כי יימצא איש גונב נפש מאחיו
פרשיית הסתת בת קטינה נגד הוריה, על ידי נכדת האדמו"ר מגור
א. משפחת י. היא אחת המשפחות המפוארות של גור בבית שמש. אב תלמיד חכם ואציל
מידות, אם מורה ומחנכת בנות ישראל, וילדים עדינים ויראי שמים.כשהחל מסע ההסתה
בתוך גור-ירמיהו, לא היה יכול ר' משה, אבי המשפחה, להסביר לילדים את הנעשה, מחשש
לערער את עולמם. במקום זאת, הדריך אותם בכל עת שלא להיות בקשר עם הרודפים
והמציקים. הוא לימד אותם כי כולם טובים, ולכל אחד זכות ללמוד אצל מי שרוצה.
ב. ר' משה חשב שיצליח בחינוך זה, אלא שהוא נוכח שרוח השנאה המנשבת במוסדות החינוך
של גור- ירמיהו השכם והערב, חודרת לנפשות ילדיו ומאיימת על חינוכם. המתין עד שמצא
שעת כושר, לאחר שחיתן את בנו הגדול. סביב חג הפסח תשפ"א, שוחח עם ילדיו על המעבר
הקרוב לקהילת הגר"ש אלתר והכין אותם נפשית לכך שהם יעברו בסוף שנת הלימודים.
ג. אחרי חופשת הפסח, חזרה בתו בת ה- 16 להמשך הלימודים בסמינר גור בבית שמש.
המחנכת שלה היתה הגב' שושנה זילברשטיין, כלת ו של ר' אברהם העניך זילברשטיין, חתנו
של האדמו"ר מגור. מחנכת זו, יחד עם חברות צוות נוספות, שמעו על התוכניות של משפחת
י. והחלו להסית את הבת נגד הוריה.
ד. לקראת השנה החדשה ניסה ר' משה לדבר עם ב נו בן ה- 17 ,והציע לו לעבור. הבן סירב, ור'
משה השלים עם המצב מתוך הבנה כי בכל מקרה מדובר בבחור מבוגר שקשה לשלוף אותו
ביום אחד ממוסד הלימודים ולהחליף לו את החברים. טוב לו שם - שיהיה!
ה. לעומת זאת, הנערה בת ה- 16 שידרה כל הזמן להוריה כי היא מסכימה למהלך וכי היא
מבינה אותו. יום לפני המעבר, דיברו איתה שוב והכל היה נראה כרגיל. אולם למחרת
בבוקר אמרה הבת להוריה: "אתם יכולים לשכוח מזה! אני לא עוברת !"
ו. באותו יום בצהרים, כאשר הלכו ההורים לנוח, ברחה ה בת מהבית. אחרי שעה וחצי של
חיפושים, התקשרה הבת ואמרה להורים שהיא נסעה להתאוורר ב ירושלים.
ז. ההורים שאלו אותה למה היא לא הודיעה להם, אלא שאז היא אמרה שתחזור רק אם
ההורים יסכימו שהיא תישאר בסמינר גור, יחד עם המחנכת זילברשטיין נכדת האדמו"ר.
ח. הבת חזרה הביתה בשעת לילה מאוחרת, וההורים חשבו שייתנו לה כמה ימים להירגע ואז
ידברו על לבה. אבל בינתיים המשיכו הגב' זילברשטיין וחברותיה להסית אותה בסתר,
ולחזקה שתעמוד נגד הוריה.
ט. לבת היו מספר חברות שכבר עברו לקהילת הגר"ש אלתר שליט"א. ההורים ניסו לקשר
ביניהן כדי שיהיו לה חברות אחרות, אבל הבת לא הסכימה, היא היתה מוסתת ומורעלת.
הבת אמרה להורים "אסור לי לדבר איתכם על זה", והיא לא הסכימה לנהל איתם שום
דיאלוג. נפש הבת נגנבה מההורים, ר"ל!
י. הוועדה של גור- ירמיהו לא בחלה בשום אמצעי במקרה הזה. תלונה אנונימית הוגשה
במשטרת בית שמש נגד ההורים, כי כביכול הם מציקים לבתם. ההורים והבת נחקרו,
והמשטרה הודיעה כי אין מקום לתלונה, וכי מדובר בוויכוח לגיטימי בין הבת להורים על
מקום לימודים. בהמשך הוגשו תלונות שווא נוספות למשטרה.
יא. ההורים התרשמו שהבת נרגעה, אלא שיום אחד שאל ו אותה ההורים מה קורה, מ ה היא
החליטה לגבי סמינר. הבת אמרה שעוד יום היא תחליט, אלא שלמחרת היא ברחה מ הבית.
יב. הילדה שלחה מישהי שתרשום על פתק ותשים בתיבת ה דואר: "להורים היקרים יצאתי
להתאוורר, ש.".
יג. ההורים חשבו שזה בדיוק אותו דבר כמו שעשתה בפעם הקודמת, ובמוקדם או במאוחר
היא תחזור:
אלא שהבת לא חזרה!
חלפו חודשים על גבי חודשים! הבת עדיין לא חזרה!
לא דיברה!
לא התקשרה!
לא בערב ראש השנה!
לא בערב יום כיפור!
לא יודעים היכן היא נמצאת!
כבר יותר מחצי שנה!
יד. בינתיים, הנערה האומללה נהיתה אחת מהאושיות החשובות בחסידות גור-ירמיהו. היא
מקבלת אש"ל מלא וביגוד יקר מכספי הציבור, יושבת ליד הרבנית מגור בתפילות החגים
בעזרת הנשים, וכן סועדת על שולחנו של האדמו"ר מגור בסעודות שבת וחג.
טו. הוועד מבקש מכל מי שקורא את הסיפור הזה שיפרסם אותו בכל העולם וירעיש ש מים
וארץ, ויתחנן בפני בורא עולם, שיוציא את הבת מן השבי ויחזירנה לביתה ולהוריה.
טז. ולאותם גונבי וציידי נפשות, אשר ניתקו באכזריות תהומית את הבת מהוריה, והמיטו צער
ויגון על משפחות רבות מישראל, נאמר: היזהרו לכם מיום הדין הגדול והנורא, לא תהיה
לכם סליחה מחילה וכפרה בזה ובבא, ותהיו לדיראון עולם עד סוף כל הדורות.
לסיפורים נוספים
