"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת).
התפיסה הפרימיטיבית הזו של עליונים ונחותים, מתברר, הייתה בעולמנו עוד לפני שהאוסט יודןמצאו לשמחתם את הספרדים בארץ כקרבן נוח לפרוק עליו את הטראומות שלהם:
יהודית
מונטיפיורי(Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה.
מונטיפיורי נולדה באנגליה, בת רביעית במשפחת ברנט-כהן, משפחה אשכנזית דתייה. אביה היה לוי ברנט כהן (אנ'), סוחר אמיד שהיגר מהולנד ללונדון, והיה מהעשירים שביהודי אנגליה. אחותה נישאה לאיל ההון נתן מאיר רוטשילד.
יהודית נישאה למשה מונטיפיורי בשנת 1812, בגיל 28. משה מונטיפיורי הגיע ממשפחה ספרדית שמוצאה מאיטליה. הוא נישא לה למרות היותה אשכנזייה, מעשה תקדימי שהיווה שבירת חסם ארוך שנים ועורר הרמת גבות מצד קרוביו וחבריו, שראו את יהודי גרמניה כנחותים. אף כי נתקלו בקשיים – בין היתר, בבית הכנסת בוויס-מרקס אסרו עדיין על חברות אשכנזים – מונטיפיורי ביטל אותם ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.[1] היא עמדה מאחוריו ועזרה לו מבחינה כספית בכל מסעותיו ותרומותיו למען הקהילות היהודיות בעיקר בארץ ישראל. מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים". היא אף ביקרה בדמשק (על רקע עלילת דמשק) ובמצרים וכתבה יומן מסע בעת ביקורה בארצות השונות. לזוג מונטיפיורי לא נולדו ילדים.
יהודית מונטיפיורי נפטרה בשנת 1862, בגיל 78. היא קבורה עם בעלה במבנה שבשטח בית הכנסת מונטיפיורי באנגליה.
על שמה נקראו שדרות יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב.
והיה מס על עופות, ואשכנזי היה חייב לשלם מס לשלטונות העותומנים פי כמה מספרדי ! ! !
נשלח ב-28/1/2022 03:25
אייקiן כתב:
ספרדים >< אשכנזים: עליונים ונחותים
"מה שהיה הוא שיהיה
ברוך הבא 5 שנים היית בתרדמת, והתעוררת כדי ללבן את הענין שהעסיק אותך כנראה 5 שנים ספרדים ואשכנזים מי בראש.. מה אתה מנסה לומר כאן? שספרדים עשו פעם בדיוק מה שאשכנזים עושים היום? מביטים בהתנשאות על ספרדים? אז מצד אחד זהו המצב כיום, ומצד שני אתה עוד מצדיק את האשכנזים של היום
נשלח ב-28/1/2022 08:57
באמת נראה לך שהוא היה בתרדמת? אדם גדול וחשוב שכמוהו שקיבל מסר מהדהד בתוך הראש ישירות מהקב"ה לנתץ ולדכא עד עפר את העריצים האשכנזים? אדם כזה לא יכול להיות בתרדמת! הקב"ה בכבודו ובעצמו מדבר איתו! מה שקרה - האשכנזים הרשעים תפסו אותו והכניסו למחלקה סגורה שהתור של החוסים בה להשתמש במחשב לקח כנראה באמת 5 שנים... נראה אותו שוב בעוד 5 שנים שוב ואז בעז"ה הוא ינחית על העריצים האשכנזים את המכה הסופית.
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת).
התפיסה הפרימיטיבית הזו של עליונים ונחותים, מתברר, הייתה בעולמנו עוד לפני שהאוסטיודןמצאו לשמחתם את הספרדים בארץ כקרבן נוח לפרוק עליו את הטראומות שלהם:
יהודית
מונטיפיורי(Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה.
מונטיפיורי נולדה באנגליה, בת רביעית במשפחת ברנט-כהן, משפחה אשכנזית דתייה. אביה היה לוי ברנט כהן (אנ'), סוחר אמיד שהיגר מהולנד ללונדון, והיה מהעשירים שביהודי אנגליה. אחותה נישאה לאיל ההון נתן מאיר רוטשילד.
יהודית נישאה למשה מונטיפיורי בשנת 1812, בגיל 28. משה מונטיפיורי הגיע ממשפחה ספרדית שמוצאה מאיטליה. הוא נישא לה למרות היותה אשכנזייה, מעשה תקדימי שהיווה שבירת חסם ארוך שנים ועורר הרמת גבות מצד קרוביו וחבריו, שראו את יהודי גרמניה כנחותים. אף כי נתקלו בקשיים – בין היתר, בבית הכנסת בוויס-מרקס אסרו עדיין על חברות אשכנזים – מונטיפיורי ביטל אותם ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.[1] היא עמדה מאחוריו ועזרה לו מבחינה כספית בכל מסעותיו ותרומותיו למען הקהילות היהודיות בעיקר בארץ ישראל. מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים". היא אף ביקרה בדמשק (על רקע עלילת דמשק) ובמצרים וכתבה יומן מסע בעת ביקורה בארצות השונות. לזוג מונטיפיורי לא נולדו ילדים.
יהודית מונטיפיורי נפטרה בשנת 1862, בגיל 78. היא קבורה עם בעלה במבנה שבשטח בית הכנסת מונטיפיורי באנגליה.
על שמה נקראו שדרות יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב.
כאן מדובר בהתנשאות ספרדית-איטליאנית על היקים שהתנשאו על האוסטיודן שמתנשאים על הספרדים שמתנשאים על האתיופים שמתנשאים על הרוסים שמתנשאים על האיטלקים וחוזר חלילה....
נשלח ב-28/1/2022 16:04
שוקולד_תות כתבה:
אייקiן כתב:
"מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת).
התפיסה הפרימיטיבית הזו של עליונים ונחותים, מתברר, הייתה בעולמנו עוד לפני שהאוסטיודןמצאו לשמחתם את הספרדים בארץ כקרבן נוח לפרוק עליו את הטראומות שלהם:
יהודיתמונטיפיורי(Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה.
מונטיפיורי נולדה באנגליה, בת רביעית במשפחת ברנט-כהן, משפחה אשכנזית דתייה. אביה היה לוי ברנט כהן (אנ'), סוחר אמיד שהיגר מהולנד ללונדון, והיה מהעשירים שביהודי אנגליה. אחותה נישאה לאיל ההון נתן מאיר רוטשילד.
יהודית נישאה למשה מונטיפיורי בשנת 1812, בגיל 28. משה מונטיפיורי הגיע ממשפחה ספרדית שמוצאה מאיטליה. הוא נישא לה למרות היותה אשכנזייה, מעשה תקדימי שהיווה שבירת חסם ארוך שנים ועורר הרמת גבות מצד קרוביו וחבריו, שראו את יהודי גרמניה כנחותים. אף כי נתקלו בקשיים – בין היתר, בבית הכנסת בוויס-מרקס אסרו עדיין על חברות אשכנזים – מונטיפיורי ביטל אותם ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.[1] היא עמדה מאחוריו ועזרה לו מבחינה כספית בכל מסעותיו ותרומותיו למען הקהילות היהודיות בעיקר בארץ ישראל. מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים". היא אף ביקרה בדמשק (על רקע עלילת דמשק) ובמצרים וכתבה יומן מסע בעת ביקורה בארצות השונות. לזוג מונטיפיורי לא נולדו ילדים.
יהודית מונטיפיורי נפטרה בשנת 1862, בגיל 78. היא קבורה עם בעלה במבנה שבשטח בית הכנסת מונטיפיורי באנגליה.
על שמה נקראו שדרות יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב.
כאן מדובר בהתנשאות ספרדית-איטליאנית על היקים שהתנשאו על האוסטיודן שמתנשאים על הספרדים שמתנשאים על האתיופים שמתנשאים על הרוסים שמתנשאים על האיטלקים וחוזר חלילה....
הזכרת לי את השאלה המפורסמת, האם אשכנזים הם בכלל יהודים?
אז כידוע, האשכנזים נאלצו לברוח מירושלים בגלל החובות לבנית בית כנסת יהודה החסיד שהוטלו על כל הקהילה האשכנזית.
כשהאשכנזים חזרו טיפין טיפין לירושלים, הם הקימו לעצמם כמובן שחיטה משלהם. אלא שלשם שחיטה, צריכים גם שמישהו יקנה את הטריפות.
המוסלמים בירושלים התרגלו לקנות מהיהודים את הטריפות שלהם, מבחינת המוסלמים כל עוד היתה שחיטה לא אכפת להם מסרכות והם סומכים על היהודים. האשכנזים היו בטוחים ששוב המוסלמים יקנו מהם את הטריפות אלא שמשום מה המוסלמים לא קנו.
התברר שמישהו, לא ברור מי, הפיץ שמועה שהאשכנזים בכלל אינם יהודים ולכן למוסלמים אסור לאכול את השחיטה שלהם.
לקח לאשכנזים הרבה מאמצים לשכנע את המוסלמים שגם אשכנזים הם יהודים ואפשר לקנות את הטריפות שלהם.