סיפור 7
מקרה נוסף של החרמת בן ואח על ידי כל משפחתו, בעקבות מעברו לקהילת הגר"ש אלתר שליט"א
א. בתאריך ה' חשוון תשפ"א אירס ר' מרדכי מאיר לב הי"ו, חסיד גור מאשדוד, את בתו, עם
הבחור פי נחס מנחם שידלובסקי הי"ו, שעבר יחד עם בני משפחתו לקהילת הגר"ש אלתר
שליט"א.
ב. מספר דקות לאחר שתיית ה'לחיים' למזל טוב, פרסם גבאי בית הכנסת של גור-ירמיהו שבו
התפלל הרב לב באופן קבוע, את ההודעה הבאה, שהוכתבה לו מהוועדה העליונה:
"מכיון ולצערנו אחד מהשטיבל סגר שידוך עם אחד שהלך לקבוצת הממורמרים, על פי
הוראה שקיבלתי ממזכיר הוועדה של אנ"ש בשם הוועדה, אין לחברי השטיבל להשתתף כלל, ולא לעזור בין בחתונה בין בכל התהליך לפני ואחרי כן. בברכת בריאות ונחת..."
ג. הורי ו של הרב לב עודכנו לפני סגירת השידוך, וסירבו לבוא להשתתף ב'לחיים'. הם לא
התקשרו אליו או לנכדתם לאחל מזל טוב, וכאשר התק שר הוא לאביו, הוא ענה ל ו בשפה
רפה וסירב לשוחח את ו.
ד. לאחר מכן התקשר הרב לב לסבתו הקשישה בת ה -90 ,גב' אסתר רוטה, לבשר לה על
השידוך ולברך ב"מזל טוב". היא התנצלה בפניו ואמרה שהיות והיא סמוכה על שולחן
הורי ו לכן היא לא יכולה לפעול כרצונה, וזאת למרות היותו נכדה הבכור, אשר היה קרוב
אליה ואף סייע לה בעריכת צוואתה.
ה. מאותו רגע חל נתק מוחלט בין הרב לב לבין חמשת אחי ו ואחיותיו, פרט לאח אחד שחבר
גם הוא לקהילת הגר "ש אלתר.
ו. יש ל ו לרב לב קרוב ל-300 בני דודים ראשונים, ורובם ניתקו ממנו קשר – חלקם שוכנעו
בדרכי ההסתה וחלקם מבוהלים פן ישמעו שהם שומרים על קשר ויבולע להם.
ז. באותו יום שישי שבו נסגר השידוך היה הרב לב עדיין חבר בקהילת גור- ירמיהו. הוא הלך
לבית הכנסת לקבלת שבת, ו אף אחד מהמתפללים לא ניגש אליו לאחל ל ו מזל טוב או אף
לשבת בסמוך אליו. התנהגו בו כבמצורע.
ח. אברכים צעירים מוסתים מבתי הכנסת הסמוכים של גור- ירמיהו הגיעו ל הפגין נגד ו, כאשר
יצא ונכנס לבית הכנסת. צעקו עליו, זרק ו עליו ביצים, שפכו עליו מים ושרו אחריו "מחה
תמחה את זכר עמלק"!
ט. הרב לב הפך למושא של הצקות טלפוני ות ושל השחתת רכושו. אלמונים נכנסו למחסן שלו
והשחיתו רהיטים, שברו את תיבת דואר וגנבו ממנה מכתבים. ילדיו לא העזו לצאת אל
הרחוב, מרוב פחד. בנו הילד הוחרם על ידי חבריו לספסל הלימודים, מבלי שהבין מה רוצים
ממנו כלל.
י. כמו כן ניסו להצר את צעדי ו בבית הכנסת. העלימו את שולחנו, תלו מודעות פוגעות על
מקומו בבית הכנסת, שפכו נוזל דביק על הספסל שלו, הוציאו את תיק ה טלית ותפילין אל
מחוץ לבית הכנסת, ואף כתבו לו על פתק שהכניסו לו לתיק של הטלית ותפילין שלא יעז
להיכנס לבית הכנסת שוב.
יא. חברים וידידים מזה כ -30 שנה לא העזו לדבר את ו. מספר שכנים וחברים המתינו לו בחדר
מדרגות לאחל ל ו מזל טוב לאירוסי בתו, וזאת מכיוון שפחדו לאחל ל ו ברחוב. אחדים
התקשרו אלי ו טלפונית והתנצלו על התנהגותם המחפירה. הם שנימקו כי הם עושים כן
בפחדם מפני 'הוועדה העליונה' אשר אימתה מוטלת עליהם, ולכן הם משוחחים רק בטלפון
ולא פנים אל פנים.
יב. כמה מהקיצוניים שבחסידי גור-ירמיהו הטרידו גם מי שאינם חברים כלל בקהילת גור-
ירמיהו, על כך שהעזו לשוחח עם הרב לב. לדוגמה, שכנו הרב נחמן מוסקוביץ, בנו של
האדמו"ר ממעליץ שליט"א, שלח אל הרב לב מכתב ובו הודיע לו כי מכיוון שהוא עובר
הצקות ושפיכת מים בגלל הקשר שיש לו אתו, הוא נאלץ להפסיק לדבר את ו...
יג. הרב לב קיבל טלפונים משלושת מנהלי המוסדות של גור-ירמיהו שבהם התחנכו ילדיו,
שדחקו ב ו להגיע להסכמ ות עם 'הוועדה העליונה', אחרת יהיה עליהם לסלק את הילדים
ממוסדות הלימודים...
יד. אחד מהם, ר' שאול מורגנשטרן, מנהל ה'מתיבתא' (מכינה לישיבה) של גור -ירמיהו
באשדוד, דרש מהרב לב שיצהיר בפני חברי הוועדה שאיננו מתכו ון לעב ור לקהילת הגר"ש
אלתר, שהוא מתחרט על " חטאו" שאירס את ביתו עם בחור מישיבת 'פני מנחם', ושעשה
זאת מחוסר ברירה מאחר ולא היה בחור אחר שהסכים לקחת את בת ו...
טו. כמה מחבריו של הרב לב הלכו לשוחח עם ר' נחמיה אלתר, בנו של האדמו"ר מגור, וביקשו
ממנו להרפות מהרב לב. אלתר אמר להם שאין לו שליטה על ' הוועדה העליונה', ו המליץ
להם לפנות לאחיו הקטן ר' שלמה צבי, או ל יו"ר הוועדה זילברברג, שביכולתם לבלום את
האלימות והטרור.
טז. הרב לב סירב לכל ההצעות המשפילות, ואחרי שבועיים של טרור עבר בעצמו לקהילת
הגר"ש אלתר.
יז. מאז האירוסין של בתו ועד עצם היום הזה לא שוחח הרב לב עם אמ ו ולא עם אף אחד אחר
ממשפחתו.
יח. כשהגיע מועד חתונת הבת, ניסה הרב לב להזמין את אמ ו לחתונה, אלא ש השיחה היתה כה
צוננת, ור אה שאין זה מכבודה שימשיך להתקשר אליה . הרב לב התקשר לאביו והזמין
אותו לחתונה, חודש ימים לפני מועד החתונה, ואז שוב שבוע ימים לפני החתונה, ושוב ביום
החתונה, ובכל פעם לא קיבל מענה.
יט. אף אחד מהמשפחה לא הגיע לחתונה. במקום זאת, באותו ערב, 'חגגה' המשפחה 'שמחת
חתונה חליפית' בבית ההורים!
כ. לאחר עזיבתה של משפחת לב את קהילת גור- ירמיהו, גברו ההצקות. המשפחה מתגוררת
ברובע ח' באשדוד, קריה צפופה שבה חיים כ-700 חסידי גור ברדיוס של כמה מאות מטרים.
י. בן ה-11 ,בנו הצעיר של הרב לב, הפך למטרה של טרור בלתי פוסק. ילדים שפכו עליו
מי ביוב, חטפו לו את הכיפה , שברו לו את האופניים והכו אותו.
כא. פעם אחת תפס אותו בחור מ גור-ירמיהו בחדר מדרגות, הפיל אותו ובעט בו בעודו מוטל על
הרצפה. תוך כדי הבעיטות הבחור שואל אותו "עוד אחד?!" "עוד אחד? !" כאשר הילד
מתחנן שיפסיק לבעוט בו.
כב. פעם אחרת רדפו אחריו ילדים, חבטו בו באגרופים באמצע הרחוב לעיני עוברים ושבים,
כאשר אף אחד לא מעז לעזור לו, מפחד 'הוועדה העליונה ' ושליחיה.
כג. המקרה המזעזע ביותר קרה בתאריך כ"ה באדר תשפ"א כאשר הילד נסע לבדו באוטובוס
קו 450 מירושלים לאשדוד. מיד עם תח ילת הנסיעה, התיישב לידו אברך צעיר מגור-
ירמיהו, משך בח ולצתו, ושאל אותו אם קוראים ל ו י. לאחר שהשיב בחיוב, הסתכל עלי ו
האברך בעיני ים רושפות, ו החל ליר וק עלי ו ללא הפסק.
כד. האברך ירק שוב ושוב על מכנסי הילד, כך כל הדרך מירושלים לאשדוד. הילד ישב ורעד
בכל גופו, כאשר הוא מביט במכנסיים שהולכים ונרטבים מרוק. הוא ניסה לקום מהמקום
ולברוח, אלא שאותו אברך שם את ידו על ירכו של הילד, והצמיד אותו למושב, כך שלא
יוכל להתרומם מהמקום.
כה. מיד לאחר שאותו אברך ירד מהאוטובוס, נמלט הילד י. מהאוטובוס, ורץ כל עוד רוחו בו
לבית אחותו המתגוררת בסמיכות. כשהגיע, בכה ללא הפוגה ולא הצליח להירגע. רק
הראה לה את המכנסים שהיו רטובות לגמרי.
כו. הרב לב פנה למשטרה, ולצערו הפוגע טרם זוהה.
