נשמת-וולדר

אם ממשיכים לומר נשמת שמחברו הוא.. אז וולדר וספריו עדיין יכולים להתקבל בבתי ישראל,

למה לנו להטיל מום בקדשי קדשים
רק רפש של טומאה יכול לייצר מחשבות פיגול שכאלו 

מה נפשך, אם האגדות הללו נכונות הרי הוא היה צדיק. ואם לא, למה לעשות פלגינן?...

בויקפידיה זה אפילו לא מוזכר.

בכל מקרה, נשמת כל חי, יהיה מחברו מי שיהיה הוא פיוט של שבח להקב"ה, שמקרב לבבות ישראל לאביהם שבשמים.

ספריו של האיפוניסט המתאבד שם רשעים ירקב,  אינם עונים על ההגדרה של מקרבים ליבות ישראל לאביהם שבשמיים. 

אולי יש בספריו אלמנטים ריגשיים, אולי פסיכולוגיים (כשגם על זה חלוקות הדעות, האם יש בזה תועלת או נזק, כשברור שבכל מקרה מרוח הסיפורים לא עולה השקפה של תורה)

לא מוזכר שיש מי שחושב שמקור נשמת כל חי לא טהור.

מהעמוד שקישרת אליו:
"יש המייחסים את חיבור התפילה השלמה לשמעון כלשהו בהתאם לאות הראשונה של חמישה חלקים בתפילה, מהסוף להתחלה: שוכן עד, מי ידמה, עד הנה עזרונו, ואילו פינו, נשמת. בהתאם יש המייחסים את התפילה לתנא שמעון בן שטח. אחרים ייחסו את תפילת נשמת כל חי לפטרוס הנוצרי ששמו העברי היה שמעון, למשל בהתאם למסופר בספר תולדות ישוע. בעל מחזור ויטרי שהביא דעה זו שלל אותה בחריפות מכל וכל."

תוקן על ידי A_Smithee ב- 03/02/2022 09:39:17

צודק. טעיתי.

הדימוי אינו נכון, את ספרי ולדר יש לדון קודם כל לפי התוכן שלהם, פחות עפ"י כותבם. בשלב ראשון לדון האם בכלל  האם הספרים מחנכים, מתאימים בכלל לילדים, לשומרי מצוות?