה לחמותה! י. ועוד חטא על פשע, גרוע יותר מקודמיו: המשפחה המורחבת מנסה לתקוע טריז בין משפחת ז. לבין ילדיהם הנשואים ובנם החתן. הם הצליחו בכך חלקית, ואין כאן המקום להאריך בפרטים הרגישים ממילא. יא. זאת ועוד, אחד הגיסים יצר קשר טלפוני עם בנה בן ה- 15 של משפחת ז', שנכנס לישיבת 'פני מנחם', דיבר אתו נגד ההורים באופן הכי בוטה, סחט אותו רגשית, נפגש אתו בסתר, הכניס אותו למערבולת של רגשות והאשמות, קונפליקטים ומחויבויות, עד שהוא כמעט הכריע אותו, ורק בחסדי ה' ניצל ממנו הבחור. יב. המעשה הנורא מכל התרחש לאחרונה. גב' ק., אמה של גב' ז. ושל 11 אחיה ואחיותיה, היתה שרויה מזה שנים במצב של אלצהיימר מתקדם. לפני מספר חודשים התאשפזה האם בבית החולים במצב קשה. אף אחד לא טרח לעדכן את האחות הדחויה על כך. יג. לכשהתברר לגב' ז. חומרת מצבה של אמה, מיהרה ובאה לבית החולים לעמוד ליד מיטתה. היא נכנסה לחדר, ועמדה שם בצד במשך שלוש שעות רצופות, מבלי שאף אחד מהאחים והאחיות מתייחס אליה! לא שלום, לא שיחת נימוסין קלה, לא כלום! ובד בבד, שאר בני המשפחה הפגינו בינם לבינם אחווה ואחדות מיוחדת, שוחחו בקולי קולות, התעניינו זה בשלום זה, שיתפו זה את זו בחוויות וכו', באופן גלוי ובוטה כדי להכאיב יותר ויותר לאחותם הבודדה. יד. כשהחמיר המצב שוב, לאחר כמה חודשים, והתכוננו ליציאת נשמה, התקשר אחד האחים לאחותו והקריא לה לקונית את ההודעה על המצב. כאשר ביקשה לשאול אותו משהו ולברר פרטים נוספים, היא שמעה צליל ניתוק. טו. האם נפטרה לפני מספר שבועות. במהלך הלוויה, אף אחת מאחיותיה של גב' ז. לא התייחסה אליה. האחיות כולן, בפני מיטת האם - החרימו אותה וביישו אותה ברבים. לאחר מעמד הקריעה, דילגה עליה הגיסה שחילקה את סיכות הביטחון לאחות את דש הבגד. הגב' ז. פנתה אליה וקראה לה, שמא לא שמה לב אליה, אלא שזאת התעלמה ממנה במפגיע, והמשיכה לבאה בתור, כאילו אינה קיימת. טז. לכל מקום שהגב' ז. הלכה, כולן זזו מפניה, כל הזמן היא עמדה בודדה מאחיותיה. כאשר יצאו החוצה לאולם ההספדים, הגב' ז. עמדה במקום אחד, וכל המשפחה עמדה במקום אחר. יז. בתה הנשואה של גב' ז., שכנראה פחדה והתביישה לעמוד עם האחיות נגד אמה מול הציבור כולו, נעמדה לצד האם. אבל מיד אחרי ההספדים, רצו אליה שתיים מדודותיה "להציל אותה", כדי שלא תתחבר ח"ו מדי לאמה, וניחמו אותה על כך שנאלצה לשהות במחיצת אמה מספר דקות. הן הצחיקו אותה ושימחו אותה, וכל זאת לעיני האם! יח. אחרי סיום ההספדים בבית ההלוויות שמגר, מנעו כמה מבני המשפחה מהרב ז. לעלות לאוטובוס שנסע אל בית העלמין, למעמד הקבורה. יט. לאחר ההלוויה, נאמר לגב' ז. שאביה אינו מוכן שהיא תשב 'שבעה' בבית ההורים, יחד עם שאר האחים והאחיות. היא נאלצה לשבת בנפרד, אצל ההורים המאמצים של בעלה. כ. מודעה שנשלחה לעיתון 'המודיע' על זמני ומקום ניחום האבלים אצל גב' ז., נדחתה מפרסום ללא נימוק. רק ביום האחרון ל'שבעה' הוכנסה המודעה, בעקבות הליך משפטי שניהל הח"מ נגד מדיניות העיתון להפלות את בני קהילת הגר"ש אלתר. כא. תגובת משפחת ק. התבקשה אך לא נתקבלה.
|
|
|
|
|
|
